##כיצד מתבצע פירוק שותפות ומהן העילות לביטולו## סוגיית פירוק שותפות מעלה שאלות מורכבות בדבר אופן סיום ההתקשרות, סמכויות הפירוק והתנאים שבהם ניתן לבטל הסכמים או צווים שניתנו בעניין זה; השורה התחתונה מורה כי הליך פירוק שותפות הוא במהותו הליך הנעשה בין השותפים עצמם, וביטול צווי פירוק או הסכמי פירוק מותנה בהוכחת פגמים מהותיים מוגדרים או עילות מפורשות, תוך התחשבות במצבים של מעשה עשוי. ##מהות הליכי הפירוק וההבחנה בין שותפות לבין חברה## במקרה שבו נדונה בקשת נושה להצהיר על בטלות הסכם פירוק במסגרת ##בש"א 7484/03 (המחוזי תל אביב - יפו)##, עלתה השאלה בדבר מעמדו של הסכם פירוק שותפות מוגבלת והאפשרות לבטלו בעילות של אי חוקיות, העדפת נושים, התנהגות פסולה של הצדדים להסכם ופגיעה בזכויות צד שלישי. באותו עניין הובהר כי הליך פירוקה של שותפות הוא על פי מהותו הליך הנעשה בין השותפים. כמו כן צוין בתיק האמור כי קיים שוני מובחן בין הליכי פירוק חברה לבין הליכי פירוק שותפות, וכי עקרונות אלו חלים גם על שותפות מוגבלת, בכפוף להוראות ##סעיף 56 לפקודות השותפויות##. מעמד זה משליך על יכולתם של גורמים שונים לתקוף הסכמות שהושגו בין השותפים במסגרת סיום היחסים ביניהם, בפרט כאשר נבחנת שאלת מעמדו של גורם כשותף כללי החב בחובות השותפות לעומת שותף מוגבל. ##העילות לפירוק שותפות על פי הסכם ועל פי פקודת השותפויות## שאלת התקיימותן של עילות מספקות למינוי בעל תפקיד ולפירוק שותפות נדונה במקרה שבו נדחתה בקשה שכזו במסגרת ##פר"ק 20212-09-15 (המחוזי ירושלים)##. באותו עניין הוגשה בקשה לפירוק שותפות מוגבלת ויחד עימה בקשה למינוי בעל תפקיד, כאשר המבקשת השתיתה את טיעוניה על מספר עילות נפרדות: ראשית, עילה הנגזרת מהסכם השותפות עצמו. באותו מקרה נקבע בהסכם השותפות כי תקופת קיום השותפות הינה כל עוד יש לשותפות נכס נפט בר תוקף או זכויות בו, או בנפט או בגז שיופקו. המבקשת טענה כי מאחר שלשותפות אין עוד נכס נפט בר תוקף, פקע הבסיס להמשך קיומה של השותפות על פי החוזה שנכרת בין הצדדים. שנית, עילה מכוח הדין המעוגנת בהוראות ##סעיף 45(4) לפקודת השותפויות##. עילה זו מורה כי כאשר אחד השותפים מפר במזיד או בדרך קבע את הסכם השותפות, או מתנהג בעניינים אחרים הנוגעים לשותפות בדרך שאין לשותפים אחרים אפשרות מעשית סבירה להמשיך עמו בניהול עסקי השותפות, עשויה לקום הצדקה להורות על פירוק השותפות. עם זאת, כאשר לא מונחת תשתית עובדתית ומשפטית מספקת, עשוי בית המשפט לדחות את הבקשה למינוי בעל תפקיד בהיעדר עילה מבוססת דיה. ##דחיית בקשות לביטול צווי פירוק עקב מעשה עשוי והפסקת פעילות## במקרה אחר, שנדון במסגרת ##פר"ק 47273-04-17 (המחוזי תל אביב - יפו)##, נבחנה בקשה להקפאת הליכים ולחילופין לביטול צווי פירוק שניתנו נגד חברות וביניהן שותפות מוגבלת, לצד בקשה לביטול צו כינוס שניתן במסגרת ##פש"ר 36924-05-17## ובקשה לארכה להגשת תגובה לדוח פעילות ראשון של מנהל מיוחד. בית המשפט דחה את הבקשות להקפאת הליכים ולביטול צווי הפירוק שניתנו בעניינן של הישויות המשפטיות. הנימוק המרכזי לדחיית הבקשה נעוץ בהיעדר בסיס משפטי המאפשר את השבת המצב לקדמותו כאשר נוצר ##מעשה עשוי## שעליו לא הוגש ערעור. במסגרת זו נשקלו העובדות הבאות: 1. הנכס ששימש את הפעילות העסקית (מסעדה) פונה לחלוטין. 2. שמונים עובדי המסעדה פוטרו. 3. עיקר הפעילות הכלכלית של הגופים הגיע לכדי סיום ממשי. במצב דברים שבו לא הובהר כיצד ניתן מבחינה מעשית להשיב את הגלגל לאחור, נקבע כי אין הצדקה לבטל את צווי הפירוק שכבר נכנסו לתוקף. ##ביטול הסכמים על רקע הליכי פירוק, הטעיה וטעות יסודית## סוגיה נוספת הנוגעת ליחסי שותפות מוגבלת, חברה וגורמים שלובים התעוררה במסגרת ##ע"ע 364/03 (הארצי לעבודה)##. במקרה זה נדון ביטולו של פסק דין אשר נתן תוקף להסכם פשרה, וזאת עקב פגמים ברצון מסוג הטעיה וטעות יסודית בנוגע למצבה הכלכלי של חברה שהייתה מעורבת בהליכי פירוק לצד שותפות מוגבלת וגורם נוסף. על פי המתואר ברקע העובדתי של אותו תיק, התרחש תהליך שבמסגרתו הועברה השליטה במפעל מהשותפות והגורם הנוסף לידי החברה, עד אשר החברה החלה לנהל בפועל את המפעל, השותפות הפסיקה את פעילותה הכלכלית, והגורם הנוסף החזיק בשיעור של 10% ממניות החברה. בהמשך לכך, ניתן צו בית משפט לפירוקה של החברה. המקרה מדגים כיצד שינויים במבנה הפעילות, הפסקת פעילות כלכלית של שותפות והליכי חדלות פירעון ופירוק של תאגיד קשור עשויים להוות רקע לטענות בדבר טעות והטעיה המובילות לביטול הסכמות משפטיות. ##פירוק שיתוף בראי הדין הדתי והגבלת זמן השותפות## מעבר להיבטים המסחריים, שאלת פירוק השותפות עולה גם ביחס לנכסים משותפים במישור האישי-משפחתי. במקרה שנדון בבית הדין במסגרת ##תיק 1068015/2 (רבני נתניה)##, נדונה תביעת שלום בית לצד ביטול צו עיקול על דירת מגורים משותפת של בני זוג, ועלתה השאלה ההלכתית האם קיימת מניעה לפרק שותפות בדירה שנרכשה תחילה במשותף. במסגרת הדיון בתיק זה נסקרו הגישות הבאות: 1. מחלוקת הפוסקים בדבר נכס שאין בו דין חלוקה: האם שותף רשאי לדרוש באופן חד-צדדי את פירוק השותפות וקבלת חלקו, או שמא הפירוק מותנה בהסכמת שני השותפים גם יחד. 2. שותפות שנקבע לה זמן מוגדר: נקבע כי כאשר נקבע זמן מפורש לקיומה של השותפות, לכולי עלמא לא ניתן לכפות חלוקה של השותפות, אף לא באמצעות מנגנון של גוד או איגוד, כל עוד לא חלף הזמן שנקבע. ##צעדים מעשיים בניהול הליכי פירוק שותפות והתמודדות עם בקשות לביטולו## לצורך ניהול מיטבי של הליך פירוק שותפות או התמודדות עם תביעות ובקשות לביטול צווים והסכמים, יש לפעול לפי הצעדים הבאים: 1. בחינת תנאי הסכם השותפות ביחס לעילות הפקיעה: יש לבדוק האם הסכם השותפות כולל תנאי מפסיק מפורש, כגון תלות בקיומו של נכס ספציפי בעל תוקף או הגבלת זמן קבועה מראש, המונעת או מחייבת פירוק. 2. ביסוס עובדתי של עילות לפירוק מכוח פקודת השותפויות: בעת פנייה לערכאות בטענה לפירוק עקב התנהגות שותף לפי ##סעיף 45(4) לפקודת השותפויות##, חובה להציג ראיות ברורות להפרה חוזרת במזיד או להתנהלות המונעת כל אפשרות מעשית להמשך ניהול העסקים. 3. בדיקת מעמד השותפים וחשיפתם לחובות: יש לאבחן בקפידה בין שותף מוגבל לשותף כללי לפי הוראות ##סעיף 56 לפקודות השותפויות## כדי לגדר את היקף האחריות לחובות השותפות כלפי נושים במסגרת הסכם הפירוק. 4. שקילת טענת מעשה עשוי ומניעת שיהוי: בבקשות לביטול צווי פירוק יש להביא בחשבון כי פינוי נכסים, פיטורי עובדים וסיום הפעילות יוצרים מצב בלתי הפיך השולל לרוב את ביטול הצווים בהיעדר ערעור בזמן. 5. גילוי נאות למניעת טענות טעות והטעיה: בהסדרי פשרה ופירוק המערבים העברת פעילות בין שותפויות לחברות, יש להקפיד על מסירת נתונים מדויקים אודות המצב הכלכלי כדי למנוע את ביטול ההסכמים בדיעבד. ##שאלות ותשובות## ##ש:## מהי מהותו הבסיסית של הליך פירוק שותפות לעומת פירוק חברה? ##ת:## כפי שצוין במסגרת ##בש"א 7484/03 (המחוזי תל אביב - יפו)##, הליך פירוקה של שותפות הוא על פי מהותו הליך הנעשה בין השותפים עצמם, להבדיל מהליכי פירוק חברה, ועקרון זה חל גם על שותפות מוגבלת בכפוף להוראות ##סעיף 56 לפקודות השותפויות##. ##ש:## באילו נסיבות תתקבל טענה של מעשה עשוי כנגד בקשה לביטול צווי פירוק? ##ת:## על פי המתואר במסגרת ##פר"ק 47273-04-17 (המחוזי תל אביב - יפו)##, כאשר לא הוגש ערעור על צווי הפירוק ובפועל פונה הנכס העסקי, פוטרו העובדים והסתיימה עיקר הפעילות, מדובר במעשה עשוי שאינו מאפשר את השבת המצב לקדמותו ומוביל לדחיית הבקשה לביטול הצווים. ##ש:## מתי התנהגות שותף מהווה עילה מפורשת לפירוק שותפות לפי הדין? ##ת:## בהתאם להוראות ##סעיף 45(4) לפקודת השותפויות##, כפי שנדון במסגרת ##פר"ק 20212-09-15 (המחוזי ירושלים)##, אם אחד השותפים מפר במזיד או בדרך קבע את הסכם השותפות, או מתנהג בדרך שאינה מותירה לשותפים האחרים אפשרות מעשית סבירה להמשיך עמו בניהול העסקים, קמה עילה לפירוק. ##ש:## האם ניתן לכפות פירוק שותפות כאשר נקבע מראש זמן מוגדר לקיומה? ##ת:## כפי שעלה בדיון ההלכתי במסגרת ##תיק 1068015/2 (רבני נתניה)##, כאשר נקבע זמן מפורש לקיומה של השותפות, לכולי עלמא לא ניתן לפרק את השותפות ולחלוק בה, ואף לא לעשות שימוש בטענת גוד או איגוד, עד לחלוף המועד שנקבע. ##חקיקה## סעיף 64(ב) לפקודת השותפויות דן ב"סייגים לפירוק שותפות מוגבלת", וקובע "הוחלט על פירוקה של שותפות מוגבלת, יפרקו השותפים הכלכליים את עסקיה, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת". סעיף 47 לפקודה דן בסמכויות בית המשפט בפירוק השותפות, וקובע בזו הלשון: "מקום ששותף זכאי לבקש פירוק השותפות, או שנסתיימה השותפות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת שותף או בא כוחו - אם אין הסכם על היפוכו של דבר - לפרק את עסקיה, להורות בדבר סילוק חובותיה ולחלק את העודף בין האנשים הנוגעים בדבר, לפי זכויותיהם; ורשאי בית המשפט, אם ראה שצודק ומתאים הוא לעשות כן, למנות כונס לנכסי השותפות או מנהל לעסקיה או שניהם כאחד". 14. להבדיל מפירוק שותפות על פי הודעת אחד השותפים או על פי הוראות ההסכם בין השותפים, סעיף 45 לפקודת השותפויות עוסק בפירוק שותפות על-ידי בית המשפט בהתקיים נסיבות מסוימות, וקובע כדלקמן: "בית המשפט רשאי, על פי בקשת שותף לצוות על פירוק השותפות באחת מאלה: (1) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שאחד השותפים הוא דרך קבע לא שפוי בדעתו; בקשה זו תבוא מאת מי שזכאי לטעון לאותו שותף או מאת אחד השותפים האחרים; (2) אחד השותפים, שאיננו המבקש, נעשה מטעם אחר נטול כושר דרך קבע למלא את המוטל עליו לפי הסכם השותפות; (3) אחד השותפים, שאיננו המבקש, אשם בהתנהגות שלפי דעת בית המשפט, בהתחשב במהות עסקי השותפות, עלולה להשפיע לרעה על ניהול עסקיה; (4) אחד השותפים, שאיננו המבקש, מפר במזיד או דרך קבע את הסכם השותפות, או מתנהג בעניינים אחרים הנוגעים לשותפות בדרך שאין לשותפים אחרים אפשרות מעשית סבירה להמשיך עמו בניהול עסקי השותפות; (5) אי אפשר עוד לנהל את עסקי השותפות אלא בהפסד; (6) כל אימת שנוצרו נסיבות העושות, לדעת בית המשפט, את פירוק השותפות למעשה של צדק ויושר". 15. מההוראות האמורות עולה כי שתיים הן הדרכים לפירוק שותפות שכוננה לתקופה לא מסוימת; פירוק בידי שותף, או פירוק על-ידי בית המשפט. כאשר מדובר בפירוק השותפות על-ידי שותף - הודעת השותף החפץ בפירוק השותפות היא היוצרת את מעשה הפירוק. במקרה זה, הפעלת סמכויותיו של בית המשפט בהתאם לסעיף 47 לפקודה, מותנית במתן הודעת פירוק כדין על-ידי אחד השותפים. בפסק הדין בעניין בירן נאמר בהקשר זה: " צדק, איפוא, בית המשפט קמא הנכבד כשקבע כי: "בניגוד להיותו של הפירוק "סעד דראסטי" בעולם של דיני החברות, הרי שזוהי ברירת המחדל בעולם של דיני השותפויות" (פסקה 24 לפסה"ד). מנגד, כשעסקינן בפירוק שותפות על-ידי בית המשפט, מכוח סעיף 45 לפקודה, פסק הדין המורה על פירוק השותפות הוא קונסטיטוטיבי והוא שיוצר את פירוק השותפות. עוד יש לעמוד על ההבדל בין פירוק השותפות (Dissolution), במשמע של שינוי במעמדם של השותפים שנגרם או ניזום על-ידי שותף, לבין חיסול סופי של עסקי השותפות (Winding up), (פסה"ד בעניין בירן, פסקה 24, ע"א 1135/12 שרעבי נ' אזכוריה (12.12.2013) (פסקה 13)). ##להלן החלטה בנושא ביטול פירוק שותפות מוגבלת:## 1. המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") הגישה על דרך המרצת פתיחה בקשה להורות על פירוקה של פומגן-רימוני גן, שותפות מוגבלת ורשומה (להלן: "השותפות"). השותפים המוגבלים בשותפות הם המבקשת והמשיבה, ואילו השותף הכללי הוא המשיבה 2, שהיא חברה בע"מ הנמצאת בבעלות משותפת של המבקשת והמשיבה. המבקש 2 (להלן: "המבקש") הוא בעל השליטה והמנהל במבקשת 1 (להלן: "המבקשת"). 2. בהמרצת הפתיחה נטען על ידי המשיבה כי המבקשת הפרה את הסכם השותפות, איננה מאפשרות ניהול תקין של השותפות, וכי השותפות הגיעה למבוי סתום בהעדר אמון בין שותפיה, באופן המחייב את פירוקה. כמו כן נטען כי המבקש הציג בפני המשיבה מצגי שווא לפני כריתת הסכם השותפות, ועל כן יש לחייבו לשאת אישית בנזקים הנובעים מכך, לפי סעיף 53 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] התשל"ה-1975 (להלן: "פקודת השותפויות"). נקודה זו יש לציין, הואיל והמבקשים טוענים כי שמו של המבקש שורבב לתביעה רק כדי שלא ניתן יהיה לבקש עיכוב הליכים, שכן הוא איננו צד להסכם הבוררות שבין הצדדים. אולם, המבקש הוא צד דרוש בתביעה, כאשר הבקשה היא להטיל עליו חיובים אישיים במהלך פירוק השותפות. 3. המבקשים לא הגישו כתב תשובה בהמרצת הפתיחה שהוגשה ביום 26.12.04, ונקבעה לדיון מוקדם ליום 9.5.05. יום לפני מועד הדיון המוקדם, הם הגישו בקשה לעיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. הואיל והצדדים לא הגיעו ביניהם להסכמה, ולאחר שהגישו תשובה ותגובה לתשובה בבקשה לעיכוב הליכים, החלטתי היא כי אין מקום להורות על עיכוב הליכים. ראשית, מערכת ההסכמים שבין הצדדים איננה מחייבת העברת פירוק השותפות לבוררות. שנית, המבקשים לא הוכיחו כי הם עצמם היו נכונים לפנות לבוררות טרם הגשת התביעה. אדון בטענות אלה אחת לאחת. א. הסכמי הבוררות שבין הצדדים 4. בחודש אוגוסט 2003 (היום לא ידוע) חתמו המבקשת והמשיבות על הסכם להקמת שותפות מוגבלת, אשר תעסוק בעיבוד ופירוק גרעיני רימונים (להלן: "הסכם השותפות"). ביום 27.8.03 נחתם הסכם מסגרת לייסוד שותפות מוגבלת בין המבקשת לבין המשיבה, שהסדיר הן את הקמת השותפות וניהולה והן את הקמת החברה המשותפת - המשיבה 2, שהיא השותף הכללי בשותפות (להלן: "הסכם המסגרת"). בסעיף 11.1 להסכם השותפות, כמו גם סעיף 18.1 בהסכם המסגרת, נקבע מנגנון ליישוב סכסוכים, קרי: בורר המתמחה בתחום התעשיה או המסחר, שסמכותו תהיה לדון "בכל מקרה של חילוקי דיעות בין הצדדים בקשר עם הסכם זה ו/או בקשר עם ניהול השותפות והחברה" ("החברה" היא המשיבה 2). נוסח הסעיפים בשני ההסכמים זהה. עם זאת, בסעיף 10.6 להסכם השותפות, ובסעיף 18.5 להסכם המסגרת, נקבע (בנוסח זהה): "מבלי לגרוע מהאמור בסעיף זה, בכל ענין הנוגע להסכם זה ו/או לביצועו, שיש להביאו בפני בית משפט על פי דין ו/או על פי הוראות הסכם זה, תהיה הסמכות הבלעדית והייחודית לדון בו לבית המשפט המוסמך עניינית בתל אביב". הסעיפים האמורים בשני ההסכמים נוגעים למנגנון יישוב סכסוכים, כפי שעולה מן הכותרת לסעיפים, בעוד שסעיפים אחרים דנים בפירוק השותפות. בסעיף 10.6 להסכם השותפות, ובסעיף 19.5 להסכם המסגרת, נקבע בנוסח זהה: "בעת פירוק השותפות יסולקו כל התחייבויות השותפות והחברה (קרי: המשיבה 2 שהיא השותף הכללי - ע.ב.) ויחולקו ו/או ימומשו כל נכסי השותפות (לרבות מוניטין אם וככל שנצבר) וזכויותיה בדרך אשר יוחלט עליה פה אחד בדירקטוריון החברה. לא נתקבלה החלטה פה אחד בדירקטוריון החברה בדבר אופן פירוקה של השותפות והחברה, אזי פירוק השותפות יבוצע בדרך ובתנאים הקבועים בפקודת השותפויות ופירוק החברה יבוצע בדרך ובתנאים הקבועים בחוק החברות, התשנ"ט-1999". 5. העולה ממכלול ההוראות הנ"ל ברור: הצדדים לא התכוונו להעביר לבוררות את פירוק השותפות, ולכן קבעו בסעיף העוסק בבוררות כי עניינים הנוגעים להסכם או לביצועו שיש להביא בפני בית משפט - יידונו בבית המשפט המוסמך בתל-אביב. יתר על כן, הצדדים התכוונו כי השותפות תפורק באחת משתי דרכים בלבד: פירוק מרצון על פי החלטה פה אחד שתתקבל בדירקטוריון החברה המשותפת להם (המשיבה 2), או פירוק בדרך ובתנאים הקבועים בפקודת השותפויות, קרי: שלא באמצעות מנגנון הבוררות הקבוע בסעיף אחר בהסכם. לפיכך, כבר מטעם זה, אין בסיס לקבל את הבקשה לעיכוב הליכים. 6. בשולי הדברים אוסיף כי אין לקבל את טענת המשיבה כאילו הסמכות הבלעדית לדון בפירוק שותפות היא בידי בית המשפט. ההלכה היא כי אין כל מניעה להעביר לבוררות פירוק שותפות, ואף לפטור את הבורר מן הצורך לפרק את השותפות על פי הדין המהותי (ראה: ס. אוטולנגי, בוררות - דין ונוהל, מהדורה שלישית מורחבת תשנ"א-1991, סע' 63; א. שטרוזמן, ספר הבוררות, עמ' 58). עוד יש לציין בשולי הדברים, כי אין לקבל את טענת המשיבה שהסכם הבוררות בטל, לאחר שביטלה את הסכם השותפות. הודעה על ביטול הסכם הכולל סעיף בוררות איננה מבטלת את מנגנון הבוררות שקבעו הצדדים לצורך בירור הסכסוכים שהתעוררו ביניהם במהלך קיום ההסכם, ועקב ביטולו (ראה: ספרה הנ"ל של ס. אוטולנגי בעמ' 106-109, ובעיקר סע' 104, והפסיקה המצוטטת שם, וכן ה.פ. (י-ם) 554/01 שלמה מוסאיוף נ' אריאל טל, תק-מח 2002(3) 9378). ב. העדר נכונות מצד המבקשת לפנות לבוררות 7. סעיף 5(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 קובע כי בית המשפט ייעכב הליכים בין הצדדים להסכם הבוררות, "ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך". נטל ההוכחה מוטל על מבקש העיכוב, וההלכה בענין מסוכמת בספרה הנ"ל של ס. אוטולנגי, בעמ' 117-118, כדלקמן: "הדגש צריך להיות על ההתנהגות בעבר ולא על ההתרצות לקיום בוררות בהווה, לאחר שהוגשה התובענה לבית המשפט. קיבל הנתבע מהתובע מכתבי התראה ולא הגיב עליהם, או שהגיב בלחצים להגיע לכלל פשרה, בלי להציע כלל להפנות את הסכסוך לבוררות - לא יוכל הנתבע לטעון לאחר מכן כי 'היה תמיד מוכן ללכת לבוררות'". בע"א 184/83 מדגרות הוד לבן נ' הודיה, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד לט(2) 417, בעמ' 420: "סעיף 5 לחוק הבוררות אינו מקנה סמכות לבטל תובענה, אם קם ועולה, כי יש עתה הסכמה לקיים בוררות בעתיד, אלא הוא דן רק בעיכוב הליכים אם הוסכם על בוררות ואם בעבר - ועובר להגשת התובענה - היה הצד המבקש את העיכוב מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות". (ראה גם: ע"א 286/83 קמר נ' רובינסון-ליפסקי פ"ד לז(4) 245, בעמ' 248). 8. בענייננו, שלחה המשיבה למבקשת לפני הגשת התביעה מכתב התראה, והצדדים התכתבו ביניהם, אך לא מצאתי הצעה כלשהי או דרישה מצד המבקשת לפנות לבוררות, זולת אמירה סתמית באחד המכתבים מפי ב"כ המבקשת (נספח כ"א לבקשה), לאמור: "במידה ומרשתך סבורה כי הצדק עמה הרי ידוע לך מהי הערכאה המתאימה ואנא פעלי בהתאם. את טענות מרשיי ואת תחשיבי הנזקים שנגרמו להם אציג במסגרת ערכאה זו". (ראה: גם התכתבות הצדדים בנספח כ"ב לבקשה ובנספח ג' להמרצת הפתיחה). רק לאחר הגשת התביעה, נזכרה המבקשת לדרוש בוררות (נספח כ"ב לבקשה). עוד יש לציין כי מאז הוגשה התובענה, חלפו 5 חודשים תמימים עד שהמבקשת הגישה (יום לפני הדיון) בקשה לעיכוב הליכים. בנסיבות אלו, לא הוכיחה המבקשת כי היתה מוכנה להפנות את הסכסוך לבוררות לפני הגשת התביעה, ונראה שנכונות זו התעוררה רק ברגע האחרון, כאשר הגיע מועד הדיון. גם מטעם זה אין להענות לבקשה לעיכוב הליכים. 9. לאור כל האמור לעיל, הבקשה לעיכוב הליכים נדחית. המבקשים ישלמו למשיבה 1 שכ"ט עו"ד בבקשה זו בסך 10,000 ₪, בתוספת מע"מ, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל. 10. המבקשים (המשיבים בהמרצת הפתיחה) יגישו כתב תשובה להמרצת הפתיחה תוך 30 יום מהיום, עם העתק ישירות לב"כ המשיבה (המבקשת בהמרצת הפתיחה). 11. התיק נקבע לדיון מוקדם ליום 18.1.06 בשעה 08:30. 12.דיני חברותפירוק שותפותשותפות