ביטול פסק דין בהעדר התייצבות הנתבע

1. זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות באשדוד (כב' השופטת נגה שמואלי-מאייר), אשר קיבל את תביעת המשיב, בהעדר התייצבות לדיון מטעם המבקשת. התובענה נשוא בקשה זו הינה גלגול שני של אותה פרשייה. תחילה הגיש המשיב תובענה כנגד ליאור שרביט (ת.ק. 1133/08) בטענה, שהפר חוזה למכירת משאית, שנערך ביניהם ביום 27/07/08, ודרש את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך, כולל החזר של מקדמה ששולמה בסך 5,000 ₪. בהעדר התייצבות של ליאור שרביט לדיון, קיבל ביהמ"ש לתביעות קטנות באשדוד (כב' השופטת גילת שלו) את התובענה, ופסק לטובת המשיב, בתאריך 03/09/09, את החזר נזקיו עקב ביטול העסקה, בשיעור 15,000 ₪. בתאריך 19/01/10 הגיש המשיב תובענה נוספת "בהמשך לתביעה שבה זכיתי...", הפעם כנגד המבקשת (היא התביעה נשוא הבקשה שבפני). בתביעה זו טען המשיב, כי המבקשת היא זו שהפרה את החוזה שנחתם עמו למכירת המשאית, וכי המקדמה שמסר נפדתה על ידי המבקשת בניגוד למוסכם. המשיב הוסיף, כי היות ולא עלה בידו לממש את פסק הדין הראשון שקיבל לטובתו (בת"ק 1133/08), הוא הגיש את התביעה נשוא הבקשה, הפעם נגד החברה. המבקשת הגישה כתב הגנה ביום 12/05/10, במסגרתו כפרה בכל טענותיו של המשיב, אך לא התייצבה לדיון שנקבע והתקיים ביום 20/01/11, ובית המשפט נעתר לבקשת המשיב, לאחר שקבע כי המבקשת קיבלה הזמנה כדין, ופסק לזכותו סך של 15,000 ₪, "בהמשך להחלטתה של כב' השופטת שלו..." ובהעדר התייצבות מטעם המבקשת. 2. המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרה (בקשה מיום 27/01/11) בטענה, כי לא קיבלה כל הזמנה לדיון. בית המשפט דחה את הבקשה, בהחלטה מיום 20/02/11, במסגרתה קבע, כי המבקשת לא פירטה טעמיה לאי התייצבותה לדיון ולא פירטה את סיכויי הגנתה. ביום 16/02/11 הגישה המבקשת בקשה נוספת לביטול פסק הדין, בה ציינה, כי לא התייצבה לדיון מאחר ולא קיבלה הודעה על מועדו, וכי לאחר בירור שערכה במזכירות בית המשפט, גילתה כי ההזמנה נשלחה לכתובת אחרת ולא לכתובתה. ביהמ"ש קבע, בהחלטה מיום 06/04/11, כי אותה בקשה כבר נדחתה על ידו עוד ביום 20/02/11, כי בטעות נשלחה לתגובת הצד השני, וכי פסק הדין יישאר על כנו. על ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין ועל פסק הדין עצמו, הוגשה הבקשה נשוא החלטתי זו. 3. המבקשת ביקשה לבטל את ההחלטה הדוחה את בקשתה לביטול פסק הדין בנימוק, כי ההזמנה נשלחה לכתובת לא מעודכנת; ולגופו של עניין טענה, כי אין לה, ומעולם לא הייתה לה, מערכת יחסים עם המשיב. לטענתה, ההסכם נעשה עם ליאור שרביט, אחיו של דוד שרביט, בעליה של המבקשת, ולא איתה. 4. הבקשה נשלחה לתגובת המשיב, והמשיב, למרות שקיבל את הבקשה ואת ההחלטה המאפשרת לו להגיב עליה - בחר שלא לעשות כן. 5. לאחר עיון בבקשה, בנספחיה ובתיקי ביהמ"ש קמא, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. 6. תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 קובעת, כי ביהמ"ש רשאי לפסוק לטובת תובע את מלוא הסעד המבוקש או את חלקו, בהעדר התייצבות מטעם הנתבע לדיון שנקבע, במידה ונמסרה לנתבע הודעה כראוי, ובלשון התקנה: "157. בתאריך שנקבע לדיון או לדיון נדחה, ינהגו כך: . . . (2) התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר;... " יחד עם זאת, בתקנה 201 לתקנות גם נקבע, כי לבית המשפט סמכות לבטל פסק-דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם". מתוך הפסיקה למדנו, כי יש להבחין בין ביטול פסק דין, שניתן במעמד צד אחד, מתוך חובת הצדק בשל פגם שנפל בהליך, למשל, כאשר אי התייצבות בעל הדין לדיון נבעה מכך שלא הוזמן כדין לדיון, לבין ביטול פסק דין, שניתן במעמד צד אחד, בהעדר הגנה, הנתון לשיקול דעת בית המשפט. עוד נקבע, כי כאשר פסק הדין, שניתן במעמד צד אחד, הינו פגום, לרוב משום שלא בוצעה המצאה כדין למבקש את ביטולו - יבוטל פסק הדין אף מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה בתובענה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה לפיה, בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים עובר למתן פסק הדין: "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה... רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395). לא בכדי, נקבע בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), בסעיף 1(7), כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה, שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה. 7. ובענייננו, כאמור, טענת המבקשת הינה, כי לא הומצאה לה הודעה על מועד הדיון לכתובתה העדכנית, אותה כתובת שציינה על כתב ההגנה שהגישה. ואכן, עיון בתיק האלקטרוני מלמד, כי ההמצאות בוצעו לכתובת שונה מזו המצוינת על כתב ההגנה, ולפיכך, מחובת הצדק, והיות ונפל פגם בהמצאת ההזמנה לדיון, לא היה מקום ליתן כנגד המבקשת פס"ד בהעדר התייצבות, ודי בכך כדי להיעתר לבקשתה ולאפשר לה לקבל את יומה בביהמ"ש. אולם, ניתן להוסיף ולציין, כי המבקשת אף העלתה הגנה לכאורה, וחבל שבית המשפט התעלם מכתב ההגנה שהגישה ומטענות ההגנה שהעלתה. 8. אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי המשפט בפני המבקש זאת, תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח, שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב"נעילת שערי בית המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה כזכות חוקתית של ממש: "יש לכלול את הזכות לביטולו של פסק דין שניתן על פי צד אחד במשפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לבית המשפט שהפכה לזכות חוקתית. מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין ההזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק, בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק" (ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 204 , וכן ע"א 8292/00 יוסף גבריאל נ' שמואל לוינסון, 2000) 9. מעבר לאמור לעיל, מצאתי צורך לציין, כי תמוה שבית המשפט ציין בפסק דינו, כי פסק הדין ניתן בהמשך לפסק דינו החלוט של בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד בת"ק 1133/08. הדין אינו מכיר בהליך כזה ולמעלה מכך, מימוש פסק דין אינו יכול להתבצע בדרך של הגשת תביעה חדשה כנגד בעל דין אחר בגין אותה מסכת עובדתית ובגין אותה עילה, ויש לתת את הדעת על כך. 10. לאור כל האמור, הערעור מתקבל במובן זה, שפסק דינו של ביהמ"ש קמא מבוטל והתיק יוחזר לבית משפט קמא לשם קביעתו מחדש לדיון בפניו. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות. העירבון שהופקד על ידי המבקשת יוחזר לידיה.פסק דין בהעדר התייצבותאי התייצבות לדיוןביטול פסק דין