1. בפניי בקשה לביטול צו הריסה מינהלי, שניתן ע"י המשיב מס' 1 ביום 10/10/11, עפ"י סעיף 238 א' לחוק התיכנון והבנייה, לפיו צווה: "להרוס, לפרק ולסלק סככת צל ניידת כ- 3X6 מ', 14 סככות צל מעץ על גבי קונסטרוקציית ברזל, במידות 2X2 מ"ר כל אחת וקונסטרוקציה מפרופיל פלדה לבניית מסעדה בשטח של 110 מ"ר" (להלן: צו ההריסה"). עבודות הבנייה הנ"ל ייקראו להלן: "הסככות". 2. המבקש מעלה בבקשתו קשת רחבה של טיעונים לשם ביטול צו ההריסה או לחילופין לשם עיכוב ביצועו לתקופה שתיקבע. בין היתר טען המבקש כי דין הצו להתבטל בשל חוסר סבירות קיצוני, חוסר מידתיות וכי הצו ניתן משיקולים זרים ופסולים. המבקש הוסיף וטען כי דין הצו להתבטל עקב הפרת חובת התייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית כנדרש בסעיף 238 א (ב) לחוק התיכנון והבנייה, כאשר בעניינו התקיימה אך חובת התייעצות פורמאלית ואינה מספקת שהתבטאה אך במשלוח מכתב של היועצת המשפטית אל המשיב, שבו היא מציינת כי המבנה הוקם שלא עפ"י היתר כדין, כך שהיא ממליצה על מתן צו הריסה מינהלי. כן טען המבקש כי דין הצו להתבטל זאת הואיל ובתצהיר מהנדס הרשות המקומית שהוגש למשיב מס' 1, כמתחייב מהוראות סעיף 238 א (א) לחוק התיכנון והבנייה, לא צויין כי המבנה המבוקש הריסתו, לא אוכלס או לא חלפו יותר משלושים יום מיום איכלוסו, כפי שמחייבות הוראות הסעיף הנ"ל. כן טען המבקש כי בכל מקרה יש להורות על עיכוב צו ההריסה המינהלי עד למיצוי הליכי הרישוי בהם נקט המבקש כאשר תמצית הרקע העובדתי לבקשתו זו, כמו גם לבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי, היא כי המבקש מפעיל מסעדה במתחם עכו העתיקה, ליד הים, במתחם הנמל הפיזני, כאשר לא מכבר הוא שכר את המקרקעין הרלוונטיים מהחברה לפיתוח עכו העתיקה מתוך מטרה ולתכלית של הרחבת המסעדה, כאשר צו ההריסה מתייחס לסככות שהוקמו ליד המסעדה, בשטח שנשכר כנ"ל ולתכלית זו וכאשר הוא נקט בהליכים הנדרשים לשם קבלת היתר בנייה מתאים. המבקש הוסיף וטען כי הוועדה המקצועית לשימור אתרים בעכו העתיקה, שהוקמה לפי הוראות תוכנית המתאר, התכנסה ואישרה עוד ביום 10/10/10 את בקשתו להקמת הסככות בתנאים שהיא קבעה, וכי חרף אישור "וועדת השימור" לבנייה המוצעת, הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה מצאה לנכון לדחות הבקשה למתן היתר, אך וועדת הערר, ככל שהעניין מתייחס לבניית הסככות, קיבלה את הערר כאשר כתבה: "ככל שעלה בידינו להבין המדובר בבנייה אשר אכן הינה דומה באופייה לבנייה שאושרה ועל כן, עפ"י החלטת הוועדה המקומית, יוכל המבקש לאשרה". מכאן הוחזר עניין הסככות לוועדה המקומית והיא טרם הכריעה בבקשה למתן היתר בנייה. זה המקום גם לציין, עפ"י החומר כפי שהונח בפניי, כי עובר להקמת הסככות היתה סככה אחרת קיימת במקום, אשר סולקה זה מכבר. עד כאן תמצית טיעוניו של המבקש. טיעוני המשיבים: 3. המשיבים מתנגדים לביטול צו ההריסה או לעיכובו, כאשר נימוקיהם לכך כי כל התנאים הנדרשים לשם מתן צו הריסה מינהלי אכן התקיימו, לרבות עצם העובדה, שאינה שנויה במחלוקת, כי אין היתר בנייה לסככות שנבנו וכן כי קוימה חובת התייעצות עם היועץ המשפטי וכן גם ניתן תצהיר מהנדס הוועדה המקומית לגבי עצם הקמת הסככות ללא היתר כדין וכי הבניין לא הושלם או לא חלפו יותר משישים יום מיום השלמתו. לגבי טענת חוסר איכלוס או שטרם חלפו יותר משלושים יום מיום האיכלוס, טענו המשיבים כי לאור אופי הבנייה הבלתי חוקית, סככות ועמודי קונסטרוקציית ברזל, אין אפשרות לראות בהם כמי שאוכלסו. מכאן ביקשה ב"כ המשיבים לדחות את הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי. דיון והכרעה: 4. חוק התיכנון והבנייה ביקש לתת בידי רשויות התיכנון גם דרך מהירה ויעילה לשם הסרת בנייה בלתי חוקית, על אתר, בדרך של צו הריסה מינהלי, אך בה בעת הוא העמיד כללים נוקשים, שאי אפשר לסטות מהם, המופיעים באותו סעיף המאפשר הוצאת צו הריסה מינהלי (סעיף 238 א (א) (ב) לחוק התיכנון והבנייה), הכוללים חובת התייעצות, בעניינו עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית וכן קבלת תצהיר מהנדס הוועדה או הרשות המקומית, עפי"ו מתקיימים שלושה תנאים מצטברים: - הבניין הוקם ללא היתר כדין. - בניית הבניין לא הסתיימה או שלא חלפו יותר משישים יום מיום סיומן. - הבניין טרם אוכלס או טרם חלפו יותר משלושים ימים מיום איכלוסו בעת הגשת התצהיר. 5. קיימת פסיקה ענפה לפיה קיום התנאים המצטברים הנ"ל, אשר מהווים תנאים פרלמנריים, הינם הכרחיים לשם הוצאת צו הריסה מינהלי וכי היעדרם או היעדר אחד יש בו כדי לגרום לבטלות הצו. בעניינו אין חולקין כי הונח בפני המשיב מס' 1 תצהיר של מר לוגסי אלישע, המשמש כמפקח אגף רישוי ובנייה בעיריית עכו, מיום 10/10/11, אשר בו צויין: "במקום מתבצעת בנייה בלתי חוקית הכוללת...". וכי: "בניית המבנה טרם הסתיימה ו/או נסתיימה בטרם חלפו 60 יום מיום תצהיר זה". עיון בתצהיר מראה כי אין בו כל התייחסות לעניין "איכלוס" אותה בנייה בלתי חוקית. הינני סבור כי התעלמות המוחלטת בתצהיר מעניין טרם האיכלוס או שטרם חלפו 30 יום יש בה כדי לגרום לבטלות צו ההריסה. כבר אמרתי כי הגשת תצהיר מתאים הכולל את כל הפרטים הנדרשים עפ"י סעיף 238 א (א) לחוק התיכנון והבנייה הינו תנאי מקדמי שאין לוותר עליו והעדרו יש בו כדי לגרום לבטלות הצו. אין מקום לקבל טיעוני ב"כ המשיבים כי לאור אופי העבודות, סככות וקונסטרוקציות ברזל, לא היה מקום להתייחסות המצהיר לעניין האיכלוס או שבכל מקרה הבניין לא הושלם, כך שאין רלוונטיות לעניין האיכלוס. הינני בדעה כי הפסיקה שצוטטה ע"י ב"כ המשיבים אינה רלוונטית לעניינו הואיל ושם היה מדובר באיכלוס הבניין שטרם הושלם, כך שביהמ"ש קבע כי "האיכלוס" אינו איכלוס שם. בעניינו אין כל קביעה עובדתית כי הבניין לא הושלם עד למועד הגשת התצהיר (ראה בנדון תוכן תצהיר שהוגש) אשר בו נקבע גם כחלופה אפשרית כי טרם חלפו 60 יום מיום סיום עבודות הבנייה. אוסיף כי החוק לא הבחין בעניין האיכלוס בין ייעוד מבנים למגורים, למסחר או לכל תכלית אחרת, כאשר בעניינו יש לפרש את האיכלוס כשימוש במבנה לפי הייעוד שנועד לו. בעניינו מדובר בסככות שיועדו לשם ישיבה בצילן. היה נדרש לציין בתצהיר באם אכן המחזיקים במקום החלו להשתמש בהן לתכלית זו או לאו. אומר גם, לאור ההבדל בין התקופות של הנוגעים לעניין השלמת המבנה ולעניין איכלוסו (60 יום לעומת 30 יום), שלא מן הנמנע כי לא יחלפו 60 יום מיום השלמת הבניין אך כן יחלפו 30 יום מיום איכלוסו וגם במקרה חליפי אפשרי זה אין לתת צו הריסה מינהלי. בהקשר זה אציין כי התצהיר עצמו הינו לקוי במובן זה שהוא ציטט את הוראות החוק הרלוונטיות ("בניית המבנה טרם הסתיימה ו/או נסתיימה בטרם 60 יום מיום תצהיר זה") (בעניין "ביום תצהיר זה" מדובר בתיקון, כאשר במקור צויין "60 יום מיום גילוי העבירה" ז. סאלח). אין מקום לציין, במסגרת תצהיר עובדה חילופית (ו/או) כי אם יש לציין עובדות כהווייתן היינו באם עבודות הבנייה טרם הושלמו לציין כך את הדברים ובאם הסתיימו לציין מתי הן הסתיימו. 6. מעבר לנדרש אציין כי התצהיר לקוי על פניו במובן זה שהוא לא ניתן על ידי האדם המוסמך לכך עפ"י חוק. סעיף 238 א (א) מחייב קבלת תצהיר מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל שאחד מהם (מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית) הסמיכו לך. בעניינו הוגש התצהיר ע"י מר לוגסי אלישע המגדיר את עצמו כמפקח באגף הרישוי אצל עיריית עכו, כאשר אין אנו יודעים באם הוא מהנדס או אדריכל או באם מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית הסמיכו אותו לכך. ליקוי זה יש בו כדי לגרום לפסילת כל התצהיר לרבות כל תוכנו. 7. לא היה מקום לקבל בקשת ב"כ המשיבים כפי שהועלתה בישיבת יום 22/11/11, בדבר שמיעת היועצת המשפטית או עד אחר מטעם המשיבים. הדיון בביהמ"ש, בגדר בקשה לביטול צו הריסה, אינה מקצה שיפורים שבו יוכלו המשיבים להוסיף עובדות חדשות או תיקון דברים שלא נעשו כהלכה. יש לבחון חוקיות צו ההריסה המינהלי עפ"י הנתונים כפי שהיו מונחים בפני המשיב מס' 1 בעת מתן הצו. למעלה מהצורך אציין כי ב"כ המשיבים צירפו, במסגרת הליך של השלמת הטיעונים, תמונות של המקום מהם עולה כי בעת מסירת הצו לידי המבקש המקום היה מאוכלס, במובן זה שרואים שיש סככות, יש שולחנות וכיסאות ואף אנשים אורחים ובאי המקום מבלים שם להנאתם. 8. לאור מסקנתי כי דין צו ההריסה המינהלי להתבטל לאור היעדר תצהיר "תקני" וכן לאור היעדר כל התייחסות בתצהיר לעניין היעדר איכלוס או טרם חלוף 30 יום מיום האיכלוס - אינני מוצא לנחוץ להתייחס ליתר הטיעונים שהועלו ע"י המבקש לעניין בטלות צו ההריסה. אומר רק כי עניין "התייעצות" הנדרשת עם היועץ המשפטי שהתבטאה בעניינו אך בכתיבת מכתב היועצת המשפטית שבו מציינת: "לאחר שמיעת הפרטים מהמהנדס אלכסנדר צירלין המשמש סגן מנהל אגף הרישוי ובנייה בעיריית עכו, ממפקח הבנייה אלישע לוגסי מאגרף רישוי הבנייה, הינני ממליצה על מתן צו הריסה", אינו נקי מספיקות. ייתכן כי אכן היתה התייעצות בין היועצת המשפטית לבין אותם גורמים, כפי שאוזכרו במכתבה, אך לא נראה כי בכך קויימה חובת התייעצות עם המשיב מס' 1, שהינו בעל הסמכא לתת צו הריסה מינהלי והוא אשר אמור לקיים התייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית. אציין גם כי כלל לא בטוח שלא היה מקום לאשר עיכוב ביצוע ההריסה, ולו לתקופה מוגבלת, עד לדיון מחדש אצל המשיבה מס' 2, זאת כאשר וועדת הערר החזירה את הבקשה לקבלת ההיתר לדיון מחדש תוך ציון כי: "ככל שעלה בידינו להבין המדובר בבנייה אשר אכן הינה דומה באופייה לבנייה שאושרה ועל כן, עפ"י החלטת הוועדה המקומית, יוכל המבקש לאשרה" וכאשר הושמעה בפני וועדת הערר עמדת רשות העתיקות, שהינה פונקציה חשובה לפי תוכנית המתאר הרלוונטית, כדלקמן: "רשות העתיקות סבורה כי החלטת וועדת השימור מיום 9/11/11 עולה בקנה אחד עם מדיניות רשות העתיקות הנהוגה בעכו, לפיכך אין מניעה לאשר את התוכניות בכפוף להחלטת וועדה מיום 9/11/2011". הינה כי כן, לאור הנאמר דלעיל, לא מן הנמנע כי אישור הבנייה והסככות או למצער חלקים בלתי מבוטלים מהן, הינו בהישג יד ובטווח הקרוב מאוד לעין. התוצאה: 9. התוצאה היא, איפוא, שיש לבטל את צו ההריסה המינהלי של המשיב מס' 1, מיום 10/10/11 וכך הינני מורה. הריסת מבנהצו הריסהצווים