1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' באום רויטל מיום 30/5/2010, ועל פיה התנתה את ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ אשר ניתן כנגד המבקש, מר עבדו חליל (להלן: "המבקש") בתיק הוצל"פ 02-10568-95-0, בהפקדת סכום במזומן, ובהפקדת ערבות בנקאית אוטונומית או ערבות עליה יחתמו שני ערבים. הקדמה 2. ב- 5/3/2010 כב' הרשמת באום הטילה על המבקש הגבלות המפורטות בסעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל, ובין היתר עיכוב יציאתו מהארץ. 3. המבקש הגיש בקשה לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ. הבקשה נידונה בפני כב' הרשמת באום אשר קבעה כאמור, כי הצו יבוטל אם המבקש ישלם בתיק סך של 10,000 ₪ במזומן, ויפקיד ערבות בנקאית אוטונומית בגובה סכום החוב בתיק או ערבות לתשלום החוב עליה יחתמו 2 ערבים טובים. על המבקש לשוב לארץ לחדש את צו עיכוב היציאה ולהתייצב במזכירות הוצל"פ לא יאוחר מיום 4/7/2010, שאם לא כן תמומשנה הערבויות. עם שובו של המבקש לארץ במועד ולאחר קליטת צו עיכוב היציאה נגדו - ישוחררו הערבים מערבותם. עוד קבעה כב' הרשמת, כי לא צורפה כל אסמכתא שארץ מושבו של המבקש היא שוויץ. המבקש טען, כי אינו יודע מהותו של תיק זה, עם זאת עיון בתיק מלמד, כי אזהרה נמסרה לו ב- 15/6/1995, ועד היום לא שולם על חשבון החוב העומד על 87,914 ₪ דבר (למעט תשלום עובר לפתיחת התיק). סך חובות המבקש בתיקי ההוצל"פ הפתוחים כנגדו עומד על 1,463,523 ₪. על החלטה זו הוגשה הבר"ע. עיקרי טענות המבקש : 4. כב' הרשמת טעתה שעה שדחתה את בקשתו לביטול עיכוב היציאה מן הארץ והתנתה את ביטולו בתנאים. המבקש לא ידע על תיק ההוצל"פ אשר נפתח בשנת 1995, עד ליום 25/5/2010 עת רצה לשוב לשוויץ, שם מקום מושבו הקבוע ועסקיו. צו העיכוב פקע שעה שלא הומצא לו, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. המשיבה, הגב' אלון מירה (להלן : "המשיבה") לא הציגה כל ראיות לכך שיציאתו מהארץ תכביד על הליך התביעה נגדו ועל ביצוע פסק הדין. אין לעכב את יציאתו מהארץ ועל ידי כך לפגוע בחופש התנועה שלו שהיא זכות חוקתית על חוקית. המשך קיום הצו כנגדו בשלב זה פוגעת בו קשות, וגורמת לו לנזק בלתי הפיך. כב' הרשמת טעתה בנוגע למסקנתה ביחס לכתובתו. הכתובת הרשומה בתעודת הזהות שלו היא של אחותו, והיא המשמשת אותו ללינה בזמן ביקורו בארץ ולקבלת דברי דואר בזמן שהותו בחו"ל. כן, כב' הרשמת טעתה שעה שהתנתה את ביטול הצו, בהמצאת ערבים, מאחר והינו תושב חוץ ואין הוא יודע מתי הוא ישוב ארצה. 5. ב- 13/6/2010 התקיים דיון במעמד ב"כ הצדדים והמבקש. התצהיר התומך בבקשה הוגש וסומן מ/1. בחקירה נגדית חזר המבקש על חלק מעיקרי בקשתו. במסגרת החקירה הנגדית הוצגו בפני המבקש המרצת פתיחה ובקשה שהגישה אחותו בבית משפט השלום בעכו: * המרצת פתיחה 1096/04 עבדו מלק נ' עבדו חליל ואח', משנת 2004 (מ/1), במסגרתה ביקשה המבקשת להצהיר בין היתר, כי המיטלטלין בבית בו מתגוררת ברחוב יוסף בן שלמה 10 בעכו הינם בבעלותה, ולא למשיב 1 (המבקש כאן) בתיקי ההוצל"פ, שהמשיבים כצדדים זוכים בהם. * בקשה בהפ 1096/04 למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד (מ/2), האוסר על המשיבים שם, להטיל עיקול ו/או לבצע עיקול וכיוצ"ב על מטלטליה. המבקש טען ביחס לבקשות אלו, כי המדובר בדברים ישנים אשר זוכר חלק מהם. ביחס לאמור בהמרצת הפתיחה, כי גר בירושלים טען, כי לא גר בירושלים, אלא עבר שם ניתוחים והתגורר אצל חבריו. לטענת המבקש הוא רווק, ואין לו בית שבו הוא גר באופן קבוע. בשוויץ עובד עם חבריו בשווקים, ועיכובו עתה גורם לו לנזקים, שכן זו העונה בה ניתן להרוויח כספים רבים. לטענתו, מהמשיבה שכר דירה בשנת 1995 והוא סבור כי אינו חייב לה. הוא אישית לא עשק אף אדם, אלא נעשק. לארץ הגיע לשם ביקור מזדמן, ובמקום שיוכל לשלם את החובות מחויב הוא להישאר בארץ. אין ביכולתו לדאוג לערבים, הואיל והמדובר בעונת הקיץ, שאנשים מבקשים לצאת מהארץ. לגבי חובו בגין התיק הספציפי, לטענתו אינו חייב דבר. הוא היה שוכר דירה ומשעזבה פרע חובותיו. ב"כ המבקש טען עוד, כי אם יצטרך להוכיח את הכניסות והיציאות של המבקש מהארץ, יביא תדפיס ממשרד הפנים. 6. ב"כ המשיבה טענה מנגד, כי דין הבקשה להידחות. המבקש אינו מביא ולו ראשית ראיה על היותו תושב זר, היפוכו של דבר לפי המסמכים שהציג הוא תושב ישראל, המתגורר ברחוב בן יוסף שלמה 10 בעכו. גם לפי מוצגים מש/1 ומש/2 עולה, כי בשנת 2004 גר בארץ וזאת לפי גרסת אחותו. גרסה זו עומדת בסתירה לתצהירו, שם טען כי עזב את הארץ לצמיתות ו/או לתקופה ממושכת בשנת 1998. משכך, לא ניתן להחיל את הפסיקה החלה על תושב זר בכל הנוגע למצב המשפטי הקודם, בעניין עיכוב יציאה מהארץ. החלטת כב' הרשמת ניתנה על בסיס העובדה שהמבקש הינו חייב משתמט המוגדר בחוק לא רק בתיק זה, אלא גם בתיקים אחרים שבוודאי היו בפניה, לכן לא נפלה טעות בהחלטתה. ב"כ המשיבה מבקש שלא תינתן החלטה בבקשה עד אשר בית המשפט יוודא, כי הופקד העירבון ולאחר הפקדתו, יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות לרבות חילוט הפיקדון לשם תשלום ההוצאות. דיון 7. לאחר עיון בבקשה, במסמכים ולאחר ששמעתי את המבקש וב"כ הצדדים החלטתי לדחות את בקשת הרשות לערער, ללא צו להוצאות. הואיל והחלטתי לדחות את בקשת הרשות לערער ללא צו להוצאות, לא ראיתי לנכון לחכות למתן ההחלטה, עד להפקדת העירבון. משכך גם אין מקום להפקדת העירבון. מסגרת נורמטיבית 8. לא היה מקום מצד המבקש להתייחס לתקנות סדר הדין האזרחי, בנוגע לסעדים זמניים, שעה שיש הוראות ספציפיות בחוק ההוצאה לפועל המתייחסות לעיכוב יציאה מהארץ. סעיף 14 לחוק קובע את סמכות רשם ההוצאה לפועל ליתן כנגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ בתנאים הבאים : (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין. (ב) סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים. (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין. ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג). (ד) בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה. סעיף 66א לחוק קובע - הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, בין יתר ההגבלות נקבע : 1) הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, מהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו; (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו; ההגבלות לפי סעיף 66א חלות בין היתר, בהתקיים התנאים הבאים : (3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), ובלבד שהתקיים אחד מאלה: (א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים; (ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים. מן הכלל אל הפרט 9. לא שוכנעתי, כי נפלה טעות בהחלטת כב' הרשמת באום, שעה שהתנתה את ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ בתנאים המנויים בהחלטתה. 10. המבקש טוען, כי טעתה כב' הרשמת לעניין מסקנתה ביחס לכתובתו. הכתובת הרשומה בתעודת הזהות שלו היא של אחותו, אשר משמשת אותו ללינה בזמן ביקורו בארץ ולצורך קבלת דברי דואר בזמן שהותו בחו"ל. כמו כן, צו העיכוב פקע שעה שלא הומצא למבקש כלל וכלל. 11. כב' הרשמת ציינה בהחלטתה, כי למבקש כתובת קבועה בישראל ברחוב בן יוסף שלמה 10 בעכו, וכי האזהרה נמסרה למבקש בתיק ביום 15/6/1995. 12. לא ברורה טענת המבקש ביחס לכתובתו, שעה שהוא מודה בבקשתו, כי הכתובת הרשומה בתעודת הזהות היא הכתובת המשמשת אותו לצורך קבלת דברי דואר בזמן שהותו בחו"ל. מה גם, שהתובע הצהיר, כי משנת 1998 מקום מושבו הקבוע ועסקיו הינם בשוויץ, אי לכך צדקה כב' הרשמת בקובעה, כי האזהרה נמסרה למבקש עת, אף לטענת המבקש "גר בארץ". בנסיבות אלו אין למבקש אלא להלין על עצמו, שמשנת 1995 ביכר להתעלם מתיק ההוצאה לפועל אשר נפתח כנגדו, עד כי נקבע כי יש ליתן כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. 13. המבקש טוען כי הוא תושב חוץ, אשר מקום מושבו הקבוע ועסקיו הינם בחו"ל, וכי הישארותו בארץ תפגע בפרנסתו. המבקש לא הציג כל אסמכתא, כי הוא גר בחו"ל ועיסוקיו שם. אין די בהצגת העתק הדרכון המצביע על יציאות מהארץ, בכדי להעיד כי המבקש מתגורר בשוויץ, או כי מרכז חייו ועיסוקו שם. המבקש לא המציא כל אסמכתא למקור הכנסותיו בחו"ל, מקום מגורים קבוע וכו'. בנסיבות אלו, אין מקום ליישם את ההלכות הפסוקות בנוגע לעיכוב יציאה מהארץ של תושב חוץ. 14. לא נעלמה מעיני פסיקת בית המשפט העליון בנוגע לעיכוב יציאה מהארץ של חייבים עוד בטרם בוצע תיקון 29 בחוק ההוצאה לפועל. כך למשל בנוגע לסעיף 14, נפסק בע"א 244/82 דוד ינאי נ' שבולת ינאי, פד"י לט(1)529 (1985), כי צו עיכוב יציאה מהארץ לא צריך להינתן כלאחר יד, וכי אין לפרש את סעיף 14(א) כאילו מתייחס אך ורק לעזיבת קבע או לעזיבה לתקופה ממושכת. כל מקרה צריך להיבחן לאור נסיבותיו, יכול שעזיבה קצרה תצדיק מתן צו לפי סעיף 14(א), ואף היפוכו של דבר הוא נכון. כב' השופט ג'ובראן פסק ברע"א 1667/07 ציון דדון נ' רפא"ל (3/6/2007), כי לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו יש לפרש את סעיף 14 לחוק באופן אשר לוקח בחשבון את חשיבותה של זכותו של אדם לצאת מן הארץ בתור זכות חוקתית. עם זאת, פסק גם, כי אין לשכוח כי כנגד זכות החייב עומדת "זכותו הקניינית של הזוכה לקבל את שנפסק לטובתו וכן אינטרס הציבור בכך שפסקי הדין של בית המשפט יכובדו ויוצאו לפועל". ראה גם : רע"א 824/06 בנק הפועלים נ' שלמה גרתי (27/9/2006). המבקש טען, כי החוב המקורי - אינו חוב, והוא לא חב דבר לגב' מירה אלון. הבינותי, כי פסק הדין שם ניתן בהיעדר. כעבור שנים כה רבות לא ניתן כלל לבדוק אמיתות טענה זו. 15. כאן, צו עיכוב היציאה ניתן כנגד המבקש, במסגרת ההגבלות אשר הוטלו עליו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו. לא עלה בידי המבקש להוכיח היפוכו של דבר. הא ראיה התעלמותו במשך שנים רבות מחובותיו למשיבה, על אף שהומצאה לו האזהרה בתיק כאמור בהחלטת כב' הרשמת באום. כב' הרשמת בהחלטתה ערכה את האיזונים המתאימים בין זכות המבקש לצאת את הארץ לבין זכות המשיבה לקבל את המגיע לה: אי תשלום החוב למשיבה ממועד מסירת האזהרה בשנת 1995, למעט תשלום עובר לפתיחת התיק, כמו גם סך כל חובותיו בתיקי הוצל"פ על סך 1,463,523 ₪, ומנגד, התניית ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ בתנאים שהותנו על ידי כב' הרשמת, הינה מידתית ואף יותר מזאת. עם כל ההבנה למצבו של המבקש, ובהיעדר ראיות כי מקום מושבו בשוויץ וכך גם עיסוקו, אין אני רואה לנכון, לקבוע כי כב' הרשמת טעתה ויש ליתן רשות לערער על החלטתה. יתר על כן, בפני המבקש קיימות אפשרויות על פי החוק להביא לכך, כי גם יוכל לפרוע חובותיו וגם יוכל לצאת מן הארץ. המבקש מסיבותיו הוא לא פועל בדרכים האפשריות. מוצע לו לשקול שוב. סיכומו של דבר 16. בקשת הרשות לערער נדחית, ללא צו להוצאות. בנסיבות אלו, ועל אף החלטתי מיום 8/6/2010 המבקש פטור מהפקדת עירבון. למען הסר ספק, המבקש מחויב בתשלום האגרה, כאמור בהחלטה מיום 8/6/2010. עיכוב יציאה מהארץצוויםערבות