1. בפני בקשה מיום 14.5.12 לביטול תוספת פיגורים על הקנס שהוטל על המבקש בגזר הדין שניתן על ידי בתיק זה. ביום 7.6.09 נגזר דינו של המבקש והוטל עליו קנס בסך 55,000 ₪, אשר הותר לשלמו ב-10 תשלומים חודשיים ורצופים, החל מיום 1.7.09. המבקש שילם את כל 10 התשלומים, אולם את חלקם המכריע שילם באיחור. לפיכך, נוצרה לחובתו תוספת פיגורים שמסתכמת בלמעלה מ-32,000 ₪. 2. הנימוקים שעמדו בבסיס הבקשה הם: א. הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, והעיכוב בתשלום השוברים במועדם נבע מהנחיות שקיבל המבקש מבא כוחו הקודם. ב. המבקש טען כי מתוך 10 תשלומים - 5 שולמו במועדם (ואף חלקם לפני מועדם). ג. הקנס שולם במלואו ולא היה איחור ניכר בתשלום. ד. המבקש לא התכוון להתחמק מתשלום הקנס אך הנסיבות המתוארות גרמו לאיחור. הנסיבות מהוות טעם מיוחד המצדיק ביטול תוספת הפיגורים. 3. בתגובתה מיום 11.6.12 טען המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: "המרכז") כי קיימת סמכות מקבילה לדון בבקשה הן לבית הדין והן למרכז, אולם המרכז הוא זה שצריך לדון, מהנימוקים הבאים: א. בתי המשפט עמדו על כך כי למרכז קיימת העדפה ברורה, כשהרציונל הוא כי אין זה מעשי לחזור לבית הדין בתיק חלוט, על מנת שישקול לבטל את תוספת הפיגורים, משום סרבול ההליך שלא לצורך והעמסת יתר על המערכת השיפוטית. ב. ביום 17.5.12 המבקש פנה למרכז בבקשה לדון בהסדר תשלומים, אולם בקשתו טרם נדונה, ובכך הרי שטרם מיצה את ההליכים בפני המרכז שעה שהקדים את המאוחר והגיש את בקשתו לבית הדין בטרם נוצרה עילה, משכך יש לסלק את הבקשה על הסף. על המבקש להגיש בקשה למרכז בהתאם להוראות סעיף 5 ג' לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה, 1995 (להלן: "חוק המרכז לגביית קנסות"). ג. על אף שבית הדין פרס את הקנס לתשלומים המבקש עשה דין לעצמו ולא שילם את הקנס במועדים שנקבעו לכך. ד. למרכז מנגנון בקרה אחר קיום תשלומים ובכך מאפשר לבית הדין לעסוק בסכסוכי הווה ולא בחובות עבר. כך גם, מתן האפשרות למבקש לחזור לבית הדין עלולה להוביל למדרון חלקלק של תיקים חלוטים המוחזרים לבתי הדין מצד מבקשים שנהגו בזלזול ובחרו שלא לשלם את הקנס שהוטל עליהם. תוספת פיגורים גבוהה מהווה עונש מרתיע למאחרים בתשלום קנס שהוטל עליהם ולכך חשיבות ציבורית גבוהה. 4. בתגובתו מיום 24.6.12 טען המבקש כי לבית הדין ולמרכז סמכות מקבילה לדון בבקשה. על אף האמור, בית הדין הוא זה שצריך לדון בבקשה, וזאת מהנימוקים הבאים: א. המחוקק הסמיך יותר מערכאה שיפוטית אחת לדון בבקשה והבחירה מסורה בידי המבקש אשר בחר בערכאה שמתאימה לו - היא בית הדין. ב. המרכז השתהה בנקיטת הליכים נגד המבקש ופתח נגדו תיק רק בחלוף 14 חודשים מהיום האחרון שנקבע לביצוע התשלום האחרון של הקנס, כך שהמבקש פנה לבית הדין טרם נפתח נגדו תיק במרכז. ג. המבקש הגיש בקשה למרכז (ואינו מפרט איזו בקשה) וזה טרם דן בבקשתו, כך שפנייתו לבית הדין הייתה עוד טרם קיום דיון בבקשתו במרכז. 5. סמכות בית הדין לדון בביטול/הפחתת תוספת פיגורים נושא תוספת פיגורים מוסדר בשני חיקוקים: האחד - חוק עונשין התשל"ז, 1977 (להלן: "חוק העונשין) והשני, חוק המרכז לגביית קנסות. הוראת סעיף 69 לחוק העונשין, נוגעת לביטול/הפחתת תוספת פיגורים, וזו לשונה: "פטור מתשלום התוספת (א) בית המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע. (ב) הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית המשפט או הרשם רשאים להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד. (ג) החלטת בית המשפט או הרשם ניתנת לערעור כהחלטה אחרת של אותו בית משפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה". הסמכות להורות על ביטול/הפחתת תוספת פיגורים מצויה, איפוא, מכוח סעיף 69(א) לחוק העונשין, בידיו של בית המשפט שהטיל את הקנס. סמכותו של בית המשפט בעניין זה מתקיימת גם לאחר שקם מכסאו, וגם לאחר שגזר הדין הפך חלוט. סמכותו של בית דין זה לפעול בהתאם לסעיף 69 (א) לחוק העונשין נובעת מס' 24 (ב) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט, 1969. הוראות סעיף 5 ג' לחוק המרכז לגביית קנסות קובעות כי: "עובד המדינה שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים, שמינה שר המשפטים לענין זה, רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כהגדרתו בסעיף 1, למעט לפי פסקה (6) להגדרה "חוב", אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור; ביקש החייב פריסה או דחייה של תשלום חוב אגב טיפול בבקשה לפטור מתשלום תוספת פיגורים, רשאי עובד המדינה האמור להורות על פריסת תשלום החוב או דחייתו". לאור האמור, הסמכות לביטול או הקטנת תוספת פיגורים הינה סמכות מקבילה של בית הדין ושל המרכז: "...לעניין הקלה, לרבות פטור מתשלום תוספת פיגורים, ניתן לפנות בבקשה למנהל המרכז לגביית קנסות...או לעשיית שימוש בהוראות סעיף 69 לחוק העונשין (י. קדמי, סדר הדין בפלילים, חלק שני ב', עמ' 1716, ראו גם תפ (נצ') 1176/04 מדינת ישראל נ' ראזק עלאא [2005]). משכך, אני קובעת כ בית דין זה מוסמך לדון בבקשה. 6. סעיף 69 (ב) לחוק העונשין קובע כי הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה. לאור העובדה שהמבקש פנה למרכז בבקשה לדון בהסדר תשלומים, ובקשתו טרם נדונה, הנני ממליצה למבקש לפנות למרכז בבקשה מתאימה גם בעניין ביטול/הפחתת תוספת פיגורים, כך שעניינו ידון במסגרת אחת. היה ויחפוץ המבקש שעניינו ידון בבית הדין, על מנת שאוכל להכריע בבקשה וככל שלא תתקבל המלצתי, המבקש יגיש תצהיר המאמת את העובדות אשר פורטו בבקשתו וזאת עד ליום 15.7.12, שאם לא כן תימחק הבקשה. תוספת פיגוריםקנס