קובל פרטי אינו יכול "לעקוף" את שיקול דעתה של הפרקליטות ולשוב וליזום הליך סרק לאחר שזו כבר הגישה כתב אישום, שהסתיים בלא הרשעה, ואם עשה כן, הרי שהשימוש בטענה של הגנה מן הצדק הוא דבר במקומו. בית משפט זה כבר עמד על כך שקובלנה פרטית עלולה להוביל להליכי סרק המשחיתים לריק את זמנה של מערכת המשפט או לשימוש לרעה בכוחו של המשפט הפלילי, ולפיכך היא מחייבת פיקוח מצד היועץ המשפטי לממשלה, הרשאי לעכב הליך מסוג זה או אף להפסיקו כאשר הוא מתרשם שההליך מנוגד לאינטרס הציבורי (ראו: בג"ץ 4957/08 שורת הדין - Israel Law Center נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפסקאות 18-15 (17.10.2010)). אכן, דברים אלה נאמרו בעניינה של קובלנה שעסקה בעניין ציבורי כללי, אך הם יפים אף למקרה שבו קובלנה נסבה על עניין פרטי, לאחר שהפרקליטות בחנה אותו והכריעה בו, בעיקר כאשר אנו משווים נגד עינינו גם את עניינו של הנאשם. קובלנה פרטיתקובלנה