1. בתחילת חודש מאי 2012 רכש התובע מהנתבעת כרטיס טיסה, הלוך ושוב, תל-אביב - בוקרשט. טיסת ההלוך נקבעה ליום 7.6.2012 בשעה 18:00 (שעון ישראל) וטיסת החזרה נקבעה ליום 17.6.2012 בשעה 01:45 (שעון רומניה); בהתאם לשעת טיסת החזרה, אמור היה התובע להתייצב ביום 17.6.2012 לעבודה ולקיים את הפגישות שתוכננו לו מבעוד מועד. 2. ביום 17.5.2012 - כחודש לפני מועד הטיסה - ביטלה הנתבעת את טיסת החזרה, משיקולי כדאיות כלכלית. הוצע לתובע לעבור לטיסה חלופית, באותו היום, בשעה 10:45, ללא שינוי כלשהו בעלות, או לבטל את העסקה, ללא תשלום היטל או קנס ולקבל את מלוא התמורה ששולמה. אין מחלוקת שהתובע בחר - משיקוליו - לקיים את העסקה ולטוס חזרה בטיסה החלופית שהוצעה על ידי הנתבעת. 3. התובע טוען, כי חזרתו ארצה באיחור לא אפשרה לו להתייצב ביום 17.6.2012 לעבודה, מנהלו כעס עליו ולבסוף, לאחר "תחנונים רבים מצד התובע" "קיבל המנהל את הדבר תחת מחאה" (סעיף 33 לכתב התביעה); התובע מבקש לחייב את הנתבעת בתשלום אובדן יום עבודה, ע"ס 759 ₪, וכן בפיצוי עבור טרחה, הטרדה ועוגמת נפש ע"ס 3,000 ₪. 4. לאחר בחינת כתב הטענות, טענות הצדדים ונסיבות העניין, נחה דעתי שדין התביעה להדחות; להלן נימוקי החלטתי: (א) השינוי שיזמה התובעת - ביטול הטיסה שיועדה לשעה 01:45 והעברת הנוסעים לטיסה בשעה 10:45 באותו היום כחודש לפני מועד הטיסה - הינו שינוי שאפשר לנוסעים, בהם התובע, שהות מספקת להיערך, להתכונן ובמידת הצורך להזמין טיסה מחברת תעופה אחרת; (ב) התובע בחר בחלופה לפיה הוא יטוס ארצה בטיסה החלופית שנקבעה לאותו היום, בשעה מאוחרת יותר. אין מדובר בשינוי של הרגע האחרון, אשר לא הותיר בידי התובע ברירה. בנסיבות כאמור, בחירה מודעת של התובע בחלופה האמורה מהווה הסכמה לשינוי, באופן שלתובע אין עילה להוסיף ולתבוע את הנתבעת בנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהשינוי; (ג) בהתאם להסכם ההתקשרות בין הצדדים, כאמור בסעיף 7 לכתב ההגנה, לנתבעת, כמוביל אווירי, שמורה האפשרות לערוך שינויים שונים בזמני הטיסה מטעמים שונים: "מסיבות תפעוליות, בטיחותיות, ביטחוניות או מסיבות סבירות אחרות". הנתבעת טוענת ששיקולי כדאיות כלכלית כלולים בגדר הביטוי "סיבות תפעוליות". התובע חולק על כך. פרשנות הביטוי "סיבות תפעוליות" ברוח הוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן - "חוק שירותי תעופה"; החוק אינו חל באופן ישיר על הטיסה הנדונה) מביאה לכלל מסקנה, לפיה התובע אינו זכאי לפיצוי כלשהו מהנתבעת, כל זאת בשעה שנמסרה לו הודעה על ביטול הטיסה הסדירה 14 ימים לפחות לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה (סעיף 6(ג)(1) לחוק שירותי תעופה), היינו - על אף העובדה שביטול הטיסה נעוץ בשיקולי כדאיות כלכלית (סעיף 6(ג)(1) לחוק שירותי תעופה לא מגדיר מהן הנסיבות לפיהן ביטול הטיסה אינו מזכה בפיצוי, כל זאת בשעה שניתנה הודעה מספקת (בת 14 ימים) לנוסעים). בנסיבות העניין, בשים לב למועד בו בוטלה הטיסה (כחודש לפני מועד הטיסה), מדובר בפרשנות ראויה. 5. לא מצאתי עילה לזכות את התובע בפיצוי כלשהו; מעבר לאמור, לו היה ביהמ"ש מוצא את הנתבעת אחראית לפיצוי התובע, הרי שלא היה מקום לפסוק לתובע פיצוי בשיעור הנקוב בכתב התביעה. מסכת העניינים שנפרשה בכתב התביעה, בכל הקשור ליחסיו של התובע עם מעסיקו ולוח הזמנים שתוכנן לו (למעלה מחודש לפני מועד הטיסה) ליום 17.6.2012, אינה מהווה תשתית לביסוס נזק בשיעור הנתבע. 6. אשר על כן, התביעה נדחית. התובע יישא בהוצאות הנתבעת ע"ס 600 ₪, כל זאת בתוך 30 יום מהיום. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי - בתוך 15 יום. תביעות נגד חברות תעופהתעופהביטול טיסהקנס