לפניי בקשה מטעם כל אחד מהנתבעים למחיקת התביעה על הסף, מחיקת כותרת והארכת המועד להגשת רשות להתגונן. הואיל ובכל הבקשות מועלות אותן טענות, החלטתי זו מתייחסות לכל הבקשות בתיק. התובע הגיש כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים על הסך של 30,000 ₪ ומעלה בעיקר טענות אלה: 1 .התובע נכה תאונת עבודה בשיעור 100%. 2 .הנתבעים עורכי דין במקצועם. 3 .ביום 25/4/09 עתר התובע במסגר תיק הוצל"פ 09-02684997 בלשכת ההוצל"פ בעפולה בבקשה לביטול עיקולים שהוטלו על רכבו שמספרו 6804451. התובע צירף לבקשתו במסגרת הליך ההוצל"פ אישור על רישום העיקולים,אישור על דרגת הנכות, צילום רשיון הרכב וצילום תו חניה. 4 .הבקשה הועברה לתגובת ב"כ הזוכה בתיק ההוצל"פ הנ"ל שהינו הנתבע מס' 1. בהעדר תגובה בוטל העיקול על הרכב ע"י רשם ההוצל"פ ביום 24/5/09. 5 .ביום 27/10/09 פנה התובע למשרד הרישוי לבדוק מצב העיקולים ולהפתעתו קיבל רשימה של 10 עיקולים אותם הטילו הנתבעים 2-6. 6 .הנתבעים הטילו על רכבו של התובע עיקול ובכך מונעים ממנו למכור את רכבו ולממן בכספי המכירה קניית רכב חדש. 7 .התובע הינו נכה והמחוקק אף פטר מעיקול רכב המשמש כרגליו של נכה בנכותו. 8 .תוך התעלמותם מחובתם כלפי החוק והפסיקה ניצלו הנתבעים את סמכותם הקנויה לרעה תוך הטלת עיקול על רכב המשמש כתחליף לרגליו. 9 .סכום התביעה משקף את הנזק שהסבו הנתבעים הנ"ל לתובע בעיקול הנ"ל,לפי מחיר הרכב שפירסם לוי יצחק במחירון כלי הרכב הקובע מחיר הרכב בשווי של 31,000 ₪. 10 .התובע אינו מתכחש לחובו כלפי הנושים אשר מיוצגים ע"י הנתבעים אולם הוא עומד על הזכות לגבי הפטור מעיקול על רכבו,לטענתו לא יעלה על הדעת כי הנתבעים,האמונים על החוק,יתעלמו מהחוק ויפעלו בניגוד לחוק. כל אחד מהנתבעים הגיש בקשה למחיקת כותרת ו/או בקשה למחיקה על הסף ו/או בקשה למתן אורכה להגשת רשות להתגונן. הנתבעים מעלים, בין היתר, טענות לסילוק התביעה על הסף בהיותה תביעה טורדנית,קנטרנית,אין עילת תביעה נגד הנתבעים,הנתבעים פעלו כדין במסגרת תיק הוצאה לפועל,לא ידעו כי מדובר ברכב נכה והתובע לא פנה לנתבעים 2-6 או לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לביטול העיקולים. הבקשות הועברו לתגובת התובע,התובע מתנגד לבקשות .בתגובה מיום 25/11/09 מבקש התובע למחוק הנתבעת מס' 5 הואיל והסירה את העיקול. הנתבע מס' 3 גם הוא הגיש ביום 16/12/09 בקשה למחיקתו מכתב התביעה הואיל וביטל את צו העיקול על רכב החייב-התובע. דיון לפי תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי חייב התובע לפרט בכתב התביעה את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה ובתקנה 71(א) נקבע כי כתב הטענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן. פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע,בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו. עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי,תשמ"ד 1984, רשאי בית המשפט לדחות או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן. סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי, יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה. זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות חוקתית אף שאינה כלולה בחוקי היסוד לפיכך,אין לפגוע בזכות זו ולסגור את שערי בית המשפט בפני מי שבא לבקש סעד, עוד טרם עריכת בירור של טענותיו, אלא מטעמים כבדי משקל (רע"א 9572/01 דדון נגד וייסברג פ"ד נו(6)918). למרות המעמד המיוחד והבכיר שניתן "לזכות הגישה לבית המשפט", הרי שגם זכות זו, כמו שאר הזכויות, איננה זכות מוחלטת וניתן להגבילה,שהרי חובתו של בעל הדין להפעיל את כוחותיו המשפטיים/הדיוניים ולהשתמש בזכות זו בדרך מקובלת ובתום לב,מטילה עליו את החובה לפעול,כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו.(בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי פד"י לה(3) 461). במקרה דנן שוכנעתי ,כי מדובר במקרה מובהק שבו יש למחוק את התביעה על הסף למרות השלב המקדמי שבו מצוי התיק. כידוע, המבחן הקובע לסילוקה על הסף של תביעה בהעדר עילה הוא בחינת פרשת התביעה, אשר בהנחה,שהתובע יוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו-יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידו. כבר נקבע בפסיקה,כי תקנה 101 מיועדת לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית ניתן לסיים את המשפט,בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת. מעיון בכתב התביעה עולה כי התובע מבקש לחייב את הנתבעים בפיצויו בגין הנזקים שנגרמו לו בגין הטלת עיקול על רכבו של התובע-כחייב בתיקי ההוצאה לפועל כאשר הנתבעים הם המייצגים של הנושים. יש לציין כי התובע מודה בסעיף 11 לכתב התביעה בחובו כלפי הנושים-הזוכים במסגרת תיקי ההוצאה לפועל. התובע מבקש לחייב הנתבעים בסך של 30,000 ₪ בגובה שווי הרכב שלו על פי מחירון לוי יצחק. השאלה העומדת לדיון האם בהטלת העיקול על רכב התובע שהינו חייב במסגרת תיקי ההוצל"פ פעלו הנתבעים שלא כדין ו/או בניגוד להוראות סעיף 22(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל. בכתב התביעה אין פירוט כלל וכלל לגבי הנתבעים 2-6,באיזה תיקים הוטלו צווי העיקול ומתי הוטלו והאם הוטלו בניגוד להחלטה של רשם ההוצל"פ בתיק בו מייצגים.על אף זאת כל הנתבעים אינם מתכחשים לעצם הטלת צו העיקול על רכב התובע במסגרת תיקי ההוצל"פ אשר מנהלים. השאלה שבמחלוקת הינה ,אפוא, האם הטלת העיקול על רכב התובע במסגרת תיק ההוצאה לפועל הינה פעולה שלא כדין ותוך הפרת סעיף 22(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל. עסקינן בפלוגתא משפטית בלבד ואין צורך לערוך כל בירור עובדתי מעבר לנטען בכתב התביעה. כידוע,כתב התביעה הוא שמגדיר את המסגרת הדיונית והוא זה שחייב לגלות עילת תביעה לכאורית. לפיכך, בהעדר תשתית עובדתית בכתב התביעה לטענות הנוגעות לחוקיות פעולות העיקול שנעשו ע"י הנתבעים, למעט לענין הטלת עיקול על רכב נכה , ממילא בסופו של יום לא יערך בירור בנושא זה במסגרת התובענה שבפני. עיקול על רכב החייב שהינו נכה - שיגורם של צווי העיקול נשוא התביעה בוצע תחת חסות חוק ההוצאה לפועל.הזוכים ביקשו הטלת עיקולים במסגרת תיקי ההוצל"פ והעיקולים הוטלו בהתאם. בהתאם לתקנות 42, 43 לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם 1979, נכס שהעברתו טעונה רישום בפנקסים רשמיים כגון כלי הרכב, ניתן לעקלו בדרך של רישום בלבד בפנקסים אלה המתנהלים במשרד הרישוי. הוראה על כך תינתן על ידי המוציא לפועל או רשם ההוצאה לפועל, והודעה תשלח לממונה על המרשם, כדי שרישום העיקול יבוצע במסמכים המתאימים שבניהולו. ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 11 שבתוספת לתקנות והעתק ממנה יישלח לחייב.לאחר שנרשם העיקול לא ייעתר הממונה לשינוי הרישום אלא בהסכמת הזוכה או על פי צו של רשם ההוצאה לפועל או של בית המשפט. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ניתן לעקל כלי הרכב במשרד הרישוי לפי מספר תעודת הזהות של החייב ואין צורך לציין מספר הרכב. במסגרת תקנה 44א הוסדר ההליך של הגשת בקשה לביטול עיקול ע"י החייב ובסיפא לאותו סעיף נקבע כי בהעדר תגובה מטעם הזוכה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על ביטול העיקול. החייב-התובע אכן הגיש בקשה לביטול העיקול במסגרת תיק פרטני 09-02684-99-7 והעיקול בוטל בהעדר תגובה מטעם הזוכה ,הנתבע מס' 1, בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 24/5/09. החלטת הביטול שניתנה ע"י רשם ההוצל"פ מים 24/5/09 מתייחסת לתיק הפרטני הנ"ל ואין בכוחה לחייב את הזוכים בתיקים הפרטניים הנוספים ו/או לבטל את העיקולים שהוטלו בהם. לא נטען כי החייב הגיש בקשה לביטול עיקול לתיקי ההוצל"פ אשר הנתבעים 2-6 מייצגים הנושים בהם. האם עיקול רכב המשמש לנכה הינה פעולה אסורה. אין בחוק ההוצאה לפועל הוראה האוסרת הטלת צו עיקול על רכב של נכה או המשמש את הנכה. סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל מפרט את המיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול. בסעיף 22(א)(5) קובע : כלים מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו." תכלית החקיקה של סעיפי הפטור נועדה לפטור מעיקול רק מיטלטלין החיוניים לחייב ,כדי שיוכל להמשיך את חייו מתוך זיקה למיטלטלין מסויימים ומוגדרים שיבטיחו לו מינימום של קיום אנושי. הפטורים מעיקול נועדו לאזן בין האינטרס של הנושה לבצע את פסק הדין שניתן לטובתו,לבין האינטרס של החייב שלא יהפוך לחסר כל ונטל על החברה.אולם גם כשמדובר בנכה אין לפטור מעיקול מכונית נכים יקרת ערך השייכת לו,אם אפשר להתאים מכונית זולה לצרכיו החיוניים כנכה. כך שלפי הוראות סעיף 22(א)(5) אין איסור על הטלת עיקול על רכב של נכה ובמידה ולטענת החייב -הנכה יש לבטל העיקול על רכב הואיל והרכב נחוץ לו לשימושו האישי עליו להגיש בקשה מתאימה לתיק ההוצל"פ והבקשה תידון בהתאם לנסיבות העניין. לפיכך,הואיל והטלת עיקול על רכב של נכה אינה פעולה אסורה במסגרת חוק ההוצאה לפועל,ובהעדר תשתית עובדתית בכתב התביעה לטיעון עובדתי אשר בהוכחתו ניתן יהיה לטעון כי פעולת הנתבעים במסגרת תיקי ההוצאה לפועל לא היתה כדין, אני מורה על סילוק התביעה נגד כל הנתבעים על הסף מהיעדר עילה ובהיותה תביעה קנטרנית. אחד המבחנים להיותה של תובענה קנטרנית או טרדנית הוא יכולתו של הנתבע להתגונן מפניה כיאות (זוסמן בספרו: "סדר הדין האזרחי" מהדורה שביעית עמוד 397). היכולת להתגונן כיאות צריכה שתהיה גם "עניינית" וגם "מעשית". "עניינית"-בהיבט של נוסח כתב התביעה ,עליו להגדיר ולתחום את המחלוקת,לציין את העילה, לפרט את העובדות כנדרש בהוראות סימן א' לפרק ז' של תקנות סדר הדין האזרחי,במיוחד תקנה 71,72 ותקנה 15. מטרת תקנות אלה הינה, בין היתר, לאפשר לצד שכנגד להבין מה טוענים נגדו, נגד מה הוא צריך להתגונן, כדי לאפשר לו להתגונן כיאות. מעשית"-בהיבט של יכולת מעשית להתגונן, במקרה שניהול המשפט יש בו כדי להציק או להטריד את הנתבע,יש למנוע ניהול משפט כזה. במקרה התביעה דנן ,מבלי לפגוע באמור לעיל,התובע אינו מפרט בכתב התביעה מהות הנזק שנגרם לו מהטלת העיקול והוא תובע סכום סתמי ,כללי וערטילאי בסך של 30,000 ₪ ,מקום שהרכב לא נתפס ומדובר בפעולה של ביצוע עיקול ברישום בלבד. לאור המסקנה אליה הגעתי כי יש לסלק התביעה על הסף , הרי הדיון בטענה שהתביעה אינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר מתייתר. למעלה מן הנדרש יצויין כי התביעה אינה מקיימת אחר הוראות סעיף 202 לתקנות סדר הדין האזרחי לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר,לא לעניין הראיה בכתב או לעניין הסכום הקצוב. התובע מבקש לחייב את הנתבעים בגין הנזק שנגרם לו כשהוא סומך תביעתו על מחירון רכב משומשים מיום 1/10/09 ואולם נספח זה אינו בבחינת חוזה או התחייבות אשר ניתנו ע"י הנתבעים. אשר על כן אני מורה על סילוק התביעה על הסף. בנסיבות הענין מאחר ומדובר בתובע שהינו נכה ובלתי מיוצג לא מצאתי בשלב זה מקום לחייב בהוצאות. רכבצוויםעיקול