1. בפני תובענה לביטול פסק דין מיום 27.05.13, אשר ניתן על ידי בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ר' שרון), בת"א 17082-09-11 פיקובסקי נ' חחיאשבילי (להלן: "התובענה הכספית"), לביטול הסכמה דיונית מיום 07.03.13 בהליך הנ"ל ולחלופין, לביטול ההסכמה ליתן פסק דין על דרך הפשרה על פי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ללא נימוקים ולמתן פסק דין מנומק על בסיס כתבי הטענות והסיכומים שהוגשו בתיק. ההליכים בתובענה הכספית 2. במסגרת התובענה הכספית, המשיב הגיש כנגד המבקש תביעה. התובענה התבררה בבית משפט השלום בפתח תקווה בפני כבוד השופטת ריבה שרון. התיק נקבע לשמיעת ההוכחות ליום 05.03.13. 3. ביום 04.03.13, הגיש ב"כ המבקש בקשה, בהסכמת ב"כ המשיב, לדחיית דיון ההוכחות אשר היה קבוע ל- 05.03.13, מחמת מחלת ב"כ המבקש. בהחלטה מאותו יום, הורה בית המשפט על דחיית דיון ההוכחות ל- 07.03.13. בהחלטה נאמר כי הדיון נדחה משום שבמקרה התפנה במועד מתן ההחלטה מועד קרוב וכי הדחייה תאפשר לב"כ המבקש להיערך בעצמו או בסיוע פרקליט אחר. 4. לדיון ההוכחות מיום 07.03.13 התייצבו ב"כ המשיב, המשיב ועד מטעם המשיב. המבקש ובא כוחו לא התייצבו לדיון. כאמור בפרוטוקול (נספח ב' לתשובת המשיב), ב"כ המשיב הודיע לבית המשפט כי ב"כ המבקש מסר לו כי הוא הגיש בקשה לדחיית הדיון בעקבות הימשכות מצב רפואי, שבגינו ביקש לדחות את דיון ההוכחות הקודם. בהמלצת בית המשפט יצא ב"כ המשיב לשוחח עם ב"כ המבקש בטלפון. לאחר הפסקה, מסר לבית המשפט כי שוחח עם ב"כ המבקש וכי ב"כ הצדדים הגיעו להסדר דיוני שפרטיו כדלקמן: "הצדדים מוותרים על חקירות העדים, מבלי להודות בנכונות עדי הצד שכנגד. יחד עם זאת- מוצהר, בהסכמה, מפי הנתבע באמצעות ב"כ כי קיימים קשרים עסקיים ומקצועיים בין עו"ד זריהן לבין הנתבע בעניינים אחרים, כאשר עו"ד זריהן מייצג את הנתבע באופן שוטף בענייניו של הנתבע. עובדה זו תלקח בחשבון כנתון שהוכח על ידי התובע, במסגרת ראיותיו. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. התובע - יגיש את סיכומיו עד ליום 21.3.13. הנתבע - בשים לב לחג ופגרת הפסח, עד ליום 11.4.13. סיכומי תשובה - עד ליום 17.4.13. הצדדים מסמיכים את ביהמ"ש להכריע בתביעה על דרך הפשרה - על פי סע' 79א לחוק בתי המשפט, ללא הנמקה. הצדדים מבינים את המשמעות ואת העדר אפשרות מעשית לערער על פסק-הדין". (עמ' 3 לפרוט'). ב"כ המשיב ביקש בשם ב"כ המבקש ובשם עצמו ליתן תוקף של החלטה להסכמה הדיונית ובית המשפט נתן תוקף של החלטה להסכמה הדיונית. (עמ' 4 לפרוט'). 5. הצדדים הגישו סיכומים בכתב בתאריכים 24.03.13, 06.05.13 ו- 13.05.13 וביום 26.05.13 ניתן פסק הדין (נספח להמרצת הפתיחה). 6. לאחר זאת, ביום 03.07.13, הוגשה מטעם המבקש בקשה לתיקון פסק הדין. בבקשה נטען כי ב"כ המבקש, אשר לא נכח בדיון מיום 07.03.13, לא נתן הסכמתו להסמיך את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, אלא הסכמתו האחת והיחידה הייתה ויתור על חקירות העדים שנתנו תצהירי עדות ראשית. כן נטען בבקשה כי ב"כ המבקש הסכים כי בית המשפט ייתן פסק דין על יסוד התצהירים והסיכומים שהוגשו על ידי שני הצדדים, אך בשום שלב ב"כ המבקש לא הסכים למתן פסק דין על דרך הפשרה ללא זכות ערעור. בית המשפט התבקש למחוק מפסק הדין את הפסקה בה נקבע כי פסק הדין ניתן על דרך הפשרה ללא זכות ערעור. (ר' נספח להמרצת הפתיחה). 7. בבקשה הנ"ל ניתנה החלטה מיום 03.07.13 (נספח להמרצת הפתיחה), בה נאמר כי בפסק הדין מיום 26.05.13 הייתה הפניה לפרוטוקול הדיון מיום 07.03.13 וכי הנוסח בגוף פסק הדין גילם את המשמעות כפי שהובנה מתוך הודעת הצדדים באמצעות ב"כ המשיב. כן נאמר בהחלטה כי לבקשת המבקש למען הסדר, נוסח הדברים שיבוא ברישא לפסק הדין במקום הכתוב בשורות 4-5 הוא: "הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש להכריע בתביעה על דרך הפשרה - על פי סע' 79א לחוק בתי המשפט, ללא הנמקה. הובהר כי הצדדים מבינים את המשמעות ואת העדר אפשרות מעשית לערער על פסק-הדין. ניתן תוקף של החלטה להסכמה הדיונית שבין הצדדים, כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 03.07.13". 8. לאחר זאת, באותו יום, הוגשה מטעם המבקש בקשה נוספת לתיקון פסק הדין. בבקשה זו, ביקש המבקש למחוק מפסק הדין את התיקון שתיקן בית המשפט בהחלטתו הנ"ל מיום 03.07.13, שתוכנו הסמכת בית המשפט להכריע בתביעה על דרך הפשרה על פי סעיף 79א. ללא הנמקה וכו', כמובא לעיל בסעיף 7. המבקש טען כי האמור בפרוטוקול אינו משקף נכונה את הסכמת ב"כ המבקש לאופן הסמכת בית המשפט למתן פסק דין על דרך הפשרה. בבקשה נטען כי בשום שלב לא נתן ב"כ המבקש הסכמתו ליתן פסק דין ללא זכות ערעור או העדר אפשרות מעשית לערער ו/או ליתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א. ללא נימוקים וללא זכות לבר"ע. 9. בהחלטה נוספת מיום 03.07.13, נדחתה הבקשה (נספח להמרצת הפתיחה). בהחלטה נאמר כי היה על ובאפשרות ב"כ המבקש לעיין בפרוטוקול מיום 07.03.13 ולא אחרי קבלת פסק הדין. כן נאמר בהחלטה כי לאחר הדיון מיום 07.03.13, הוגשו סיכומי הצדדים לרבות של המבקש באמצעות ב"כ, אשר כתב ברישא כי הם מוגשים בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 07.03.13. עוד נאמר בהחלטה: "האם טוען ב"כ ה[מבקש] כי הנקלד אינו משקף את שנאמר על ידי ב"כ ה[משיב]? בהעדר תצהיר איני מוצאת שיש מקום להעביר את הבקשה שאינה ברורה לי לתגובה והיא נדחית". תצהירי הצדדים בהמרצת הפתיחה 10. המרצת הפתיחה נתמכה בתצהיר ב"כ המבקש, עו"ד איתי פיינה. לדבריו בתצהירו, דיון ההוכחות בתובענה הכספית היה קבוע ליום 05.03.13 ועקב נפילתו למשכב, הוגשה בקשה לדחיית הדיון. בית המשפט נעתר ודחה את הדיון ביומיים ליום 07.03.13. ביום 07.03.13 ב"כ המבקש לא הגיע לדיון עקב החמרה במצבו. לדבריו, ב"כ המשיב, בהמלצת בית המשפט, יצר עמו קשר טלפוני והצדדים הגיעו להסכמות לגבי המשך התנהלות התיק כדלקמן: א. המבקש מאשר כי קיימים בינו לבין עו"ד זריהן קשרים עיסקיים ומקצועיים בעניינים אחרים והוא מיצגו באופן שוטף. ב. הצדדים יוותרו על חקירות העדים. ג. הצדדים יגישו סיכומים ובית המשפט הנכבד ייתן פסק דין על סמך הראיות והסיכומים בתיק. לדברי ב"כ המבקש, הוא לא נתן הסכמה למתן פסק דין על דרך הפשרה על פי סעיף 79א. ללא נימוקים. 11. לדברי ב"כ המבקש בתצהירו, ביום 10.03.13 שלח לו ב"כ המשיב את פרוטוקול הדיון באמצעות דוא"ל. לדבריו, הוא לא וידא כי ההסכמות אליהן הגיע עם ב"כ המשיב עלו על הכתב בפרוטוקול באופן התואם את הסכמותיו. לדבריו, ביום 23.06.13 גילה באקראי, תוך צפייה במערכת נט המשפט, על כך שפסק דין ניתן עוד ביום 26.05.13. לדבריו, עד לאותו יום לא הומצא לו פסק הדין. פסק הדין הומצא למשרדו רק ביום 09.07.13. לדבריו, לנוכח האמור ברישא לפסק הדין, נזדעק לבדוק את ההחלטה עליה נסמך בית המשפט ואז מצא כי זו נוסחה באופן שאינו תואם את ההסכמה שנתן. עוד לדברי ב"כ המבקש בתצהירו, הוא לא עיין בפרוטוקול טרם כתיבת הסיכומים ואת משפט הפתיחה בסיכומי המבקש: "בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 07.03.13, מצ"ב סיכומים מטעם הנתבע", לקח מסיכומי המשיב. 12. תשובת המשיב להמרצת הפתיחה נתמכה בתצהיר בא כוחו, עו"ד יחיאל וינרוט. לגרסת ב"כ המשיב בתצהירו, בדיון מיום 07.03.13 הוא הודיע לבית המשפט כי ב"כ המבקש הודיע לו כי הוא מנוע מלהתייצב לדיון מחמת מחלה. לדבריו, השופטת אמרה כי היא עומדת על הצעתה לפשרה וכי רצוי שב"כ המשיב יצא מהאולם על מנת לשוחח על כך טלפונית עם ב"כ המבקש. בעקבות המלצת בית המשפט יצא ושוחח טלפונית עם ב"כ המבקש. לדבריו, בשלב הראשון של השיחה לא דובר על הליך לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט, אלא רק על הצעה, לפיה, יוותרו הצדדים על חקירות העדים ויגישו סיכומים על סמך החומר הקיים אולם, משחזר לאולם בית המשפט ודיווח על הסכמה זו, הבהירה השופטת כי אין זה הוגן להכריע בפסק דין ללא שמיעת העדים וכי הכרעה כזו אפשרית רק אם יסמיכו אותה הצדדים ליתן החלטה על פי סעיף 79א. לדבריו, בעקבות הבהרה זו יצא שוב והעביר את הדברים טלפונית לב"כ המבקש. ב"כ המבקש שקל את הדברים ונתן אישור מפורש כי ההליך יוכרע על פי סעיף 79א. ב"כ המשיב חזר לאולם ודיווח לבית המשפט על ההסכמה שהושגה. 13. לדברי ב"כ המשיב בתצהירו, שלושה ימים לאחר הדיון, ביום 10.03.13, פנה אליו ב"כ המבקש באמצעות דוא"ל וביקש ממנו: "היי יחיאל, שלח לי את החלטת השופטת". בתגובה לכך, שלח לו בו ביום את הפרוטוקול באמצעות דוא"ל. 14. לדברי ב"כ המשיב, אין שחר לטענת המבקש בסעיפים 19 ו- 34 להמרצת הפתיחה, לפיה, הודה בהגינותו בשיחה טלפונית שיתכן שנפלה אי הבנה בסיכום בין הצדדים. לדבריו, המבקש הלין באוזניו בטלפון מדוע נכתב בפסק הדין כי אין לו זכות ערעור. על כך השיב לו שנקודה זו אינה ברורה לו כל כך ושאם המבקש יטען לזכות ערעור, לא ייצמד לטענה פורמאלית, לפיה, על פסק הדין אין לו זכות ערעור. לדבריו, בהמשך הבהיר בית המשפט כי לא התכוון להיעדר זכות פורמאלית אלא להיעדר אפשרות מעשית ועניין זה בא אל פתרונו. לדברי ב"כ המשיב, לעניין עצם ההסכמה על פשרה לפי סעיף 79א., לא הייתה מעולם אמירה מצד ב"כ המשיב על אי הבנה "שכן מדובר בהסכמה שהובעה" "ברחל בתך הקטנה"." דיון 15. התובענה נסבה למעשה על החלטת בית המשפט מיום 07.03.13 אשר בה ניתן תוקף של החלטה להסכמה הדיונית, כפי שנרשמה בפרוטוקול מפי ב"כ המשיב. 16. לטענת ב"כ המבקש, ההסכמה שאותה מסר לב"כ המשיב טלפונית ביום בו התקיים הדיון מיום 07.03.13, כללה שלושה סעיפים כדלקמן: א. המבקש מאשר כי קיימים בינו לבין עו"ד זריהן קשרים עיסקיים ומקצועיים בעניינים אחרים והוא מיצגו באופן שוטף. ב. הצדדים יוותרו על חקירות העדים. ג. הצדדים יגישו סיכומים ובית המשפט הנכבד ייתן פסק דין על סמך הראיות והסיכומים בתיק. 17. ההסכמות כאמור נכללו בדברי ב"כ המשיב בדיון, אך בנוסף אליהן נאמר כי הצדדים מסמיכים את בית המשפט להכריע בתביעה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א., ללא הנמקה וכי הצדדים מבינים את המשמעות ואת העדר האפשרות המעשית לערער על פסק הדין. 18. תוכנה של ההסכמה הנטענת על ידי ב"כ המבקש, שונה, אפוא, בתכלית מזו שנרשמה בפרוטוקול. לטענת ב"כ המבקש, הוא כלל לא הסכים לכך שבתובענה יינתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א., הוא לא הסכים למתן פסק דין לא מנומק והוא לא הסכים לכך שלא תהא אפשרות מעשית לערער על פסק הדין. 19. המבקש ובא כוחו לא התייצבו לדיון שהיה קבוע ל- 07.03.13 ולא נכחו בו. הדיון התנהל במעמד המשיב ובא כוחו בלבד וההחלטה ניתנה במעמדם ובהיעדר המבקש ובא כוחו. משכך, עסקינן בהחלטה שניתנה על פי צד אחד. אמנם במהלך הדיון שוחח ב"כ המשיב עם ב"כ המבקש ומסר לבית המשפט את ההסכמה בין הצדדים שנעשתה טלפונית. יחד עם זאת, בהיעדר נוכחות המבקש ובא כוחו, ולא כל שכן כאשר ב"כ המבקש טוען כי דברים שנרשמו בפרוטוקול מפי ב"כ המשיב ככאלה שהוסכמו על ידו, כלל לא היו על דעתו, עסקינן בהחלטה שניתנה על פי צד אחד. על כן, הדרך הדיונית הנכונה, בה היה על המבקש לפעול לביטול החלטת בית המשפט מיום 07.03.13, היא הגשת בקשה בכתב לביטול החלטה, בה יפורטו הטיעונים ובצירוף תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה, תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה. (סעיפים 201 ו- 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). 20. ב"כ המבקש אינו חולק כי פרוטוקול הדיון נשלח לו, על פי בקשתו, על ידי ב"כ המשיב, והתקבל אצלו ביום 10.03.14 באמצעות דוא"ל. (פרוט' עמ' 2 ש' 15-16). משכך, היה בידי המבקש להגיש בקשת ביטול כאמור, תוך 30 יום מ- 10.03.14. המבקש לא עשה כן. לטענת ב"כ המבקש, הפרוטוקול התקבל אצלו אך הוא כלל לא פתח אותו ולא עיין בו. במצב דברים זה, שבו בפועל הפרוטוקול התקבל אצל ב"כ המבקש אך זה לא עיין בו, לטענתו, אלא רק לאחר חלוף כארבעה חודשים, המבקש החמיץ באשמו את המועד להגשת בקשה כאמור. יצוין כי אפילו חלף המועד להגשת הבקשה, לא הייתה מניעה למבקש להגיש בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה. גם זאת הוא לא עשה. המבקש גם לא ערער על ההחלטה מיום 07.03.13. 21. לאחר שניתן פסק הדין, המבקש הגיש ביום 03.07.13 שתי בקשות לתיקון פסק הדין. בבקשה הראשונה ביקש למחוק מפסק הדין את שורות 4 ו-5. בבקשה זו הורה בית המשפט כי נוסח הדברים שיבוא ברישא לפסק הדין במקום הכתוב בשורות 4-5 הוא האמור בפרוט' מיום 07.03.13 בעמ' 4 קרי: "הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש להכריע בתביעה על דרך הפשרה - על פי סע' 79א לחוק בתי המשפט, ללא הנמקה. הובהר כי הצדדים מבינים את המשמעות ואת העדר אפשרות מעשית לערער על פסק-הדין. ניתן תוקף של החלטה להסכמה הדיונית שבין הצדדים, כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 03.07.13". 22. בבקשתו השנייה לתיקון פסק הדין, ביקש המבקש למחוק מפסק הדין את התיקון הנ"ל שתיקן בית המשפט בהחלטתו מיום 03.07.13. הבקשה נדחתה. בהחלטה נאמר: "האם טוען ב"כ ה[מבקש] כי הנקלד אינו משקף את שנאמר על ידי ב"כ ה[משיב]? בהעדר תצהיר איני מוצאת שיש מקום להעביר את הבקשה שאינה ברורה לי לתגובה והיא נדחית". 23. משהמבקש לא הגיש כל בקשה לביטול ההחלטה מיום 07.03.14, זו נותרה בתוקפה ועל מכונה ולכן, בדין לא תוקן פסק הדין כפי שנתבקש על ידי המבקש. 24. המבקש לא ערער גם על ההחלטות הנ"ל של בית המשפט. 25. בהליך שבפני עותר המבקש לכך שבית משפט זה הוא שיבטל את החלטת בית המשפט בתובענה האזרחית מיום 07.03.14. כפי שפורט לעיל, דרך זו אינה הדרך הדיונית הקבועה בדין לביטול ההחלטה. כאמור לעיל, היה על המבקש להגיש בקשה לביטול ההחלטה לבית המשפט שדן בתובענה הכספית והוא אינו רשאי לתקן את מחדלו מלהגיש בקשה כאמור, בדרך של הגשת תובענה לביטול פסק דין, אשר אינה מיועדת לנסיבות מסוג זה. יצוין כי גם מההחלטה מיום 03.07.13, בבקשתו השנייה של המבקש לתיקון פסק הדין (ר' לעיל בסעיף 22), נובע כי ככל שהמבקש מערער על עצם הכתוב בפרוטוקול מיום 07.03.13, היה עליו להתכבד ולהגיש בקשה לביטול ההחלטה מיום 07.03.13 בצירוף תצהיר כדין. 26. אשר על האמור כבר מהטעמים שהובאו לעיל, דינה של התובענה להידחות וההתייחסות להלן לטענות המבקש בבקשתו, היא למעלה מן הצורך. 27. ב"כ המבקש שלח לב"כ המשיב ביום 10.03.13, שלושה ימים לאחר הדיון, הודעת דוא"ל, בה ביקש מב"כ המשיב לשלוח לו את "החלטת השופטת" ובהודעת דוא"ל מאותו יום, שלח ב"כ המשיב לב"כ המבקש את פרוטוקול הדיון מיום 07.03.13. (ר' נספחים ג' לתשובה להמרצת הפתיחה). ב"כ המבקש אישר בעדותו כי הפרוטוקול נשלח לו כאמור. (פרוט' עמ' 2 ש' 15-16). יצוין כי בניגוד לעדותו זו, בבקשה השנייה לתיקון פסק הדין בתובענה הכספית, ב"כ המבקש טען (בסעיף 5), כי הוא לא קיבל לידיו את פרוטוקול הדיון מיום 07.03.13. 28. לטענת ב"כ המבקש, הגם שהפרוטוקול התקבל אצלו, הוא לא פתח אותו ולא עיין בו. לטענתו, רק לאחר חלוף כארבעה חודשים, ולאחר שהומצא לו פסק הדין, נזדעק לעיין בפרוטוקול מיום 07.03.13. כמפורט להלן, דינן של טענות ב"כ המבקש להידחות. 29. הדיון מיום 07.03.13 התקיים בהיעדרו של ב"כ המבקש, במהלך הדיון, התקשר ב"כ המשיב טלפונית אל ב"כ המבקש לפחות פעמיים, דיווח לו על דברי בית המשפט, גיבש עמו הסכמות שייתרו את שמיעת העדים והודיע את הסכמות הצדדים לבית המשפט. ב"כ המבקש ידע היטב כי ב"כ המשיב הודיע לבית המשפט הסכמה דיונית של הצדדים, אשר על יסודה הצדדים יגישו סיכומים בכתב ויינתן פסק דין. מדובר באירוע משמעותי, דיון שהתנהל בבית המשפט בהיעדר ב"כ המבקש, ואין זה סביר שב"כ המבקש לא יעיין בפרוטוקול סמוך לאחר הדיון, יוודא את שהתנהל בו בהיעדרו ובכלל זה תכני ההסכמות, המועדים להגשת סיכומים והחלטת בית המשפט. העובדה שב"כ המבקש ביקש מב"כ המשיב, בהודעת הדוא"ל ששלח לו שלושה ימים לאחר הדיון, לשלוח לו את "החלטת השופטת" תומכת באמור לעיל. ב"כ המבקש ביקש את הפרוטוקול על מנת לעיין בו ואין זה מתקבל על הדעת שלאחר שהפרוטוקול התקבל אצלו, הוא לא יעיין בו. לא מיותר לציין כי מדובר בפרוטוקול קצר ביותר, בן עמוד וחצי בלבד. 30. ביום 01.05.13 הגיש ב"כ המבקש בקשה לדחיית המועד להגשת סכומי המבקש. (נספח ד' לתשובה להמרצת הפתיחה). הדעת נותנת כי בעת הגשת בקשה שכזאת, ב"כ המבקש בודק את המועד שנקבע להגשת סיכומיו בפרוטוקול וטענת ב"כ המבקש בעדותו (פרוט' עמ' 25-26), לפיה, במועד שבו הוא הגיש את הבקשה להארכת המועד להגשת סיכומי המבקש, הוא לא ידע את המועד שקבע בית המשפט להגשת סיכומי המבקש, אינה סבירה. בסיכומי המבקש נכתב "בהמשך להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 07.03.13, מצ"ב סיכומים מטעם הנתבע. הח"מ מתנצל על העיכוב בהגשת הסיכומים". (נספח ה' לתשובה להמרצת הפתיחה). גם אמרה זו תומכת בכך שב"כ המבקש עיין בפרוטוקול. במכלול הנסיבות כאמור, יש מקום לחשש שהעלה המשיב, כי הטענות שהועלו לאחר מתן פסק הדין, נבעו מחוסר שביעות רצון מהתוצאה בפסק הדין. בנסיבות כאמור ובפרט העובדה שהפרוטוקול התקבל אצל ב"כ המבקש שלושה ימים לאחר הדיון ולדבריו, הוא לא וידא כי ההסכמות אליהן הגיע עם ב"כ המשיב עלו על הכתב בפרוטוקול באופן התואם את הסכמותיו, וכן ההימנעות הנטענת מעיון בפרוטוקול תקופה ממושכת שבמהלכה המבקש מגיש בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים, מגיש סיכומים ואף מתקבל פסק דין, יש מקום לקבוע כי המבקש מושתק מלהעלות טענות בדבר אי ידיעה על תוכן הפרוטוקול. 31. לעיצומן של הטענות ביחס לתכני הסכמות הצדדים, באשר להסכמה למתן פסק דין לפי סעיף 79א., ב"כ הצדדים מסרו גרסאות סותרות. לגרסת ב"כ המבקש, הוא לא נתן הסכמה כאמור ואילו לגרסת ב"כ המשיב, ב"כ המבקש נתן גם נתן הסכמתו המפורשת לכך. לאחר שמיעת המצהירים, לא ראיתי להעדיף את גרסת ב"כ המבקש על פני גרסת ב"כ המשיב. לפיכך, ב"כ המבקש נתן הסכמתו למתן פסק דין לפי סעיף 79א.. באשר להנמקת פסק הדין, ב"כ המשיב אמר בעדותו כי הוא אינו זוכר אם ב"כ המבקש נתן הסכמה מפורשת לכך. עם זאת, אין בכך כדי לשנות מהתוצאה משום שאפילו במסגרת ההסכמה לא הייתה מאוזכרת הסכמה למתן פסק דין ללא הנמקה, לא הייתה על בית המשפט חובה לנמק את פסק הדין. (ר' רע"א 9311/04 אלי רונן נ' אלישבע סמואל, 21.02.05). באשר לזכות הערעור, ב"כ המשיב אישר כי בשיחות הטלפון, ב"כ המבקש לא אמר כי הוא מוותר על זכות הערעור. כן אמר כי את האמור בעמ' 4 לפרוט', ש' 2, לא הוא אמר אלא בית המשפט הקריא. (פרוט' עמ' 3 ש' 31-32). גם בזאת אין כדי לשנות את התוצאה. לא נאמר בפרוטוקול כי הצדדים מוותרים על זכות הערעור אלא נאמר שהצדדים מבינים את העדרה של אפשרות מעשית לערער על פסק הדין. בהקשר זה יצוין כי האמור בשורה 5 לפסק הדין, בוטל על ידי בית המשפט בהחלטתו מ- 03.07.13. משב"כ המבקש נתן הסכמתו להכרעה לפי סעיף 79א. ממילא המבקש קיבל על עצמו את ההלכה המורה כי עילות ההתערבות בפסק דין שניתן לפי סעיף 79א. מצומצמות יותר מאשר במקרה של ערעור רגיל, והתערבות ערכאת הערעור נעשית רק במקרים של חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות ובמשורה שבמשורה. (ע"א 1639/97 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1) 337). כמו כן, לא היה באמרה בדבר העדר אפשרות מעשית לערער על פסק הדין, כדי לשלול מהמבקש את זכות הערעור. 32. אשר על האמור הבקשה נדחית. 33. המבקש ישלם למשיב את הוצאות הדיון בבקשה בסך של 10,000₪. חובת הנמקת פסק דיןחובת ההנמקהביטול פסק דין