מה הדין בסוגיית סגירת תיק הוצאה לפועל על ידי הזוכה ? על מי מוטלת האחריות לסגור תיק הוצאה לפועל ? מה הדין במקרה של סגירת תיק הוצאה לפועל מחוסר מעש ? מה הדין בסוגיית סגירת תיק הוצאה לפועל בשל חוב מזונות ? האם אפשר לפתוח מחדש תיק הוצאה לפועל שנסגר ? ##(1) סגירת תיק הוצאה לפועל - הקדמה:## יש להבחין בין סגירתו של תיק הוצאה לפועל מחמת פירעון שהפקיע את החוב לבין סגירת תיק הוצאה לפועל בשל טעם אחר שדבר אין בינו לבין פירעון החוב הפסוק. אם נפרע החוב הפסוק – בין בהליכי גביה אשר ננקטו במסגרת תיק ההוצל"פ, בין בהסדר שגובש בין הזוכה לבין החייב ובין בשל כך שהתקבלה טענת 'פרעתי' שהעלה החייב – יש בכך כדי למצות ולאיין את החיוב שעל-יסודו נפתח תיק ההוצאה לפועל. ##(2) מי אמור לסגור תיק הוצאה לפועל ?## בת.א 1454/01 (מחוזי ת"א) רפאילוב רחמים נ' פוליבה בע"מ נקבע ע"י כב' השופטת פלפל כי מי שפתח את תיק ההוצאה לפועל הוא גם מי שאמור לסוגרו, עם תשלום החוב. עוד צוין כי הנושה שקיבל את התשלום, בין מחוץ ללשכת ההוצאה לפועל ובין באמצעותה, לא יכול להטיל על החייב חיובים נוספים מעבר לתשלום. הוא זה שפתח בפרוצדורה, והוא זה שצריך גם לסיימה. הוא אינו יכול להעביר את חיוביו אלה לחייב עצמו, והוא גם לא יכול להתלונן כנגד החייב ו/או לטעון נגדו רשלנות תורמת באם לא עשה כן. ##(3) סגירת תיק הוצאה לפועל על ידי הזוכה - באילו מקרים ?## תקנה 126 לתקנות ההוצאה לפועל קובעת מהן הנסיבות שבהן ייסגר תיק: על-פי בקשת הזוכה; ## (א) ## אם פרע החייב את מלוא החוב הפסוק; ## (ב) ## אם שולם החוב בתיק ונותרה בו יתרה לתשלום שהיא פחותה מסך של 100 ₪, ובלבד שאין מדובר בחוב מזונות; ## (ג) ## אם עברו שנתיים מיום שננקט הליך בהוצאה לפועל והזוכה, לאחר שניתנה לו הזדמנות לכך, לא נתן טעם מדוע לא יסגר התיק. אם נסגר התיק לא מחמת פירעון החוב ולא על- פי בקשת ## ##(ד) ## הזוכה אלא מחמת חוסר מעש לא יהא בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחת התיק מחדש. ##(4) סגירת תיק הוצאה לפועל מחוסר מעש:## סגירת תיק הוצאה לפועל מותנית בבקשה של הזוכה או בפירעון שפרע החייב את מלוא החוב הפסוק, בעוד שסגירת תיק בשל חוסר מעש מצד הזוכה – לא היה בה כדי למנוע מן הזוכה להגיש בקשה חדשה לביצוע פסק-הדין. תקנה 12 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979 קובעת כדלקמן: "נסגר תיק וביקש הזוכה את פתיחתו מחדש, ישלח הזוכה לחייב העתק מן הבקשה בהמצאה מלאה ויצרף את אישור המסירה לבקשה עם הגשתה ללשכה..." תקנה 126(ד) מטרתה סגירת תיקים שלא ננקטו בהם הליכים תקופה ממושכת וזאת לאור האינטרס הציבורי המחייב שתיקי הוצאה לפועל לא ישארו פתוחים זמן רב ללא כל מעש. הדבר דומה למחיקת הליך בבית המשפט מחוסר מעש. ##(5) איך פותחים תיק הוצאה לפועל שנסגר ?## ברע"צ (ב"ש) 63017-10-13 א.ב. אנרגיה נכסים בע"מ נ' ראזי אבו רקייק נקבע כי מאחר שלאחר סגירה מנהלית של תיק, אין מניעה לפתוח תיק חדש בכפוף להתיישנות , הפגיעה היא בשלושה מובנים – תשלום אגרה מחודשת, התחלה מחדש של מרוץ הריבית ומתן אפשרות מחדש לחייב להגיש התנגדות לביצוע שטר. בענייננו, המובן השלישי אינו רלבנטי שכן עסקינן בביצוע פסק דין ולא בביצוע שטר. בהתייחס ליתר הדברים, הרי שנוכח חלוף הזמן ומחדלי המבקשת, היה מקום לכאורה להותיר את החלטת כב' הרשמת על כנה בשל האפשרות לפתוח תיק חדש. מדובר בפעולה מנהלית דיונית שלא באה לפגוע בזכותו של הזוכה לבקש את פתיחת התיק מחדש (ר' רע"צ (קריות) 13502-08-14 דר' ג'רייס בלוט נ' חאזם סבית). המלומד ד' בר-אופיר מציין בספרו כי אין פגיעה בזכות הזוכה להגיש בקשה חדשה לביצוע פסק הדין וכי זכות זו אינה מוגבלת בזמן, בכפוף לתקופת ההתיישנות (ד' בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית 2015, בעמ' 100). ##(6) סגירת תיק הוצאה לפועל על ידי הזוכה - פתיחה מחדש:## סגירת התיק מכוח תקנה 126 (ד)(2) הינה פעולה מנהלית דיונית שלא באה לפגוע בזכותו של הזוכה לבקש פתיחת התיק מחדש לפי תקנה 126 (ד)(3), וגניזת התיק וסילוק הנתונים ממערכת המיכון אינה מהווה סוף פסוק לפעילות מבצעית כנגד החייב בתיק הוצל"פ ואינה מונעת את חידוש ההליכים ונקיטתם, בכפוף לתקופת ההתיישנות בת 25 שנים הקבועה בסע' 21 לחוק ההתיישנות. (ראו בהקשר זה תא (י-ם) 7753/00 עו"ד דניאל אברהם נ' אכרם משולם, תא (ב"ש) 6965-07 רמ-נגב בע"מ נ' רחמים נחום וגם ספרו של בר אופי מהדורה שביעית, עמ' 100). דחיית בקשה לפתיחת תיק מחדש משווה סגירה מנהלית של התיק - סגירה הדומה במהותה למחיקת תביעה- לדחיית תביעה, מהווה מחסום מהותי לפני זוכה (שייתכן ועמל והמתין רבות עד שקיבל פס"ד לטובתו) ומונעת ממנו נקיטה בכל הליך עתידי לגביית החוב, ויש להניח כי לא זו היתה כוונת המחוקק בתקנה דיונית זו. ##(7) סגירת תיק הוצאה לפועל - מה אומר החוק ?:## סעיף 19א לחוק ההוצאה לפועל עוסק גם הוא בזיקה בין פירעון החוב לבין הגשת בקשה לסגירת התיק על-ידי הזוכה; כך נקבע בו: (א) זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר אינו ובין החייב כאמור בסעיף 19ב, רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק. ההוראות הללו מדגישות את הקשר בין סגירת תיק הוצאה לפועל בשל פירעון החוב – פירעון שמשמעו שאין עוד כל תכלית להמשך קיומו של התיק, לבין סגירת תיק שלא מחמת פירעון ואשר אינה פוגעת בזכותו של הזוכה לעתור לפתיחתו מחדש. החוק והתקנות אינם מקנים לחייב זכות לבקש את סגירת התיק; זכות זו נשמרה לזוכה לבדו בנסיבות של פירעון החוב (או בשל מחילה שמחל הזוכה לחייב על החוב). ביכולתו של חייב לבקש להשהות הליך או להימנע מנקיטתו, אך לא את סגירת התיק בכללותו [ראו סעיף 21 לחוק ההוצאה לפועל]. סעיף 126 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 קובע כדלקמן: (א) ביקש הזוכה את סגירתו של התיק, ייסגר התיק. (ב) פרע החייב את מלוא החוב הפסוק, ייסגר התיק רק לאחר שתישלח הודעה על כך לזוכה ולאחר שחלפו שלושים ימים ממשלוח הודעה זו. (ג) שולם החוב בתיק ונותרה יתרה לתשלום של פחות מ-100 שקלים חדשים, ייסגר התיק כאמור בתקנת משנה (ב); תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות. (ד) עברו שנתיים מיום שנעשה הליך בהוצאה לפועל ולא נקט הזוכה בהליך נוסף באותו תיק יחולו הוראות אלה: (1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; (2) לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, ייסגר התיק; (3) האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור; (4) בוער התיק לפי תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בית משפט ובתי דין דתיים), התשמ"ו-1986, רשאי הזוכה להגיש בקשה חדשה לביצוע החוב בתיק שבוער; לבקשה יצורף גם חשבון מעודכן ומפורט של יתרת חובו של החייב לרבות פירוט התשלומים שביצע החייב או מי מטעמו על חשבון החוב, חתום בידי הזוכה או בא כוחו; תקנת משנה זו לא תחול על תיקי משכנתה ותיקים למימוש משכון. (ה) נסגר תיק יופסקו ויבוטלו כל ההליכים שהוחל בהם, יוסרו העיקולים שנשארו ויבוטל כל רישום או מינוי בשל החוב. ##(8) סגירת תיק הוצאה לפועל - סמכות רשם ההוצאה לפועל:## אופי סמכותו של רשם ההוצאה לפועל וההבדל היסודי בינה לבין סמכותו של בית-משפט שהוציא פסק-הדין תחת ידו, זכות הקניין של הזוכה שנצמחת מפסק-הדין והוראות הדין שנסקרו לעיל מספקים אמת-מידה לבחינת טיבה ונפקותה של החלטת הרשם שהורתה על סגירת תיק ההוצל"פ. נובע מהם שמדובר בהחלטת מנהלית גרידא שלא יצרה מעשה בית-דין ושאין בה כדי למנוע מן הזוכה לעתור לפתיחת התיק מחדש לשם ביצוע פסק-הדין כל עוד לא נפרע החיוב המעוגן בו. בכך מתייתר הצורך להיזקק להוראתה של תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל כעוגן שעל-יסודו יורה כב' הרשם על פתיחת התיק מחדש. לפי סעיף 18 לחוק ההוצאה לפועל מסורה לרשם ההוצאה לפועל הסמכות ושיקול הדעת באם להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל בכל מקרה ונסיבותיו. כלשון הסעיף: (א) בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו. סעיף זה מלמדנו, כי מתן הוראות בדבר "החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע", במקרה של ביטול פסק דין, נתונה לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל. כן, משתמע מהוראה זו כי ביטול פסק-הדין אינו גורר באופן אוטומטי סגירת תיק ההוצל"פ, או החזרת המצב לקדמותו, בכל מקרה (ראו בהקשר זה: דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה שישית עדכון מס' 2) (תל-אביב, 2005) 138-139; בר"ע (חיפה) 1525/97 תחיה קגנוביץ נ' רון רהב). ##(9) סגירת תיק הוצאה לפועל - מזונות:## חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב – 1972 נועד להבטיח אמצעי מחיה לאישה ולילדים שזכו בפסק דין למזונות ואינם מצליחים לגבות אותם במסגרת הליכי הוצאה לפועל, בדרך של תשלום המזונות על ידי המוסד לביטוח לאומי, בהתקיים התנאים הקבועים לכך בחוק. בהתאם לסעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב – 1972 וכן לפסיקה, ביטוח לאומי יכול לפעול במקביל בשני מסלולים לגביית חוב מזונות – גביית החוב באמצעות הליך הוצאה לפועל (סעיפים 14(א) ו- 14(ב) לחוק המזונות) וקיזוז כספי החוב מהגמלאות (סעיף 14 (ג) לחוק המזונות); אין מדובר בדרכי גביה חלופיות אלא בדרכי גבייה מצטברות, ועל כן ביטוח לאומי יכול לפעול בשני המסלולים בו זמנית; אין כלל משמעות לשאלה אם סגירת תיק ההוצאה לפועל היא סגירה פרוצידוראלית או החלטה שיפוטית, כיוון שאין בהחלטות רשם ההוצאה לפועל כדי להגביל את המוסד בהליכי גבייה על פי סעיף 14 (ג) לחוק המזונות, ולהחלטתו אין תוקף בנוגע להליך גביה שנקט ביטוח לאומי על פי סעיף 14(ג) לחוק המזונות; החלטת רשם ההוצאה לפועל מעשה סיימה את ההליך שהתנהל בתיק ההוצאה לפועל והמוסד לא פעל במסגרת תיק ההוצאה לפועל לגביית החוב לאחר מכן; צווי רשם ההוצאה לפועל חלים אך ורק בהליכי הוצאה לפועל, ואינם חלים בהליכי הגבייה שנוקט ביטוח לאומי על פי סעיף 14(ג) לחוק המזונות, ובכל מקרה טרם סגירת תיק ההוצאה לפועל. חוק המזונות לא נועד לשחרר את החייב מחיובו לשלם את המזונות, וקבע כי למוסד עומדות דרכים לגביית חוב המזונות – הן באמצעות הליכי הוצאה לפועל, שאז ביטוח לאומי עומד בנעלי האישה הזכאית לתשלום מזונות, והן באמצעות קיזוז מגמלאות המגיעות לחייב. בהתאם, נקבע בסעיף 14 לחוק המזונות כך: "(א) המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע ומגיע ממנו לזוכה לפי פסק דין למזונות, כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל. (ב) פסק דין למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק הוצאה לפועל תשכ"ז – 1967 כאילו ניתן לזכות המוסד, לרבות האמור בפרק ז' שבו. (ג) היה המוסד חב לחייב סכום כסף על פי כל דין – רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום המשתלם לזוכה". בעניין פולדי [דב"ע (ארצי) לט/0-57 המוסד לביטוח לאומי – פולדי, פד"ע י"א ע' 76 (1979)] נפסק, לעניין קיזוז חוב המזונות מקצבת נכות כללית, כי "כיון שמטרת קצבת נכות כללית הינה להבטיח קיום שוטף, אזי על הקיזוז להיות באותו מישור של זמן, ולא יפחיתו קצבה בעד חודש מסויים בשל חוב העבר". ##(10) סגירת תיק ההוצאה לפועל מזונות - הקיזוז מצד ביטוח לאומי:## מה ההשלכות סגירת תיק ההוצאה לפועל מזונות על סמכות הקיזוז של ביטוח לאומי ? בהתאם לפסיקה בעב"ל (ארצי) 391/06 אליהו עמר – המוסד לביטוח לאומי ובעניין עב"ל (ארצי) 271/08 חיים ארי ברוכים – המוסד לביטוח לאומי, סמכות הקיזוז של המוסד אינה כפופה להחלטות ראש ההוצאה לפועל בעניין הסדר תשלומים, ושיעור הקיזוז אינו מוגבל לשיעור התשלום החודשי על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל. לטענת המוסד, נוכח העובדה שאין מדובר בדרכי גבייה מתחלפות אלא מצטברות, הרי שגם לאחר סגירת תיק הוצאה לפועל רשאי המוסד לקזז חוב מזונות מגמלה, כיוון ש "צווי ראש לשכת הוצל"פ תקפים אך ורק לעניין הליך שמתנהל מול הוצל"פ בו נכנס המוסד לנעלי הזוכה". המוסד מוסיף וטוען כי "לאור הוראות סעיף 14ל חוק והפסיקה .. אין כלל משמעות בשאלה האם מדובר בסגירה פרוצדוראלית או בהחלטה שיפוטית כאשר אין בהחלטות ראש ההוצל"פ כדי להגביל את המשיב בהליכי גבייה העומדים לפניו" ##(11) סגירת תיק הוצאה לפועל מזונות מחוסר מעש:## על פי סעיף 14(ג) לחוק המזונות מוקנית למוסד סמכות לקזז חוב מזונות מסכום גמלה לה זכאי חייב, וזאת בנוסף לאמור בסעיפים 14(א) ו- 14(ב) לחוק, שלפיהם זכאי המוסד לגבות את חוב המזונות בהליכי הוצאה לפועל; הסמכויות המוקנות למוסד על פי חוק המזונות אינן פוגעות זו בזו, והן יכולות להתממש סימולטנית, כפי שנפסק בעב"ל (ארצי) 391/06 אליהו עמר – המוסד לביטוח לאומי (10.6.2008)], כשם שהחלטה של רשם הוצאה לפועל בדבר הסדר תשלומים איננה גורעת מסמכותו של המוסד לקזז גמלאות, כך גם, מקל וחומר, שהחלטה טכנית בדבר סגירת תיק מחמת חוסר מעש אינה מאיינת את סמכות המוסד לפי סעיף 14(ג) לחוק המזונות. החלטת ביטוח לאומי על פי סעיף 14(ג) לחוק המזונות כפופה לביקורת שיפוטית הן ביחס לקיזוז מהקצבה הרטרואקטיבית והן ביחס לקיזוז מהקצבה השוטפת. ##(12) סגירת תיק הוצאה לפועל - סיכום:## הפירעון יוליך לסגירת תיק ההוצאה לפועל בשל מימוש החיוב שניצב ביסוד פסק-הדין ושבעטיו נפתח התיק. אם נסגר התיק (בסגירה שהיא כדין) בשל פירעון החוב, מדובר בהחלטה שהיא מטבעה סופית. עם פירעון החוב הפסוק מוצה החיוב הגלום בפסק-הדין וברי שלא ניתן יהיה לשוב ולבקש את פתיחת התיק מחדש. מנגד, סגירת התיק מטעמים שאינם קשורים בפירעון החוב הפסוק אינה סגירה שיש בה כדי לגרוע מכוחו של פסק-הדין ומכוחה של ההכרעה השיפוטית הגלומה בו; זוהי החלטה שאינה סופית, היא אינה משנה את מערך הזכויות והחובות בין הזוכה לבין החייב ואינה מונעת מהזוכה לעתור לפתיחת התיק מחדש – כל עוד לא נפרע החוב הפסוק במלואו. גישת בית המשפט היא כי מי שאמור לסגור את תיק ההוצאה לפועל הוא מי שפתח אותו. ## (13) להלן החלטה בנושא ביטול פסק דין סגירת תיק הוצאה לפועל:## 1. לפני שתי בקשות להורות על ביטול פסק דין. 2. בקשה הראשונה עותר עו"ד שינפלד לסגירת תיק הוצאה לפועל וכן מתן אורכה לביטול פסק דין מותנה שניתן על ידי ביום 14.6.2012. המדובר בתבעיה כספית שהגיש המשיב מס' 1 (להלן: "הבנק") כנגד המבקש והמשיבים 2 - 4. 3. התובענה בבסיס בקשה זו אוחדה עם שתי תובענות נוספות. ביום 14.6.2012 הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו הוסכם בין היתר כדלקמן: "1.אני נותן תוקף של פסק דין מותנה למוסכם בין הצדדים לפיו ישולם לבנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ באמצעות בא כוחו עו"ד יוסף ברינט סך של 400,000 ₪ בתוך 90 ימים מהיום. 2. ניתנת בזאת זכות לבטל את פסק הדין שניתן בתיק זה בעילה של אי תשלום הסכום הנ"ל במלואו ובמועדו בהודעה שתינתן לביהמ"ש על ידי מי מהצדדים עד ל-120 יום מהיום. 3. ימי הפגרה לא יקטעו את מרוץ הזמנים. 4. בכפוף לביצוע האמור לעיל חוזר בו התובע מכל הטענות שהעלה כלפי עו"ד שנפלד. 5. היה ותינתן הודעה כאמור על ידי מי מהצדדים בתוך 120 יום מהיום, ייחשב המוסכם בפסק דין זה כמבוטל והתיק ייקבע להוכחות מבלי לפגוע בזכויות ובטענות של מי מהצדדים, אך באם הסכום ישולם במלואו ובמועדו יהיה בכך משום סילוק סופי ומלא של טענות הבנק כנגד כל הנתבעים בתביעה זו. 6. אני מורה בהתאם לבקשת הצדדים כי פרוטוקול הדיון, הסכם הפשרה ופסקי הדין יהיו חסויים וניתן להציגם אך ורק כלפי רשויות המדינה. 7.כל צד יישא בהוצאותיו. 8. מורה לגזברות ביהמ"ש להחזיר את המחצית השנייה של האגרה לידי ב"כ התובע ולפקודתו. 9. מובהר בזאת כי פסק הדין שניתן על ידי נוסח על ידי הצדדים ובהסכמתם המלאה." 4. המבקש טוען כי עו"ד ברינט, בא כח הבנק לא הודיע כי הכספים שולמו. במקום זאת הוא פתח בהליכי הוצאה לפועל לגביית מלוא סכום הפשרה כנגד כל הנתבעים כאחד על אף שלטענת המבקש הייתה חלוקה מוסכמת אם כי לא באה לידי ביטוי בהסכם הפשרה. 5. המבקש מוסיף וטוען כי הוא היה מוכן לשלם את חלקו בפשרה לטענתו בסך של 215,000 ₪ אולם הוא פנה באמצעות בא כוחו על מנת לברר אם המשיב 3 שילם את חלקו אך לא קיבל תשובה ובמקום זאת נפתח כנגדו הליך הוצאה לפועל. 6. המבקש טוען כי משלא שולם פסק הדין הרי הוא בטל מאליו. לחילופין עותר המבקש להאריך את המועד למתן הודעה לביטול פסק הדין. 7. בבקשה השניה עותר מר אמנון סלע (להלן: "סלע") למתן אורכה לביטול פסק הדין וכן להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל. 8. סלע טוען בבקשתו כי עו"ד ברינט לא הודיע לבית המשפט דבר ובמקום זאת הגיש את פסק הדין לגביה. סלע סבור כי לא היה כל בסיס לפתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא ניתן להגישו לביצוע מאחר ואינו מטיל על מי מהצדדים חיוב כספי ואינו קובע מי מהצדדים ישלם וכמה. מדובר בפסק הדין המותנה בשני תנאים שאף אחד מהם לא התקיים ולכן לא ניתן לבצעו. 9. סלע אף הוא טוען כי הייתה חלוקה מוסכמת של הסכום והוא מוכן לשלם את חלקו. הגשת פסק הדין לביצוע כנגד כל הנתבעים על מלוא הסכום נוגדת את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים. לכן מכל הנימוקים האלה מתבקש בית המשפט להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל. לחילופין עותר סלע להאריך את המועד למשלוח הודעת ביטול. עוד מבקש סלע להורות כי תשלום חלקו בסך של 40,000 ₪ מהווה סילוק חלקו בפסק הדין. 10. הבנק מתנגד לשתי הבקשות כאחד. 11. הבנק טוען כ- 120 הימים המוסכמים חלפו להם ואף אחד מהצדדים לא ביקש לבטל את פסק הדין. פסק הדין הפך להיות חלוט משלא הוגש עליו ערעור. 12. הבנק טוען כי הדברים שהוחלפו באולם בטרם ניתן פסק הדין אינם רלוונטיים. 13. הפניה אל בית המשפט אינה במקומה שכן ההלכה הפסוקה קבעה כי משסיים בית המשפט את מלאכתו הוא אינו רשאי לשוב ולדון בו או לתקן אותו. דיון והכרעה סמכות בית המשפט 14. הכלל הוא משניתן פסק דין סיים בית המשפט את מלאכתו והוא אינו מוסמך עוד להידרש לפסק הדין לשנותו או לתקנו (ראה: ע"א 3197/88 יורשי המנוחה שרה ברזל ז"ל נ. הכנ"ר, פ"ד נה(5) 385, 388). 15. הדרך היחידה אשר בית משפט יכול להידרש לפסק דין שניתן על ידו הוא במידה והוא בוטל על ידי ערכאת הערעור והתבקש בית המשפט על ידי ערכאה זו להשלימו בדרך כלשהי. דרך נוספת היא על ידי הליך של הבהרת פסק דין בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"). במקרה כזה על רשם ההוצאה לפועל להשתכנע כי פסק הדין טעון הבהרה ואז לפנות בשאלה מתאימה לבית משפט שנתן את פסק הדין בשאלת הבהרה. בהערה זו אינני מחווה דעה בשאלה האם פסק הדין דרוש או טעון הבהרה או האם הסוגיות שמעלים המבקשים יכולים להתברר במסגרת הליך של הבהרת פסק הדין. 16. בשים לב לאמור לעיל, אין זה בסמכותי להתייחס לשאלה האם ניתן לבצע את פסק הדין שאישר את הסכם הפשרה מהסיבה הנטענת ולפיה הוא אינו מטיל חיובים על מי מהנתבעים ובין מסיבה אחרת שהפסק דין תלוי בתנאי והתנאי לא התקיים. עניינים אלו מסורים לשיקול דעת וסמכות רשם ההוצאה לפועל אשר רשאי להכריע בהם במסגרת הליך טענת "פרעתי" הקבוע בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל במידה ומי מהצדדים יזום הליך כזה. לחילופין במידה והנתבעים סבורים כי פסק הדין אינו בר ביצוע עליהם לנקוט בתביעה עצמאית וחדשה לבית משפט אזרחי כגון הגשת סעד הצהרתי. הסיבה לכך היא, שהטענות והפלוגתאות המועלות כעת לא נכללו במסגרת המחלוקות המקוריות הנוגעות לתביעת הבנק אלא התרחשו ואירעו לאחר אישור הסכם הפשרה או במהלך כריתתו. פלוגתאות אלו אינן חלק מהפלוגתאות המקוריות נשוא התובענה ועל כן בית המשפט אינו מוסמך לבררן. 17. בשים לב לכך, אינני נכנס לשאלה האם פסק הדין הוא בר ביצוע אם לאו. אינני מחווה דעה אם פסק הדין בטל ומבוטל בשל אי קיום תנאים בו. אמנם הצדדים במסגרת ההסכמה הצהירו לפרוטוקול כי במידה וסכום הפשרה לא ישולם בתוך 90 יום פסק הדין יהיה בטל ומבוטל בהתאם להודעת עו"ד ברינט (עמ' 40 ש' 12 - 13). קרי דרושה הודעה של עו"ד ברינט. יחד עם זאת, בפסק דין עצמו, אשר נוסח על ידי הצדדים ובהסכמתם, הוסכם כי תהיה זכות ביטול למי מהצדדים אך בעילה של אי תשלום הסכום. כלומר הביטול מותנה במתן הודעה ואין בטלות אוטומטית. 18. מכל הטעמים שלעיל אני דוחה את הבקשה לביטול הליכי הוצאה לפועל וסגירת תיק ההוצאה לפועל בעילה שפסק הדין אינו בר ביצוע זאת בהעדר סמכות עניינית לדון בטענות מסוג זה. הארכת מועד לביטול פסק הדין 19. במסגרת הבקשות עתרו שני הצדדים להאריך את המועד למתן הודעת ביטול בשים לב לכך כי איחרו את המועד. 20. פסק הדין ניתן ביום 14.6.2012 כאשר לכל צד ניתנה הזכות להודיע על ביטולו בתוך 120 יום כאשר הפגרה אינה קוטעת את מרוץ הזמנים. דהיינו המועד האחרון למתן הודעת ביטול חל ביום 14.11.2012. 21. הבקשה שהוגשה על ידי עו"ד שינפלד הוגשה ביום 3.12.2012. הבקשה של סלע הוגשה ביום 23.12.2012. 22. נשאלת השאלה האם מוסמך בית המשפט להאריך מועד שנקבע בהסכם פשרה בין הצדדים ואשר ניתן לו תוקף של פסק דין? 23. בית משפט העליון התייחס לשאלה זו בע"א 230/87 יצחק שקולניק נ' יגאל זכאי, פ"ד מו (3) 279. שם נפסק כי בית משפט במסגרת סמכותו הטבועה רשאי להאריך מועד שהוסכם עליו בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. יחד עם זאת, בית משפט יעשה זאת רק במקרים נדירים כאשר שורת הצדק מחייבת זאת. יתרה מכך, נקבע כי בית משפט יעשה שימוש בסמכות זאת רק כאשר האיחור באי קיום החיוב נבע מנסיבות שאינן בשליטת המבקש. וכך נקבע: "הדעה שנתגבשה הייתה, שבטרם ישקול בית המשפט עשיית שימוש בסמכות האמורה, עליו להיווכח, שבמקרה שלפניו מתקיימים שני תנאים כאחד: שמחדלו של החייב למלא את חיובו בעתו אכן נבע מכורח נסיבות שנוצרו לאחר מתן פסק הדין ושלא היו בשליטתו; ושאם לא תוענק לחייב ארכת חסד, למלא באיחור את המוטל עליו, ייגרם אי-צדק בולט וברור. גישה זו חזרה ונתאשרה בע"א 499/81 [1] הנ"ל, שעל פיו הנחתה השופטת המלומדת את עצמה. ייחודו של מקרה זה היה בכך, שאף ששיקולי עשיית צדק לכאורה הצדיקו היענות למערער, נמנעה ממנו ארכת החסד המבוקשת בשל אי-התקיימות התנאי הראשון: מחדלו לקיים את חיובו במועד היה אמנם פרי שגגה תמימה, אך הוא לא נבע מנסיבות שנבצרו משליטתו. ספק אם נוסחה זו, המחייבת את התקיימותם של שני התנאים כאחד, עודנה כה נוקשה ומצומצמת כשהייתה. פרשתו של ע"א 499/81 [1] עצמה נפסקה ברוב דעות, בעוד השופט בך, בדעת מיעוט, בעמ' 741, סבר, כי "בהחלט ייתכנו מקרים, בהם נדרש מתן הארכה למען עשיית הצדק בעוצמה רבה מאוד, אף אם אינו קיים הגורם של חוסר שליטה מוחלט מצד המבקש...". " 24. לא ניתן לומר שהנסיבות אשר הובילו לאי מתן הודעה על ביטול פסק הדין לא היו בשליטת מי מהמבקשים. אין בבקשה הסבר משכנע מדוע הודעת הביטול לא נמסרה במועד המוסכם ועניין זה היה לחלוטין בשליטת המבקשים. גם הטענה כי עו"ד שינפלד פנה מספר פעמים לבא כח הבנק וביקש לברר אם מר דב שולדר שילם את חלקו אך לא קיבל תשובה לא מנעה ממנו להגיש הודעת ביטול שלא במועד. הרושם הוא שהמבקשים פשוט ישבו בחוסר מעש מאחר וסברו כי פסק הדין אינו בר ביצוע ורק לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל הזדעקו המבקשים והגישו את הבקשות המונחות לפני. 25. נותר לדון בשאלה האם מתן אורכה דרוש לשם מניעת תוצאה קשה שחוש הצדק אינו יכול להשלים עימה? 26. גם לשאלה זו עלי להשיב בשלילה. הצדדים הסכימו באופן עקרוני כי הבנק אמור לקבל סך של 400,000 ש"ח. בהסכם לא הייתה חלוקה בין הצדדים ולא ברור בשלב זה אם החיוב הוא ביחד ולחוד או בחיובים נפרדים שהצדדים לא מצאו לנכון לפרטם בהסכם הפשרה. מכל מקום לסוגיה זו ניתן למצוא פתרון במסגרת חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973 אשר סעיף 54 בו קובע "שניים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד". ממשיך סעיף 56 (א) לחוק וקובע חזקה נוספת שחזקה היא שהחלוקה בין החייבים היא שווה. במידה והנושה במקרה זה הבנק יגבה סכום מסוים מחייב אחד קיימת זכות חזרה של אותו חייב על חייב אחר בהתאם לסעיף 56 (ב) לחוק. לכן גם תתקיים סיטואציה כזו לא ניתן לומר כי מתקיימת תוצאה קשה שחוש הצדק אינו יכול להשלים עמה. 27. כמובן החזקה הקבועה בסעיף 54 לחוק החוזים כמו זו הקבועה בסעיף 56 ניתנת לסתירה (ראה לדוגמא דיון בסירת החזקה במסגרת ע"א 4664/90 חממי נ. אייזנקוט, פ"ד מז(1) 52). לכן עומדת לרשות המבקשים אפשרות להגיש תביעה הצהרתי בנוגע לאופי החיוב ולחלוקתו. לכן בשים לב לכך כי עומדת לרשות המבקשים אפשרות לנקוט הליכים נוספים אשר טרם מיצו אותם לא ניתן לומר כי אי ביטול פסק הדין יגרום להם לתוצאה קשה. 28. בשים לב לאמור לעיל לא התקיימו שני התנאים לצורך מתן אורכה למתן הודעה על ביטול הסכם הפשרה. התוצאה 29. בשים לב לאמור לעיל אני מורה על דחיית שתי הבקשות. 30. המבקשים יישאו ביחד ולחוד בהוצאות הבנק בסך של 2500 ₪. סגירת תיק הוצאה לפועלהוצאה לפועל