ההליך 1. בקשה לעיון מחדש בצו מניעה שניתן ביום 26.3.02 בבש"א 2922/02 על-ידי כב' השופטת חנה בן עמי, האוסר על מימוש המשכנתה, הרובצת על דירת המשיב 2 (להלן - "המשיב") שניתנה להבטחת חובו של המבקש. טענות הצדדים 2. לטענת ב"כ המבקש מאז מתן הצו חל שינוי בנסיבות המצדיק ביטול צו המניעה הזמני. מנסח רישום שהוצא בעת האחרונה התברר לב"כ המבקש כי עוד ביום 21.4.02 נרשם עיקול על הדירה של המשיב לטובת מס הכנסה לפי סעיף 11א(2) לפקודת המסים (גביה) על סך 1,495,965 ₪. בנוסף, נרשמו שני עיקולים נוספים לטובת נושים שלמבקש אין פרטים אודותם. כמו כן, נמנע המשיב לבטח על חשבונו את הדירה. לעניין זה מסתמך המבקש על הוראות סעיפים 8(ב), 9 ו-17(א) לתנאים המיוחדים לשטר המשכנתא. בבקשה גם נטען כי המשיב הינו חדל פירעון. ברם, אין בבקשה או בתצהיר מקורות לידיעתו של המצהיר ולכן אומר כבר עתה, כי אין לאמירה זו משמעות כלשהי (תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; זוסמן סדר הדין האזרחי, (מהדורה שביעית), 717). הנסיבות האמורות מצדיקות ביטול צו המניעה ומימוש המשכנתה הרובצת על הדירה של המשיב. לחילופין, ביקש המבקש כי המשיב ימציא ערבות מספקת, שכן כיום גדל החוב למבקש מהחוב שהיה בעת שניתן צו המניעה. 3. ב"כ המשיבים מתנגד לבקשה. לדבריו אין הבקשה מגלה נסיבות חדשות והיא "ממחזרת" בקשות קודמות. השופטת בן עמי קבעה, כי לכאורה יש למשיבה 1, חברת דניאל חן בניה בע"מ (בפירוק) (להלן - "המשיבה 1"), עילת תביעה נגד המבקש וטענה זו לא נסתרה. כמו כן, קבעה השופטת בן עמי כי מאזן הנוחות מטה לטובת המשיב. אם תימכר הדירה שבה מתגוררת משפחתו של המשיב, המונה שבע נפשות מהן חמישה ילדים, הפגיעה שתגרם למשיב ולמשפחתו תהיה קשה, אם יזכו במשפט נגד המבקש. יתרה מזאת, ההפרות הנטענות של המשיב אין בהן כדי להביא לשינוי בנסיבות. הצדדים כבר מצויים בהליכים משפטיים בשאלה האם המבקש זכאי לממש את המשכנתה. נסח הרישום שעליו סומך המבקש הונפק לפני מספר חודשים, אך המבקש שקט על שמריו ולא פנה לבית המשפט בבקשה למימוש המשכנתה. לשון אחר, הפנייה לבית המשפט לוקה בשיהוי. הטענות שהועלו בבקשה הן שינוי חזית, מפני שאין הן חלק מהפלוגתאות שבין הצדדים. בנוסף, העיקולים שהטילו נושים פרטיים אינם יכולים לגבור על המשכנתה, שכן אין הם בגדר זכות קניינית. יתרה מזאת, לא הנושים הפרטיים ולא מס הכנסה נקטו בהליכים למימוש העיקולים. לא זו אף זו: העיקול שהוטל על-ידי מס הכנסה אינו יכול לפגוע בזכותו של המבקש, שכן העיקול הוטל מכוח סעיף 11א(2) ולא מכוח סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה), מפני שהעיקול הוטל בגין חוב למס הכנסה ולא בשל חוב הרובץ על המקרקעין. אין מקום לשינוי תנאי הערובה. העובדה שמצבו של המשיב אינו מאפשר לו לתת ערובה כבר נלקחה בחשבון על-ידי השופטת בן עמי, בהחלטתה הנזכרת. עוד יש לזכור שמאז מתן צו המניעה גבה המבקש בגין החוב של המשיבה 1 סך של 470,000$. 4. בתשובתו של המבקש לטענות המשיבים נטען כי אין בעצם מחלוקת עובדתית בין המבקש למשיבים, זולת הפלוגתא שלא נזכרה והיא מי אחראי להפרת ההסכם בין המבקש למשיבה 1. חרף האמור ביקש ב"כ המבקש לחקור את המשיב. דיון 5.דין הבקשה לחקור את המצהיר להידחות. אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים, זולת בשאלה מי הפר את ההסכם ועל כך נתנה השופטת בן עמי דעתה בהחלטה האמורה. המחלוקת בשאלות האחרות היא מחלוקת משפטית, כפי שעולה מטענות הצדדים. בנסיבות אלה אין זה רלוונטי לחקור את המשיב (רע"א 3753/99 רשת הריבוע הכחול (היפר היפר) בע"מ נ' סופר פארם ישראל בע"מ, פ"ד נג(4) 193, 196; רע"א 2453/98 קירשנר נ' סבנטין תעשיות אופנה, בע"מ, תק-על 98(3) 389; רע"א 6899/99 פרידל נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-על 99(3) 533; רע"א 2508/98 מתן י' מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ, פ"ד נג(3) 26, 34). 6. הטענות הנטענות נגד הפרות חדשות של המשיב חורגות מכתבי הטענות ולכן אין לשעות להן. המבקש ידע על עובדות אלו מספר חודשים, אך חרף זאת הוא לא טרח לתקן את כתבי הטענות. יתרה מזו, בנסיבות המיוחדות של המקרה, כאשר עומדת על המדוכה השאלה מי הפר את החוזה בין המשיבה 1 לבין המבקש, וכאשר ניתן עיכוב ביצוע בשל החשש שאם המשיב יזכה בתביעתו ולאחר שדירתו תימכר הוא עלול להימצא במצב קשה ואולי, אפילו, בלתי הפיך, אין לבוא חשבון עם המשיב ולהעלות נגדו טענות בדבר הפרות נוספות של שטר המשכנתא, כאשר המבקש לא הזדרז בהגשת הבקשה, מיד לכשנודע לו על ההפרות הנוספות. במקרים כאלה, כאשר מדובר בפינוי דירת מגורים, הגישה המקובלת, כאשר למבקש את עיכוב הביצוע יש סיכוי מסוים לזכות בטענותיו נגד מימוש המשכנתה, היא שיש לעכב את ההליכים מפני שאם החייב יזכה בערעורו או בתביעתו לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו (ע"א 4080/04 גילת נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תק-על 2004(4) 934; רע"א 5368/01 יהודה נ' עו"ד יוסף תשובה, כונס נכסים, פ"ד נח(1) 214; רע"א 6994/00 בנק מרכנתיאל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו(1) 529; רע"א 2339/04 שלמה נ' מיסטר מאני בע"מ (טרם פורסם); לדעה נוגדת ראו - רע"א 10053/04, שם). 7. העיקולים שהוטלו לא יפגעו בזכויותיו של המבקש. עיקול איננו זכות מהותית. בעיקול אין הזוכה רוכש זכויות בנכס המעוקל. העיקול מהווה רק "שימת יד" של בית המשפט או לשכת ההוצאה לפועל על נכס מסויים (ע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' אהרונוב, תקדין פ"ד נג(4) 199, 237; ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177, 189, 196-197). גם העיקול של שלטונות מס הכנסה לא יפגע בזכויות המבקש, שכן אין החוב קשור לדירה, כפי שנאמר בסעיף 11א(2) לפקודת המסים (גביה) (ת"א (ת"א) 2043/04 מיי ליידן סוניה נ' משרד האוצר - אגף המכס והמע"מ, תק-מח 2004(4), 2094; ע"א (חיפה) 2811/01 ייני נ' מנהל מיסוי מקרקעין, חיפה, פ"מ תשס"א(2) 899, 910, 912). 8. אינני רואה מקום להטיל ערובה על המשיב. השופטת בן עמי נתנה דעתה לכך ופסקה שאין מקום לחייבו בערובה להבטחת הוצאות המבקש. אמנם החוב של המשיב למבקש גדל, אך יחד עם זאת המבקש גבה בגין החוב של המשיבה 1 סך של 470,000$. 9. יחד עם זאת, מאחר והדיון בתיקים ה"פ 1132/02 וה"פ 1061/02 הסתיים בלא קביעת ממצאים עובדתיים או מסקנות משפטיות, אין מקום לעכב עוד את הדיון בתיק העיקרי. 10 .בכפוף לאמור בסעיף 9 לעיל, הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיב הוצאות בסך 3,000 ₪. התיק נקבע לקדם משפט ביום 16.10.2005 בשעה 10:00. מיסיםמס הכנסהצוויםחוקי מס הכנסה