בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני במסגרת הליך ערעור על החלטת כב' המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין (כב' המפקחת צ. פיגנבוים - להלן: "המפקחת") מיום 11.8.11 שהוגש ע"י ה"ה כרכבי מאהר וסוהאד וה"ה בשאי יוסף וסנא (להלן: "המבקשים") נגד שכניהם ה"ה עווד מהא ופרחאת (להלן: "המשיבים"). הרקע: המבקשים והמשיבים הינם בעלים של שלוש דירות בבניין הידוע כגוש 10917 חלקה 62 ברח' תל-אביב 27, חיפה. הבניין האמור רשום כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים, כאשר בקומת הקרקע מתגוררים משפחת ג'ראיסי, שאינם בעלי דין בהליך, ומשפחת בשאי (המבקשים 3 ו-4), ובקומה הראשונה גרים משפחת עווד (המשיבים) ומשפחת כרכבי (המבקשים 1 ו-2). בחודש אוגוסט 2007 החלו המשיבים לבנות עפ"י היתר בנייה על גג המבנה שתי דירות כאשר הבנייה ממוקמת על 60% משטח הגג בלבד, דבר אשר לטענת המבקשים בבקשתם גורם לעומס בלתי שווה על המבנה, מערער את יציבותו, וגורם לבעיות קונסטרוקציה; כמו כן החלו המשיבים בבניה בפיר המעלית ובחדר המדרגות, סוגיה שאינה רלוונטית להליך שבפניי, בעניינה קיים צו מניעה זמני האוסר המשך עבודות הבניה לעת הזאת . הרקע לאמור לעיל הינו תובענה שהגישו המבקשים לכב' המפקחת ביום 9.12.07 במסגרתה עתרו בין היתר למתן צווי מניעה ופיצוי על נזקים. המפקחת בהחלטתה מיום 10.12.07 נעתרה לבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד עבודות הבנייה שמבוצעות ע"י המשיבים, כאשר הצו הזמני מתייחס רק לעבודות בפיר המעלית ובחדר המדרגות, וכלשונה בסעיף 1(ד); "להפסיק כל עבודות בניה בחדר המדרגות לרבות עבודות גימור לפיר המעלית, וזאת עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית או עד למתן כל החלטה אחרת, על פי המוקדם." בד בבד גם הבנייה על גג המבנה הופסקה, משום שהבנייה שבוצעה ע"י המשיבים היתה בסטייה מהתוכנית, ועל כן הוצא לגביה בשעתו צו הפסקת עבודה מנהלי. אלא מאי, שבחודש אוגוסט 2011 ניתן היתר בנייה לכל העבודות הנזכרות לעיל. ביום 11.8.11, בעקבות עתירה של המשיבים לביטול צו המניעה הזמני, הורתה המפקחת על ביטול צו המניעה הזמני, בהדגישה את קיומו של היתר הבניה, הן לבניה על גג המבנה והן לבניה בחדר המדרגות ופיר המעלית; כך הותירה לדיון בהליך העיקרי את סוגית הנזקים בעקבות הבניה. המבקשים לא השלימו עם ההחלטה על כן עתרו לביטולה, וביום 14.8.11 מבלי שהתבקשה תגובה, החליטה המפקחת על עיכוב ביצוע החלטתה עד חלוף המועד להגשת ערעור או עד לאחר מתן החלטה בערעור, לפי המאוחר. בבקשה ל"עיון חוזר" שהוגשה ע"י המבקשים, שמו המבקשים את הדגש לפיו, בסופו של יום, אין בנמצא צו מניעה המונע את המשך הבניה על גג המבנה, עת ניתן היתר בניה מחד ומאידך בוטל צו הפסקת עבודה מנהלי, דא עקא שהמפקחת החליטה בהחלטתה מיום 18.9.2011 להותיר את המצב הקיים ללא שינוי, כפועל יוצא מהאמור ובהעדר צו מניעה זמני לגבי הבניה בגג המבנה, הבניה נמשכה. בנסיבות אלה, שעה שהמבקשים הגישו ערעור על ההחלטה לפיה הותר למשיבים להמשיך את עבודות הבניה בפיר המעלית ובחדר המדרגות, שעוכב ביצוען בהחלטה מיום 14.8.11, ומשקיים היתר בניה לעבודות על גג המבנה, כשאין צו מניעה האוסר את המשך הבניה על גג המבנה, כמפורט לעיל, עותרים המבקשים כי יינתן צו מניעה זמני ע"י ערכאת הערעור בכל הנוגע לבנייה שעל גג המבנה. הפן הנורמטיבי: תקנה 471 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי סעד זמני לתקופת הערעור יינתן אך "מטעמים מיוחדים שיירשמו" וזאת, כיוון שמשנדחתה תביעתו של מבקש הסעד משמע כי לכאורה בקשתו אינה מבוססת, ועל כן לא בנקל יינתן לו הסעד (ראו: ע"א 4090/04 סלע נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 6 18.11.2001). הדברים מקבלים משנה תוקף, בענייננו, שעה שאין סעד עיקרי לגבי הבניה על גג המבנה, בבניה אשר מתנהלת עפ"י היתר בניה, ועל כך יפורט להלן. הדרישה לקיום טעמים מיוחדים משמעה היא כי על מבקש הסעד להוכיח את ההצדקה המיוחדת למתן סעד לתקופת הערעור. על כן, אין די כי המבקש יראה שלערעור שהגיש סיכויים טובים להתקבל, אלא עליו להראות גם כי עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יינתן הסעד הזמני, או כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו (ראו: בש"א 4459/94 סלמונוב נ' שרבני, פ"ד מט(3) 479, ע"א 589/10 עיריית הוד השרון נ' ניר שיתופי - אגודה ארצית שיתופית להתיישבות, 12.4.2010). במסגרת שיקולי מאזן הנוחות, יינתן סעד זמני שימנע את שינוי המצב הקיים, כשיהיה בכך כדי למנוע את סיכולן של תוצאות הערעור, ולענות על החשש שמא לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 1265/01 רם נ' בן שאול (השקעות) בע"מ, פסקה 3 19.3.2001). עוד אציין, כי על מבקש סעד זמני מבית המשפט, לבוא בידיים נקיות לרבות מתן פירוט מלוא התשתית העובדתית בפני בית המשפט (ראו: עעמ 2215/08 שייך' ח'ליל איברהים עלמי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה- ירושלים, 17.3.2008). דיון והכרעה: מעיקר הדין דומה כי הבקשה דינה להידחות וצו המניעה הארעי שניתן על ידי ביום 20.9.11 דינו להתבטל. ודוק, הבניה שעל גג המבנה נעשית עפ"י היתר בניה כדין לאחר שהרשויות המוסמכות נתנו דעתן לכל ההיבטים הקשורים במתן ההיתר, לרבות הפן התכנוני. בפני המפקחת הוגש כתב תביעה שתוקן, כך בסופו של יום עפ"י כתבי בי-דין אין מטעם המבקשים עתירה לצו מניעה קבוע האוסר בניה על גג המבנה, בנסיבות בהן קיים היתר בניה כדין, כפי המצב דהיום. ב"כ המבקשים, המלומדים, טענו כי צו מניעה קבוע, האוסר בניה על גג המבנה בשל בעיות "כובד" ובעיות קונסטרוקציה המאיימות על יציבות הבניין כולו, הונח באופן בלתי פורמלי בפני המפקחת, למרות שכתב התביעה שהוגש וכתב התביעה המתוקן אינם דנים בבעיות "כובד" וקונסטרוקציה, מאלה הטעמים; ראשית, מפנים המבקשים לבקשתם הנוספת לתיקון כתב התביעה מיום 11.1.10, אשר לא נדונה עד הלום, במסגרתה ביקשו להוסיף סעד למתן צו מניעה קבוע על מנת למנוע המשך עבודות בניה על גג המבנה מטעמים של בעיות בקונסטרוקציה. שנית, מפנים המבקשים לישיבות שהתקיימו בפני המפקחת, במהלכן הסוגיה של הפגיעה במבנה נדונה, למרות שאינה מופיעה בכתבי בי-דין. טענות המבקשים שובות לב, אך איני סבורה שיש לקבלן, ואנמק. סעד עיקרי בתובענה, שעניינו מניעת עבודות בניה על גג המבנה בשל בעיות קונסטרוקציה, דומה כי צריך לקבל ביטוי ברור בהליך, ולא בדרך בלתי פורמלית, כפי שהמבקשים טוענים לה, עת היתה המפקחת נכונה לשמוע טענותיהם, כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקול, תוך חריגה בכתבי בי-דין. לו סברו המבקשים כי יש להעמיד לדיון את הסעד שעניינו צו מניעה קבוע לבניה על גג המבנה בשל בעיה בקונסטרוקציה, כפי האמור בבקשה דחופה שהגישו לתיקון כתב תביעה ביום 11.1.10, היו צריכים לעמוד על קבלת החלטה ולא להשאיר את הבקשה בתיק, כאבן שאין לה הופכין. אמור מעתה, אם אין עתירה לצו מניעה קבוע, כסעד עיקרי, למניעת הבניה על גג המבנה בהליך, פועל יוצא שאין מקום לעתירה לצו מניעה זמני, בנסיבות בהן קיים היתר בנייה כדין. לדידי, בקשה לצו מניעה קבוע להפסקת בניה על גג המבנה, בניה שנעצרה באיבה בעבר בשלב השלד בעקבות צו מנהלי, יש לציינה בכתב תביעה "ברחל בתך הקטנה" ולתמוך אותה בחוות דעת מומחים, ולא בדרך של התנהלות בלתי פורמלית. הדברים האמורים, מקבלים משנה תוקף נוכח טענות המשיבים אשר מפנים דווקא לחוות דעת המומחה מטעם המבקשים מר המר מנחם, אשר לשיטתם בתחילת ההליך ובהמשכו, ואף שידע כי על גג המבנה מתעתדים המשיבים לבנות שתי קומות, על כל הכרוך בכך, לרבות ריצוף וחיפוי אבן, בהתאם לתוכניות מאושרות, ולמרות שהיה מודע לסדקים במבנה בשעה שרק שלד הדירות נבנה, קבע בחוו"ד מיום 27.4.08, כהאי לישנא; "6.6 כפי שהבהרתי לדיירים, למרות הסדיקה הרבה במבנה, אין חשש ליציבות המבנה ברמה הסטטית, לא בדקתי את יציבות המבנה לכוחות אופקיים (יציבות בעת רעידות אדמה)." אכן המומחה הוסיף לחוות דעת שניתנו, חוות דעת מהעת האחרונה (מחודש אוגוסט 2011), ומצא להזהיר מפני בעיות ביציבות המבנה, אלא שאליה וקוץ בה, שכן אין המומחה, שהינו מומחה בעל תואר בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, אומר דברים ברורים בסוגיה, אלא מותיר את חוות דעתו עמומה, לדעתם של אחרים, וכלשונו; "3. מאחר ואני חרד לתוצאות המשך עבודות הבנייה ללא התיחסות רצינית לתסבולת היסודות הקיימים, הנני ממליץ מאוד לכל הצדדים, (הרי הנזק במידה וייגרם יהיה של שני הצדדים), לקבל חוות דעת מוסמכת מיועץ קרקע בלתי תלוי, שיעזר בשירותיו של קונסטרוקטור מוכר, ויחווה את דעתו באם אין סכנה בהמשך עבודות הבנייה ללא ביצוע של חיזוק יסודות הבניין." (הדגשה שלי) (ר' סעיף 3 לסיכום חוות דעת מיום 9.1.08) לו היו המבקשים עותרים לסעד עיקרי של צו מניעה קבוע לבניה על גג המבנה בשל בעיות קונסטרוקציה, היו נדרשים לחוות דעת מומחה ברורה, ולא להישען על חוות דעת שבהן נערכו שינויים, כשבסופן חוות דעת בה אין הכרעה אלא הפניה להמשך בירור בפני יועץ קרקע וקונסטרוקטור נוסף. באלה הנתונים, אני סבורה שאין לומר כי סיכויי הערעור בסוגית הבניה על גג המבנה טובים, כשהדגש מושם על היעדרו של סעד עיקרי בהליך שבפני המפקחת, אך גם אם אכיר ב"שינוי חזית", טענה שלא נטענה בפניי "ברחל בתך הקטנה", כשהסעד העיקרי עומד לדיון, הרי שהיתר הבניה שניתן ע"י הרשויות המוסמכות הוא הרלוונטי לעת הזאת, בהעדר חוות דעת ברורה מטעם המבקשים שיש בה כדי לקעקע מהיסוד את היתר הבניה שניתן ע"י הרשויות המוסמכות, שנסמך על תוכניות שהוכנו ע"י אנשי מקצוע. אשר למאזן הנוחות; הבניה על גג המבנה שמעוכבת משנת 2007 בשל צו הפסקה מנהלי, בוטל, בעקבות היתר בניה מחודש אוגוסט 2011, או אז פעלו המשיבים, בהעדר כל הגבלה אחרת, להשלמת הבניה. לעת הזאת הוקמו במקום, לטענת המשיבים שלא נסתרה, פיגומים ובוצע חיפוי אבן לכ-75% משטח המבנה. לשיטת המשיבים, אם יינתן צו מניעה זמני לגבי המשך הבניה, למרות שהם מחזיקים בהיתר בניה כדין, ייגרמו להם נזקים, בצד הפוטנציאל לפגיעה בנפש מהשארת המצב על כנו, כאשר גשם יכה בבניה הבלתי שלמה שנמצאת בהתהוות, שעלולה להתפורר וליפול. בסוגיה דנן, שעניינה מאזן הנוחות, איני סבורה כי המבקשים עמדו בנטל להוכיח כי מרכז הכובד נופל בחלקם, קרי השארת בניה, שנמצאת בשלבים מתקדמים, על תילה, מצב השונה ממצב בו עומד שלד מבלי תוספות שנוספו בעת האחרונה. המבקשים מטילים את יהבם על סוגית בטיחות המבנה, באם תסתיים הבניה, ולכן לשיטתם מאזן הנוחות נוטה לטובתם. עיינתי בטענה ולכך אעיר מספר הערות, שכולן ביחד, מטות לשיטתי את הכף לדחיית הבקשה; א. חוות דעתו של מר מנחם המר מטעם המבקשים אינן מלמדות על הסכנה למבנה בהשלמת הבניה, בין אם נפנה לחוות דעת מיום 27.4.08, שם, למרות שידע המומחה על כוונת המשיבים לבניית שתי יחידות דיור עפ"י תוכנית שכוללת חיפוי אבן, ריצוף וכיו"ב, מצא לקבוע כי אין חשש ליציבות המבנה, למרות קיומם של סדקים. הטענה כי חוות דעת, בצוק העיתים, השתנתה עקב סדקים נוספים במבנה בעקבות המשך הבניה, אף היא אין בה אמירה ברורה, כמפורט לעיל, אלא למצער הפניה של מר המר לבחינת הסוגיה ע"י אחרים, כמצוטט לעיל. ב. המשיבים מבצעים בניה על גג המבנה עפ"י היתר בניה, שניתן כדין, לאחר שהתוכניות שהגישו נבחנו בוועדות התכנון, וזהו לטעמי לב העניין. לו סבורים המבקשים כי הטענה לפגם במבנה מקומה להתברר, גם לאחר מתן היתר בניה, בפני המפקחת, יכולים הם לבקש החלטה בבקשה לתיקון כתב תביעה ולהוסיף סעד עיקרי של צו מניעה קבוע בנוגע לבניה בגג המבנה, וכפועל יוצא לעתור לצו מניעה זמני במסגרתו, ולא בדרך של בקשת צו מניעה זמני בהליך הערעור, שנשען על בלימה, ללא עתירה לסעד בהליך העיקרי, וכן להגיש חוו"ד ברורה שתיתן מענה לשאלות שאין להן תשובה בחוו"ד המומחה מטעמם, לרבות הוראה לתוספת וחיזוק ליסודות המבנה, כנזכר מפרק הסיכום של חוו"ד של מר מנחם המר מיום 30.8.11, האמורה. בשולי הדברים אציין כי המפקחת בהחלטה מיום 5.3.08 אכן סברה שיש מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט במחלוקת האם נפגע המבנה ונוצרו בעיות קונסטרוקציה, וכלשונה: "כבר עכשיו ברור כי יהיה נחוץ מומחה בתחום הקונסטרוקציה שיקבע קשר בין העבודות שבוצעו על ידי הנתבעים לבין הנזק הנטען על ידי התובעים וכן שיקבע עמדה קונסטרוקטיבית לגבי עילות התביעה האחרות הקשורות לבניה. לכן, לאחר שיהיה בפניי כתב התביעה המתוקן, וכתב הגנה מתוקן, אם יוגשו, או יישארו כתבי בי-דין שנמצאים היום בפניי, אמנה מומחה בתחום הקונסטרוקציה. זו לדעתי הדרך היעילה לקידום הטיפול בתיק זה." דא עקא, שהדברים הללו אמנם עלו על הכתב אך זאת בטרם הוצא היתר בניה. משקיים עתה היתר בניה, גם לשיטת המפקחת בהחלטותיה מושא הבקשה, תמה המחלוקת בסוגיה של הבנייה על גג המבנה, עפ"י מסגרת הדיון שבפניה, סוגיה שתיבחן במסגרת הערעור. אשר על כן, אני מורה כי הצו המניעה הארעי שניתן על ידי ביום 20.9.11 יבוטל; אלא שהביטול ייכנס לתוקף בעוד 7 ימים מהיום, לבקשת המבקשים, אשר ביקשו פרק זמן לכלכל צעדיהם, ככל שאורה על ביטול הצו הארעי. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ₪. צו מניעה זמניחוות דעת מומחהמומחהצוויםצו מניעהחוות דעת