1. בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה ובקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד (להלן: "הבקשה"). 2. פסק הדין ניתן בהסתמך על המצאת כתב התביעה למבקש באמצעות תחליף המצאה אשר אושר ע"י בית המשפט. טענות המבקש 3. בעיקרם של הדברים, טוען המבקש כי הופתע לגלות במהלך ביקורו בארץ בשנת 2012, כי תלוי ועומד כנגדו תיק הוצאה לפועל בגין פסק דין שניתן כנגדו בתיק נשוא בקשה זו. 4. המבקש טוען, כי עזב את הארץ כבר בשנת 2004 והעתיק מגוריו לבלגיה ומאז מבקר בארץ לעיתים רחוקות. לפיכך, לא היה המבקש חשוף להליך שהתנהל נגדו, לפסק הדין ולתוצאותיו. 5. המבקש טוען, כי גילה את פסק הדין באקראי הואיל והיה תלוי ועומד נגדו תיק הוצאה לפועל אחר בגין חוב למשרד כרטיסים, ועל מנת לוודא כי התיק נסגר הוציא המבקש רשימת תיקי הוצאה לפועל אשר התנהלו כנגדו ואז התברר לו כי קיים נגדו תיק הוצל"פ בגין פסק הדין אשר ניתן נגדו בתיק זה. בנסיבות אלה, פנה אל בא כוחו לקבלת ייעוץ ושירות משפטי וב"כ המבקש, עו"ד שי דרור, פנה את ב"כ המשיב 1 בכדי לבדוק במה דברים אמורים (נספח ב' לבקשה תכתובת מיום 10.12.12, 26.11.12, 30.10.12, 23.10.12). 6. לטענת המבקש, ההליך הדיוני אשר התקיים בתיק זה לא היה תקין. הבקשות לאישור תחליף המצאה ולמתן פסק דין כנגד הנתבע (המבקש) הוגשו בהליך שאינו תקין, ולבקשה לא צורף תצהיר כנדרש. עוד טוען המבקש, כי בבחינת התנהלות ההליך הדיוני, עולה העדר שקידה ראויה ומאמצים סבירים של המשיב, כדי להבטיח המצאה כדין של כתבי בי-דין למבקש, כאשר המשיב ידע כי המבקש כלל אינו בארץ ולא נעשה כל מאמץ סביר מצד המשיב לאתר את מקום מושבו האמיתי של המבקש, לרבות המצאה אל מחוץ לתחום המדינה. לא זו אף זו, המשיב אף לא המציא כל אזהרה של תיק ההוצל"פ. 7. לאור כל האמור, טוען המבקש כי על בית המשפט לקבל הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין. 8. יצוין, כי המבקש טוען בבקשתו ואף בתשובה לתגובת המשיב, כי לא קיבל העתק כתב התביעה על נספחיו ובשל כך אין המבקש יכול להתייחס לטענות כתב התביעה ולהראות מהם סיכוי הגנתו. טענות המשיב 9. המשיב מתנגד לבקשה ומתנגד להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. 10. בעיקרם של דברים, טוען המשיב כי לא נפל כל פגם בהליך המשפטי, במתן פסק הדין ובהחלטת בית המשפט בעניין תחליף המצאה למבקש וכי מולאו ע"י המשיב כל תנאי ההחלטה בדבר תחליף ההמצאה. 11. עוד טוען המשיב, כי המבקש ידע על תיק ההוצל"פ אשר נפתח כנגדו לביצוע פסק הדין וכי קיימות אינדיקציות בין היתר, מתאריך 7/2011 ומ- 10/2012 ו- 12/2012 המעידות על ידיעתו של המבקש, והכל כמפורט בתגובת המשיב לבקשה (להלן: "התגובה"). 12. יתרה מכך, לטענת המשיב, אין כל התייחסות של המבקש בבקשה לסיכוי ההצלחה שלו לזכות במשפט אם יבוטל פסק הדין וכי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב וחל שיהוי בהגשתה. הבקשה להארכת מועד 13. בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), היה על המבקש להגיש את הבקשה לביטול פסק דין בתוך 30 יום מיום המצאת ההחלטה. כלל ידוע הוא בפסיקתו של בית המשפט העליון, כי כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין, על המשיב לפרט במדויק מתי נודע לו על כך שניתן פסק הדין. ראה: רע"א 8810/11 מקופאל בע"מ נ' אחים רזקאללה בע"מ (פורסם באתר משפטי). 14. המבקש טוען בבקשתו, כי "הופתע לגלות במהלך ביקורו בארץ במהלך 2012, כי תלוי ועומד כנגדו תיק הוצל"פ בגין פסק דין שניתן כנגדו בתיק נשוא בקשה זו". בתצהיר המבקש, אשר צורף לבקשה נרשם: "במהלך ביקורו האחרון בארץ בחודש 11/12 הופתעתי לגלות כי תלוי ועומד כנגדו..." על דברים אלו חזר המבקש בעדותו ביום 28.11.13: "ש. אתה כותב בסעיף 4 לתצהיר שלך שבחודש נובמבר 2012 ידעת שיש את תיק ההוצל"פ שפתח נגדך בנדרי אליה? ת. ממש כך". (פרוטוקול עמ' 4 ש' 3-5). 15. משאישר המבקש כי דבר קיומו של פסק הדין נודע לו בנובמבר 2012 והבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק בחודש מרץ 2013, הרי שהבקשה הוגשה לאחר שחלפו יותר מ- 30 ימים מיום שנודע למבקש אודות פסק הדין. 16. תקנה 528 לתקנות מסמיכה את בית המשפט להאריך את המועד שנקבע בחוק "מטעמים מיוחדים שירשמו". 17. בהתאם להלכה הפסוקה, יטה בית המשפט להענות לבקשה להארכת מועד כאשר האיחור לא היה בשליטת בעל הדין אולם כאשר הטעמים לאיחור נעוצים בבעל הדין עצמו, אין צידוק להאריך את המועד. ראה ע"א 6842/00 ידידיה נ' סול קסט - פורסם במאגר משפטי. 18. גישתו של בית המשפט באשר לדרישת "הטעם המיוחד" התגמשה עם השנים תוך איזון בין נימוקי המחדל מחד לגודל הפגיעה בצד שכנגד מאידך, ובמקרים מסוימים אף האריך בית המשפט המועדים, ובלבד שבעל הדין נימק והבהיר בתצהיר כיצד קרתה התקלה ולא הסתפק בבקשה סתמית. ראה: בש"א 3112/99 חיים קהתי נ' יורש המנוח זוהור (לא פורסם); ע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט - פורסם במאגר משפטי. 19. בענייננו, לא היה בפי המבקש או בא כוחו כל נימוק או הסבר מניח את הדעת לאיחור בהגשת הבקשה למעט טענתו כי לא הומצא לו כתב התביעה והתיק בוער. אין בטענה זו כדי להצדיק האיחור בהגשת הבקשה אשר ממילא הוגשה לטענת ב"כ המבקש כאשר עדיין לא היה בידו כתב התביעה. 20. יתרה מכך, טענתו של ב"כ המבקש כפי שבאה לידי ביטוי, בפרוטוקול הדיון, כי לא קיבל את כתב התביעה עד כה, תמוהה, נוכח העובדה כי כתב התביעה מצוי בתיק בית המשפט ואף נסרק למערכת נט המשפט, מיד עם קבלת הבקשה. אכן מדובר בפסק דין ישן אולם המבקש לא טען כי התקשה למצוא את הפסיקתא כנגד נתבע 1 אשר צורפה לבקשתו אלא טען כאמור כי לא הומצא לו כתב התביעה. כאמור הבקשה הוגשה גם מבלי שהומצא כתב התביעה לב"כ המבקש לטענתו. לאור האמור לא ניתן לראות בטענות המבקש "טעם מיוחד" והעיכוב בהגשת הבקשה נובע מטעמים הקשורים במבקש עצמו. 21. בנסיבות אלה, ניתן היה כבר בשלב זה לדחות הבקשה להארכת המועד וממילא הבקשה לביטול פסק הדין כאשר לא הונחה התשתית העובדתית והמשפטית בדבר קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת המועד שחלף. יחד עם זאת, אוסיף ואבחן את טענות המבקש. הבקשה לביטול פסק הדין 22. פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול בשתי עילות. האחת - מחובת הצדק שעה שנפל פגם בפסק הדין והשנייה על פי שיקול דעתו של בית המשפט תוך בחינת הסיבה לאי ההתגוננות וסיכוי ההצלחה של ההגנה. ראה: ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל אתי (פורסם במאגר משפטי). 23. המבקש טען, כי יש לבטל את פסק הדין מחמת חובת הצדק וזאת הואיל וכתב התביעה לא נמסר לו וכי תחליף ההמצאה בוצע שלא כדין. 24. מעיון במסמכים אשר הוגשו לבית המשפט ניתן ללמוד כי המשיב פעל בשקידה ראויה ובהתאם לדין לצורך המצאת כתב התביעה למבקש. כפי שיפורט להלן. 25. כתב התביעה וטופס ההזמנה להגשת כתב הגנה נשלח למבקש ביום 26.9.03 בדואר רשום לכתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין - רח' למרחב 112 רמת השרון (נספחים ז' - ח' לתגובה). המעטפה חזרה בציון "לא נדרש" - נספח ט' לתגובה. 26. בנסיבות אלה, שלח המשיב עותק מכתב התביעה וההזמנה באמצעות שליח מסירות לכתובת המבקש כאמור. בהתאם לנספח י' לתגובה, ציין שליח המסירות כי ביקר בכתובת מספר פעמים ולבסוף נמסר לו בשיחה עם בעלת הבית, גב' אורית לוין, כי המבקש העתיק את מקום מגוריו לכתובת לא ידועה. יצוין, כי פנייתו של המשיב לעו"ד מנדלמן אפרים (אשר ייצג את המבקש בתיק הוצל"פ שנקט המשיב בין היתר כלפי המבקש בעילה השטרית, אך בסמוך למועד זה) לא צלחה, שכן עו"ד מנדלמן הודיע לב"כ המשיב כי אינו מורשה לקבל כתבי בי-דין עבור המבקש. 27. בנסיבות שנוצרו, ביקש המשיב מבית המשפט לנקוט בהליך של "תחליף המצאה". יצוין כי במועד הגשת הבקשה לביצוע תחליף המצאה עדיין רשום היה המבקש במרשם האוכלוסין בכתובת למרחב 112 רמת השרון (בנספח י"ג לתגובה) וכי בהתאם "לתעודת בירור פרטים על נוסע" (שצורפה אף לבקשתו של המבקש), שהה המבקש בארץ מספר ימים בלתי מבוטל בחודשים מרץ אפריל ומאי 2004 ואף לאחר מכן. 28. ביום 8.3.04 אישרה כבוד הרשמת שמאי את הבקשה לביצוע תחליף ההמצאה בתנאים שנקבעו באותה החלטה ותנאים אלו מולאו כפי המפורט בתגובה ובנספחיה (נספח י"ד - ט"ו). לא מצאתי, בנסיבות העניין לקבל את טענת המבקש כי נפל פגם כלשהו בהחלטת בית המשפט בדבר "תחליף המצאה", מה עוד שהמשיב מילא אחר כל תנאי ההחלטה ככתבן וכלשונן. 29. איני מקבלת את טענת המבקש, כי במקרה דנן היה צריך המשיב לנקוט בהליך של המצאה אל מחוץ לתחום המדינה, שכן לא הוכח ע"י המבקש כי דבר העתקת מקום מגוריו לבלגיה הובא אותה עת לידיעת המשיב ואף המבקש שהוא אזרח ישראלי לא עדכן את כתובת מגוריו לבלגיה. 30. השתלשלות האירועים כמפורט לעיל ובהרחבה בתגובת המשיב מעלה, כי המשיב עשה את כל אשר לאל ידו כדי לבצע מסירה של כתב התביעה ופעל כדין ובצורה דווקנית בהתאם להוראת כבוד הרשמת בעניין זה. לאור כל האמור, אני דוחה טענת המבקש כי הבקשה לאישור תחליף המצאה ולמתן פסק דין כנגד המבקש הוגשו בהליך דיוני שאינו תקין. 30. גם אם הייתי מקבלת טענת המבקש, כי כתב התביעה לא הומצא לו וההליך בדבר תחליף ההמצאה לא היה תקין, הרי שהייתי דוחה טענת המבקש לביטול פסק הדין מחמת חובת הצדק וזאת נוכח חלותו של כלל הידיעה כחריג לכלל ההמצאה במקרה זה, כפי שיפורט להלן. 31. מעיון במסמכים אשר צורפו לבקשה ולתגובה, ניתן ללמוד כי המבקש ידע על תיק ההוצאה לפועל עוד קודם לחודש נובמבר 2012. כך למשל, מונתה עו"ד סימונה מורן כב"כ המבקש בתיק ההוצל"פ ואזהרה נמסרה למשרדה ביום 2.10.11. מבקשה שהוגשה ע"י עו"ד סימונה מורן ביום 30.10.11 ציינה עו"ד מורן כי התבקשה ע"י המבקש לברר אם יש נגדו תיקי הוצאה לפועל בארץ, אך נבצר ממנה ליצור עמו קשר ולא עלה בידיה להמציא לו האזהרה בתיק ההוצל"פ. 32. בנסיבות אלה, יש להניח כי בעת שמונתה עו"ד מורן ע"י המבקש, היתה למבקש ידיעה עקרונית כי מתנהלים נגדו הליכים בארץ או כי היה לו ספק ו/או היתה לו מודעות לצורך לבדוק את העניין, ולפיכך ניתן לייחס למבקש לכל הפחות עצימת עיניים ושיהוי. 33. הנחה זו מתחזקת נוכח שתי פניות נוספות לב"כ המשיב, האחת של רעיית המבקש והשנייה של עו"ד דרור שי כפי שיפורט להלן. בהתאם לתצהירו של עו"ד פסטרנק, ב"כ המשיב, ביום 9.8.12 התקשרה למשרדו רעייתו של המבקש (הגב' רקל רבי) והתעניינה בחוב המבקש ולבקשתה קיבלה מאת ב"כ המשיב פרטים על החוב וציינה כי תוך מספר ימים יתקשר אל ב"כ המשיב עו"ד בשם אורי מטעמו של המבקש כדי להסדיר את החוב. זאת ועוד, שנה לאחר מכן ביום 23.10.12 קיבל ב"כ המשיב פנייה בכתב מעו"ד שי דרור. באותה פנייה ציין עו"ד דרור: "בעקבות בירור שערכתי עבור מרשתי בעניין תיק הוצאה לפועל, התברר כי נפתח על ידך תיק הוצאה לפועל כנגד מרשי". 34. בפסיקה ענפה, העדיף בית המשפט את כלל הידיעה כחריג לכלל ההמצאה בפועל, כלל זה מוחל בהתקיים נסיבות מתאימות, מכוח דרישת תום הלב הדיוני כאשר הבסיס לכך נשען על עילות של השתק, מניעות והתנהגותה נגועה בחוסר תום לב דיוני. ראה: רע"א 1415/04 יוסף סרביאן נ' ניסן סרביאן; בש"א 1788/06 קלינגר נ' זקס; ת"א 6805-05-08 רוסלאן בנין הנדסה בע"מ נ' חביבה שולצרין; רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות; רע"א 4577/09 חסין נ' י.ש. גדל חברה לבנין והשקעות בע"מ. (פורסמו במאגרים המשפטים). 35. בענייננו, הגעתי לכלל מסקנה כי המשיב ידע על קיום פסק דין בעניינו והליכי הוצל"פ שנפתחו כנגדו והוא השתהה השתהות בלתי סבירה בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין. התנהלותו של המבקש אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב הדיונית. בנסיבות אלה, מנוע המבקש מלהגיש הבקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן לפני כעשר שנים, שכן עצם הידיעה בענייננו מהווה חריג ל"כלל ההמצאה". 36. לאור האמור, נותר איפוא לבחון האם יש מקום לבטל את פסק הדין על פי שיקול דעת בית המשפט. 37. במקרה כזה בוחן בית המשפט מה הייתה הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות ומהם סיכוי ההליך אם תבוטל ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד, קרי סיכוי ההגנה כאשר התשובה לשאלה השנייה היא החשובה יותר. ראה ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני, (פורסם במאגר משפטי). 38. המבקש לא הוכיח כאמור טענותיו בדבר אי תקינות המסירה. יתרה מכך, במסמכים אשר צורפו לתגובה קיימות אינדיקציות לכך כי המבקש ידע על דבר קיומם של הליכי הוצל"פ בגין פסק הדין. 39. אשר לסיכוי ההצלחה של ההגנה, לא טרח המבקש לציין את סיכוי הגנתו בבקשה ובחר שלא לפרט ולנמק ולא להתייחס בתצהירו לטענות ההגנה וסיכוי ההגנה ובכך נטל על עצמו הסיכון כי אם לא תתקבל טענתו בדבר אי תקינות המסירה, לא תהיה בפני בית המשפט גרסת ההגנה שלו. אין בידי כאמור לקבל טענת המבקש כי לא היה בידו כתב התביעה שכן כתב התביעה נסרק לתיק בית המשפט מיד עם הגשת הבקשה במרץ 2013 והמבקש יכול היה במשך חודשים רבים (גם אם טענתו כי לא קיבל את כתב התביעה נכונה היא) עד למועד הדיון בדצמבר 2013, לתקן את בקשתו ולפרט את סיכוי הצלחת הגנתו. בנסיבות אלה, לא גילה המבקש הגנה כנגד התביעה. אין בטענותיו הכלליות של ב"כ המבקש בעניין זה בסיכומיו כדי לרפא העדר כל התייחסות או פירוט של סיכויי ההגנה בבקשה. 40. הלכה פסוקה היא, כי ביטול פסק דין צריך להיעשות למען תכלית ראויה. משלא התגלתה הגנה כנגד התביעה, נראה כי אף, אין תכלית בביטול פסק הדין ומשכך דין הבקשה להידחות גם לגופה ולא רק בשל כך כי הוגשה באיחור. 41. סוף דבר, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית הן משום שהוגשה באיחור והן משום שלא התגלה טעם להארכת מועד בדיון והן משום שלא הוכח פגם במתן פסק הדין ובהחלטה בדבר תחליף ההמצאה ולא התגלתה הגנה אפשרית כנגד התביעה. המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪. הוצאה לפועלביטול פסק דין