ביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות נתון לשיקול דעתו של בית הדין ויכול שיהא מותנה בתשלום הוצאות או בתנאים אחרים, כאמור בתקנה 50(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. בית-הדין הארצי לעבודה סיכם את ההלכה [דב"ע נה/52-3 כל הקריות בע"מ - דניאלה קדוש פד"ע כח' 303, בהתבסס על האמור בספרו של י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שישית (1990), עמ' 698], בהאי לישנא: "וכך נאמר: 'לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה, תלוי המבקש בחסדו של בית המשפט. במקרה כזה לעולם אין זכות קנויה בידו לדרוש את הביטול, אלא בית המשפט יציע לעצמו שתי שאלות אלה: ראשית: מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט? שנית: מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע-המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט. (ע"א 64/53[1], יששכר כהן נ' שלום יצחקי, פ"ד ח' 395; ע"א 84/81, בר"ע 25/81[2], צבי גולדפרב נ' אילן גולדפרב, קטין ואח' פ"ד לו(3) 253; ע"א 32/83, בר"ע 301/81[3], יולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431; ר"ע 526/83[4], יוסף פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) 485). השאלה השניה היא עיקר, ולשאלה הראשונה נודעת אך חשיבות משנית". [ההדגשה שלנו]. ממשיך בית-הדין הארצי, שם: "בית דין זה נזקק לעניין ביטול פסק-דין שניתן בהעדר. לעניין זה נאמר בדב"ע נב/155- 9[5], בע' 280, תוך אימוץ פסיקת בית המשפט העליון, כדלקמן: 'אשר לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, הרי שהדין וההלכה הם, כי גם שעה שהיו מחדלים מצד בעל דין או בא-כוחו, יישמע הדיון לגופו תוך קביעת פיצוי בהוצאות.. . '. בדב"ע מט/112- 9גזנואה - אלה תעשיות פלסטיק (לא פורסם), שצוטט בדב"ע נב/48- 3[6], בע' 421, נאמר לגבי ההצדקה למדיניות בית הדין בנושא זה, כדלקמן: 'הצדק דורש כי שעה שקיימת הגנה לכאורה, ישמע התיק לגופו, תוך פיצוי כספי של הצד אשר לזכותו ניתן פסק-דין בהעדר הגנה, כפי שנעשה במקרה זה'. בהמשך פסק הדין בדב"ע נב/48-3, הנ"ל [6], נאמר: 'ככלל, אין בית דין זה רואה בעין יפה נסיונות פרוצדורליים למנוע מבעל דין לטעון לגופו של עניין, ועל פי ההלכה אשר נקבעה ... יש לתת לו את יומו לפחות פעם אחת'. " בית הדין הארצי שב ונתן משנה תוקף למגמה זו, וביטוי לכך אנו מוצאים בפסק הדין בעניין רולס יוסף אדריכלים בע"מ - דב חוסטצקי [במאגר ממוחשב], שם נפסק, כי בפגם של פרוצדורה אין כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין, ומרכיב מהותי הימנה היא זכותו של בעל דין להביא את גרסתו בפני בית-הדין, בטרם הכרעה [וראו עוד: דב"ע נב/155-9 סולתם בע"מ - אסרף פד"ע כד' 279, 280; דב"ע נה/52-3 קול הקריות ע"מ - קדוש פד"ע כח' וכן י. לובוצקי בספרו סדר הדין במשפט עבודה מה' 2000 פרק 14 עמ' 17]. מקובל עלינו, שנציג הנתבעת נהג שלא כדין באי הופעתו לבית-הדין, במועד שנקבע, בתירוץ "אמרתי לעצמי שאין כל טעם לנהל הליך גישור נוסף מול העובדת ..." [ס' 5 לתצהיר התמיכה בבקשה לביטול פסה"ד], שכן, בהזמנה לדיון ביום 14.3.11 צויין במפורש שהישיבה הינה "בפני כבוד שופט תורן ..." והוסף עם הדגשה: "בפתח הדיון, ייערך נסיון גישור - וככל שהגישור לא יצלח, יתקיים דיון בפני שופט". עם זאת - עלינו לאזן בין אינטרסים מתנגשים: מחד - האינטרס של התובעת, שיתנהל משפט מהיר והוגן ולא יגרם לה עינוי דין, ומאידך - האינטרס של הנתבעת, שיתאפשר לה לטעון לגופה של הגנתה, היינו, שהתובעת לא פוטרה או שהתקיימו נסיבות בהן לא מגיעות לה הזכויות אותן היא תובעת, כפי שהוצהר. תקנות בית הדין לעבודה מסמיכות את בית-הדין להתנות ביטולו של פסק-דין, שניתן על פי צד אחד, בתנאים שיראה לנכון ובכלל זה - בתשלום הוצאות. אשר להתניית הביטול בתשלום ההוצאות - מבחינת מדיניות שיפוטית, הכלל הוא, כי אין להתנות את המשך הדיון בתשלום הוצאות, שכן פסיקת הוצאות אין תכליתה לפגוע בזכותו של בעל דין להתדיין, אלא, לפצות את בעל הדין שכנגד על הנזק הכספי שנגרם לו בגין מעשיו או מחדליו של בעל הדין האחר. בדרך כלל, אין בית הדין משים עצמו מוציא לפועל ומי שזכה בהוצאות משפט רשאי לגבותן בדרכי הגבייה הרגילות [ראו: עע/1044/00 קגן - מלונות החוף השקט בע"מ; עע/248/03 אקרון - החברה הכלכלית לפרדס חנה-כרכור בע"מ; וכן בר"ע 1522/04 אראל - גורביץ ובר"ע 221/05 טכנו אפיק אביב (1999) בע"מ - ביטון; כולם במאגר ממוחשב]. למרות זאת, במקרים מסוימים יש להעניק לשופט את שיקול הדעת להתנות את המשך הדיון בתשלום הוצאות משפט שנפסקו באותו הליך. מדובר במקרים שבהם המחדל של בעל הדין, שנגדו נפסקו ההוצאות, מעורר ספק באשר לכוונתו להמשיך ולהתדיין, ו/או כאשר יש חשש שבלא תשלום הוצאות עלול בעל הדין לחזור על מחדלו. התניית המשך הדיונים בתשלום הוצאות התקבלה בעבר במקרים בהם לא התייצב בא כוח בעל הדין לדיונים בבית המשפט [ראו: דב"ע נה/3-139 גן המוסיקה בע"מ - בתיה מולדבסקי, פד"ע לא' 188, 192]. על יסוד ההלכה הפסוקה ונוכח ההתנהגות שתוארה מעלה, ראוי - במקרה זה - להתנות את ביטול פסק-הדין בתשלום הוצאות שייפסקו. לפיכך - יבוטל פסק-הדין רק בכפוף לתשלום הוצאות התובעת (המשיבה), בגין התייצבותה לישיבה בה ניתן פסק-הדין וכן לדיון היום. על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,500 ₪, בנוסף לסכום שנקבע בהחלטת כב' הנשיאה שפר, מיום 14.11.10 - וככל שתשלום שני הסכומים יבוצע עד 15.7.11 - ואישור על כך יומצא לבית-הדין לא יאוחר מיום 18.7.11 - יימשך הליך הוכחות לפנינו. לאחר המצאת האישור הנ"ל - העדויות הראשיות תוגשנה בתצהירים, בצרוף כל המסמכים שבכוונת הצדדים להסתמך עליהם, לרבות בחקירה הנגדית. תצהירים מטעם התובעת יוגשו עד - 30.9.11; תצהירים מטעם הנתבעת עד - 31.10.11. לא הוגשו תצהירי התובעת במועד - תמחק התובענה עפ"י תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1992; לא הוגשו תצהירי הנתבעת במועד - יראה הדבר כאילו אין בדעתה להביא ראיות. על המצהירים להתייצב לחקירה על תצהיריהם במועד שייקבע. סירב עד לאמת דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי אחד הצדדים לבוא עמו בדברים, יגיש אותו צד למזכירות ביה"ד - לא יאוחר מתום המועד להגשת תצהיריו - בקשה להזמנת העד למתן עדות בפני ביה"ד במועד הנ"ל. בבקשה האמורה יפורטו תוכן העדות המבוקשת והסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר. באחריות כל צד להמציא ישירות לצד השני עותק מכל מסמך המוגש על ידו - לא יאוחר ממועד ההגשה לבית-הדין. ההוכחות נקבעות ליום 21.11.11, בשעה 12:30 [לאחר שבמועד קודם שהוצע חל חג הקרבן]. לעיון - לנושא אישור על תשלום ההוצאות - 19.7.11. ביטול פסק דיןבית הדין לעבודה