לפני בקשה, שכותרתה "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע" בהתייחס לפסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת עפרה ורבנר ונציגי הציבור גב' אילנה תמיר וגב' נעמי ברזילי; פ"ה 7781-07-12) מיום 9.6.13. הלכה למעשה מדובר בבקשה לסעד זמני בערעור וכך אתייחס אליה. הרקע לבקשה ביום 27.9.11 פורסם מכרז פנימי למשרת מנהל לשכת רשות האוכלוסין בעכו (להלן - המכרז). למכרז נגשו חמישה מועמדים, ביניהם המבקש והמשיב 2 (להלן - המשיב). ועדת הבוחנים החליטה לבחור במבקש לתפקיד והודעה על כך נשלחה במייל לכל המועמדים ביום 27.11.11. מר סמי סירחאן (להלן - מר סירחאן), אחד המועמדים במכרז, הגיש לנציב שירות המדינה (להלן - הנציב) השגות על החלטת הועדה. העתק מהשגה זו הועבר גם למשיב. בהשגת מר סירחאן נטען להעדר ניסיון בניהול כח אדם ולאי עמידה בתנאי הסף של ידיעת השפה הערבית. בעקבות השגות אלה, הורה הנציב על כינוס של הועדה לבחינת ידיעת המבקש את השפה הערבית. ביום 16.4.12 התכנסה הועדה פעם נוספת, באותו הרכב ובהשתתפות מבקר/מפקח מטעם אגף הביקורת מהנציבות. הועדה בחנה את המבקש והחליטה שהוא כשיר וראוי לתפקיד מנהל לשכת האוכלוסין בעכו. בחודש אפריל 2012, וטרם שהמבקש קיבל כתב מינוי, פנה המשיב לבית הדין האזורי בבקשה לסעד זמני כנגד מינוי המבקש (ס"ע 37614-04-12). לטענת המשיב הועדה לא פעלה כראוי בכל הקשור למתן משקל להעדפה מתקנת לבני אוכלוסיה הערבית. טרם קיום הדיון בבקשה, הגיעו המשיב והמדינה להסכמה לפיה ימחק ההליך הזמני וטענות המשיב יתבררו במסגרת השגה לנציב. לאחר בחינת השגת המשיב סבר הנציב כי נפלו פגמים מהותיים בהליך המכרז שעניינו אי התייחסות לסוגיית ההעדפה המתוקנת לבני האוכלוסייה הערבית, והעדר הנמקה באשר לשיקולים לבחור במבקש ולא במשיב שדורג במקום השני ובפער ניקוד לא גדול. נוכח פגמים אלה החליט הנציב לבטל את החלטת הבוחנים ולהורות על כינוס ועדת בוחנים בהרכב חדש. המבקש פנה לבית הדין האזורי בהליך מושא פסק הדין וביקש להורות לנציב להימנע מלבטל את החלטת הועדה מיום 16.4.12 בדבר זכייתו במכרז, וכן ביקש להוציא לו כתב מינוי לתפקיד מנהל לשכת האוכלוסין בעכו. בפסק הדין מושא הבקשה, נדחתה תביעתו של המבקש. בית הדין קיבל את עמדת הנציב לפיה השיהוי בפניית המשיב, כשלעצמו, אינו מצדיק דחיית ההשגה, במיוחד כאשר המבקש טרם נכנס לתפקידו. בית הדין קבע כי בהליכי המכרז נפלו פגמים מהותיים: הועדה לא שקלה מתן העדפה מתקנת למשיב, המדורג כשני ובפער ניקוד לא גדול; העדר הנמקה לאי מתן ההעדפה המתקנת. בית הדין האזורי סבר כי פגמים אלה מצדיקים את החלטת הנציב בדבר ביטול החלטת ועדת הבוחנים אודות זכייתו של המבקש במכרז. עוד נקבע כי בהחלטת הנציב לא נפל פגם מסוג חוסר סמכות, שיקולים זרים, אי סבירות קיצונית או אי מתן זכות טיעון - פגמים שעשויים להצדיק את התערבות בית הדין. נוכח טענת המבקש לפיה לא התקיימו התנאים המוקדמים לצורך בשקילת העדפה מתקנת הורה בית הדין לנציב לבדוק - קודם לכינוס הועדה בהרכב החדש - מהו האחוז מבני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, המאיישים תפקידי ניהול במשרד הפנים, ולאחר מכן להורות לועדת הבוחנים, האם יש צורך לשקול העדפה מתקנת באותן משרות ניהול לגביהן פורסמו המכרזים. ביום 14.7.13 הגיש המבקש ערעור על פסק הדין. המערער טען, בין היתר, כי לא נפל פגם מהותי בהחלטת ועדת הבוחנים. לטענת המבקש, הנציב הוציא הנחיות לוועדה בעניין העדפה מתקנת רק ביום 14.6.12, כחודשיים לאחר בחירת המבקש בפעם נוספת, ולמרות זאת הוועדה דנה בסוגיה זו על פי שיקול דעתה בהקשר למתמודדת שדורגה שלישית; הוועדה העדיפה את המועמדת השלישית על פני המשיב לצורך בחינת ההעדפה המתקנת מול המבקש והחליטה שהמבקש הוא המועמד הטוב ביותר והזוכה במכרז; גם אם נפל פגם כלשהו בסוגיה זו יש מקום להחזיר את הדיון לוועדה המקורית על מנת לנמק החלטתה מדוע לא נכלל המשיב; המבקש כבר החל לבצע חפיפה בתפקיד וכניסתו לתפקיד נמנעה על ידי החלטת הנציב. עוד צוין כי המבקש זכה בתפקיד כדין, וככל שבית הדין לא ייעתר לבקשה, הרי שהדבר עלול לסכל את מימוש הסעדים להם עתר בערעור. כן טוען המבקש כי מאז זכייתו ביום 16.4.12 חלפה כשנה וחצי ולכן יש מקום להמתין עד להכרעה בערעור. עוד טוען המערער כנגד הנחיות בית הדין לגבי אופן בחינת קיומו של הצורך בשקילת ההעדפה המתקנת. טענות הצדדים ביום 11.11.13 הגיש המבקש בקשה "לעיכוב ביצוע", ובה נטען כי ביום 8.11.13 נמסר לו על כינוס הועדה בהרכבה החדש ביום 14.11.13 וביקש למנוע את כינוסה נוכח הטענות בערעור ובהתחשב במאזן הנזקים. המדינה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה לא נתמכה בתצהיר ולפיכך יש לדחות על הסף את הטענות העובדתיות הנטענות. עוד טוענת המדינה כי ככל שבית הדין לא ייעתר לבקשה, לא ייגרם למבקש בהכרח נזק שהינו גדול מן הנזק הצפוי למשיבים. זאת מן הטעם שייתכן שהמבקש ישוב ויזכה במכרז הפנימי. לטענתה, אף אם מועמד אחר יזכה במכרז, הוא יעבוד בתקופת ניסיון למשך 6 חודשים לפחות, ומשרתו המקורית של המבקש תישמר לו. לטענת המדינה, ככל שבית הדין יקבע כי יש לבטל את החלטת הנציבות שעניינה ביטול תוצאות ועדת הבוחנים, הרי שגם אז המצב הפיך. לעומת זאת, למדינה ייגרם נזק משמעותי מהענות לבקשה, שכן הותרת התפקיד בלתי מאויש במשך תקופה ממושכת, יש בה משום פגיעה בהתנהלות התקינה של הרשות המנהלית. עוד נטען כי אין משמעות לעובדה שעד כה עוכב המכרז, שכן המשך עיכובו לא יפגע בתפקוד הרשות המנהלית. המשיב מתנגד אף הוא לבקשה וטוען כי שומה היה על המבקש להגיש הבקשה יחד עם הערעור, ומשלא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו. עוד נטען כי הדרך הנכונה שעמדה בפני המבקש כדי לעכב את הליכי ביצוע פסק הדין היתה להגיש בקשה לסעד זמני במסגרת הערעור ולא בקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות אלה, כך לטענת המשיב, מתבקש בית הדין לדחות את הבקשה על הסף, מבלי להיכנס לגוף הטענות הנטענות בלקוניות. לגופם של דברים, טוען המשיב כי סיכויי הערעור קלושים. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי ועדת הבוחנים לא נתנה דעתה לסוגיית ההעדפה המתקנת ועל כן החלטת הנציב לקיים ועדת בוחנים בהרכב חדש, בדין יסודה. עוד נטען כי החלטת הנציב מאזנת מחד את הפגיעה במשיב, ומאידך אינה חוסמת את דרכו להשתתף באותה הוועדה. המשיב מוסיף וטוען כי לא ייגרם כל נזק, ולבטח נזק בלתי הפיך, ככל שתתכנס ועדת הבוחנים בהרכב חדש. בתשובתו חוזר המבקש על טענותיו בדבר עיכוב כינוס ועדת הבוחנים עד להכרעה בערעור ומציין כי יש לדחות את טענת המדינה לעניין התשתית העובדתית. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי בערעור מבוקש לקבוע שהמבקש זוכה במכרז ועל כן צורף הערעור המפרט את הסעד המבוקש וכן מכתב הזימון לוועדה, המסביר את העיתוי בהגשת הבקשה. בכל הנוגע לנזק הנטען, מציין המבקש כי אם תתכנס ועדת הבוחנים ותבחר אדם אחר לאייש את התפקיד ולאחר מכך יתקבל הערעור, עלולה להיווצר מערבולת משפטית, שכן הזוכה החדש מקבל מעמד משפטי כמי שזכייתו עלולה להיפגע אם יזכה המבקש בערעור. עוד נטען כי תקופת הניסיון של מועמד אחר נועדה לבחון את התאמתו לתפקיד ולא להדיחו בשל קבלת הערעור. המבקש מוסיף וטוען כי יש למנותו לתפקיד אשר אינו מאויש זמן רב, ובעיקר בשל התנהלות המדינה. לטענתו, בשל מהות הערעור - זכייה במכרז ואיוש התפקיד - ראוי לקבוע את הדיון בערעור בהקדם האפשרי, כך שתוכרע עוד לפני כינוס ועדת הבוחנים מחדש. לטענת המבקש, הואיל והערעור טרם נקבע לדיון, והמדינה זימנה את ועדת הבוחנים ליום 14.11.13, לאחר שהמתינה כ-ארבעה חודשים מאז קיבלה את הודעת הערעור, הרי שהגיש את הבקשה לעיכוב כינוס ועדת הבוחנים עד להכרעה בערעור, בסמוך לאחר שנודע לו דבר. הכרעה לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. במובן זה שהועדה בהרכבה החדש לא תכונס וזאת עד להחלטה אחרת בדיון לגופו של ערעור שיתקיים במעמד הצדדים, ביום 12.12.13 בשעה 12:00. אני סבור כי הדרך הנכונה היא לדון בערעור בהקדם ובמסגרתו לבחון את הטענות המועלות הן באשר לאופן הבדיקה באשר לקיומו של צורך בשקילת ההעדפה המתקנת והן באשר להחלטת הנציב, ובכלל זה למשקל שיש ליתן לעיתוי בו בחר המשיב להעלות את טענותיו. אמנם המשרה לא מאויישת פרק זמן ארוך והדבר פוגע מן הסתם בתפקוד השוטף - אך בשים לב לפרק הזמן הקצר שעד לדיון, אין מדובר בנזק חמור. בנסיבות המקרה תוספת נזק זה אינה שקולה ל"מערבולת המשפטית" - כלשון המבקש וגם התפעולית, שעלולות להיווצר אם יזכה זוכה אחר אשר אף יכנס לתפקידו. סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור בסעיף 13 לעיל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. הודעה לצדדים על אופן הדיון בערעור במועד האמור תשלח בנפרד. ועדת בוחנים