עיקרי העובדות הדרושות לענין 1.העותר לוחם לשעבר ביחידת המסתערבים של צה"ל, בעל תעודות הצטיינות על פועלו הבטחוני, התפרנס מעבודות אבטחה. העותר הגיש בקשה לנשיאת נשק ארגוני לצרכי עבודתו כמאבטח. המשטרה התנגדה לבקשה בשל תיקי מב"ד ותיקים סגורים של העותר. העותר הגיש ערר על החלטה זו ביום 13.3.08. ביום 1.4.08 המשטרה לא המליצה ליתן רשיון נשק לעותר. ביום 13.4.08 הסירה התנגדותה, וניתן לעותר רשיון נשק ארגוני, רשיון שבוטל על ידי המשטרה ביום 15.6.09. ביום 16.6.09 הגיש העותר ערר על ההחלטה לבטל רשיונו, לועדת הערר על פקיד רישוי נשק בבאר שבע (להלן: "המשיבה"). הערר נדחה ביום 12.8.09 לאור התנגדות משטרת ישראל - ומכאן העתירה. עיקרי העתירה 2.החלטת המשיבה חרגה ממתחם הסבירות ויש בה פגיעה בלתי מידתית בעותר. ההחלטה באה על רקע קיומו של חומר חסוי לפיו העותר קשור בעבירות רכוש ואלימות, ועמדת המשטרה לפיה מתן היתר לעותר לשאת נשק מהווה סכנה לשלום הציבור וביטחונו. בפסיקה נקבע כי אין מעמדו של המבקש רשיון נשק לראשונה, כמעמדו של מי שנשא נשק ברשיון והוחלט לבטל רשיונו. במצב זה עוצמת הפגיעה רבה יותר משמדובר בזכות קיימת, ולכן יש לבסס את ההחלטה על עובדות הנסמכות על ראיות ברורות ומשכנעות. במקרה דנן, אין ב"חומר חסוי" כדי לעמוד במבחן האמור. בנוסף, בעובדה כי בתחילה המטה הארצי במשטרת ישראל הסיר התנגדותו ואח"כ שבו והתנגדו לאור עמדת מרחב הדרום במשטרה, יש בה כדי להטיל צל ספק על אותו מידע חסוי. העותר נעדר עבר פלילי ומעולם לא הורשע בעבירה כלשהי. מדובר בעותר שסיכן את בטחונו האישי יותר מפעם אחת על מנת להגן על בטחון הציבור. בנוסף, העותר סיים קורס מאבטחי מעברים M-16 של משטרת ישראל, שהתקיים בתאריכים 22.6- 17.7 בשנת 2008, בזמן שלטענת המשטרה היה מסוכן לציבור. עמדת המשטרה היא בגדר המלצה, שעל פקיד הרישוי, להיעזר בה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי, ואין פקיד הרישוי חותמת גומי של המשטרה. עמדת המשיבה 3.הרשות המוסמכת להחליט על מתן רשיון נשיאת נשק היא "פקיד רישוי על פי המלצת קצין משטרה בכיר... שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה" (ס' 11(2) לחוק כלי-היריה תש"ט- 1949 (להלן: "החוק"). מכאן המלצת קצין המשטרה הבכיר היא חלק אינטגרלי מהגדרת "הרשות המוסמכת" להענקת רשיונות. שיקול דעתה של הרשות המוסמכת אינו סופי וניתן לערעור. עמדת המשטרה לגבי הליכי רישוי כלי יריה אינה נחשבת כחוות דעת או התייעצות גרידא, אלא מהווה חלק מהרשות המוסמכת. נדרש אם כן, אקט פוזיטיבי מצד המשטרה כדי שיוענק רשיון נשק, שהרי אין מדובר רק בהעדר התנגדות אלא בהמלצה של ממש ובאין המלצה נשלל שיקול הדעת של פקיד הרישוי. המלצה זו מבוססת, בין היתר, על מידע לגבי רישום פלילי, מידע בדבר חקירות או הליכים תלויים ועומדים וכן מידע מודיעיני. בנוסף, רשיון לנשיאת כלי נשק אינו זכות קנויה בידי האזרח והוא ניתן לתקופה קצובה. המוסמך ליתן רשיון לפי שיקול דעתו, מוסמך גם להתנות הרשיון או לבטלו בתוך תקופת תוקפו. במקרים בהם מבוססת ההחלטה על המלצת קצין משטרה, מועבר הערר לתגובת סגן ראש אגף מבצעים או ראש מחלקת סיור במשטרת ישראל שמונו לשם כך על ידי מפכ"ל משטרת ישראל. המשטרה כגוף האחראי על שלום הציבור היא הגורם המקצועי אותו הסמיך המחוקק להמליץ בפני פקיד הרישוי למתן רשיון נשק, בהתחשב במידת הסיכון לשלום הציבור הנשקפת ממבקש הרשיון. בעניינו של העותר מתבססת המלצת המשטרה על הערכתה המקצועית. לא נפל פגם בהחלטת הועדה המבוססת על המלצת המשטרה. השיקולים שנשקלו על ידי הרשות הם לגיטימיים, רלבנטיים וסבירים. אף אם הוסרה ההתנגדות בתחילה ולאחר מכן חודשה, אין בכך פסול, משהדבר נעשה עקב מידע נוסף שהגיע למשטרה ומייחס לעותר מעורבות בפלילים בתחום הרכוש והאלימות, בין השנים 2007-2008. דיון 4.האם נפל פגם בהחלטת ועדת הערר העולה כדי עילה להתערבות בית המשפט המנהלי, כאשר טענתו המרכזית של העותר מתמקדת בהסתמכות המשיבה על המלצת משטרת ישראל ועל החומר החסוי עליו מבוססת המלצת המשטרה. 5.בהחלטתה, מיום 23.8.09, לדחות את הערר של העותר, קבעה המשיבה: "ערר זה הועבר כנדרש לתגובת קצין ממונה במשטרה. בתגובתה... מציינת המשטרה כי קיים מידע הקושר את העורר לעבירות רכוש ואלימות... עמדתו היא, כי באם העורר ישא נשק יהיה בכך סיכון לשלום הציבור ולבטחונו. משכך אנו דוחים את הערר שהוגש בפנינו" (נספח ט' לעתירה). חובה על ועדת הערר לקבל המלצת המשטרה אך עליה לשקול עמדת המשטרה בין יתר השיקולים למתן היתר או סירובו. על החשיבות שבהמלצת המשטרה ומעמדה במתן היתר לנשיאת נשק, ניתן ללמוד מלשון החוק הקובע כי רשות מוסמכת הינה "פקיד רישוי על פי המלצת קצין משטרה בכיר... שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה" (ס' 11(2) לחוק). עם זאת, אין ללמוד מלשון החוק כי מתן היתר לנשיאת נשק על ידי פקיד הרישוי צריך שיסתמך על המלצה חיובית בהכרח של המשטרה, וכי בכל מקרה בו ההמלצה שלילית, יש לדחות את הבקשה להיתר. פרשנות שכזו מייתרת את שיקול דעתו של פקיד הרישוי לחלוטין ומטילה את מלוא האחריות למתן היתר על המשטרה, על כן אין לקבלה, משפרשנות זו אינה עולה מלשון החוק. לא רק זאת בבג"צ 222/81 אפרים זיזי נ. שר הפנים והמשטרה ואח' פ"ד לו(2) 186 בעמ' 192 נקבע כי על פקיד הרישוי - לאחר שקיבל את תגובת המשטרה - להפעיל את שיקול הדעת אם לבטל הרשיון אם לאו. כוונת המחוקק נועדה להבטיח כי פקיד הרישוי, אשר הינו הגורם המוסמך להחליט האם להעניק רשיון לנשיאת נשק לפלוני, לא יעשה כן מבלי שתעמוד בפניו המלצת המשטרה, שהינה הגוף המקצועי האמון על שלום הציבור ובטחונו, בין אם ההמלצה חיובית או שלילית. לאחר קבלת המלצה זו ישקול ויגבש את עמדתו. אין המשיבה יכולה לוותר על שיקול דעתה ולהכריע רק על סמך עמדת המשטרה. לו סבר המחוקק שזה המצב הרצוי לא היה קובע שפקיד הרישוי הוא שיכריע והיה מעביר הסמכות מראש למשטרה. המחוקק בחר שלא לעשות כן אלא למנות פקיד רישוי ליתן לו שיקול דעת לאחר שתעמוד בפניו המלצת המשטרה גם אם שלילית היא. המלצתה השלילית של המשטרה אינה מחייבת את פקיד הרישוי או ועדת הערר לפסול את העותר באופן אוטומטי מלהמשיך ולהחזיק ברישיון לשאת נשק. התנהלות נכונה של הגורמים המחליטים משמעה בחינת החומר החסוי תוך שיקול ושקלול כל הפרמטרים לרבות קבלת פרפרזה לחומר החסוי. החומר החסוי שהוצג בפני לא הוצג לכאורה בפני הועדה, כך שהחלטתה התקבלה בהסתמך על עמדת המשטרה ובלי שעמדת המשטרה נבחנה לעומק. 6.עיקר הקושי מצוי באותו חומר חסוי, המהווה חריג לעקרון השקיפות ותקינות ההליך המנהלי אם כי עם כל הקושי שבדבר לא תמיד ניתן לחשוף מלא החומר החסוי בפני העותר. על מנת לפתור את חוסר האיזון העולה במקרים אלה, מוטל על בית המשפט לעיין בחומר החסוי ולבחון מידת חומרתו ובהתאם לכך לבחון את סבירות החלטתה של המשיבה. לאחר שבחנתי את החומר החסוי ואף שמעתי עדותו של רכז המודיעין מטעם המשטרה, הגעתי למסקנה כי יש לקבל העתירה. ככלל, אין פסול בחזרתה של המשטרה מהמלצתה ליתן לפלוני היתר לנשיאת נשק, אם הדבר נעשה בהתבסס על גילויים חדשים שלא עמדו בפני המשטרה טרם המלצתה ויש חשיבות לעדכון עמדת המשטרה על פי המידע החדש המובא בפניה. אולם במקרה שלפני, בולט חוסר החלטיותה של המשטרה בעניינו של העותר. ביום 1.4.08 המליצה לדחות בקשתו של העותר לנשיאת נשק ארגוני, כשבועים לאחר מכן ביום 13.4.08 הסירה התנגדותה וביום 15.6.09 נשלחה לעותר הודעה על ביטול הרשיון להחזיק בנשק ארגוני. הסברים לפשר האמור תלתה המשיבה במידע המודיעיני, שאליו אתייחס בהמשך, אך לעת זו אציין כי אין מדובר בטיפול סביר ומידתי בהתאם לכללי המשפט המנהלי אותם על הרשות ליישם בכל מקרה ומקרה ללא יוצא מן הכלל. המשטרה בהתנהלותה יצרה הסתמכות אצל העותר שבקשתו תאושר. על אף המידע המודיעיני בעניינו, השתתף העותר וסיים בהצלחה קורס מאבטחי מעברים בחסות המשטרה, כאשר עמדת רכז המודיעין שהוצגה בפני, הינה כי השתתפותו של העותר התאפשרה כיוון שהמשטרה אינה בוחנת את משתתפי הקורסים מסוג זה אלא מוסד ההכשרה המעביר את הקורס בחסות המשטרה ודורש כחלק מתנאי הקבלה תעודת יושר או רישום פלילי. רק משהועברה למשטרה בקשתו של העותר על ידי פקיד הרישוי, ניתנה המלצתם לדחות את בקשתו. לא ברור לי כיצד המשטרה נותנת חסותה לקורס, מבלי שקודם יבדקו המשתתפים דבר שיוצר הסתמכות שאם יצליחו בקורס יקבלו הרשיון. בנסיבות אלה יש קושי אמיתי בהתנהלות המשטרה. העותר, כאמור, קיבל תעודת הסמכה לפיה "סיים בהצלחה קורס מאבטחי מעברים M16". התעודה נתנה על ידי משטרת ישראל ובתעודה צויין שהקורס הוא "של משטרת ישראל אשר נערך במוסד ההכשרה של.... " (נספח א' לעתירה) משמע הקורס הוא של המשטרה, ולא רק בחסותה על כן חובה היה שהמערער יבדק טרם השתתפותו בקורס. לא רק זאת המלצתה של המשטרה מבוססת על מידע לגבי רישום פלילי, מידע על חקירות או הליכים תלויים ועומדים וכן מידע מודיעיני. במקרה דנן עברו של העותר נקי. תיקי המב"ד בגין עבירות של אלימות ורכוש, שאין להקל עימן ראש נסגרו מחוסר עניין לציבור, ולא הובהר מדוע טרם גובש כתב אישום נגד העותר בגין עבירות של מרמה שבוצעו בשנת 2007 על אף חלוף הזמן. כל החומר שהוצג בפני עמד בפני המשטרה שעה שהסירה התנגדותה למתן רשיון נשק לעותר. בנוסף המידע אינו מהעת האחרונה. כמו כן, עיון בחומר החסוי אינו נותן הסבר מניח את הדעת לשינויים התכופים בעמדת המשטרה כלפי העותר, או הצדקה לשינוי עמדתה מקום בו כבר החליטה להסיר התנגדותה, כאשר כל המידע שהוצג בפני היה ידוע באותה עת. יתרה מכך, יש לציין כי העותר המשיך לעבוד כמאבטח בחברת "שלג לבן", ונשא נשק מסוג M16, עד שהושעה לאחרונה משום שלא יכול היה לבצע אימון שגרתי בנשק נוכח הסירוב המשטרתי בעניינו. אין ספק כי יש להתייחס בכובד ראש למידע מודיעיני כשמדובר בבקשות להיתר לנשיאת נשק, עם זאת, בעניינו של העותר החלטת המשיבה הינה בלתי מידתית נוכח מכלול השיקולים וביניהם, מתן היתר קודם לנשיאת נשק לעותר, עברו של העותר כלוחם צבאי מיומן, עברו הנקי, מידת הפגיעה בפרנסתו כמאבטח בהווה הדורשת היתר לנשיאת נשק, וכן תוקפו של המידע המודיעיני. שילוב זה בו החומר החסוי, לכאורה לא עמד בפני הועדה עת שקלה בקשתו של העותר, השתתפותו בקורס מאבטחי מעברים בחסות המשטרה דבר שיצר ציפיה והסתמכות לעתיד, יחד עם המידע המודיעיני שאינו עדכני, כאמור, וגם תוכן המידע מבלי לפרט יתר על המידה, הם שמטים הכף לקבלת העתירה. 8.מכל האמור לעיל יש לקבל את העתירה ולחדש רשיונו של העותר לנשיאת נשק ארגוני. אין בקבלת העתירה דבר באשר לקבלת בקשות אחרות של העותר אשר סורבו. המשיבה תשלם הוצאות העתירה ושכר טרחת עו"ד בסכום של 10,000 ₪. משטרהמשפט פליליביטול רישום פלילי / מחיקת רישום פלילירישום פלילי