בעתירה זו נתבקשנו להורות על ביטולה של תקנה 23 לתקנות ההוצאה לפועל. העותר - אשר ככל הנראה מתנהלים נגדו הליכי גבייה - סבור כי הגבלות המוטלות על חייבים במסגרת הליכי הוצאה לפועל, ובהן מניעת חידוש רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מן הארץ ומניעת חידוש דרכון, פוגעות פגיעה בלתי חוקתית בזכויות יסוד. העותר מפרט עוד כי הוא סובל מקשיים רפואיים, ועל כן "עיכוב רישיון הנהיגה עלול להוות עבורו מכת מוות ולהפרת זכותו לבריאות". אין בידנו להיעתר לעתירה. ראשית, מן הטעם שתקנה 23 עוסקת בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להורות על חיפוש על גופו ובכליו של חייב, וממילא אין לה זיקה כלשהי לסעד שנתבקש. זאת ועוד, מקור הסמכות להתקין את תקנה 23 מצוי בסעיפים 66א ו-88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולא ברור מהעתירה אם היא מבקשת להביא גם לביטולה של החקיקה הראשית. כך או כך, העתירה מנוסחת באופן כללי, אינה נתמכת בתיעוד הולם, ולא ברור מתוכה אם העותר מיצה את זכויותיו של חייב המפורטות בפרק י"ב לתקנות. בנסיבות אלו שוב אין מנוס מדחיית העתירה, וכך אנו עושים. העותר ישא בהוצאות המשיבים בסכום של 500 ש"ח. משרד הפניםדרכוןהוצאה לפועל