לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהוטלה על המבקש למשך 30 יום על ידי קצין משטרה בגין עבירת נהיגה במהירות מופרזת המיוחסת לו. למבקש נרשם דו"ח תנועה לפיו נהג רכב בתאריך 19.06.10 בשעה 1700 בכביש מס' 5 שהינו דרך בינעירונית במהירות של 157 קמ"ש העולה על המהירות המותרת שהינה 90 קמ"ש. רישיונו של המבקש נפסל ביום 19.06.10. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, החלטתי כי דין הבקשה להידחות, וזאת מנימוקים אלה: אני דוחה את טענת ב"כ המבקש כי אי רישום דברי הנהג בטופס השימוע מביא לבטלות צו הפסילה. בבקשתו שבכתב לא העלה המבקש כל טענה כנגד הליך השימוע. המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר ולא העלה כל טענה לעניין הדברים שהשמיע בפני הקצין הפוסל ולא נרשמו על ידו. המבקש אף לא טרח להגיע לדיון שנערך בבית המשפט ולהשמיע בבית המשפט את גרסתו. מטופס השימוע לכשעצמו לא מתחייבת מסקנה כי דברי המבקש לא נרשמו. קיימת אפשרות כי המבקש לא העלה כל טענה. איני מוצאת באי רישום דברי המבקש במהלך השימוע פגם שתוצאתו ביטול צו הפסילה. וכך נפסק בבש"פ (עליון ) 3810/00 אריאל גרוסמן נ' מדינת ישראל באשר לפגם בהליך שימוע בו לא נרשמה הנמקת הקצין הפוסל : " ניתן ,איפוא, לקבוע כי במצב בו ההחלטה לא נומקה , אין הפגם מביא לבטלות ההחלטה אלא שהוא מטיל על הרשות את הנטל לבוא ולהסביר את ההחלטה, ולהראות שההחלטה אכן היתה תקינה.... המסקנה המתבקשת מן האמור לעיל היא כי העדר הנמקה בנסיבות של פסילה מנהלית של רשיון נהיגה מטיל על המשטרה נטל מוגבר להראות כי הפסילה היתה עניינית ומוצדקת ולא שרירותית, אך אין הוא כשלעצמו מביא לבטלות החלטה." לפיכך, צו הפסילה תקף ועל בית המשפט לבחון בקפדנות האם החלטת הפסילה הייתה מוצדקת. בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה נ' מדינת ישראל נקבעו ע"י כבוד השופטת פרוקצ'ה התנאים בהם תוטל פסילה מנהלית על ידי קצין משטרה: " שיקול הדעת הניתן לאיש משטרה לענין זה בנוי משני רבדים : האחד-רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני-עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו " לאחר שעיינתי בתיק החקירה שוכנעתי בקיומן של ראיות לכאורה לביסוס עבירה של נהיגה במהירות מעל המותר. מהירות נסיעתו של המבקש נמדדה באמצעות מכשיר "דבורה". בתיאור נסיבות המקרה פירט השוטר המפעיל את נסיבות הפעלת מכשיר הדבורה. השוטר נסע בעקבות רכב המבקש תוך שמירת קשר עין עמו, המבקש הגביר מהירות נסיעתו, השוטר נעל את המהירות על מהירות של 162 קמ"ש, הרכב הנמדד היה בודד בכיוון נסיעתו. נסיבות האכיפה מפורטות גם במזכר שרשם מתנדב. בזיכרון דברים פירט השוטר את הבדיקות שביצע למכשיר בתחילת ובסיום משמרת, את אופן המדידה ואת התנאים שעל קיומם הקפיד. השוטר הינו מפעיל מוסמך משנת 2007. תגובת המבקש לשוטר מחזקת את ראיות התביעה : "כנראה שלא שמתי לב". ב"כ המבקש לא הצביע בטיעוניו על פגם כלשהו שנפל בהפעלת המכשיר ובאופן המדידה. חומר הראיות שבידי התביעה מקים תשתית ראיות לכאורה אשר אם תוכח בבית המשפט עשויה להביא להרשעתו של המבקש. לענין מסוכנותו של המבקש, מסוכנותו של נהג נמדדת באמצעות שני מקורות . וכך קבע כבוד השופט מלץ בבש"פ 513/88 מדינת ישראל נ' רז גוליו : " השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את בטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות : התנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות". התרשמתי כי אכן אופן נהיגתו של המבקש יש בה משום סכנה לביטחון הציבור בדרכים : נהיגה במהירות של 157 קמ"ש הינה נהיגה העולה ב 67 קמ"ש מגבול המהירות המותרת. זוהי הפרזה המלמדת על נהיגה מסוכנת לציבור המשתמשים בדרך. המבקש אמנם נהג ותיק האוחז ברישיון נהיגה משנת 87, אך לחובתו נרשמו 30 הרשעות קודמות, שיש בהן כדי להצביע על כך שאינו מציית לחוקי התנועה, עובר עבירות רבות ומכאן המסוכנות שבהמשך נהיגתו. במאזן האינטרסים בין שמירה על ביטחון הציבור מפני נהגים מסוכנים לבין הפגיעה הנגרמת למבקש כאשר נשלל רישיונו לתקופה של 30 יום בטרם משפט ונפגעת פרנסתו, גובר האינטרס הציבורי. נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. זכות ערעור כחוק. משפט תעבורהשלילת רישיון נהיגהרישיון נהיגה