1. זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני לפיו, תושאר המבקשת בתפקידה הנוכחי ולא תועבר לתפקיד אחר בהתאם להוראת המשיבה. 2. המבקשת התקבלה לעבודה בשנת 89' במשיבה כמזכירתו של פרופ' רפי ולדן, מנהל היחידה לכירורגיה וסקולרית (כלי דם) בחלקיות משרה של 50%. תפקידה בתקן הינו של מזכירה. במסגרת עבודתה, עסקה המבקשת בעבודות מזכירות שגרתיות ובנוסף, בהכנת תוכניות התמחות ל-17 מחלקות כירורגיות בבית החולים. בשנת 97' הוחלט על שינוי ארגוני במשיבה והוסף לו הרובד האגפי. למנהל האגף הכירורגי מונה פרופ' ולדן וזאת בנוסף לתפקידו כמנהל היחידה לכלי דם. קודם למועד זה, תפקד פרופ' ולדן כיו"ר האגף לכירורגיה אולם תפקידו זה היה מצומצם הרבה יותר מתפקידו כמנהל האגף הכירורגי. עם הקמת האגף הכירורגי נוצר מארג שלם אשר טיפל בענייניו השוטפים של האגף. בין השאר, הועסקה עובדת כמזכירת האגף הכירורגי במשרה מלאה. המבקשת לא מילאה תפקיד זה אלא המשיכה לטפל בתוכניות ההתמחות של המתמחים והרוטציות המתחייבות וזאת בנוסף לתפקידי מזכירות שגרתיים עבור פרופ' ולדן. בסוף שנת 2004 החליטה הנהלת המשיבה על איחודם של האגף הכירורגי והאגף הפנימי וכן הוחלט, כי פרופ' ולדן יעבור למלא את תפקיד סגן מנהל בית החולים הכללי (בית החולים הכללי הינו חלק מהמשיבה כשהחלק האחר שבו הינו בית החולים השיקומי). נוכח שינויים אלו, החליטה המשיבה כי אין עוד צורך בשירותיה של המבקשת כמזכירתו של פרופ' ולדן, דבר אשר יביא לביטול משרתה. תפקידה של המבקשת בכל הנוגע לתוכניות ההתמחות, יעבור אף הוא לידיה של מזכירת האגף הכירורגי ויצריך ממנה לא יותר משעות בודדות בשבוע. פרופ' ולדן שוחח עם המבקשת מספר פעמים בענין שינויים אלה והיא העלתה בפניו את טענותיה לענין ביטול משרתה והעברתה לתפקיד אחר. מר גלעד נבו המנהל האדמיניסטרטיבי של המשיבה, זימן גם הוא את המבקשת לשימוע ובמסגרתה, התאפשר לה לטעון את טענותיה לענין ביטול משרתה והעברתה לתפקיד אחר. מר נבו הבהיר למבקשת, כי משרתה עומדת להתבטל ועל כן, מוצע לה לעבוד כפקידת קבלה במרפאות. תפקיד זה הוצע לה בהעדר תפקיד פנוי במזכירות אחת המחלקות. מר נבו הודיע למבקשת, כי היא רשאית לפרוש פרישה מוקדמת בהתאם לתנאים אותם קובעת נציבות שירות המדינה מעת לעת. אף לאחר השימוע נותרה עמדת המשיבה על כנה ועל כן, הודע לה במכתב מיום 12.4.05, כי היא תוצב לתפקיד לפי צורכי בית החולים וביום 14.4.05 קיבלה המבקשת הודעה לפיה, היא משובצת לעבודה החל מיום 17.4.05 במרפאה האורטופדית. 3. לטענת המבקשת, בתפקידה הינה מזכירה רפואית ומנהלת לשכה ואילו התפקיד המוצע לה כפקידת קבלה הינו בדרג מינהלי הנמוך ביותר במשיבה הן פורמלית והן מהותית. מדובר בהרעה מוחשית בתנאי עבודתה של המבקשת. ההחלטה מנוגדת לכללי מינהל תקין וזאת נוכח נסיונה הרב בהשוואה לעובדות המיועדות להחליפה. מדובר בהפליה ובשיקולים זרים. לא ניתן למבקשת זכות טיעון אמיתית. מדובר בהתנהגות בחוסר תום לב. 4. מהמסמכים שצורפו לתשובת המשיבה עולה, כי תפקידה של המבקשת בתקן הינו מזכירה (נספחים א'). אין בחומר הראיות שצורף כל ראיה, כי המבקשת הפכה להיות בתקן מזכירה רפואית. מקובלת עליי עדותם של פרופ' ולדן ומר נבו, כי המבקשת לא שימשה כמזכירת האגף הכירורגי ותפקיד זה מולא על ידי עובדות אחרות. התפקיד המוצע לה כפקידת קבלה אינו נמוך בתקן מתפקידה הנוכחי אם כי יש יסוד לטענה, כי מדובר בתפקיד שהכישורים שדרושים לצורך מילויו פחותים משמעותית מהכישורים הדרושים לתפקידה הנוכחי של המבקשת. עם זאת, בתפקידה החדש לא יפגעו תנאי עבודתה וגובה שכרה של המבקשת. איני מקבל את הטענה, כי לא ניתנה למבקשת זכות הטיעון. כעולה מעדותם של פרופ' ולדן ושל מר נבו כמו גם של המבקשת עצמה, זומנה המבקשת לשיחה באשר להמשך עבודתה והאפשרות לפרישה מוקדמת. השיחות התקיימו גם עם פרופ' ולדן וגם עם מר נבו. בנסיבות אלו, יש לראות את השיחות עם המבקשת כשימוע שנעשה כדין. לפי עדותו של מר נבו אשר אושרה בעדותה של המבקשת, ועד העובדים הסכים להעברתה של התובעת לתפקיד פקידת קבלה. יש לשקול גם נתון זה בתוך מכלול השיקולים בגדר צו המניעה הזמני. יש לציין, כי ביטול משרתה של המבקשת עולה בקנה אחד עם חובתה של המשיבה לבטל כ-90 תקנים עד לסוף שנת התקציב 2005. בהתאם לפסיקה, למעסיק הפרורגטיבה לנהל את מפעלו לפי מיטב הבנתו ושיפוטו ובכפוף לשיקולים רלוונטיים, תום לב והגינות. במקרה דנן, לא מצאתי, כי ההחלטה בדבר ביטול משרתה של המבקשת נגועה בפגם כלשהו. שוכנעתי, כי תפקידה של המבקשת בכל הכרוך בתיאום התמחות אמור להתבצע על פני שעות ספורות בשבוע ועל כן, יש יסוד להחלטה להעביר תפקיד זה למזכירת האגף הכירורגי אשר עוסקת בעניינים אחרים הקשורים להתמחות. לא הוכח, כי קיים במשיבה תפקיד אחר אליו ניתן להעביר את המבקשת באופן שהתפקיד החדש הוצע לה בשל שיקולים זרים. יש לייחס משקל משמעותי לעובדה, כי המבקשת לא תפגע בתנאי עבודתה ושכרה וכן לעובדה, כי ועד העובדים הסכים להעברה לתפקיד החדש. לענין מאזן הנוחיות, אני סבור, כי המאזן נוטה לזכות המשיבה. אין מדובר בהליך של פיטורים אלא של מעבר מתפקיד לתפקיד. עד לפסק הדין בתיק העיקרי, ממשיכה המבקשת להיות מועסקת ולקבל את שכרה הרגיל. מנגד משמעות קבלת הבקשה הינה התערבות בשינויים הארגוניים במשיבה וזאת ללא עילה של ממש. למותר לציין, כי כל הקביעות דלעיל, הינם קביעות לכאורה בלבד ובגדר הדרוש להחלטה בצו המניעה הזמני. 5. הבקשה נדחית. אין צו להוצאות. נקבע לקדם משפט בתיק העיקרי ליום 10.10.05 בשעה 10:00. קבלה לעבודה