לפני תובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, ובה מבוקש לקבוע כי "ההסכם אליו הגיעו הצדדים והמשיב ז"ל ואשר קבל תוקף של פסק דין ביום 3.2.08" בטל ולחלופין ליתן "סעד חילופי אחר הנראה לי צודק בנסיבות הענין". 1. ביום 16.10.06 הגיש המשיב תביעה בסדר דין מהיר לפינוי המבקש מהדירה שבבעלות המשיב. 2. ביום 18.12.06 ניתן פסק דין ע"י כבוד הרשם סעדון לפיו "הנתבע (המבקש - א.נ.ח.) יפנה לאלתר את הדירה ... ישלם לתובע סך של 9,720 ש"ח ... והוצאות משפט". פסק הדין ניתן לאחר שהמבקש לא התגונן מפני התובענה שהוגשה נגדו, קרי, פסק הדין ניתן במעמד צד אחד ובהעדר הגנה. 3. בבש"א 2466/07 עתר המבקש לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד. 4. ביום 3.2.08 התקיים דיון לפני כבוד הרשם סעדון שענינו ביטול פסק הדין. לאחר שהמבקש, שהיה מיוצג בדיון ע"י עו"ד תבור, נחקר על תצהירו, הודיע בא כוחו כי: "שוחחתי עם המבקשת ואנו מבקשים לחזור בנו מן הבקשה (לביטול פס"ד- א.נ.ח). חברי מסכים לוותר על החלק הכספי בפסק הדין כנגד פינוי הבית על ידי המבקש תוך 90 יום מהיום". ב"כ המשיב השיב כי "זו אכן ההסכמה אליה הגענו". (עמ' 3 בש"א 2466/07 נספח ח'). 5. לאור הסכמות הצדדים, במעמד המבקש כאן ובמעמד באי הכוח של שני הצדדים, קבע כבוד הרשם: "בהסכמת הצדדים ניתן בזה תוקף של פסק דין משלים לכך, שכנגד סילוק ידו של המבקש מן הבית נשוא התובענה תוך 90 יום ממועד החלטה זו, יוותר המשיב על הסעד הכספי שניתן לו מפסק הדין והוא לא יגבה מן המבקש ... למותר לציין כי היה והמבקש לא יפנה את הבית נשוא התביעה תוך 90 יום, יעמוד פסק הדין על כל מרכיביו בעינו ויבוצע נגד המבקש..." (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון - נספח ח'). 6. מאלה עולה בבירור שפסק הדין ניתן בהסכמת הצדדים, תחילה ניתן פס"ד ע"י כבוד הרשם במעמד צד אחד, אך בהמשך הושלם בהסכמת הצדדים שהיו מיוצגים, ולמעשה פסק הדין אושרר על ידם לאחר שהמבקש בקש למחוק את הבקשה לביטול פסק דין, והצדדים הגיעו להסכמה אחרת מזו שהופיעה בפסק הדין שניתן במעמד צד אחד. 7. ביום 24.2.08 הוגש ערעור על החלטת כבוד הרשם וענינו ביטול פסק הדין שניתן ע"י הרשם. הערעור נשמע לפני כבוד השופט ימיני שקבע לאחר שמיעת טענות הצדדים כי: "בהתאם לבקשתו של עו"ד זכאכ אני מוחק את הערעור. אם יש למערער טענות כאלה ואחרות על הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים עליו להגיש תביעה לבימ"ש לביטול הסכם פשרה בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון..." (ע"א 19/08 עמ' 2 נספח יא לבקשה). 8. לאור זאת, הוגשה תובענה על דרך של המרצת פתיחה. 9. ביום 5.10.08 התקיימה ישיבה לפני במסגרת המרצת הפתיחה; לטענת המשיב אין לדון בתובענה על דרך של המרצת פתיחה אלא בתביעה בסדר דין רגיל בעילה של ביטול פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים. 10. אין לי אלא להסכים עם טעוניו של ב"כ המשיב. "פסק דין שניתן בהסכמה ניתן לתקיפה בשתי דרכים. אם התקיפה מתיחסת לפגמים בהסכם עצמו, הרי שעל הצד העותר לביטול פסק דין לנקוט את הדרך שבה עותרים לביטול חוזה על פי דיני החוזים..." זהו הענין שלפני. הטענות של המבקש הן נגד ההסכמות ועצם הבנת ההסכמות, ולפיכך יש לתקוף את הפגמים הנטענים בדרך של הגשת תביעה לביטול פסק הדין; ושמיעת התביעה היא בפסיםרגילים לרבות שמיעת עדים והבאת ראיות שיוכלו לתמוך בטענותיו להוכיח את הפגמים המהותיים שנפלו בהסכם כטענתו. "המבקש לבטל פסק דין, המושתת על הסכם, חייב להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם, פגם העשוי להביא לביטולו של הסכם על פי משפט החוזים, כגון תרמית, טעות והטעיה, כפייה וכיוצא באלה". (הציטוטים בסעיף זה הם מספרו של השופט א. גורן סוגיות בדרך דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 273). הוכחת טענות 'לפי משפט החוזים' מחייב שמיעת ראיות לגופן של הטענות. 11. "בעל דין הרוצה לבטל פסק דין שניתן בהסכמה מחמת פגם בכריתתו ... חייב להגיש תובענה עצמאית לבית המשפט המוסמך אשר נתן את פסק הדין.." (עמ' 276 בספרו של גורן הנזכר לעיל). 12. כדי להוכיח טענותיו כי "הסכמת המבקש נבעה מטעות והטעיה מהמשיב ז"ל ובא כוחו..." (סעיף 4), וכן טענה כי לא יוצג כראוי בהליך הראשון וכי הסכמתו היתה תחת לחץ "בו היה שרוי המבקש (סעיף 4 לבקשה), עליו להביא ראיות ובית משפט לא יוכל להצהיר על ביטול פסק הדין אלא לאחר הוכחת הפגמים המהותיים שנפלו, לטעמו, בהסכמות. עוד אציין כי רבות מטענות המבקש הן נגד ב"כ הקודם של המשיב ונראה כי יש להביא את כל הטענות במסגרת "תובענה עצמאית" ולא בדרך של המרצת פתיחה בה נדונים עניינים שבסיס העובדות המובאות בהם הם פשוטים וניתן להסתפק במרבית המקרים בתצהירים בלבד. 13. מאחר שבעניננו שלובות טענות של טעות והטעייה, לחץ וכו' טענות לעצם קיום ההסכמה ולשאלת ביטול ההסכמה הרי אין התובענה ראויה להתברר בהליך זה. (עמ' 370 לספרו הנזכר לעיל של השופט גורן והאיזכורים שם). לפיכך - אני מורה להעביר את ההליך לתובענה רגילה. המבקש יגיש כתב תביעה ויראה לצרף לפי שיקול דעתו נתבעים נוספים, שלכאורה קמה לו יריבות עמם, כמו כן ישלים את האגרה והכל תוך 30 יום. הנתבעים יגישו כתב הגנה לפי המועד הקבוע בדין. כדי לא לגרום למבקש נזק בלתי הפיך, ההחלטה לעכב ביצוע פסק הדין תשאר על כנה למשך 45 יום לאחר החלטה זו כדי לאפשר למבקש להגיש בקשה במסגרת התביעה שתוגש. אם לא תוגש הבקשה יפקע צו עיכוב ביצוע פסק הדין בחלוף 45 יום מקבלת החלטה זו. לשלוח הודיע לצדדים. בנסיבות לא מצאתי ליתן צו להוצאות. המרצת פתיחהביטול פסק דין