1. בפניי בקשת המשיב רפאל גביזון (להלן: "גביזון"), לבטל צו לניהול זמני של עיזבון המנוח מורנוס בן סנטה לויס ז"ל (להלן: "המנוח"), שניתן לבקשת האפוטרופוס הכללי במעמד צד אחד וכן בקשת בני הזוג ששונוב להצטרף כצדדים לדיון בבקשה. גביזון הסכים לבקשה האחרונה ואילו האפוטרופוס הכללי השאיר לש"ד ביהמ"ש. לפיכך התנהל הדיון בבקשה, כשכל הצדדים הנ"ל היו בפניי וטענו טענותיהם. עובדות רקע 2. המנוח נפטר ביום 18.1.03 כשהוא ערירי. ע"ש המנוח היו רשומות זכויות בדירה, הידועה כגוש 18108 חלקה 24 אזור 102 בעכו (להלן: "הדירה"). 3. ביום 14.8.03 הגיש גביזון תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה וביקש להצהיר כי הנו הבעלים של הדירה. גביזון הסתמך על מסמך (פתק) בכתב יד המתיימר להיות חתום בידי המנוח, לפיו המנוח העניק לו את הדירה במתנה. המסמך נחתם ביום 1.1.03, לא בפני עדים (להלן: "המסמך"). ביום 14.8.03 לבקשת גביזון, התביעה נמחקה, כיוון שאינה בסמכות ביהמ"ש לענייני משפחה. 4. ביום 4.9.03 ביקש האפוטרופוס הכללי צו זמני לנהל את נכסי עיזבון המנוח. באותו יום ניתן צו, כמבוקש. ביום 22.9.03 הגיש גביזון לביהמ"ש התנגדות לבקשת צו הניהול. הוא הגיש באותו מועד תביעה לפס"ד הצהרתי בת.א. 874/03 מחוזי חיפה, לפיה קיבל במתנה את הדירה מהמנוח, בחיי המנוח; וביקש עפ"י המסמך להורות על העברת הזכויות בדירה על שמו. באותה תביעה היה האפוטרופוס הכללי המשיב. האפוטרופוס הכללי הגיש כתב הגנה והציג מסמכים רפואיים המעלים ספק בעניין כושרו של המנוח לפעול במועד רישום המסמך. צו ניהול העיזבון הוארך ע"י ביהמ"ש עד 1.1.04 או עד להחלטה בת.א. 874/03. 5. ביום 5.9.04 מחק ביהמ"ש המחוזי את התביעה לבקשת גביזון, שטען כי איתר את יורשי המנוח. גביזון הגיש תביעה בביהמ"ש לענייני משפחה בחדרה. המשיבים בתביעה לסעד הצהרתי, שם, היו 4 אחיו של המנוח המתגוררים באטליה. ביהמ"ש לענייני משפחה מיוזמתו, עקב היעדר סמכות, העביר את הדיון לבימ"ש השלום בחדרה. בימ"ש השלום נתן ביום 15.11.04 תוקף למסמך והורה על העברת הזכויות בדירה ע"ש גביזון (להלן: "פסה"ד"). בפני ביהמ"ש היו תצהירים מטעם 4 המשיבים שם, חתומים בפני עו"ד ישראלי באיטליה, כי אינם מתנגדים להעברת הזכויות בדירה ע"ש גביזון. גביזון העביר פסיקתא ב-28.11.04 לידי האפוטרופוס הכללי. ביום 10.1.05 השיב האפוטרופוס הכללי לבקשת גביזון לשחרר לו עפ"י פסה"ד את הנכס, כי התיק הועבר לוועדת שחרורים במשרד האפוטרופוס הכללי בירושלים. 6.ביום 2.2.05 מכר גביזון את הדירה לבני הזוג ששונוב. הודעה על כך הועברה לאפוטרופוס הכללי ב-23.3.05. פעולות הרישום בלשכת רישום המקרקעין טרם בוצעו. 7. ביום 19.9.05 הגיש האפוטרופוס הכללי בקשה להארכת צו ניהול עזבון. וביום 25.9.05 נתנה כב' השופטת וילנר צו כמבוקש, במעמד צד אחד. בעקבות זאת ביקש גביזון ביטול הצו במעמד צד אחד. לאחר דיון במעמד כל הצדדים, ניתנת החלטה זו. דיון 8. גביזון טוען כי אין מדובר ב"נכס עזוב" כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978 (להלן: "החוק"); שכן ניתן פס"ד כדין ע"י בימ"ש השלום בחדרה לגבי הדירה. מדובר בפס"ד חלוט שאין מקום לערער עליו. האפוטרופוס הכללי העלים, לטענתו, מביהמ"ש בבקשתו למתן צו הניהול, כי הנכס כבר נמכר לאחרים וכן בקשתו נגועה בשיהוי ניכר; הטעיית ביהמ"ש בטענה בדבר חוסר סמכות של בימ"ש השלום בחדרה; והעלמת העובדה כי קיים פס"ד חלוט באשר לזכויות בדירה. 9. בני הזוג ששונוב הצטרפו לטענות אלו וטענו כי רכשו את הדירה לאחר שזכויות גביזון נקבעו בפס"ד חלוט ותוך הסתמכות עליו. 10.הצו הינו מכוח סעיף 6(ג) לחוק הקובע לאמור: "ג) היה לאפוטרופוס הכללי יסוד להניח כי נכס מסויים הוא נכס עזוב, רשאי בית המשפט, על פי בקשת האפוטרופוס הכללי, לצוות על נקיטת אמצעים לשמירת הנכס או הזכויות בו, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכס, ניהולו הזמני בידי האפוטרופוס הכללי ומכירת נכס פסיד, ככל שייראה לבית המשפט". 11. אם כי, אכן פעולתו של האפוטרופוס הכללי, משום מה, ננקטה בשיהוי, איני מוצאת מקום לבטל את הצו הזמני שניתן. מיד לאחר קבלת הצו, הגיש האפוטרופוס הכללי תביעה לביהמ"ש המחוזי בחיפה להורות על ביטול פסה"ד. ביטול צו הניהול הזמני, ישמיט את מעמדו המשפטי של האפוטרופוס מתחת לתביעה הנ"ל ואין מקום להורות כן, בגין טענות שיהוי ו/או פס"ד חלוט ויתר טענות המבקש. אלו ישקלו, יש להניח, בתביעה לגופה. 12. אומנם פסה"ד אכן ניתן בסמכות, שכן הדיון הועבר לבימ"ש השלום בחדרה עפ"י סעיף 79 לחוק בתי המשפט (עובדה זו לטענת האפוטרופוס לא הייתה ידועה לו עת טען כי פסה"ד ניתן ללא סמכות), אולם, פסה"ד ניתן כאשר האפוטרופוס הכללי לא היה צד לתובענה מחד גיסא, ומאידך גיסא, בשלב זה, ספק אם היו שם המשיבים הנכונים. ללא צו ירושה, לא ניתן לקבוע כי מי שהיו המשיבים אכן הינם היורשים ו/או כל היורשים; כמו כן ספק אם תצהירים שהוגשו מטעמם, עומדים בתנאי סעיף 30 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א- 1971. מצד אחד התצהירים מטעמם שהוגשו ע"י גביזון, היו תצהירי "הסתלקות מירושה" ומצד שני גביזון מבקש להסתמך על מסמך - (שלגבי תקיפותו מעלה האפוטרופוס טענות ממשיות הראויות להתברר) - וטוען כי כלל אין מדובר בירושה, אלא במתנה בחיי המנוח. 13. בהיעדר צו ירושה ו/או צו קיום צוואה כדין לגבי נכסי המנוח, היה לאפוטרופוס הכללי "יסוד להניח כי נכס מסויים הוא נכס עזוב", על אף קיומו של פסה"ד, בנסיבות שתוארו לעיל. כיוון שהאפוטרופוס הכללי לא היה צד לפסה"ד לא יכול היה לפעול להגשת ערעור כנגד פסה"ד והוא רשאי לפעול לביטול אותו פס"ד בדרך בה נקט. ע"מ שיהיה לו מעמד בתביעתו, יש מקום להשאיר את צו הניהול על כנו. 14. עפ"י סעיף 15 לחוק: "(א) האפוטרופוס הכללי ינהל נכס עד שיתייצב אדם ויוכיח להנחת דעתו שהוא רשאי לקבלו, או שהוברר לאפוטרופוס הכללי שהנכס חדל להיות נכס עזוב....". (ההדגשה אינה במקור). מבלי שהוכח בדרך הקבועה בחוק, עפ"י צו ירושה או צו קיום צוואה שניתנו כדין, כי אכן האחים, המשיבים בתובענה בבימ"ש השלום בחדרה, היו הצד הנכון לתובענה, רשאי האפוטרופוס הכללי להפעיל את שיקול דעתו ולקבוע כי לא "נחה דעתו" שגביזון רשאי לקבל את הדירה. די בכך בשלב זה, ע"מ שצו הניהול הזמני יישאר על כנו. 15. ב"כ האפוטרופוס הכללי הבהיר כי בני הזוג ששונוב הינם צד לתביעה שהוגשה בבימ"ש זה וזכויותיהם יתבררו שם. כיוון שכך, וכיוון ששם, יתכן והתביעה תועמד על תביעה כספית, השבת סכום המכר ע"י גביזון - הרי שאין מקום לבטל את צו הניהול, עקב המכירה לבני הזוג ששונוב. נרשמה הצהרת ב"כ האפוטרופוס הכללי כי הפעלת צו הניהול הזמני, לא תפגע בזכויות בני הזוג ששונוב. הצעתי למבקש לפעול לקבלת צו ירושה כדין ע"מ להכשיר את זכותו בנכס, אולם הצעה זו נדחתה על ידו. 16. לפיכך הנני קובעת כי צו הניהול הזמני של נכסי המנוח יישאר על כנו. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. הערה: החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה. עיזבוןצווים