1. זוהי בקשה להתיר למבקשים לשלוח הודעה לצד שלישי כנגד עו"ד צוריאל לביא ורו"ח טרבלסי (להלן - הנאמנים), ששימשו בעבר כנאמנים בהקפאת הליכים של החברה בקשר עם אחריותם הנטענת כלפי הנאמנים לקריסת החברה, וזאת במסגרת תביעת המפרק נגד המבקשים בתיק אז' 20113-05-11 המתנהל בביהמ"ש המחוזי בחיפה ו/או לחלופין להתיר למבקשים להגיש כנגד הנאמנים תביעה אזרחית נפרדת או תביעה שכנגד בתביעת המפרק נגדם. הרקע להגשת הבקשה 2. החברה היתה חברה ציבורית שניירות הערך שלה נסחרו בבורסה בת"א מאמצע שנות ה-70 עד 2003, וכן מניות החברה נרשמו למסחר בבורסה בניו-יורק משנת 1989 עד אפריל 2002. החברה פעלה בתחום הפטרוכימיה ועסקה בעיקר בייצור או מכירת P.V.C , המשמש כחומר גלם בתעשיית הפלסטיקה ועסקה גם בייצור ושיווק של מוצרי הלוואי הנוצרים בתהליך ייצור ה- P.V.C. פעילות החברה התבצעה בעיקר במפעלה, שהיה ממוקם ליד העיר עכו. 3. המבקשת 1 (להלן - ICC) החזיקה ב-55% ממניות החברה בעצמה ובאמצעות חברת הבת שלה, המבקשת 2 (להלן - ICC Handeles). ICC היא חברה בינלאומית הרשומה במדינת ניו-יורק שבארה"ב. מחזיקה בחברות שונות בתחומי התעשיה הכימית ותחומים קשורים ונמצאת בבעלותו של ג'ון פרבר, המבקש 3 (להלן - פרבר). פרבר כיהן כדירקטור בחברה החל מ-1974 וכיהן גם כיו"ר דירקטוריון החברה. המבקש 4, ג'ון אורם, כלכלן בהשכלתו, מתגורר בארה"ב, כיהן כדירקטור בחברה החל מ-1981 וגם כיהן כנשיא ICC. המבקשת 5, מיה פרבר, היא רעייתו של מר פרבר, כיהנה כדירקטורית בחברה החל מ-1990. 4. לקראת סוף שנת 2003 הגיעה החברה למשבר כלכלי, חובותיה הסתכמו לסך של כמיליארד ש"ח, והחברה הגישה בקשה להקפאת הליכים על מנת לנסות לשקם ולהבריא את החברה. הנאמנים מונו כנאמני החברה בהקפאת ההליכים. צו ההקפאה הוארך מעת לעת עד 5/4/04 אז הגישו הבנקים, הנושים העיקריים והמובטחים של החברה, בקשה לפירוקה. צו פירוק ניתן ב-7/9/04. הכנ"ר מונה כמפרק זמני והנאמנים מונו כמנהלים מיוחדים. 5. עקב חשדות שהתעוררו בדבר ניהול החברה בדרכי תרמית ותוך הפרת חובות האמון והזהירות שחלות על מי שכיהנו כדירקטורים, נושאי משרה ו/או כבעלי מניות, נוהלה חקירה מקיפה בדבר מצב החברה והתנהלותה בשנים שקדמו להגשת הבקשה להקפאת ההליכים. תוצאות הבדיקות העלו ראיות בדבר מעשי תרמית שנעשו בחברה ע"י המבקשים. לאור המימצאים הוגשה בקשה לפי סעיף 373 ו-374 כנגד המבקשים ואחרים לחייבם בנזקים שנגרמו לחברה בגין מעשיהם ו/או מחדליהם. בהחלטתי בפר"ק 61904-10-10 נקבע כי הדרך הדיונית המתאימה לבירור הסוגיות שעלו בבקשה, בין היתר על רקע היקפן ומורכבותן, היא לבררן בדרך של תביעה רגילה. התביעה נגד המבקשים ואחרים הוגשה ע"י המפרק בתיק אז' 20113-05-11 והועמדה לצרכי אגרה על סך 150 מליון ₪. תמצית טענות המבקשים 6. המבקשים דוחים מכל וכל את הטענות שהועלו נגדם בתביעה ופרטו את שעשו לאורך השנים וגם לאחר כניסתה של החברה להקפאת הליכים על מנת לאפשר את המשך קיומה של החברה. המבקשים טוענים כי הם השקיעו בחברה כספים רבים ומשאבים רבים, הכל בניסיון להצילה מקריסה, אולם כספים אלו ירדו לטמיון משעה שהנאמנים נהגו באדישות וברשלנות רבתי כאשר ביטלו את פוליסת כיסוי אבדן הרווחים של החברה והובילו לקריסתה הסופית. 7. עוד נטען כי הנאמנים התעלמו מחוות דעת של מומחה ניהול סיכונים, דן ארבל, שקבע נחיצות פוליסה של כיסוי אבדן רווחים במפעל פטרוכימי, שמעצם טיבו טומן בחובו סיכונים אינהרנטיים. הם אף התעלמו מאירועים מסוכנים קודמים שהתרחשו במפעל שהיה בהם כדי ללמד על כך שאירועים כאלו אינם עניין נדיר במפעל מסוגה של החברה. בין היתר הועלתה טענה כי הנאמנים לא הביאו לידיעת הנושים המובטחים ובית המשפט את האמור בחוות דעתו של דן ארבל, שהמליץ שלא לבטל את הביטוח אלא הציע לצמצמו בנושאים אחרים. 8. המבקשים טוענים כי זמן קצר לאחר ביטולה הרשלני של פוליסת כיסוי אבדן הרווחים, התממש הסיכון הצפוי עת התחוללה שריפה במפעל החברה אשר הובילה להשבתתו. השריפה ארעה ב-13/10/03 במתקן הייצור VCM אשר בעקבותיה נגרם נזק כבד למערך הייצור שהוביל לסגירתו, ועקב כך להשבתת הפעילות שלאחר מכן מעולם לא חודשה. אירוע השריפה תואר בדו"ח הנאמנים מס' 3 (נספח 5 לבקשה). נטען כי לאור ביטולה של פוליסת הביטוח לא היו בידי החברה די משאבים לצורך שיקום המפעל שנפגע בשריפה ולהשלמת הליך ההבראה. 9. המבקשים תארו את דרישתם לפני שנים, עוד ב-13/2/05 לחקור השפעת ביטול פוליסת ביטוח אבדן הרווחים במהלך הקפאת ההליכים על קריסתה של החברה. פנייתם נענתה רק ב-23/6/05. הכנ"ר הסביר כי המפרק חוקר את ניהול עסקי החברה על כלל היבטיו הרלבנטיים (נספחים 9-10 של הבקשה) וכך נדחו, לטענתם, מדי פעם. בהחלטתי מיום 15/9/05, נקבע כי תחומי החקירה נקבעים ע"י המפרק והנושאים שהוצגו ע"י המבקשים אכן נבחנים. 10. בחלוף 3 שנים, ב-2/9/08 (נספח 13 לבקשה) הודיע המפרק כי נושא ביטול פוליסת כיסוי אבדן הרווחים מצוי במתחם הבדיקה. 11. לטענת המבקשים, על אף כל אלו לא נחקר נושא ביטול פוליסת כיסוי אבדן הרווחים ע"י המפרק ומימצאי אותה חקירה לא הוצגו מעולם לביהמ"ש, ולכן זוהי השעה לבחון את הנושא ע"י ערכאה שיפוטית ובמסגרת תביעת השיפוי וההשתתפות שבדעת המבקשים להגיש כנגד הנאמנים על אחריותם כמתואר לעיל. 12. לטענתם, הנאמנים קיבלו לידיהם חוות דעת של המומחה דן ארבל, אותה לא הביאו לידיעת הנושים המובטחים וביהמ"ש. ארבל המליץ שלא לבטל את הביטוח אלא הציע לקצצו בנושאים אחרים. 13. המבקשים מדגישים כי הם עומדים ברף הנדרש לאפשרות הגשת תביעה אישית כנגד בעל תפקיד וכי אישור ביהמ"ש של הפירוק מהווה רק שלב ראשוני בבירור מקיף וממצה של הטענות. למרות דרישות חוזרות ונשנות של המבקשים לעשות כך, לא בוצעה חקירה בקשר עם ביטול פוליסת ביטוח אבדן הרווחים כדי לאפשר למבקשים להתגונן כראוי נגד הטענות המועלות נגדם ובירור נסיבותיה האמיתיות של קריסת החברה, ולכן יש ליתן להם אפשרות להציג בחינה מדוקדקת של התנהלות הנאמנים. תמצית טענות הנאמנים 14. הנאמנים דוחים את הניסיון לטפול עליהם אחריות אישית בגין החלטה אחת מיני רבות שלקחו, תוך הפעלת שיקול דעת עיסקי, במסגרת תפקידם כנאמנים בהקפאת ההליכים, ו"להסיט את האש" (כלשון הנאמנים) ממעשיהם החמורים של המבקשים בגין גזל, מרמה, הונאה וכיוצ"ב, שגרמו לקריסת החברה ולצבירת חובות בסכום מצטבר של כמיליארד ₪ במועד בו קיבלו על עצמם הנאמנים את תפקידם. 15. נטען שביהמ"ש ינקוט זהירות רבה בטרם יאושר הליך אישי נגד בעל תפקיד הפועל מטעמו של ביהמ"ש וכידו הארוכה, וכי הליך אישי כנגד בעל תפקיד הינו צעד קיצוני ודרסטי שאין לאשרו אלא בהתקיים נסיבות חריגות ומיוחדות. 16. הנאמנים טוענים כי ההחלטה לביטול פוליסת אבדן רווחים היתה החלטה מושכלת שהתקבלה לאחר התייעצויות עם גורמים מוסמכים, בידיעת והסכמת המבקשים, שאף נטלו חלק בקבלת ההחלטה. הפוליסה לאבדן רווחים כיסתה רק הוצאות קבועות והשלמת רווחים על בסיס רווחי עבר - ואלה לא היו כלל כי הרי החברה נקלעה לחדלות פירעון בגין חובות של מאות מיליוני ₪. 17. עוד נאמר כי אי חידוש הפוליסה לאבדן רווחים לא היה הגורם לאי כינונו של המפעל ולהעדר קיומה של פוליסה זו היתה השפעה מינורית, אם בכלל, על החברה, שכן היה מדובר בהיקף נזק והשקעה כספית במליוני דולרים, שהתחייבו מתיקונים של הזנחות שהמבקשים הביאו להם במשך השנים; השתתפות עצמית בסך של מיליון דולר ודרישות חדשות מחמירות של המשרד לאיכות הסביבה אשר משמעותן הכספית הסתכמה במיליוני דולרים. דיון 18. הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה להתיר הגשת הודעת צד ג' כנגד הנאמנים ו/או תביעה שכנגד ו/או תביעה נפרדת. 19. אמנם נכון, כטענת המבקשים, שההכרעה המונחת לפתחי אינה הכרעה בהודעת צד שלישי לגופה, אלא שמצאתי שהסוגיה מצומצמת ואיננה מגלה מחלוקת עובדתית רחבת היקף, כטענת המבקשים, ואינה מחייבת בירור עובדתי מקיף. הכל נלמד מהמסמכים והטענות שצורפו לכתבי בקשה זו, ומהדוחות שהוגשו מאז 2003 ואילך בבקשות אשר הוגשו ע"י המפרק, הנאמנים והמבקשים. 20. ההכרעה בשאלה האם ההחלטה לביטול פוליסת אבדן הרווחים היתה מעשה רשלני או שיש בה כדי להצדיק קביעה שהנאמנים אחראים לקריסת החברה תעשה לכאורה. אף שלטעמי הדברים מוצאים ביטוי מובהק, ברור ומפורש בהתכתבויות שונות שיתוארו להלן, שאינן נדרשות לפרשנות או הוכחה נוספת בראיות, וחלקם מופיע בדוחות שהוגשו ע"י הנאמנים והמפרק בתקופות שונות במהלך ההקפאת ההליכים והפירוק ומצאו ביטוי גם בהחלטות שניתנו על ידי, בהתייחס לאותם דוחות. 21. הקביעה לכאורה מתחייבת כי בכתב ההגנה שהגישו המבקשים כנגד התביעה נגדם העלו את הטענות באשר לרשלנות המנהלים המיוחדים בביטול פוליסת ביטוח אבדן הרווחים, בהתייחס לפעולות המפרק והימנעותו מלבחון החלטתם זו (סעיפים 11-12, 34, 101, 224, 242). 22. ככל שהמנהלים המיוחדים הינם ידו הארוכה של המפרק, מעבר להיותם ידו הארוכה של ביהמ"ש, תיבחנה שאלות אלו בתביעה עצמה במסגרת הגנת המבקשים בפני התביעה, אם ימצאו לנכון לשוב ולהעלותן. אלמלא כן, היו קביעותי לגוף הבקשה שכן במקרה של דחיית הבקשה אין צורך בסייג הלכאורה, שהרי הדברים לא יבחנו שוב בתביעה כאשר לא מתירים הגשתה. 23. כנהוג באותם ימים, הבקשה להקפאת הליכים הוגשה ע"י החברה ובעלי השליטה בחברה היו המבקשים. הם, יותר מכולם, היו מודעים לסיכונים הכרוכים בהפעלת המפעל, ויותר מכך לסיכונים שיחולו אם, חס וחלילה, יקרה מאורע ביטוח שיביא להשבתה של העבודה. לדעתי, לו סברו המבקשים בזמן אמת, במועד ביטול פוליסת כיסוי אבדן הרווחים, כי הפעולה האמורה שגויה ורשלנית, היו פועלים ו/או חייבים לפעול לשינוי ההחלטה לתשלום הפרמיה המתחייבת מפוליסה זו בסך 17,000$ לחודש (הרי הם עצמם לא עמדו בתשלומי הפרמיה, כעולה ממכתבו של מזכיר החברה עו"ד כוכבי בסמוך למועד צו הקפאת ההליכים). 24. ניתן לומר, גם אם לכאורה, שההחלטה שהתקבלה ע"י הנאמנים לביטול פוליסת כיסוי אבדן הרווחים נעשתה בידיעת ובהסכמת המבקשים, והיתה באותה עת החלטה מושכלת שהתקבלה על בסיס התייעצויות עם גורמים שונים, מקצועיים, במחשבה למצוא דרך, על פי שיקול הדעת העיסקי, של הנאמנים להפחית את הוצאות המימון והתפעול כדי שניתן יהיה להוליך את החברה למסלול הבראה, למרות שחובותיה אותה עת עמדו על כמיליארד ₪. בנספח 2 לתגובת הנאמנים, מצויה התכתבות בנושא ביטול פוליסת כיסוי אבדן הרווחים גם עם מר פול פאליק, שהיה במועדים הרלבנטיים יועץ משפטי פנימי של ICC, והיה מודע להמלצה של החברה שלא לשלם את הפרמיה בגין פוליסה זו. 25. לא אוכל להתעלם מכך שהמבקשים נטלו חלק פעיל בהליך הקפאת ההליכים ואף העמידו מימון בתקופת ההקפאה של כ-2 מיליון דולר. ב-1/8/03 נעתרתי לבקשת הנאמנים לקבל אשראי מ-ICC כשהחזר ההלוואה יחשב כחוב בעל עדיפות ראשונה להיפרע מתוך קופת החברה (ולאחרונה החלטתי בבקשה 137, מ-4/4/13, הדוחה הבקשה להעביר כספים לבנקים, בטרם דיון בשאלת תשלום הוצאות המימון ל-ICC והוצאות הפינוי ע"י המדינה). 26. רק משנכשל הליך ההבראה ואחר כך המעבר לפירוק, כשהתגלעו המחלוקות עם המפרק והמנהלים המיוחדים, ותחילת החקירה על פעילות המבקשים בחברה במהלך השנים שקדמו לצו הקפאת ההליכים, הועלתה טענת המבקשים כי יש לחקור את השפעת ביטול ביטוח אבדן הרווחים על כניסת החברה להליך הפירוק. 27. כדוגמא לכך, אביא את החלטתי מ-21/7/04 בבש"א 11288/04 מעורבות ICC והתנגדותה לממן את הוצאות הפינוי של ה-VCM וטענתICC כי היא אינה אחראית כבעלת מניות לחובות החברה, וכי הבנקים הם הגורם הראוי למימון הפינוי ואחריותם לניקוי המקרקעין, כי הם אלו שהתעשרו מהשבחתם של המקרקעין בהיותם הנושים המובטחים ובעלי השיעבוד עליהם. 28. דווקא עקב אמונתם ורצונם למצוא דרכים לשיקום המפעל, ולאפשר את המשך פעילותו, החל ממועד מינויים ביולי 2003, לא בחרו הנאמנים בדרך הקלה לא לעשות שינויים בסעיף ההוצאות של החברה, לרבות בסעיף עלויות הביטוח, שהרי אז התוצאה המיידית היתה סגירת המפעל לאלתר ללא כל סיכוי להבראתו והצגת מקור פרנסתם של מאות עובדיו. החלטת הנאמנים שלא לחדש את פוליסת כיסוי אבדן הרווחים היא החלטה מושכלת, לכאורה, מבוססת על מחקר בזמן אמת ועל שיקול דעת עיסקי שהתחייב ממצב החברה ומקורותיה באותה עת. 29. בדו"ח 3 שהוגש ב-8/12/03 אחרי השריפה רשמו הנאמנים כי החזרת החברה למסלול של פעילות ייצור שוטפת עשויה לאפשר גיבוש הצעה להסדר נושים, תמנע את פיטוריהם של למעלה מ-200 עובדים באיזור מוכה אבטלה ותשמור על תשתית לאומית חשובה ביותר במישור הכלכלי הצר והן במישור האקולוגי הרחב. כבר אז היה ברור כי על מנת להביא להחזרתה של החברה לפעול כעסק חי נדרש לשקם את מתקן ה-VCM שהווה את ליבת המפעל. שיקום המתקן אמור להימשך חודשים ועלות שיקומו נאמדה בכ-15-20 מיליון דולר. בנוסף לשיקום נדרשו תנאים נוספים ועיקרם הגעה להסכם חדש עם כרמל אולפינים לשינוי נוסחת האתילן לטווח של כ-10 שנים; הסדרת צו סגירת המפעל שהוצא ע"י המשרד לאיכות הסביבה; כניסת משקיעים אשר יקבלו לידיהם את מושכות השיקום והסדרת סוגיית חובות הפיצויים לעובדים. 30. כמתואר בבקשות השונות שהוגשו אז ובתצהירו של עו"ד צ.לביא בתגובה לבקשה זו, מצבה הכלכלי של החברה עת כניסתה להקפאת הליכים היה קשה ביותר, קופתה ריקה, מאות עובדים עמדו בפני סכנת פיטורין ונושים וספקים התדפקו על השערים בגין חובות של מאות מליוני ₪. הנאמנים עמדו בפני מצוקה תקציבית דרמטית. לשם כך חיפשו דרך לקיצוצים ניכרים במגוון רחב של תחומים, כולל קיצוצים בשכר עובדים. אותה עת סעיף הביטוח היה סעיף תקציבי יקר. עלותו הכוללת כ-1.8 מליון דולר לשנה. בדיקתם העלתה כי ביטוח החברה נעשו אצל חברות ביטוח אמריקאיות באמצעות חברת מימון אמריקאית וע"י ברוקר אמריקאי. הוברר כי פרמיית הביטוח עד לתחילת שנת 2004 שולמה לחברות הביטוח האמריקאיות ע"י חברת המימון קננוויל. עוד נודע לנאמנים כי הפרמיה שהיתה אמורה להשתלם ביום 1/7/03, לפני מועד הקפאת ההליכים 7/7/03, לא שולמה לקננוויל וכפועל יוצא עמדה החברה אותה עת לפני הודעת ביטול של הפוליסה. הדברים מוצאים ביטוי מפורש במסמך שהכין עו"ד כוכבי, שהיה מזכיר החברה ואחראי על נושא הביטוח. במסמך רשם (נספח 2 לתגובת הנאמנים): "תשלום הפרמיה למבטחים בוצע ע"י cananwill (חברת מימון אמריקאית), כשמולה מחוייבת ICC... התשלום האחרון ששולם הוא התשלום החמישי של 1 יוני 2003 (ע"י ICC)... אולם אין בכוונת ICC להמשיך לממן את הפרמיה ולפיכך בכוונתה להודיע ל- cananwill על הפסקת התשלומים". ועוד צויין בהמשך כי: "כפי שניתן לראות בהתכתוביות המוקדמות שבנספח ד', לאחרונה ביקשה החברה לבטל את החלק של אובדן רווחים מתוך הפוליסה, על מנת לחסוך בתשלומי פרמיה בגין יתרת השנה. קיימת מחלוקת מול NHM על שיעור החיסכון שאמור להיות מושג במהלך כזה. בכל מקרה נראה שמרכיב זה של הפוליסה על אף היותו חיוני ושימושי בעבר, אינו אפקטיבי כיום בשל תקופת השתתפות עצמית של 60 יום, אשר כל תביעות העבר ששולמו היו נבלעות בה, אילו היו מתרחשות כיום". 31. עולה, איפוא, לכאורה, כי מאחר שפוליסת ביטוח הרכוש המשיכה לחול, החברה היתה, בסבירות גבוהה, מבטלת את הפוליסה לכיסוי אבדן רווחים כי הכיסוי הביטוחי בפוליסה זו לא התאים למצבה הכלכלי הקשה, לא היה יעיל ולא היה מאפשר כינון המפעל או הצלתו. הפוליסה מכסה אבדן רווחים רק לאחר 60 ימי השבתה. בתקופה כזו לא יהיה גורם כלשהו שיסכים לממן את ההוצאות הקבועות של החברה. 32. במכתב נוסף שהוציא מזכיר החברה עו"ד כוכבי לנאמנים מ-15/7/03 (נספח 3) נרשם כי הסיכוי לקבל כיסוי ביטוחי אם יתקיים האירוע שישבית את מפעל החברה מעבר ל-60 יום שואף לאפס כי מדובר במכה ממנה החברה ממילא לא תוכל להתאושש גם אם תקבל את מלוא תגמולי ביטוח אבדן הרווחים. 33. בתצהירו של עו"ד ברטוב מתואר שהנאמנים פנו לקבל ייעוץ מקצועי ממומחה ביטוח, שביקש להעזר בהיבטים הנדסיים בשירותיו של מר דן ארבל, אולם הנושים המובטחים ביקשו לקבל חוות דעתו של יועץ אחר, אורי אורלנד. מרגע שנשכרו שירותיו, הוא היה היועץ אשר אמור לתת לחברה ולנושים המובטחים את חוות דעתו המקצועית בסוגיות הביטוחיות. כל אותה עת היתה באת כח המבקשים דאז, עו"ד אבן להב, מכותבת להתייעצויות כמתואר במסמכים (נספח 9 לתגובת הנאמנים). 34. לדעתו של אורלנד, שהובעה גם בישיבה מיוחדת אותה כינסו הנאמנים עם הבנקים, וכעולה מסיכום אותה ישיבה (נספח 7 לתגובת הנאמנים), ראוי לבטל את הכיסוי על אבדן רווחים כי קיימת השתתפות עצמית של 60 ימים, דהיינו הכיסוי חל רק לאחר 60 ימי השבתה. לנוכח מצבה של החברה ספק אם ניתן יהיה להמשיך ולהפעיל את המפעל ולא ברור כלל מי יהיה נכון לשאת בעלות ההוצאות הקבועות בתקופת 60 הימים. כתוצאה מכך, נעשתה הפחתה בפרמיה החודשית בשיעור של כ-12%. באותו יום, נשלח מכתב הנאמנים אל הברוקר האמריקאי (נספח 8 לתגובה). העתקו של המכתב נשלח גם לעו"ד אבן להב כנציגת המבקשים וכמי שהיתה מעורבת ומיודעת על הפעולות אותן ביצעו. ב-7/9/03 הוגש הדו"ח הראשון של הנאמנים, שם תארו את החלטתם שלא לחדש את פוליסת אבדן הרווחים (נספח 11 לתגובה). 35. משנתקבל אצל הנאמנים מסמך ארבל, נושא תאריך 1/9/03, הם העבירו את המסמך למר אורלנד על מנת שיבחן האם המסמך משנה את עמדתו, כפי שהוצגה לחברה ולנושים המובטחים. מהמסמך של ארבל למדו הנאמנים כי ארבל הציע לקצץ בכיסוי הביטוחי בפריטים שונים, כמו הצעתו לקצץ ב"שכבה העליונה" מעל 25 מיליון דולר, והתייחסותו לכיסוי בגין רעידת אדמה שנחשב בעיניו ל"מועמד לגריעה". גם לדעת ארבל, במקרה של נזק גדול, ביטוח אבדן רווחים לא יהיה אפקטיבי. 36. מר אורלנד התייחס למסמך ארבל במכתבו מ-9/9/03 (נספח 14 לתגובה) ושלל את ההמלצה לבחינת עריכת ביטוח זה מחדש לאחר שהכיסוי לאבדן התוצאתי בוטל. לאור כך, לא מצאו הנאמנים, לשנות מההחלטה שנתקבלה. 37. אני סבורה שלא היה צורך לתאר את ההתכתבות עם ארבל בדו"ח נוסף לביהמ"ש, לאחר שהנאמנים שוכנעו שההחלטה היתה החלטה נכונה. הנאמנים לא התייחסו למסמך ארבל בדוח 1 שהגישו, שם תארו את ההחלטה שלא לחדש את פוליסת כיסוי אבדן הרווחים והנימוקים לכך. באותה עת, ככל הנראה, העבירו את מסמך ארבל למר אורלנד שמסר להם תשובה ב-9/9/03. התייחסות שונה להתכתבות עם ארבל, אורלנד ועו"ד ברטוב, כמוצע ע"י המבקשים, היא "חוכמה לאחר מעשה" וגם אין היא, כשלעצמה, מחייבת את המסקנה כי לו היתה פוליסת כיסוי אבדן רווחים, היתה החברה מסוגלת להחזיר את חובותיה העצומים באותה עת. 38. הנאמנים שביקשו לאפשר הבראתה של החברה והגעה להסדר נושים הולם, הצליחו בתקופה הראשונה להביא לרווח תפעולי מסויים. על פי הערכתם אז, אם תיפתר בעיית מחיר האתילן אפשר יהיה למכור את החברה כעסק חי לפי ערכי המימוש של הנכסים כ-20 מיליון דולר ושהעסק החי היה יכול להניב 2 מיליון דולר. אלא שעדיין הסכומים האמורים לא כיסו רבע מהחוב של הנושים המובטחים ולא ניתן היה לדעת באותו מועד את היקף החוב האמיתי של החברה כלפי נושים רגילים. בנימה אופטימית זו ביקשו הנאמנים להאריך את תקופת ההקפאה. כך רצו אז גם המבקשים. 39. בבקשת המבקשים, בש"א 9290/05 שהוגשה ב-28/6/05, נטען כי יש להורות למפרק לחקור באמצעות רו"ח החוקר את השפעת תנאי אספקת האתילן ע"י כרמל אולפינים בע"מ לחברה, לרבות מחיר האתילן ואי החלת פיקוח ממשלתי על תנאי אספקת האתילן ע"י כרמל אולפינים, על קריסתה של החברה וכניסתה לפירוק. עוד ביקשו להורות למפרק להמשיך ולנהל את התביעה אשר הגישה החברה כנגד כרמל אולפינים בגין התנהגותה המונופוליסטית של כרמל אולפינים. לטענת החברה נגרמו לה נזקים בסך של כ-30 מיליון ₪ בעקבות הפסקת אספקת אתילן ע"י כרמל אולפינים במספר מועדים ועל גביית תשלומי יתר (בסופו של יום הסכימו הצדדים להעברת ההליך לגישור בו הושגה פשרה המתוארת בדו"ח 7 מיום 13/11/12-נספח 15 לבקשה). 40. נושא החקירה בדבר השפעת ביטול ביטוח אבדן הרווחים על כניסת החברה להליך פירוק, אמנם מוצא ביטוי בבקשה זו, אך הוא משני ומבוסס על אמדנה כללית לפיה החברה היתה זכאית לפיצויים בסך של עד 34 מיליון דולר ו/או מפעלה היה משוקם וחוזר לפעולה בתוך זמן לא רב, ואז יתכן היתה נמנעת כניסתה של החברה להליכי פירוק ולחברת הביטוח גם לא היה כל תמריץ להשלים במהירות את הטיפול בתביעת הרכוש של החברה. 41. דרישת המבקשים לחקור את נושא ביטול הפוליסה אמנם מציפה את העניין כאילו יש בו ממש, אלא שלא די בכך, דווקא בהיותם בעלי השליטה בחברה ושהליך הקפאת ההליכים נעשה מיוזמתם. יש בתשובת הנאמנים הסבר ראוי, לכאורה, לפעולתם. ממילא החברה עצמה סברה כי אין לה צורך בביטוח אבדן רווחים, הלכה למעשה חדלה לשלם בגין ביטוח זה עוד בטרם הקפאת ההליכים והביטוח עמד בפני פקיעה. לדעת החברה גם הכיסוי לא היה יעיל כי אי אפשר היה לכונן את המפעל אם יקרה האירוע הביטוחי לאור השבתה של 60 ימים הנדרשים לפי תנאי הפוליסה. ויותר מכך, מאחר והפוליסה מכסה הוצאות קבועות ומשלימה רווחים על בסיס רווחי העבר, ספק אם היו משולמים כספים בגין אבדן רווחים לחברה במצבה אז. 42. המבקשים טוענים, כאמור, כי בית המשפט של חדלות פירעון משמש בעניין בקשה למתן היתר להגשת תביעה כנגד בעל תפקיד אך "שומר סף" המוודא קיומו של "רף קל שבקלים" ומונע רק מתביעות הנראות מופרכות על פניהן להיות מוגשות, ואין בחינתו מגיעה לכדי הכרעה במחלוקות העובדתיות עצמן. לעניין זה מפנים המבקשים לפש"ר (ת"א) 590/97, בש"א 26776/00 עו"ד ארז נ' עו"ד וולובסקי, המנהל לשעבר, תק-מח 2001(1) 29498 (2001). 43. טענה זו אינה מקובלת עלי. יש להבחין בין הדרך הדיונית לשמיעת ההליך, כהליך מקוצר במסגרת של בקשה למתן הוראות, לבין השאלה המהותית לבחינת בדיקת בקשה לנקיטת הליכים המוגשים באופן אישי כנגד בעל תפקיד. יש להקפיד על זהירות רבה במתן היתר להגשת תביעה נגד בעל תפקיד ולהתירה רק במקרים חריגים וקיצונים כמו פעולה בזדון, חריגה מובהקת מסמכות או רשלנות רבתי. לא מדובר ברף קל אלא בנטל כבד, דווקני ומחמיר שבחינתו ע"י ביהמ"ש תצדיק נקיטת הליך כזה. אין לומר, כטענת המבקשים, כי בית המשפט של חדלות פירעון הינו אך "שומר סף" וכי כל אימת שמוגשת בקשה למתן היתר להגשת תביעה נגד בעל תפקיד היא תתקבל כדבר מובן מאליו ותידחה רק מקום בו "התביעה מופרכת על פניה, קנטרנית ומחוסרת יסוד אליבא דכולי עלמא". 44. בתפקידו של נאמן בהקפאת הליכים מופעלים עליו, מטבע הדברים, לחצים מגורמים שונים שלהם אינטרסים אישיים או אחרים שעלולים להכשיל אותו במילוי תפקידו. ביהמ"ש צריך לאפשר לו מרחב פעולה חופשי, במסגרת סמכויותיו, לבחון, לבדוק ולהתנהל מול בעלי השליטה, דירקטוריון וכיוצ"ב, במיוחד אם מדובר בחברה שהיתה לה יכולת כלכלית משמעותית והפכה לחדלת פירעון מסיבות שונות. נאמן בהקפאת הליכים, אשר תפקידו לנהל חברה חדלת פירעון המצויה בהליכי שיקום, הינו בעל תפקיד מטעם בית המשפט. מעיקרון יסוד זה נגזרות הן זכויותיו והן סמכויותיו הרחבות אשר הנאמן זקוק להן על מנת לבלום את הידרדרות החברה ולייצבה שעה שהחברה חוסה תחת ההגנה מפני ניהול הליכים משפטיים נגדה. זאת במטרה להוביל להבראתה של החברה לטובת ציבור נושיה, עובדי החברה וצדדים נוספים. במקרה שלפני - במשך שנים עסקו הנאמנים, שהפכו למנהלים מיוחדים לאחר צו הפירוק, באיסוף, שמירה ומכירה של נכסי החברה. המדובר בפעילות אינטנסיבית המורכבת מאין ספור נושאים, חלקם מורכבים ביותר, כמו פינוי חומרים מסוכנים והתערבות המשרד לאיכות הסביבה בהליכי הפינוי; לאור תנאי השטח והמתקנים ובגלל החומרים המסוכנים, מומשו מרבית המתקנים והציוד ע"י גורם חיצוני שנטל על עצמו את מלוא האחריות לעניין; טיפול מיוחד בלמעלה מ-200 עובדים לשעבר של החברה וסיוע משמעותי מצד הבנקים לגיבושו ויישומו של הסדר מתאים עם העובדים לשעבר; מכירת זכויות החברה במקרקעין וניהול חקירה כנגד בעלי השליטה, שתוצאותיה פורטו בתביעה שהוגשה נגד המבקשים ואחרים. 45. הכנ"ר כמפרק קבוע לא הביא את ממצאי חקירתו בנושא ביטול הפוליסה והשלכותיה על הקפאת ההליכים והמעבר לפירוק עד מועד הדיון בבקשה ב-20/3/13. לטענת הכנ"ר קיבל את כל הנתונים והמסמכים הנוגעים בדבר מזמן ובחר שלא לשנות מההחלטה להמשיך ולחקור את התנהלות המבקשים בטרם ניתן צו הקפאת ההליכים. בסופה של חקירה הוגשה התביעה נגדם בגין מעשה מרמה לפי סעיפים 373-374, כמתואר לעיל. 46. אין חולק כי מאז ועד מועד הדיון בבקשה זו לא הובאה לידיעתי או לידיעת המבקשים התייחסות המפרק לתוצאות הבדיקה. העובדה שהכנ"ר סבר אז, כמו היום, שקביעת סדרי העדיפויות בחקירה היא בתחום סמכותו ויש נושאים חשובים וקשים מנושא בדיקת ביטול הפוליסה, אינה, כשלעצמה, מצדיקה אי הודעה למבקשים כי הנושא נבדק וההחלטה שהתקבלה לביטול פוליסת כיסוי אבדן רווחים היא החלטה מושכלת ונכונה. החקירה המסועפת על ההתנהגות החריגה של בעלי השליטה ובעלי התפקידים בחברה היתה קשורה לזמנים ומועדים שהתרחשו שנים לפני צו הקפאת ההליכים. ההחלטה בדבר ביטול פוליסת ביטוח אבדן הרווחים התקבלה בסמוך לצו הקפאת ההליכים וכניסת הנאמנים לתפקידם, אף שכפי שפורט לעיל, התקבלה גם ע"י החברה סמוך לאותו מועד. אפשר, ולו היתה ניתנת תשובת הכנ"ר אז, ב-2008, היו המבקשים משלימים עם הקביעה שביטול הפוליסה לכיסוי אבדן הרווחים היתה החלטה מושכלת ונכונה. 48. בהחלטה בבש"א 10443/08 אימצתי את תשובת הכנ"ר, המפרק, שהוא הגורם הבלעדי המוסמך לניהול החקירה וגם החוקר פועל לפי הנחייתו ושיקול דעתו, כי החקירה מיועדת עבור הגורמים שלא היו במעגל ניהול עיסקי החברה ונפגעו מקריסתה. כך גם שוכנעתי אז כי נושא ביטול פוליסת כיסוי אבדן הרווחים מצוי במתחם הבדיקה ויוצג בבוא היום בפני ביהמ"ש, כרשום בתגובת הכנ"ר מ-9/9/08. מהחלטתי בבש"א 10443/08 כי "הבקשה מקדימה את המאוחר" עולה שהנושא המרכזי שעמד לנגד עיני אז הצורך בבדיקה מקיפה של התנהלות המבקשים במשך השנים לפני הקפאת ההליכים. היום, במועד כתיבת החלטה זו, אני מניחה שאם היתה נבחנת באותם ימים המחלוקת בדבר ביטול פוליסה לאבדן רווחים והשפעתה על הליך ההקפאת ההליכים, היתה מתקבלת החלטה דומה, מוכרעת לגוף העניין ולא לכאורה, והיתה מייתרת בקשה זו. 48. למעלה מהנדרש - מקובלת עלי טענת הנאמנים כי לא קיימת סוגייה משותפת לתביעה שהוגשה נגד המבקשים בגין מעשי תרמית, גזל ושוחד אשר הסבו נזקים ישירים לחברה בעשרות מיליוני ₪ לבין אי חידוש פוליסת ביטוח אבדן הרווחים. המעשים המיוחסים למבקשים ארעו כולם עוד לפני כניסת הנאמנים לתפקידם ובתקופת זמן שונה. כך גם צודקים הנאמנים בטענה כי למבקשים לא קיימת עילת תביעה נגדם אלא לכל היותר אם הנאמנים התרשלו במעשה ביטול פוליסת אבדן הרווחים, הרי שהנזק הוא נזקה של החברה ולא נזקם של המבקשים באופן אישי. 49. לפני סיום - נדחית הטענה כי בהחלטה מ-7/2/11 קיבלתי את עמדת המבקשים לפיה יש להתיר להם להגיש הודעת צד ג' נגד הנאמנים. הרשום בהחלטה מ-7/2/11 אין בו התייחסות כלשהי להגשת הליך אישי נגד בעלי התפקידים אלא להגשת הודעות לצד שלישי במסגרת תביעה רגילה, כחלק מהרציונל להעברת ההליך שהוגש כבקשה למתן הוראות לתביעה רגילה. 50. שני הצדדים ראויים לשבח על טענותיהם הסדורות והמלומדות בכתב ובעל פה. 51. הבקשה נדחית. המבקשים, ביחד ולחוד, ישלמו לנאמנים סך 30,000 ₪ הוצאות הבקשה. ביטול פוליסהפוליסה