לפני בקשה לביטול פירוקה הזמני של עמותת רמת איתרי (להלן: "העמותה") ולהחזיר את ניהול העמותה לחבריה באמצעות מוסדותיה. מפירוק לקימום - רקע כללי 1.ראשיתה של הפרשה בבקשת עמותה למען תשב"ר ומוסדות חינוך וחסד (להלן: תשב"ר"), אשר הגישה ביום 2.12.03 את הבקשה לפירוק העמותה בהיותה נושה של העמותה וכשהעילות שציינה בבקשתה היו בגין חדלות פרעון, וביצוע פעולות בניגוד לחוק ולמטרותיה. תשב"ר טענה כי למעשה מדובר בעמותה ותיקה שכיום משמשת כאכסניה לנכסי מקרקעין, ומהווה גרעין של אשכול עמותות הכרוכות אחת בשניה ועוסקות, רובן ככולן, בפעילות תלמוד תורה, כאשר הישיבה המרכזית - ישיבת איתרי ממוקמת בשכונת בית צפפה בירושלים. תשב"ר עצמה הינה עמותה המפעילה שירותי הסעדה לציבור תלמידי ישיבות במגזר החרדי ולטענתה חייבת לה העמותה כספים מכח פסק בורר, חוב שלא נפרע. 2.רשם העמותות (להלן: "הרשם") ערך חקירה מקיפה באמצעות רואי חשבון ותמך בפירוק העמותה, באשר התגלו ממצאים קשים ביותר ביחס לניהול העמותה והשימוש בכספיה ונכסיה. כעולה מדו"ח הרשם, לעמותה נכסי דלא ניידי כמפורט בסעיף 9 לדוח רו"ח האפט. בין יתר הנכסים מצויה הקרקע הידועה כחלק מחלקות 6, 2, 7-25, 31-34, 106 בגוש 30287 אותה ביקש המפרק הזמני למכור (נשוא בש"א 6.5.07) (להלן: "הנכס" או "המקרקעין"), לצורך כיסוי חובותיה. ביום 22.6.04 מינה כב' השופט ד' חשין את עו"ד פ' רובין כמנהל מיוחד לתקופה של חצי שנה, אלא כפי שקורה במקומותינו, תקופה זו התארכה. משמונה מפרק זמני (תחילה עו"ד פ' רובין, ובהמשך עו"ד א' כהן), פעל הוא לייצוב המערכות בעמותה, בדיקת תביעות החוב, הגשת תביעות, וכן ניסיון למכור את המקרקעין. 3.מרבית תביעות החוב וערעורים על החלטות המפרק הזמני באו לידי סיום, כמפורט בהחלטות בבקשות השונות נשוא התיק העיקרי. עתה לפני שתי בקשות. האחת - בש"א 5519/07 שהוגשה ביום 10.5.07 על ידי חברי עמותה שמהותה קביעת אבני דרך לסיום הפירוק הזמני (להלן: "אבני דרך"), והשניה - בש"א 6105/07 שעניינה דוח המפרק הזמני ובקשה למימוש המקרקעין הנ"ל "הבקשה למכר המקרקעין"). 4.במהלך בירור הליכים שונים הקשורים לתיק העיקרי, נדונו אף שתי הבקשות הנ"ל וניתנו בהן החלטות ביניים. קדמה לבקשת המכר הנ"ל, בקשה קודמת למכור את המקרקעין (בש"א 225/03) וביום 5.4.06 אישרתי את המכירה. באותו שלב היה צורך לשקול האם להמתין עד לסיום בירור תביעות החוב או שמא ניתן למכור נכס לצורך תשלום חובות העמותה, טרם סיום הערעורים שהוגשו על החלטות המפרק הזמני. 5.סוגיה זו, שבה ועולה בתיקי פירוק רבים, והתייחסתי אליה בקצרה בבש"א 225/07 הנ"ל (ראו להלן). מכל מקום, עם חלוף הזמן, מחד גיסא מתבררות עובדות נוספות והליכים שונים מגיעים לידי סיום, ומאידך גיסא, מאורעות הזמן בעולם ובארץ דוחקים לקראת הכרעה סופית בדבר דרכה של העמותה - האם לפירוק? או שמא לסיום הליך הפירוק הזמני המפעיל, והחזרת ניהול העמותה לידי חבריה, תוך שינויים ארגוניים וחידוש פניה של העמותה. גרסאות הצדדים 6.ניתן ללמד על עמדות הצדדים מתוך ההחלטות הקודמות, הפסיקה והספרות המשפטית, ואעמוד על כך בקצרה. צ' כהן בספרה, פירוק חברות, תש"ס 2000, מציינת: "מטרת המינוי של מפרק זמני היא להגן על מבקשי הפירוק מפני שינוי לרעה של מצבם. שינוי כזה יכול להיגרם הן בעקבות הברחת נכסים על ידי נושאי המשרה בחברה ועל ידי שימוש בכספי החברה וברכושה לטובתם ולטובת אלה, שהם חפצים ביקרם והן על ידי המשך הניהול הכושל על ידי בעלי השליטה, שדירדרו את החברה עד למצב של פירוק. הדברים האחרונים נכונים, כמובן, למקרים של פירוק חברה מטעמים של חוסר יכולת פירעון". (שם, 233). ובהמשך: "ואכן, הפסיקה הכירה בכך, שבסוג המקרים האחרון, של בקשה לפירוק חברה סולבנטית מטעמי צדק ויושר - אין זה רצוי למנות מפרק זמני לפני החלטת בית המשפט בדבר מתן צו לפירוק החברה. כאשר מתבקש בית המשפט למנות מפרק זמני לאחר הגשת הבקשה לפירוק ולפניה דיון בבקשה לגופה, עליו לאזן בין אינטרסים מתנגשים: מצד אחד, רצונו של מבקש הפירוק להגן על רכוש החברה, כדי שיהיה לו ממה להיפרע לאחר מתן צו הפירוק, ומהצד האחר, האינטרס של החברה להמשיך את ניהול עסקיה באמצעות האורגנים המוסמכים שלה" (שם, 233). מפרק זמני אינו במצב של "פירוק קלאסי" שמטרתו לממש נכסים ולהביא בסופו של יום לפירוק. יחיאל בהט, בספרו דיני הבראת חברות, תשנ"ה, מציין: "בדרך כלל לא מוסמך המפרק הזמני לעשות שימוש בנכסים, כמו מכירתם וחלוקת תמורתם. עם זאת, נראה כי הדבר מותנה בניסוח הצו, אם כי דומה שבכל מקרה לא יורשה לחלק הרכוש". (שם, 362). ב'פרשת בזל' (ה"פ 10511/02 חברת נמל בזל בע"מ נ' עיריית טייבה, דינים מחוזי ל"ג(5), 758) מציינת כב' השופטת (כתוארה אז) ו' אלשיך, כדלקמן: "הרציונל העומד מאחורי הוראות פקודת פשיטת הרגל הינו פשוט; הגנה על זכותו של החייב להבהיר את מצבת חובותיו המדויקת ולהסתמך עליה בדרכו להציע הצעת הסדר או לבקש הפטר, בכדי לפתוח דף חדש בחייו." ו'בפרשת ליבאי' (פש"ר 1307/01 ליבאי נ' בנק משכן, דינים מחוזי ל"ג (3), 603), נאמר: "בעמדות הנושים... על פניו, יש טעם גם בטענות כי לאחר בדיקה אובייקטיבית סיכוי סביר כי תביעות החוב יוקטנו..." (שם, פסקה 19). (לניתוח מעמיק של תפקיד הנאמן או מפרק זמני ואחריותם, ראו דברי כב' השופט י' לויט בפש"ר (ת"א) 40/97 אילן שביט נ' רביב עמק חפר, תק-מח 99(2), 65535). 7.בדיון קודם, עובר למתן ההחלטה על מינויו של המפרק הזמני, ב"כ רשם העמותות ואף ב"כ הכנ"ר טענו כי מטרת מינויו של מפרק זמני לעמותה הינה בחינת ניהולה התפעולי ובדיקת היקף תביעות החוב אל מול נכסי העמותה. ב"כ הרשם ציין (בבש"א 371/05): "אנו לא רוצים שיפרקו את העמותה. בפירוש לא. מפרק זמני מפעיל - כל מטרתו היא להפעיל את העמותה, כשכל מטרתנו כרגע היא תשלום החובות לנושים העומדים על 10.5 מיליון כרגע. נכון לעתה, במשך כשנה ויותר, לא משולמים להם החובות בשל החלטת בית המשפט. לכן יש צורך דחוף במינוי מפרק זמני מפעיל שיטפל בכל הנושאים האלה מול ביהמ"ש, ומאידך ימשיך להפעיל את העמותה כעסק חי כפי שנעשה ע"י המנהל המיוחד". (פרו' 8.9.05, ע' 3). ב"כ הכנ"ר הוסיפה: "אנו מצהירים פה כי אין לנו כוונה כרגע לפרק את העמותה במובן של הפירוק הקלאסי של סגירת העמותה אבל יש צורך לבחון פה הרבה דברים, לבחון כיצד אנו מגיעים לאיזון תפעולי, יש צורך לבדוק את תביעות החוב, לבחון מה היקף נכסי העמותה. את הדברים האלה יש לבדוק" (שם, 5). וכן : "אין כוונה כיום לפרק את העמותה מבחינת דיני הפירוק הקלאסיים, היינו סיום פעולה. יחד עם זאת, יש צורך להסדיר את המשך פעילות העמותה הן מבחינת פעילות שוטפת ומבחינת גביית חובות עבר.יש צורך למנות מפרק זמני מפעיל". (שם, 8). המבקשים טוענים לאורך כל הדרך כי העמותה מסוגלת לדאוג לעצמה, ללא כל צורך בגורם חיצוני מנהל כמפרק זמני מפעיל, ויש להחזיר לידיה סוף סוף את מושכות ניהול העמותה. 8.הגם שפעולתו של המפרק הזמני היתה חשובה, ואין חולק כי ישנם נושאים אשר נדרשו לטיפול מיידי במסגרת הניסיונות לייצב את העמותה (כגון בקשה לקבלת תמיכה ממשרד החינוך, טיפול בגיוס תרומות, גביית שכר עבור שימוש בנכסי העמותה וכיו"ב). ברם, נושאים אלה טופלו ברובם, כך שאינם מצריכים עוד בעל תפקיד חיצוני הממונה על ידי בית המשפט לפרק זמן בלתי מוגבל, וניתן לסיימם תוך שיתוף פעולה של חברי העמותה. אכן, זמן רב ביותר חלף מיום הגשת הבקשה לפירוק. ארכה לה התקופה, עיתות הזמנים נשתנו, ומשניטלו המושכות מידי חברי העמותה נכון יהיה להשיבם לעמותה בהקדם. תשובת המפרק הזמני 9.בתשובת המפרק הזמני מיום 1.7.07. טען המפרק הזמני כי קיימת מחלוקת מהותית באשר לזהות חברי העמותה וחברי ועד העמותה, ויש להכריע אם המבקשים הינם חברי עמותה. לגופו של עניין טוען המפרק הזמני כדלקמן: "אין מחלוקת, כי דרכה של העמותה לאחר השלמת פעילויות המפרק הזמני, ולאחר איזון התקציב הגרעוני של העמותה, אינה לחידלון וכליה, כי אם להמשך הפעלה בדרך תקינה וסולבנטית." המפרק הזמני ראה בהשלמת המשימות שלהלן את תפקידו העיקרי: א. הפעלת העמותה בתזרים מזומנים חיובי; ב. תשלום חובות העבר לנושי החברה; ג. בדיקת התנהלות העבר, הגשת תביעות כנגד גורמים שונים והעברת "מפתחות" העמותה לגורם שיוכל לנהלה באופן תקין; מאחר ובמשך השנים לא היה לעמותה כל מערך מסודר של הנהלת חשבונות ולא נוהלו ספרים כדין, ובידי המפרק הזמני לא מצויים כלל ספרי ו/או פנקסי העמותה, מלאכת בדיקת תביעות החוב הייתה מורכבת ביותר ודרשה בדיקה מעמיקה אשר כללה בין היתר שיחות והתכתבויות עם גורמים שונים בעמותה. מטעם זה התארכה מלאכת בדיקת תביעות החוב מעבר למקובל בתיקי פירוק אחרים. המפרק הזמני עצמו סבר כי אכן יש לפעול בנחישות ובמהירות על מנת להגיע למצב שהעמותה תחזור לפעילות שגרתית באמצעות חבריה. כן סבר והעריך כי העמותה מסוגלת לפרוע חובותיה, ויש לסיים את בדיקת תביעות חוב של נושי העמותה. 10.המפרק הזמני בדק והכריע במרבית תביעות החוב, למעט בשלוש תביעות חוב שהבירור בהם טרם הסתיים. אלו הנושים שתביעתם טרם הוכרעה: הרב אליפנט, עיריית ירושלים ועו"ד רפאל שטוב. כמו כן המפרק הזמני טיפל במכירת הנכס בגבעת המטוס לצורך גיבוש הסדר נושים. כן נדונו ערעורים על החלטותיו בתביעות החוב. המפרק הזמני מונה פעולות נוספות שטיפל בהן כמו הגשת תביעות, החכרת משנה, ביצוע חקירות במטרה להתחקות אחר כספי העמותה והגשת תביעות לשם כך. בתגובה נוספת של המפרק הזמני מיום 17.7.08 מסכם המפרק הזמני את הצעתו כדלקמן: "א. לאשר את המתווה המוצע לבחירת חברי העמותה. ב. להתיר למפרק הזמני למכור את הנכס בגבעת המטוס (המקרקעין) ג. לאפשר לו לגבש הסדר נושים. ד. לדחות ההצעות לשעבוד נכסי העמותה כנגד הלוואות." עמדת רשם העמותות והכנ"ר 11.לאור זאת היו הרשם והכנ"ר בדעה שיש לאפשר למפרק הזמני לטפל במשימות כפי שפירט, ואין זה ראוי להורות על לוח זמנים, ויש לאפשר לו לסיים את פעילותיו שנעשות ללא שיהוי ובמסירות. כך היו פני הדברים בראשית חודש יולי 2008. ביום 18.10.07 התקיים דיון נוסף בבקשה, והצדדים הוסיפו דברים. המבקשים טוענים כי אין צורך במכירת הנכס, ניתן לשלם את החובות מכספים שיגיעו לעמותה. מדובר בעמותה שנכסיה שווים עשרות מיליוני ש"ח. גם אם היו בעיות ניהול בעמותה וכן סכסוכים של פלגים בה, הרי שחלפו כבר שנים מאז, וניתן לרענן את איוש בעלי התפקידים, ולמנות חדשים תחתם עם רקורד ציבורי. עו"ד דרמר מטעם הכנ"ר ציינה כי כדי שהעמותה תצא לדרכה צריך ליצור מנגנון לבחירת ועד חדש. כן ציינו באותו דיון הרב ברטלר והרב רובין מטעם העמותה, כי העמותה חיה מגיוס תרומות, וכי מיליונים רבים הלכו לאיבוד בשל המצב הנוכחי שהעמותה נמצאת בפירוק זמני ותורמים נרתעים מלתרום. המבקשים הודיעו כי עלה בידם לקבל הלוואה ע"ס מיליון דולר, ובהודעות נוספות הודיעו על הפקדת סך של 693,600 ₪ לחשבון נאמנות של עו"ד תל-צור ע"ח ההלוואה, לצורך הוכחת רצינות ההלוואה, והכל במטרה לשלם את החובות ולהמשיך להפעיל העמותה על ידי חבריה. במקביל דנתי בבקשה הנ"ל למכירת הנכס, ולאור הודעת הצדדים ההצעה שהייתה קיימת כבר אינה אקטואלית ולפיכך הוריתי, אותה עת, להמציא שומה מעודכנת. 12.המפרק הזמני הגיש ביום 19.5.08 בקשה למתן הוראות (בש"א 2697/08), לאשר לו לצמצם את פעילות העמותה והוצאותיה לנוכח מצבה הפיננסי, ובתוך כך להורות על ביטול מלגות לאברכים, הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום, וצמצום אספקת האוכל לבחורי ישיבות. רשם העמותות הגיב כי אכן אין לאפשר הפעלה גירעונית, וגם לא יהא זה נכון לאפשר להשתמש בכספי תמורת מימוש נכסים על מנת להפעיל את העמותה בשוטף. לפיכך, מן הסתם, לא יהא מנוס אלה לצמצם הפעילות באופן שלא ייגרם נזק בלתי הפיך. 13.לא היתה מחלוקת כי פעילותו של מוסד כגון עמותה זו, מבוסס על קבלת תרומות, ובעבר התקבלו תרומות בסכומים גבוהים, כך שאי המשכת קבלת התרומות עלולה להביא לפרוק סופי של העמותה, וסיום מפעלה. בהחלטתי בבש"א 610/07, ציינתי את פעילותו הברוכה של המפרק הזמני עו"ד א' כהן, ואין לי אלא לחזור ולציין כי אכן פעל ביעילות רבה ובכישרון רב והגיע לתוצאות ראויות לציון, כפי שעולה מהשוואת סכום תביעות החוב (עשרות מיליונים) לסכום ההכרעה החלוטה בהם, לאחר הליכי ערעור, שהצטמק לסכום של מיליונים בודדים. 14.ביום 24.6.08 הגישו חברי עמותה הודעה, לה צירפו נספחים רבים. בהודעה נאמר כי נחתמה תוספת להסכם ההלוואה, וכי לסכום המקורי של 1 מיליון דולר יתווסף כדלקמן: "סך של 2,500,000 ₪ (שניים וחצי מיליון ₪) שישולמו לאחר אישור בית המשפט ומילוי כל התנאים המתלים (שיעבוד, סיום ההליכים והשבת מושכות הניהול לחברי העמותה הקיימים); מתוך הסכום הנקוב בסעיף 8.1 לעיל, ישולם לחשבון נאמנות במשרדי הח"מ סך של 800,000 ₪ (שמונה מאות אלף ₪), וזאת בתוך 7 (שבעה) ימים ממועד אישור בית המשפט הנכבד. בנוסף לסכום הנקוב בסעיף 8.1, תינתן הלוואה בסכום נוסף בסך 900,000 ש"ח תשע מאות אלף ₪) בכפוף לתנאים המתלים וזאת בתנאי נוסף והוא שלא ניתן יהיה לפרוס את חוב הארנונה לעיריית ירושלים (שטרם אושר - ובצדק - על ידי המפרק הזמני המפעיל) לתשלומים עיתיים." (נספח ג' להודעה). כמו כן הציגו חברי עמותה תכנית פעולה שתאפשר סיום הליכי הפירוק הזמני המפעיל תוך שמירה על עקרונות היסוד של ניהול תקין, פרעון מלוא החובות והמשיך פעילות העמותה להגשמת מטרותיה, כדלקמן: חובות העמותה המאושרים כפי שאושרו על ידי בית המשפט (לאחר הליכי ערעור) יפרעו במלואם - בין במזומן ובין בהסדר תשלומים שיוסכם בין העמותה לבין מי מהנושים - בתוך 90 יום מסיום הפירוק הזמני המפעיל. לצורך פירעון חובות העמותה המאושרים כאמור, תגייס העמותה סכום של כ-5,850,000 ₪ (כחמישה מיליון ושמונה מאות וחמישים אלף ₪) וסכום נוסף של 900,000 ₪ (תשע מאות אלף ₪) ובסך הכל כ-6,750,000 ₪ (כשישה מיליון ושבע מאות וחמישים אלף ₪), וזאת על פי הסכם הלוואה והתוספת להסכם ההלוואה שנחתמו כבר על ידי הגורם המלווה, ואשר מותנה בין היתר בסיום הליכי הפירוק הזמני המפעיל, שעבוד והשבת מושכות ניהול העמותה לידי חבריה הקיימים. סכומי ההלוואה מאפשרים פירעון מידי או בפריסה, לפי העניין, של חובות העמותה שאושרו על ידי המפרק הזמני המפעיל, וזאת ללא צורך במימוש נכס מנכסי העמותה. העמותה תגייס סכום חודשי משמעותי של 15,000 דולר ארה"ב לחודש, לתקופה של שנה (180,000 דולר ארה"ב), כתרומה חודשית לעמותה מקרן וולפסון, כמפורט בכתב התחייבות שצורף להודעה. לצורך ביצוע תוכנית הפעולה, תחזק עצמה העמותה בוועד ציבורי משקיף. חברי העמותה מציעים שלושה אישים בעלי שם ומעמד ציבורי - ניהולי ומקצועי, אשר יש בו כדי להבטיח את הוצאתה לפועל שלתוכנית הפעולה באופן ראוי, ענייני ותקין מכל בחינה, אשר הביעו את הסכמתם לשמש בעמותה כחברי ועד ציבורי משקיף, לתקופה קבוצה בת שנתיים ימים והכל בהתנדבות מלאה ואלה הם: א.ד"ר שלמה נס - רו"ח ועו"ד המתמחה בתחום של שיקום והבראת תאגידים. ב.הרב דודי זילברשלג - מייסד ארגון החסד "כח לתת" ורשת בתי תמחוי "מאיר פנים" ואחד משני המו"לים של העיתון החרדי "בקהילה". ג.מר משה הבא - יו"ר קופת הגמל מקפת ובעברו כיהן בתפקידים ציבוריים ניהוליים בכירים ביותר במשק ובין היתר כיו"ר חברת "בזק" יו"ר חברת "פלאפון" יו"ר חברת "בזק בינלאומי" ויו"ר קרן הפנסיה מקפת. חברי העמותה עוד מציעים שהועד הציבורי ייטול על עצמו את מלאכת פירעון חובותיה של העמותה, כאמור לעיל. מתכונת של מינוי משקיף לעמותה, כשלב מעבר שבין סיום הליך פירוק זמני מפעיל לבין חזרה לניהול אוטונומי מלא של העמותה, נעשה כבר בעבר. (ראו פש"ר 1179/02 (בש"א 21601) (כב' השופט ו' אלשיך) (רשם העמותות נ' חברה קדישא גחש"א (לא פורסם) (2.12.02). יצוין כי למעשה מדובר היה שם במתן תוקף של החלטה להסדר פשרה במתווה דומה). (ראו להלן). 15.הנה כי כן, לאור בקשת המפרק הזמני לצמצם את פעילות העמותה, סברתי אני, כי אכן יש לקבוע אבני דרך לסיום הליך הפירוק, על מנת לאפשר את ניהול העמותה באמצעות מוסדותיה, וחידוש קבלת התרומות לצורך קידום מטרות העמותה ועמידה בהתחייבויותיה. בדיון נוסף שהתקיים ביום 17.7.08 ביקשתי מהרשם לבדוק הסדרים דומים לגבי עמותות שנקלעו למצב דומה בו היתה מצויה העמותה. אכן כך נעשה. ואף חברי העמותה הגיבו על דברי הרשם והאסמכתאות שצירף. ביני לביני הגיש המפרק הזמני דיווח נוסף, נכון ליום 27.10.08, לעניין מצבה של העמותה, וביום 9.11.08 הודיעו חברי העמותה כי צמצום פעילות העמותה נעשה. כבר בפועל. כמו כן נשלחו לבית המשפט פניות של אברכים לגבי המצב הקשה, הן בעניין קבלת המלגות והן לעניין ארוחות והסעות. כך אף הוגשה הבוקר בקשה ליתן הוראות למפרק להמשך להעניק את הנ"ל (בש"א 5003/08). דיון 16.במקביל לדיון בשתי הבקשות שהחלטה זו מתייחסת אליהן, נמשכים מספר הליכים בהם ערעור חברת מ.א.כ.ל על החלטת המפרק הזמני בתביעות החוב שלה, וכן ההליך כנגד ה"ה וייס ורייך, שטרם הסתיימו. ייתכן שניתן היה להמשיך באותם הליכים כנגד הנ"ל מצד אחד, ולהגיע להסדר נושים מצד שני, או אז ניתן היה לסיים את הליך הפירוק הזמני בשופי ובנחת, אלא שהמאורעות, כאמור לעיל, בארץ ובעולם ומצבה כספי של העמותה מצריך הכרעה מיידית שכן, כפי שמציינת ב"כ הכנ"ר, לא ניתן להשתמש בנכסי העמותה לצורך תפעולה השוטף או לאפשר הפעלה גרעונית. ביום 23.10.08 הודיע עו"ד תל צור, ב"כ חברי העמותה כי במוצאי חג שמחת תורה הודיעה "הנהלת הישיבה" שהישיבה לא תפתח את שעריה "בזמן חורף", והתלמידים לא ישובו ביום 30.10.08 לספסל הלימודים לאור מצב העמותה. בין היתר נאמר במכתב (שצורף להודעה) כדלקמן: "מאז מינוי המפרק, מתנהלת הישיבה כסדרה, ואף התפתחה והתרחבה בתקופה זו, אולם עקב הליכים משפטיים, מתעכבים עד כה פעולות חינוכיות להסדרת החובות של העמותה ולמימון פעילותה השוטפת. כך לדוגמא, בשל התנגדות "חברי העמותה" נמנעה עד כה מכירת מקרקעין פנויים שבבעלות העמותה. לאור מצב זה, אשר היה ברור מראש שיותיר את קופת הישיבה ללא כל אמצעים כספיים להפעלתה, פנה המפרק הזמני שוב ושוב לבית המשפט, על מנת לסיים את ההליכים הקשורים למימון הסדר החובות והפעולות השוטפות, אולם עד כה, לא התקבלה כל החלטה בעניין". אף בהודעתו של המפרק הזמני מיום 27.10.08 נאמר כי נקט בימים אלה בפעולות לצמצום פעילות העמותה לאור מצבה הכספי והעדר תזרים מזומנים, וכי הוא אינו יכול לאשר פעילות גרעונית ולהיות בסיכון שיתחייב אישית בגין כך. כן מוסיף הוא: "זה המקום לציין כי עד למועד זה, ועל אף פגישות ומאמצים רבים של המפרק הזמני, טרם נתקבל אישור מאת מינהל מקרקעי ישראל להחכרת משנה בשטחי העמותה. אישור זה של המינהל יש בו כדי לפתור חלק משמעותי מבעיית תזרים המזומנים של העמותה. לנוכח כל האמור, ובלית ברירה, מתכבד המפרק הזמני להודיע לביהמ"ש הנכבד על ביצוע קיצוץ משמעותי בהוצאות העמותה כמפורט להלן: א. צמצום משמעותי במלגות לאברכים. ב. צמצום עובדים. ג. הפסקת אספקת האוכל לבחורי הישיבה". ובהמשך, מאשר הוא את שהודיע ב"כ חברי העמותה, כדלקמן: "מכתב בענין צמצום פעילות העמותה, שוגר בימים אלו, להורי כל תלמידי הישיבה. זה המקום לציין כי המכתב אשר צורף ע"י "חברי העמותה" בהודעתם מיום 23.10.08 במסגרת בש"א 5106/07, לא שוגר בסופו של יום להורי תלמידי הישיבה ותחתיו יוצא מכתב זה אשר יש בו כדי למנוע פגיעה משמעותית בפעילות העמותה". נוכח מצב זה אכן זה הזמן להכריע לאיזה כיוון לצעוד, האם לפירוק או שמא לקימום תוך השבת העמותה לחבריה, בתנאים שייקבעו, על מנת שתוכל לגייס תרומות להמשך פעילותה? הסדרים שננקטו בעבר 18.כאמור רשם העמותות הגיש רשימה של מקרים בהם הוכרע כיצד לסיים את הליך הפירוק המפעיל בעמותות אחרות. נבחן אותן אחת לאחת. ארגון השוטרים הבינלאומי 19.המדובר בארגון-עמותה שמספר חבריה מגיע כדי 20,000. הגם שמדובר בעמותה בעלת אופי שונה לחלוטין, אשר גובה כספים מחבריה למימון פעולותיה, ניתן ללמד מהדרך לפתרון בעיותיה. בפש"ר (ת"א) 2624/99 רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבינלאומי, תק-מח 2000 (2) 22301, (להלן: "פרשת ארגון השוטרים") דן בית המשפט (כב' השופטת (כתוארה אז) ו' אלשיך) בליקויים שהתגלו בניהול העמותה, ובהעדר כללי "מותר ואסור" נוצר הצורך בהתערבות רשם העמותות במטרה לשנות את התקנון, ובית המשפט מנה מספר תיקונים מוצעים לשינוי שיטת הבחירות באופן שתמנע דיס-הרמוניה בין בעלי תפקידים, שינוי הגדרת תפקידים, קביעת מערכת נוקשה של מוסדות וכן קביעת מערכת אתית להתנהגות מנהיגי הארגון. כפי שמציינת עו"ד מ' כנרי, ב"כ הרשם בהודעתה: "יודגש כי במקרה זה לא התעוררה שאלה של זהות חברי העמותה ומדובר בעמותה שמונה כ-20 אלף חברים רובם משורות המשטרה" (שם, פסקה 3). 20.נראה בעיני כי אכן ישנם מקרים בהם יתערב רשם העמותות בכללים לניהול עמותה, במיוחד שכזו נתמכת בין באופן מלא ובין חלקית, על ידי רשויות (משרדי ממשלה וכיו"ב). כך למשל קבע בית המשפט (כב' השופט י' עדיאל) בעת"מ (י-ם) 8086/08 איגוד השחייה בישראל נ' רשם העמותות, תק-מח 2008(2), 4848 כדלקמן: "לא מצאתי ממש בטענות אלו. המשיב הינו רשות מוסמכת המפקחת על פעילותן של עמותות. לצורך זה אוסף המשיב מידע על הגורמים המפוקחים על ידו, בין באמצעות דו"חות המוגשים לו ובין באמצעות מינוי חוקרים מטעמו. במצב דברים זה, אין לראות פסול בכך שהמשיב מסייע לרשות מוסמכת אחרת, כגון הממשלה, במתן מידע המצוי ברשותו בצירוף מסקנות המצויות בתחום מומחיותו באשר לתקינות פעילותן של עמותות המבקשות סיוע ממשלתי (עע"מ 9018/06 מונא נ' משרד הפנים, לא פורסם, 12.9.05). בהקשר זה כבר נקבע, כי עמותות המחזיקות בתפקיד ציבורי ייחודי להן (לרבות הסדרת ענף ספורט), ואשר נסמכות על כספי ציבור, עשויות להיות כפופות לפיקוח קפדני יותר של המשיב (פש"ר (ת"א) 2624/99 רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבינלאומי סניף ישראל, לא פורסם, 15.7.01; פש"ר (ת"א) 2211/03 ההסתדרות הכללית של עובדים בארץ ישראל התאגדות לתרבות גופנית "הפועל" נ' עמותת איגוד טניס השולחן בישראל, לא פורסם, 13.8.06). כמו כן נפסק, כי המשיב רשאי לסרב לתת אישור על ניהול תקין לעמותה מקום בו נפלו אי סדרים בניהול העמותה (עת"מ (י-ם) 652/06 ארגון אלמנות ויתומי צה"ל (עמותה רשומה) נ' רשם העמותות, לא פורסם, 29.11.06). אינני מקבל גם את הטענה לפיה המשיב היה חייב לפרסם את אמות המידה אותן קבע לשם קבלת אישור על ניהול תקין ברשומות. זאת משום שמדובר בדרישות המוצבות באופן אינדיבידואלי בפני כל אחת מהעמותות המבקשות לקבל אישור זה (השווה: רע"פ 1127/93 מדינת ישראל נ' קליין, פ"ד מח(3) 485, 508)."(שם, פסקה 16). בעקבות פסק הדין בעניין ארגון השוטרים סברתי כך אף אני, משדחיתי בקשה למינוי מפרק זמני לבקשת מבקשת שטענה כי קיים חשש להברחת נכסים, בצייני: "מצד אחד טוענת המבקשת שלמשיבה נכסים רבים שיש חשש שהם יוברחו, ומצד שני טוענת היא לחדלות פרעון של המשיבה. ג.סעד של פירוק זמני הינו סעד דרסטי שלא יינקט בנקל. בדעה זו אוחזת ב"כ הכנ"ר אף בדיון זה, תוך הפניה לפש"ר 2624/99 (ת"א) רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבינלאומי, תק-מח 2001(2), 22301. כב' השופטת אלשיך עמדה על סוגיה זו, גם לאחרונה, בבש"א (ת:א) 25618/06 גשר תנועה חברתית לאומית נ' רפי חליוה, תק-מח 2008(2), 1435, בציינה: "דברים אלו נכונים גם ובעיקר למצבים שנסקרו בפש"ר 2624/99, רשם העמותות כנגד ארגון השוטרים - כאשר אותו גוף נקלע לפירוק לא בשל חדלות פרעון, אלא נוכח התנהלות לקויה העומדת בניגוד לדין, או נסיבות לבר-כלכליות אחרות אשר מנעו ממנו לתפקד, או הפכו את המשך התנהלותו באותה דרך לנוגדת את תקנת הציבור. ואכן, באותו עניין מונה מפרק אשר תפקידו המוצהר לא היה חיסול העמותה, אלא הבראתה - זאת, תוך התגברות על כשלים מערכתיים ותלויי-תקנון, תוך העזרות בדין הבסיסי לפיו מפרק נכנס בנעלי האורגנים המקוריים של ישות משפטית. לשון אחר; אחד מיתרונותיו של מפרק מפעיל, הוא יכולתו לנהל את הישות המשפטית באורח חופשי מסיבוכים ובעיות של "מבוי סתום" העשויים לפגוע בניהול בדרך-כלל, באשר הוא זוכה בסמכות המלאה של כל האורגנים הרגילים, ורשאי לפעול בהתאם - כל עוד הוא פועל בתום-לב ולטובת הגוף בפירוק, וזוכה לאישור בית המשפט וכונס הנכסים הרשמי (ולעיתים גופים אחרים, כגון רשם המפלגות במקרה דנן)".(שם, 1436). אף לדעת ב"כ הכנ"ר אין מקום ליתן את הצו המבוקש. הצעתה של עו"ד דרמר הינה כי יינתן צו שיאסור כל דיספוזיציה בנכסי המשיבה עד לדיון בבקשה לפירוק, הצעה שהמשיבה דוחה בשתי ידיים." (בש"א (י-ם) 6369/07 - Protrade (HK) LTD נ' דקסגון חברה לסחר בינלאומי בע"מ, תק-מח 2007(3), 6992, 6995 (2007). (שם,6996). 21.לעניין תיקון ליקויים והמשך פעילות עמותה בכוחות עצמה, ציינה כב' ס.נ. ו' אלשיך במקרים נוספים כגון בבש"א (תל-אביב-יפו) 25618/06, גשר תנועה חברתית-לאומית נ' רפי חליוה ו- 32 ואח', תק-מח 2007(2), 1435, בציינה: "יוצא, כי דווקא בשל החלטות אלו, נוצר הצורך בסמכויות המיוחדות הקמות במסגרת הליך פירוק, כולל ובעיקר היכולת לשנות ולהיחלץ מאותו מצב של מבוי סתום. משהחליט המפרק כפי שהחליט, וניתנה לו הסכמת כונס הנכסים הרשמי ורשם המפלגות, הרי שעסקינן בנסיבות שונות לחלוטין, שאין בהן כל התנגשות עם ההחלטות הקודמות שניתנו בערכאות. טענת המתנגדים בעניין זה דומה, עם כל הכבוד הראוי, לכזו המנסה ליצור זהות מלאכותית בין פסק-דין שקבע כי החלטת דירקטוריון של חברה המצויה ב"Deadlock" (טרם פירוקה) ניתנה בחוסר סמכות באשר מינוי הדירקטורים לא נעשה לפי התקנון, לבין החלטות שקיבל המפרק מאוחר יותר. אף אם ההחלטות עצמן הינן זהות, הרי שהחלטת המפרק, בניגוד לקודמתה, ניתנה בסמכות, ולא ניתן להקיש לעניינו מפסקי הדין שניתנו בעניין האורגנים שקדמו למינויו. (שם, פסקה 12). 22.ב"כ חברי העמותה הגיב לדברי ב"כ הרשם לעניין פרשת ארגון השוטרים בציינו ששם לא היה מדובר בהתערבות בזהות חברי העמותה, המדובר בשינויים הנוגעים לתקנון ולשיטת הבחירות, ומכאן החלטת בית המשפט לאפשר תיקון התקנון, ומפנה הוא לפסקה 78 בהחלטת בית המשפט בה נאמר: "78. ברור, כי כאשר עוסקים באותן מטרות יסוד ורקע בלתי מוגדרות, שומה על בית המשפט להזהיר עצמו מהתערבות יתר, העשויה לחתור תחת רצונם החופשי וחופש ההתאגדות המוקנה לחברי העמותה: א. ככל שבאגודה קטנה ומעטת חברים יותר מדובר, כך ימעט בית המשפט מלהתערב בנעשה בתוכה. זאת, מתוך הנחה כי אופן הניהול משקף היטב את רצונם של חברי העמותה, ובכוחם להשפיע עליו. ב. ככל שמדובר על אגודה בעלת מטרות ורקע מיוחדים השונים מעקרונות הבסיס של השיטה עסקינן, הרי כך יזהר בית המשפט יותר מלאכוף עליה נורמות זרות לרוחה ולאופיה." ישיבה תיכונית כפר גנים 23.בפרשה זו התלבט בית המשפט (כב' השופטת (כתוארה אז) ו' אלשיך, בבש"א (תל-אביב-יפו) 11902/03 - הרב נחמן צוקר נ' רו"ח אוריאל להב ואח', תק-מח 2005(1), 7494, להלן: "פרשת הרב צוקר"), וציין כדלקמן: "יוער, כי ההצעות המקוריות שהביאו הצדדים התבססו בעיקרן על פרעון חובות העמותה באמצעות מימוש נכסיה. ביני לביני, ובמהלך הדיונים שהתקיימו בפני, שינו ושיפרו הצדדים את הצעותיהם באופן בו עיקר המימון ייעשה ממקורות חיצוניים, וללא מימוש של נכסי העמותה כלל. כמובן שהדבר ייטיב עם העמותה - ללא כל קשר למי שיזכה לקבל את השליטה בעמותה. כמו כן, שיפרו הצדדים את הבטוחות שיעמידו לטובת ההסדר - והדבר כמובן מיטיב עם נושי החברה. כיוון שכך, הרי שאין טעם לשוב ולבחון את ההצעות המקוריות, שאינן רלוונטיות עוד, ונראה כי ראוי יהיה לפתוח "דף חלק" ולהתייחס להצעות החדשות, לגופן." (שם, פסקה 3). הנה כי כן, משישנו גורם חיצוני המוכן לממן את החזר החובות יש להעדיף דרך זו על דרך מכירת נכסים של עמותה. העמותה הדרוזית לקידום קשרי חוץ 24.במקרה דנן הוגשה בקשה מטעם רשם העמותות לפירוק שתי עמותות שעסקו בפעילות בתחום החינוך, זאת לאחר שהתגלו אי סדרים כספיים ונפתחו חקירות משטרה. בסופו של הליך נתנה כב' הנשיאה ב' גילאור תוקף של החלטה להסכמת הצדדים בהחלטתה מיום 1.3.07 (פש"ר 1183/06, פש"ר 1203/06 רשם העמותות נ' העמותה לקידום קשרי חוץ, עמותת המברסייד (לא פורסם) (2007), בה הסכימו הצדדים כי: "שימונה מנהל מיוחד שיקבל את כל סמכויות הועד והאסיפה הכללית של העמותה, כולל זכויות החתימה על הכספים שנמצאים בבנק. חתימתו היא בנוסף לשני בעלי זכות החתימה הקיימים. מינויו נעשה על מנת שהוא יוכל לפעול לתיקון הליקויים וליצור קריטריונים לקביעת זהותה אסיפה הכללית שתבחר את ועד העמותה והכל באישור ובפיקוח ביהמ"ש. לצדדים תהיה הזכות לבחון את הקריטריונים ולהביא את השגותיהם בפני ביהמ"ש." בהחלטה בעניין זה שניתנה באותו יום מציינת כב' הנשיאה: "הודעתי לצדדים את עמדתי שאין מקום למתן צו פירוק אם אפשר שהעמותות תמשכנה לפעול בפיקוח מתאים תקופה מסוימת עד שתכנסנה למסלול של הבראה". (שם, שם). עמותת איגוד טניס שולחן 25.לעניין עמותה זו מציינת ב"כ הרשם, כדלקמן: "עמותת איגוד טניס שולחן ברחבי הארץ. לעמותה זו ניתן צו פירוק בשל חדלות פירעון והתנהלות בלתי תקינה. בפסק הדין מיום 13.8.2006, פש"ר 2211/03 בש"א 9775/05, קובעת כבוד השופטת אלשיך כדלקמן: "נועד הפירוק במידה רבה בכדי להבריא את העמותה ולמצער את הפעילות בשמה נוסדה, לחקור את מהלכיה ולתקן את התקנון והפעילות באורח שיטיב עם ענף טניס השולחן בישראל". (שם, פסקה 6) ובהמשך: "כיום, לאחר שנתיים ימים בהם העמותה מצויה בהליכי פירוק, חודשה פעילותה והיא מתנהלת באורח תקין ומשביע רצון. בימי אלה מתגבש הסדר, אשר טרם אושר בביהמ"ש, לסיום הליכי הפירוק והשבת העמותה להתנהלות רגילה, בימים הקרובים עיקרי הסדר זה י וגשו לביהמ"ש המחוזי בתל אביב לאישור. ואלה עיקרי ההסדר המוצע: א. יאושר הסדר נושים במסגרתו ישלם המפרק הזמני דיבידנד של 100% לנושים בדין קדימה ו-41% לנושים בדין רגיל; ב. יאושר תקנון חדש אשר יבטיח ניהול תקין לרבות אופן בחירת חברי העמותה. ג. עריכת בחירות חדשות ופתוחות לועד העמותה בהתאם לקבוע בתקנון ובפיקוח המפרק הזמני." (שם, פסקה 7). עמותת איגוד היהודי לצמחונות 26.אף לגבי עמותה זו מציינת ב"כ הרשם את דרך הפעולה המתגבשת: ביום 4.1.2006 ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, פש"ר 1794/096, צו לפירוק עמותת האיגוד היהודי הבינלאומי לצמחונות. לבקשת חברי העמותה, מתגבש הסדר אשר ישיב את העמותה לפעילות רגילה שאלו עיקריו: "א.פרסום מודעה בעיתון להצטרפות של חברי עמותה חדשים מתוך מטרה לגוון את אוכלוסיית חברי העמותה כך שהעמותה תייצג ציבור רחב. ע"י גיוס חברים חדשים לעמותה; ב.לאחר גיוס חברי העמותה, קיום בחירות של חברי ועד על ידי האסיפה הכללית אשר לא נמנו על חברי הוועד הקודם של העמותה טרום הפירוק; ג.מיצוי תובענה שהוגשה בדרך של בקשה למתן הוראות ע"י המפרק הזמני בגין פעילות שלא כדין לכאורה שנעשתה ע"י חברי העמותה; ד.הצגת תכנית מפורטת וברורה ל חידוש פעילות העמותה ע"י ועד העמותה". (שם, פסקה 9) עו"ד תל צור, ב"כ חברי העמותה, מדגיש בהערותיו לפסיקה הנ"ל שהובאה על ידי הרשם את העובדה שבמרבית המקרים לא הוחלט על שינוי בהרכב חברי העמותות אלא בשינוי נוהלים או התקנון גופו, דבר שאינו נדרש במקרה דנן. מסקנות א.יש לאבחן בין תאגיד עסקי לבין עמותה שאינה למטרות רווח, ומכאן הנטייה לפעול לקימום העמותה והבראתה חלף פירוקה. בבש"א בש"א (מחוזי ת"א) 11902/03 - הרב נחמן צוקר נ' רו"ח אוריאל להב, תק-מח 2005(1), 7494, עומד בית המשפט על מטרה זו, כדלקמן: "עתה, משהגעתי למסקנה כי לנושי החברה אין כל עניין בשאלה מי יקבל לידיו את השליטה בעמותה, נותרת בעינה השאלה - למי תמסר? כדי להשיב על שאלה זו יש לבחון את מכלול השיקולים הנוגעים להמשך דרכה של העמותה, ולעמוד על ההבדל בין השיקולים הנוגעים לפירוקה של חברה, לבין אלו של עמותה. זאת יש להבהיר; להבדיל מחברה פרטית, שהינה גוף כלכלי במהותו שתכליתו השאת רווחים, הא ותו לא - הרי שהעמותה, מעצם הגדרתה, הינה "תאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריה" (סעיף 1 לחוק העמותות). העמותה היא גוף משפטי בעל אלמנטים מעין-ציבוריים שנועד להגשים תכלית חברתית מסוימת. על כן נהנית העמותה מתקצוב מקופת הציבור, מהקלות במס, מהאפשרות לגייס תרומות ומשאר יתרונות אשר אינם מוקנים לחברה. לפיכך, שלא כבחברה פרטית, שם הזכות השיורית בנכסיה מוקנית למשתתפים, הרי שכאשר בעמותה עסקינן הזכות השיורית בנכסיה מוקנית לציבור שלרווחתו ולצרכיו נוסדה העמותה, ולהגשמת המטרות לשמן פעלה. (שם, פסקה 4). ב.יש לשאוף לפתרונות מעשיים במטרה להחזיר את העמותה למסלול של ניהול תקין, תוך המנעות מפירוק. כך, בעת"מ (ירושלים) 307/07 - עמותת ישיבת השרון ע.ר. נ' רשם העמותות, תק-מח 2008(1), 8631 , הודה כב' השופט י' עדיאל, כדלקמן: "למרות ההצדקה לפירוק העמותה, הרי בשל חשיבות קביעת ההקדש ובשל הצהרת כוונותיו של ב"כ העמותה לתיקון הליקויים, תינתן לעמותה אפשרות לתקן את הליקויים במסגרת תכנית הבראה לגבי הליקויים המנהליים והכספיים הדרושים. במסגרת זו: 1. ימונה חשב מלווה לעמותה אשר ילווה את פעילות העמותה ויבדוק כי העמותה מנהלת את נכסיה בהתאם לחוק ולמינהל תקין. 2. החשב יבדוק את פנקס החברים של העמותה ואת מוסדותיה ויבחן האם הרכבן היושב היום נותן אפשרות טובה יותר לניהול העמותה ולביקורת על העמותה. במידת הצורך יפקח החשב על בחירות חדשות שייערכו בעמותה. החשב יבדוק את טענותיו של מר גרינימן על העברתו מתפקידו ללא הסכמתו. 3. החשב יפעל להגדרת נכסי ההקדש ולרישומם כהקדש בהתאם להחלטת בית המשפט. 4. החשב יבדוק את השקעות הכספים בעמותה ואת גביית שכר הדירה. החשב יבדוק את ההוצאות להחזקת הישיבה ביחס להיקף התלמידים. הוצאות החקירה טרם התגבשו סופית. לאחר גיבוש סכום הוצאות החקירה תינתן החלטה נפרדת באשר לאופי הטלתן. במידה והעמותה לא תודיע, תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה לעו"ד אביבה שביט על נכונותה לשתף פעולה במסגרת תכנית ההבראה על פי העקרונות דלעיל, יש לפעול לפירוק העמותה." (שם, פסקה 8). ג.במקרה של עמותה שערך נכסיה עולה על חובותיה מתעוררת שאלה נוספת במקרה ובית המשפט מורה על פירוק, והיא מה ייעשה ביתרת הכסף, שהרי שלא כבחברה שם ניתן לחלק את היתרה בין בעלי המניות, בעמותה הדבר לא ניתן. אמנם הדבר בולט במקרה שלעמותה נכס אחד, או מספר נכסים שיש למכור כדי לכסות החובות, אולם אין זה המקרה שלפנינו בו ניתן למכור נכס מסוים. יחד עם זאת, הרציונאל הוא אותו. בה"פ (תל-אביב-יפו) 1145/05 - מדינת ישראל - משרד הפנים נ' בית אולפנה לאימון מורים - אגודה עותומאנית, תק-מח 2007(3), 10224, נותנת לכך ביטוי כב' השופטת י' שבח, כדלקמן: "השגת מטרה המכוונת להשגת רווחים (סע' 1 לחוק האגודות). מקורות הכנסות האגודה הינם: מיסי החברים, תרומות, ירושות, מתנות, תקבולים מרכוש האגודה ופעילותה וכן מכל מקור אחר. לאור מטרתה הוולונטארית של האגודה, ומכוח המבנה הבסיסי שלה הנוגד השגת רווחים ואשר כל כולו מיועד לרווחת הציבור או חלק ממנו, מופטרת היא מתשלום אגרות ומיסים. אף הביקורת על פעילותה - מצומצמת ביותר. ישותה של האגודה והגדרתה סובבים, איפוא, סביב הרעיון המרכזי, לפיו נועדה פעילותה לצרכים וולונטאריים להשגת מטרות ציבוריות, להבדיל מהשגת רווח, או טובת הנאה חומרית אחרת של מי מחבריה, ומשכך, אך טבעי הדבר, כי הזכות השיורית של נכסיה מוקנית לציבור, וכפי שנפסק בנוגע לעמותות בתיק פש"ר 1425/98 (מחוזי ת"א) הרב נחמן צוקר נ' רו"ח אוריאל להב ואח' (פורסם ב"נבו הוצאה לאור"): "העמותה היא גוף משפטי בעל אלמנטים מעין-ציבוריים שנועד להגשים תכלית חברתית מסויימת. על כן נהנית העמותה מתקצוב מקופת הציבור, מהקלות במס, מהאפשרות לגייס תרומות ומשאר יתרונות אשר אינם מוקנים לחברה. לפיכך, שלא כבחברה פרטית, שם הזכות השיורית בנכסיה מוקנית למשתתפים, הרי שכאשר בעמותה עסקינן הזכות השיורית בנכסיה מוקנית לציבור שלרווחתו ולצרכיו נוסדה העמותה, ולהגשמת המטרות לשמן פעלה". (כב' השופטת ורדה אלשייך)." (שם, פסקה 3). הוראות אופרטיביות 27.משבא אני לשקלל את הרעיונות וההחלטות העולים מן המורם, אורה להלן על הפעולות הנדרשות להחזיר את העמותה למסלול ניהול תקין במטרה לאפשר לציבור בארץ ובעולם לתמוך במטרותיה במתן חינוך ולהאדרת תורה, תוך איזון בין הצעת חברי העמותה והערותיהם של רשם העמותות, הכנ"ר והמפרק הזמני. החברים בעמותה 28.לאור העובדה שכבר בעבר, טרם הוגשה בקשת הפירוק, ולאור קיומן של שתי קבוצות חברים, היה צורך בהתערבות רשם העמותות (בשנת 2001) בהכרזה על אנשים מסוימים כחברי העמותה. כמו כן, היתה התערבות של בית הדין הרבני. המפרק הזמני מפרט בתגובתו מיום 17.7.08 את מעלליו של מר חיים וייס וההליכים הנוגעים אליו. לעניין זה אין מחלוקת כי חיים וייס אינו בעל תפקיד בעמותה, והוא אף הצהיר על כך בשנת 2003 והביע הסכמתו כי יינתן צו מניעה לפיו הוא לא יקח חלק ישיר או עקיף בעצמו או באמצעות אחרים, בניהול העמותה או העמותות הקשורות בה, וכך אני מורה. הוראה זו יפה אף לגבי ה"ר רייך. אשר ליתר חברי העמותה, הרי שאלה שהתקבלו כדין ימשיכו להיות חברים בה, וככל שתהיינה לרשם העמותות השגות, יקוים דיון פרטני בנושא זה. ב. ועד העמותה במטרה להבטיח ניהול תקין, הועד "הישן" לא יוכל לשמש כוועד, וכהונתו מותלת בזאת. חברי הועד "החדש", יבחרו בזמן ובמקום שיקבע בהמשך. בשלב זה, לעמותה יהא ועד זמני למשך 6 חודשים. מספר חברי הועד הזמני יהא חמישה. שלושת החברים שהוצעו על ידי ב"כ חברי העמותה, מקובלים עלי, וכן עורך דין נוסף ורואה חשבון כדלקמן: (1) ד"ר שלמה נס - רו"ח ועו"ד המתמחה בתחום של שיקום והבראת תאגידים. (2) הרב דודי זילברשלג - מייסד ארגון החסד "כח לתת" ורשת בתי תמחוי "מאיר פנים" ואחד משני המו"לים של העיתון החרדי "בקהילה". (3) מר משה הבא - יו"ר קופת הגמל מקפת ובעברו כיהן בתפקידים ציבוריים ניהוליים בכירים ביותר במשק ובין היתר כיו"ר חברת "בזק" יו"ר חברת "פלאפון" יו"ר חברת "בזק בינלאומי" ויו"ר קרן הפנסיה מקפת. (4) רענן קופ - רו"ח (בכפוף להסכמתו) (5) ליאון אמיראס - עו"ד (בכפוף להסכמתו). עם קבלת הסכמת חברי הועד הנ"ל, יוצא צו פורמלי לתחילת עבודתם. שכרם של חברי הועד הזמני ייקבע בהתאם לדין ובאישור בית המשפט, ומי מהם שאינו מבקש שכר, יבוא על הברכה. רשם העמותות יהא רשאי לשלוח משקיף לישיבות הועד הזמני, אשר יידע את הרשם על כך בהתאם לנוהל עבודה שיגובש בתאום עימו. היה ומיתווה זה יצלח, יתקיימו בחירות חדשות לוועד חדש, שתערכנה על פי התקנון הקיים או בתנאים נוספים שייקבעו במהלך ששת החודשים בהסכמת הרשם או בית המשפט. בתוך כך, אינני שולל את מנגנון הבחירה המוצע על ידי עו"ד אבנר כהן, וכאמור נדון בכך בנפרד. ג. חובות העמותה ההליכים שטרם הסתיימו בתביעת חוב או ערעורים עליהם ימשכו עד לסיומם בבית משפט זה. ד. מכירת נכס העמותה (המקרקעין) כאמור בהחלטה קודמת, הקונה הפוטנציאלי שהיה, חזר בו, ואין בשלב זה קונה אחר. שומה מעודכנת שהתבקשה בהחלטה קודמת בוששה לבוא. מכל מקום, לאור האמור להלן בדבר תשלום החובות החלוטים, יידחה הליך מכירת הנכס. היה והעמותה תצליח בתוך 100 ימים לגייס את הכספים הנדרשים לתשלום החובות, שחלקם אמור להיות משולם בתשלומים חודשיים,מה טוב, אם לא, יוצא למכירה הנכס על ידי עו"ד אבנר כהן בתום מאה הימים. ה. גיוס הכספים על ידי העמותה כפי שצוין על ידי ב"כ חברי העמותה, מצוי בחשבון נאמנות אצלו סך של 693,000 ש"ח. סכום זה הופקד על מנת לוודא את רצינותו של המלווה עימו נערך הסכם שצורף לבקשה. סכום זה אינו מספיק ולפיכך התליית הפירוק הזמני מותנית בכך שעו"ד תל צור יודיע תוך 21 יום כי יתרת סכום ההלוואה הופקדה אצלו בנאמנות, כדי לוודא שניתן יהא לפעול על פי המתווה דכאן. ו. הליכים נוספים. אשר לגבי הליכים הנוספים שהוחל בהם במסגרת תיק זה, אקיים דיון נפרד אליו יוזמנו הצדדים, כדי לשמוע טיעוניהם טרם תתקבל החלטה. סיכום 29.הגשת בקשת הפירוק היום, 2.12.08, משמלאו 5 שנים, נראה בעיני כי במציאות שנוצרה בעמותה, שפעילויותיה כבר צומצמו, יש להפעילה שלא באמצעות מפרק זמני, באשר אין מחלוקת שמקורותיה נסתתמו, ואף גורם אינו שש לתרום לצורך פעילותה תחת פירוק. כפי שראינו לעיל, הסדרים כאלה או אחרים נעשו לגבי עמותות אחרות, אם כי בכל אחד מן המקרים התנאים והנסיבות היו שונות. מקרה שאותו הביאו חברי העמותה הדומה בתוכנו לזה שלפנינו הינו ההסכם שקיבל תוקף של החלטה (כב' הש' ו' אלשיך) בענין פש"ר 1179/02 (בש"א 21601/02) רשם העמותות נ' עמותת חברה קדישא גחש"א, שעל יד הרבנות הראשית והמועצה הדתית ת"א, ביום 2.12.02, אשר ביסודו הורחבה ההנהלה, נבחר ועד ביצועי, נקבעה תכנית הבראה וכן מנגנון ליווי של רו"ח מטעם רשם העמותות. רוח העידן מחייבת אפוא, מיתווה פעולה שונה, בתקווה שהעמותה תחזיר לתפקד ולמלא את מטרותיה בעת הקמתה. הפרוק הזמני מותלה אפוא, לתקופה של 6 חודשים, ואם העמותה תצא אכן לדרך חדשה על פי המיתווה הנ"ל, כי אז ייסגר התיק. אשר לעמותות הקשורות בה, יערך דיון נפרד. פירוק חברהפירוק עמותהעמותות