רקע עובדתי 1. המבקש מתנגד לביצועם של ארבעה שיקים אשר הוגשו לביצוע בתיק הוצל"פ 16-05890-05-6. השיקים נשוא תיק ההוצל"פ משוכים מחשבונו של המבקש בבנק דיסקונט, לפקודת המשיבה, ומועד פירעונם מיו0 06.08.04 ועד ליום 20.08.04. קרן השיקים הינה 25,513 ₪ ויתרת החוב בתיק ההוצל"פ נכון למועד ההחלטה עומדת על כ- 67,000 ₪. 2. ההתנגדות הוגשה ביום 16.06.09 בצירוף בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. בגוף הבקשה להארכת מועד נטען כי עד למועד הבקשה לא קיבל המבקש את האזהרה ובפועל הארכת המועד מוגשת מחמת זהירות, ככל שתדחה הטענה כי לא הומצאה למבקש אזהרה. מנתוני תיק ההוצל"פ וצילום האזהרה אשר הוצג עולה לכאורה כי מסירת האזהרה בוצעה ביום 21.03.05 בשכונה 3 בית 47 בתל שבע לידי "מחמד". פועל יוצא הוא כי על המבקש היה להגיש התנגדותו ביום 10.04.05 ובפועל הוגשה ההתנגדות בחלוף כ-4 שנים. בתמיכה לטענת המבקש כנגד מסירת האזהרה צורף לבקשה תצהיר אחיו של המבקש, מחמד אחמד אלבז, אשר טען כי לא זכור לו כי נמסרה לו אזהרה עבור המבקש והכחיש כי החתימה על גבי אישור המסירה היא שלו. עוד טען אחמד כי גר בדירה נפרדת, ללא שציין כתובת, וכי המבקש אינו גר עמו. לגופו של עניין טוען המבקש כי אין, ולא היה לו, קשר עסקי עם המשיבה וכי החתימה על גבי השיקים אינה חתימתו. דיון 3. לאחר שהתיק הועבר לטיפולי מרשם אחר נחקר המבקש בפני ביום 26.12.10. לדיון לא התייצבו מבצע המסירה, מאחר ולא זומן ואחיו של המבקש, בטענה כי לא חש בטוב. בהחלטתי בדיון קבעתי כי מאחר והצדדים לא הגישו בקשות מבעוד מועד לזימון המצהירים או לפטור אותם מהתייצבות תידון הבקשה ללא חקירת המצהיר הנוסף מטעם המבקש וללא חקירת מבצע המסירה. 4. מחקירת המבקש עלה כי במועד מסירת האזהרה גר הוא עם הוריו בשכונה 3 בית 47 בתל שבע, באותו זמן היה המבקש סטודנט למשפטים. עוד טען המבקש כי היו לו תיקים רבים בלשכות ההוצל"פ ומרביתם נסגרו בעילה של זיוף מאחר ואיבד שני פנקסי שיקים. לטענת המבקש היתה תקופה בה הובא חדשות לבקרים בצווי מאסר בפני רשם ההוצל"פ. בחקירתו אישר המבקש כי הובא גם בתיק ההוצל"פ הנדון בצו מאסר בגינו שולם סך של 400 ₪. (יוער כי בפרוטוקול נטען כי הדבר היה ביום 06.03.05 אולם עולה מפרוטוקול הדיון בצו המאסר כי היה זה ביום 20.04.06). 5. בחקירתו הסביר המבקש כי מחמת ריבוי תיקיו, לא ידע את נסיבות התיק בגינו הובא בצו מאסר והתשלום בוצע ע"י אחיו הרופא, אשר סייע לו. עוד עלה מהחקירה כי עת ביקש המבקש להתקבל למשטרה, בסוף 2008 או 2009, הוציא רשימת תיקים בהוצל"פ והחל לטפל בענייניו. בכל הנוגע לנסיבות מסירת השיק וחתימתו לא נסתרה טענת המבקש כי לא חתם על השיקים נשוא הבקשה. אכן המבקש לא הרבה בפרטים בעדותו יש לתמוה על תשובותיו בנוגע לאחיו זיאד אולם לא קרסה גרסתו בחקירתו. למרות שלא ניתן לשלול גרסתה של המשיבה כי המבקש ביקש לסייע לבני משפחתו ומסר להם שיקים בחתימתו, לא ניתן לשלול טענות המבקש המהוות טענות הגנה הראויות לבירור. למרות הער אישורים בדבר מועד ביטול ההמחאות בגין אבדן או תלונה במשטרה בגין זיוף, העובדה כי השיקים משוכים לפקודת המשיבה מחייבת אותה בבדיקה באשר לזהות מושך השיקים והסכמתו לשלם בגין חובו של אחר. השיקים לא הוסבו אל המשיבה ולא נסתרה הטענה להעדר קשר ישיר בין המבקש למשיבה ולפיכך העלה המבקש, למרות הפירוט הדל בבקשתו, טענות הגנה אפשריות. הכרעה 6. נוכח הקביעה כי קיימת הגנה לכאורה יש לבחון האם מועד הגשת הבקשה מונע מבעד המבקש להתגונן בטענת הזיוף. ב"כ המבקש סומך ידיו על פסק דינו של כב' השופט טירקל ברע"א 2793/01 לידיה לאופר נ' גבאי, שם נקבע כי לעניין הליכי הוצאה לפועל הכלל הוא שהמצאת אזהרה בפועל הוא תנאי מוקדם לקיום ההליכים או לתחילת מניין של מועדים, ואילו הידיעה על דבר האזהרה, כ"תחליף המצאה" היא היוצא מן הכלל. עוד הודגש כי להמצאת אזהרה חשיבות מיוחדת כאשר מדובר בהליכים לביצוע שטר. לשיטתו של המבקש, העדר אזהרה, גם אם ידע המבקש אודות תיק ההוצל"פ, משמעותה בטלות כל ההליכים נגדו וזכותו להגשת התנגדות ללא בקשה להארכת מועד. (יוער כי בעניין לאופר נודע למבקש על הליכי ההוצל"פ ביום 03.02.00 ואזהרה נמסרה ביום 07.05.00 במעמד הצדדים, עולה כי שם פער הזמנים בין הידיעה להמצאה היה ימים ספורים בלבד). 7. באשר לשאלה האם נמסרה למבקש האזהרה, לא מצאתי תשתית עובדתית מספקת לקבוע כי המבקש הטיל ספק ממשי בתקינות מסירת האזהרה. סעיף 79א לחוק ההוצאה לפועל קובע כי מסמכים ורישומים מתיק ההוצל"פ ישמשו ראיה לכאורה לנכונות האמור בהם. (השווה גם, רע"א 1645/03 יפעת עמידן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, שם נפסק כי קיימת חזקת תקינות בדבר קיום ההליכים ועל המבקש לכפור בתקינות ההליכים להרים את נטל השכנוע). לגופו של עניין, גם בהעדר תצהיר מבצע המסירה, נחזה אישור המסירה להיות תקין ועולה לכאורה כי בוצע ע"י פקיד דואר. בהעדר התייצבותו של אחיו של המבקש, מחמד, לא הרים המבקש את הנטל להצביע על פגם בהמצאה אשר בוצעה לכאורה במען בו גר. יתרה מכך, המבקש הובא בצו מאסר ביום 20.04.06 ולא טען דבר ביחס למסירת האזהרה, לפיכך לא מצאתי מקום לקבוע כי נפל פגם במסירת האזהרה. 8. יוער כי למרות האמור בעניין לידיה לאופר הנ"ל לא נפסק במפורש כי לא ניתן להסתפק בידיעה מפורשת אודות הליך ביצוע שטר במקום מסירת אזהרה. יחד עם זאת, אין חולק כי על ידיעה כאמור להיות מפורשת הן אודות מהות השטר שהוגש לביצוע והן ביחס לזכות להתגונן כנגדו, (השווה, רע"א 23542-10-10 מקאדי נ' עיריית ירושלים). היום סעיף 7 (ג1) לחוק ההוצל"פ (תיקון מס' 29, תשס"ט - 2008) קובע: "הגיש החייב בקשה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצל"פ אחרת". עולה כי המחוקק עצמו הכיר בכלל הידיעה שעה שנקבע כי ידיעת חייב אודות תיק הוצל"פ אשר נפתח כנגדו, באמצעות הגשת בקשה במסגרתו, תחשב כמסירת אזהרה. ביהמ"ש העליון עומד על כך כי לא כל פגם בהליך ההמצאה גורר בטלות ההליכים ושעה שהחייב מודע להליכים ניתן לא לעמוד על המצאה דווקנית של אזהרה, (ראה רע"א 4779/05 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' שלי בן דוד, רע"א 10860/05 איטה דונר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ). 9. למרות קביעתי כי לא נפל פגם במסירת האזהרה מקבל אני טענת המבקש כי לא היה מודע לטיבם של ההליכים כנגדו עד למועד בו הוציא רשימת תיקים והחל לטפל בתיקים השונים אשר נפתחו כנגדו בטענה כי חתימתו זויפה. העדר התגוננות במועד כנגד שטר דומה במהותה למתן פסק דין בהעדר הגנה. עיון בפסיקה מגלה כי שעה שמחדל דיוני גורם עוול גדול למבקש ניתנת עדיפות לשיקולי צדק על פני שיקולים של פרוצדורה ויעילות משפטית. במקרים מתאימים על בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו הטבועה להאריך מועדים. ברע"א 7931/06 ולדהורן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ אישר בית המשפט העליון החלטת בית משפט השלום אשר ביטל פסק דין בהעדר הגנה למרות שחלפו מספר שנים מתחילת הליכי ההוצל"פ, לפועל בכפוף לתשלום הוצאות בסך 12,000 ₪ . נקבע שם ע"י כב' השופט ע' ארבל: "עינינו הרואות כי המבקש התחיל לפעול במרץ ברגע שנודע לו על פסק הדין ולא שקט על שמריו. התנהלות זו וודאי אינה מלמדת על זלזול או רשלנות מצד המבקש. גם אם טעה המבקש בהליכים בהם בחר לנקוט איני סבורה כי יש בכך כדי למנוע מלהיענות לבקשה להארכת מועד, במיוחד כאשר המשיב היה מודע לכל מהלכיו של המבקש, אשר היו מכוונים בבירור לביטול פסק הדין שניתן נגדו (ראו רע"א 9073/01 פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ([], 29.1.02)). 9. לדברים אלו יש להוסיף את נסיבותיו המיוחדות של המקרה. כנגד המבקש ניתן פסק דין המחייב אותו בתשלום של כ-29 אלף ₪ בגין היותו ערב בלבד. לאורך שנים רבות, כפי שקבע בית המשפט קמא, נוהלו הליכי ההוצאה לפועל בעצלתיים, הליכים שיש סיכוי כי המבקש כלל לא היה מודע לקיומם. רק בשנות ה-2000 החל המשיב נוקט בפעולות נמרצות יותר לביצוע פסק הדין שניתן לטובתו. בשל מצב דברים זה תפח החוב בו חויב המבקש וכיום הוא עומד, ככל הנראה, על יותר משלושה מיליון ₪. נראה כי תוצאה זו בנסיבות המקרה דנן הינה בלתי צודקת, ומצדיקה בפני עצמה את הארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, ואת ביטול פסק הדין על-פי שיקול דעתו של בית המשפט, וזאת כפי שקבע בית המשפט קמא" 10. במקרה דנן המבקש לא פעל לאחר שהובא בצו מאסר, אולם שעה שנדרש לברר את היקף חובותיו והוציא רשימת תיקים פעל לסגירת תיקיו השונים אשר חלקם, לטענתו, נפתחו אף הם בגין המחאות אשר זוייפו. לטעמי, ככלל, הבאת חייב בפני רשם ההוצל"פ בצו הבאה או מאסר מלמדת כי החייב מודע לחובו. לכל הפחות משמעות הדבר כי ממועד מעמד כאמור על החייב לנקוט בפעולות ממשיות לבירור טיב חובו, ככל שטרם עשה כן עד לאותו מועד. המנעותו מלעשות כן קרובה להתעלמות מדעת מההליך השיפוטי. מנגד, יתכנו נסיבות כבמקרה דנן, בהם ישכנע החייב כי נוכח היקף חובותיו היה אדיש להליכים אשר נוהלו ולא טרח לברר את טיבם. הנסיון מלמד כי לא אחת, למרות הליכים אשר ננקטים כנגד חייבים, לא מפנימים הם את טיב ההליכים ואת זכויותיהם להתנגד להם. 11. טיבם של הטעמים המיוחדים משתנה מהליך להליך. אין דינם של טעמים מיוחדים לצורך הארכת מועד להתנגדות לביצוע שטר, אשר הינה הזכות להכנס לפתחו של בית המשפט, כדין הטעמים המיוחדים לארכה להגשת ערעור, (בר"ע(ים) 694/05 בן חנן נ' דוד חסון). הפסיקה הקלה בדרישות הטעמים המיוחדים שעה שמתבקשת ארכה להתנגדות לביצוע שטר. (השווה ע"א (ב"ש) 1068/99 היבש נ' גבעתי, רע"א 2041/03 נועם מטביוב נ' זהבה פיין, רע"א 3588/06 אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה). אל מול האפשרות כי המבקש ידרש לשלם סך של כ-67,000 ₪ בגין שיקים אשר טוען כי זויפו יש בנסיבות המקרה להאריך המועד להגשת ההתנגדות ולקבלה בפועל, אולם כנגד תשלום הוצאות. יוער כי גם בתיק זה המשיבה לא נקטה בפעולות נמרצות לגביית החוב, דבר אשר הוביל לתפיחתו מעבר לנדרש. העדר פעילות נמרצת בתיק מקהה את העוקץ מטענות המשיבה להסתמכות על סופיות הדיון וזכותה לגבות השטר בהליכי ההוצל"פ. בפועל המשיבה ניהלה הליכים כנגד "החייב העיקרי" , אחיו של המבקש אשר היה בקשרי מסחר עמה, ובנסיבות כאמור עולה כי היתה מודעת לכאורה לטענות המבקש. מנגד טענת הזיוף לא פורטה כנדרש ורק בדיון התווספה הטענה לאבדן פנקסי שיקים, ללא אסמכתאות לטענה. נוכח העדר פעולה ממשית מצד המבקש ממועד ביצוע צו המאסר ומאחר וגם לאחר שבירר אודות רשימת תיקיו לא פנה במיידית להגשת בקשות, אני מורה כי כנגד תשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ והפקדה כספית בסך 10,000 ש"ח תתקבל ההתנגדות. אני מורה על חילוט הפקדון בסך 1,000 ₪ על חשבון ההוצאות. המבקש יפקיד 4,000 ₪ נוספים תוך 30 ימים לצורך תשלום ההוצאות ו- 10,000 ₪ תוך 60 ימים. בהעדר הפקדה תידחה ההתנגדות. נוכח הקביעה כי לא נפל פגם במסירת האזהרה אין מקום לביטול ההליכים בתיק ההוצל"פ. פסק דין בהעדר הגנהביטול פסק דין