לפניי הודעת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (מר עמית גולן), מיום 24.5.12 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-98703-11-8, לפיה התנה את יציאתו של המערער מהארץ בכפוף להפקדת ערבות בנקאית על מלוא סכום החוב בתיק האיחוד. כנגד המערער שהינו חייב מוגבל באמצעים, מתנהלים 30 תיקי הוצאה לפועל, אשר סכומם מגיע לסך של 1,265,369 ₪. מאחר והמערער הינו מוגבל באמצעים, הרי שבין יתר ההגבלות אשר הוטלו עליו, הייתה ההגבלה של עיכוב יציאת המערער מהארץ. למערער נקבע צו תשלומים של 850 ₪ לחודש, אשר המערער עומד בו מיום 28.3.11. המערער הגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ ולביטול הגבלת דרכון, וזאת לאור רצונו של המערער להיות נוכח בטקס סיום לימודי בנו, אשר הינו סטודנט לרפואת שיניים באוניברסיטה בירדן, כאשר להבטחת המשך התשלום החודשי הוצעו 2 ערבים שכירים, כשהאחד משתכר סך של 15,000 ₪ ואילו הערב השני משתכר סך של 8,500 ₪. בקשה זו נדחתה על ידי הרשם בקובעו כך: "בפני בקשת החייב לביטול צו עיוכב יציאה מהארץ ולביטול הגבלת יציאתו. החייב הוכרז ביום 28.3.11 כחייב מוגבל באמצעים. לחייב 32 תיקי הוצאה לפועל פתוחים בסכום מצטבר של 20,168,463 ש"ח . במסגרת הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים/ ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ מתוקף הוראות סעיף הגבלות של חייב מוגבל באמצעים 69ד (א)(1) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967 (להלן:"החוק") כדלקמן: 69ד. (א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן- צו ביניים), ורשאי להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים: (1) עיכוב יציאתו מהארץ; יצוין כי בקשתו של החייב לא מראה כל טעם מיוחד לשם הסרת צו עיכוב היציאה. נימוקו העיקרי הוא רצונו של החייב להיות נוכח בטקס סיום לימודיו של בנו המסיים לימודי רפואת שיניים בירדן. לא מצאתי כל טעם מיוחד לאור הוראות סעיף 69ח. לחוק בגינו יבוטל צו עיכוב היציאה או תוסר הגבלת יצאתו של החייב מהארץ. למול זכותו של החייב לצאת מן הארץ בנסיבות מסויימות קיימת זכות הזוכים להבטחת פרעון חובם מקבל משנה חשיבות במקרה דנן זאת לאור חובותיו העצומים של החייב בהתאם לרישומי מחשב ההוצאה לפועל. ברי כי קיים סיכוי וסיכון רב בביטול עיכוב יציאתו של החייב מהארץ. לא מן הנמנע כי החייב לא ישוב לארץ ובכך לא יוכלו הזוכים לגבות את חובם בתיקי ההוצאה לפועל השונים במסגרת תיק האיחוד. צו העיכוב יבוטל אך ורק אם ימציא החייב ערבות בנקאית אוטונומית על מלוא סך חובותיו המצטברים כמצויין לעיל. לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.". לטענת המערער, טעה הרשם הנכבד בכך שלא איזן נכונה בין אינטרס הזוכים בתיק האיחוד, לבין ההגבלות על חופש התנועה של המערער מכוח סעיף 6 בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עוד טוען המערער, שהרשם טעה בקובעו שחובותיו של החייב עומדים על סך של 20,168,763 ₪ שעה שחובותיו המצטברים לא מגיעים ל- 10% מהסכום הנ"ל. לטענת המערער, הרשם התעלם מהצורך ההומניטארי העומד בבסיס בקשתו, לרבות השתתפות בטקס סיום בנו לימודי רפואה, וכן פגישת קרובי משפחה ממדינות שונות. בנוסף מציין המערער, שהרשם הנכבד טעה בהפנותו את המערער לקבלת ערבות בנקאית על סך מלוא חובותיו, שעה שחייב מוגבל באמצעים לא ניתן יהיה לפתוח לו בכלל חשבון בנק, משכך, הרי שלא יוכל לגייס ערבות בנקאית על סך מלוא חובותיו. דיון משניתנה החלטת הרשם במעמד צד אחד, הרי גם הדיון בתיק זה יתקיים במעמד צד אחד. יהיה זה הרבה למעלה מהצורך, להזכיר את הברור והידוע כי בחינת ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, מחייבת איזון בין אינטרסים ועקרונות נוגדים: מהצד האחד, זכותו של אדם לצאת מישראל, זכות המוכרת בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו. וכנגד זכותו זו עומדת, מהצד השני, זכותם הקניינית של הנושים, שאף היא זכות מוכרת בחוק היסוד הנ"ל, והאינטרס הציבורי לביצועם של פסקי דין. במסגרת איזונים ושיקולים אלו ראוי לקחת בחשבון גם את גובה החוב, התנהלות החייב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, מטרת הנסיעה, משכה, והחשש להימלטות מהארץ. כאמור המערער שהינו חייב מוגבל באמצעים, עומד בצו התשלומים החודשי בסך של 850 ₪ אשר הוטל עליו החל מיום 28.3.11. יש להבהיר כי שסך חובותיו של המערער הינו כ- 1,265,369 ₪ שנצברו מ- 30 תיקים המתנהלים כנגדו ולא כפי שנקבע בהחלטת הרשם, ומשכך, הרי שנראה שנפלה שגגה תחת ידיו של הרשם הנכבד (מאחר ותיק אחד הוא תיק משכנתא בגובה של כ- 18,000,000 ₪, שאינו בא במניין החובות בתיק האיחוד). כאמור, מטרת נסיעתו של המערער הינה למספר ימים מועט וזאת לצורך השתתפות המערער בטקס סיום לימודיו של בנו, וכן, פגישת קרובי משפחה שנותק איתם הקשר וחודש באמצעות בנו, וזאת לטענת המערער. בבקשתו אף מציין המערער שבמהלך שהותו בירדן, הוא ילון במעונו של בנו במעונות הסטודנטים כך שלא יצטרך להוציא מכיסו אגורה אחת בגין לינתו. אינני משוכנע שהטעם ליציאת המערער מהארץ היא יציאה "הומניטארית" כנטען על ידו, ומובן שכל יציאה מהארץ כרוכה בהוצאות כספיות הכרוכות בה, ואכן יש ליתן לכך משקל. רשם ההוצאה לפועל הנכבד יכול היה לדחות את הבקשה לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, ועניין זה היה נבחן לגופו, אולם, משקבע הרשם הנכבד כי יש לאפשר למערער לצאת מן הארץ, יש לבחון האם התנאים שנקבעו על ידו סבירים הם. ערבות בנקאית על מלוא סכום החוב, כאשר המדובר בחוב כה משמעותי, איננה סבירה לטעמי. ניתן להתנות היציאה מן הארץ בתנאים שונים, למשל, בתשלום החייב על חשבון החובות, המצאת מספר ערבים טובים, ותשלום מראש של צווי התשלומים לתקופת הנסיעה. נדמה לי שראוי שרשם ההוצאה לפועל ישקול את התנאים לביטול היציאה מהארץ לאור הנתונים שהוצגו בבקשה, וכאמור לעיל. התיק יוחזר לרשם ההוצאה לפועל על מנת שיפעל כאמור. אין צו להוצאות.עיכוב יציאה מהארץחייב מוגבל באמצעיםצווים