בפני בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי, בקשה שהוגשה ע"י דליה פלח ( להלן "המבקשת") כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה (להלן "המשיבה"). בקשה זו עניינה צו הריסה מינהלי מספר 07/11 שהוצא ביום 9.3.11 ע"י יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה, שהורה על הריסתה של תוספת בניה בשטח של כ- 11.5 מ"ר אשר בוצעה בצמוד למבנה מגורים קיים בצד הצפון מערבי בקומת הקרקע, בגבול החלקה בגובה של כ- 2.50 מ' מעל קיר גדר קיים בגובה של 1.0-2.0 מטר, הכנה ליחידת דיור, שהוקמה ללא היתר בניה ברחוב ברק בן אבינועם 16 נתניה גוש 82332 חלקה 331 (להלן "הבניה" "עבודות הבניה", "צו ההריסה המינהלי" , "הצו" בהתאמה). צו ההריסה המינהלי הודבק על הנכס נשוא הצו ביום 10.3.11 (אישור ההדבקה צורף כנספח ב' לתגובת המשיבה לבקשה). ביום 27.3.11 הגישה המבקשת בקשתה זו שבפני לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי למשך 10 חודשים על מנת לפעול לקבלת היתר לבניה נשוא צו ההריסה השיפוטי, לבקשתה זו לא צרפה תצהיר מטעמה ואף לא תצהיר אחר כלשהו, בציינה כי מדובר בתוספת בניה למחסן בהיתר תוספת בניה שנועדה לשימוש לצרכים האישיים של 3 ילדים בגילאים 16, 19 ו- 24 שהיא התנדבה לטפל בהם לאחר שאמם נפטרה כשהאחת בת ה- 24 סובלת מפגור שכלי מתגוררת בהוסטל ומגיעה אליה לסוף שבוע, השניה סובלת מפיגור שכלי ומתגוררת אצלה והבן כבן 16 מתגורר עמה בקביעות ותוספת בניה זו נשוא הצו נועדה לשמש להם למגורים שכן לה עצמה דירת מגורים בת 3 חדרים, היא גרושה, אם ל- 6 ילדים כש- 4 מתוכם מתגוררים עמה. בנסיבות אלו עתרה המבקשת להורות על עכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי למשך 10 חודשים על מנת לפעול להוצאת היתר לבניה נשוא צו ההריסה המינהלי. המשיבה עתרה לדחיית בקשת המבקשת על הסף מן הטעם שלא מתקיימים בבקשה כל התנאים הקבועים בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בקשות לעניין צו הריסה מינהלי) התש"ע - 2010 (להלן "התקנות") אשר נכנסו לתוקף ביום 9.3.10 והמסדירות את סדרי הדין בבקשות לבטול צו הריסה מינהלי או לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי או להארכת מועד לבצוע צו הריסה מינהלי ומשכך, טענה, הרי שעל פי תקנה 6 לתקנות הנ"ל יש לדחות בקשת המבקשת על הסף שכן בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקובעים בתקנות. אף לגופו של עניין, הוסיפה המשיבה, יש לדחות בקשת המבקשת שכן אין חולק כי צו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין לגבי הבניה נשוא הצו, בניה שנבנתה ללא היתר כדין. אין לעכב ביצועו של הצו, כך טענה המשיבה, שכן מדובר בצו הריסה מינהלי שניתן כדין ועל פי הפסיקה הרי שאין לעכב ביצוע צו הריסה מינהלי במצב שבו לא החלו כלל הליכי רישוי לגבי הבניה נשוא הצו, כבעניננו, ומשכך קבלת ההיתר המיוחל, אם בכלל, אינה נמצאת בהישג יד מיידי באופן שרק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב הוצאתו. לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי, בתגובת המשיבה המתנגדת לבקשה ושמעתי טיעוני הצדדים בפני קובעת אני כי דין בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי להידחות וכך אני מורה. צודקת המשיבה בטענתה לפיה לא מתקיימים בבקשת המבקשת התנאים הקבועים בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי) התש"ע - 2010. תקנות אלו שנכנסו לתוקפן ביום 9.3.10 מסדירות את סדרי הדין בבקשות לביטול צו הריסה מינהלי ו/או לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי או להארכת מועד לביצוע צו הריסה מינהלי. בין השאר נקבע בתקנות אלו כי הבקשה תוגש לפי הטופס שבתוספת, בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו, כי יפורטו בה כל ההליכים המינהליים והמשפטיים הקודמים בענין הבניה או השימוש שאליהם מתייחס הצו, כי היא תיתמך בתצהיר לאימות העובדות העומדות בבסיסה, לרבות בתצהיר של איש מקצוע המטפל בהליך הרישוי, בכל הנוגע למצב התכנוני ולהליכי התכנון והרישוי - אם נטענה הטענה כי קיים סיכוי ממשי כי היתר הבניה יינתן בתוך פרק זמן קצר, וכי יצורפו לה כל המסמכים הנוגעים לעניין ויומצא העתק לועדה המקומית. על פי תקנה 6 לתקנות אלו בית המשפט לא ידון בבקשה, שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות הנ"ל. בעניננו, המבקשת לא צרפה לבקשתה תצהיר כלשהו לא שלה ולא תצהיר של איש מקצוע המטפל בהליך רישוי כלשהו בכל הנוגע למצב התכנוני ולהליכי תכנון ורישוי ואף לא צרפה כל מסמכים הנוגעים לעניין זה וכך גם הגישה בקשתה בשיהוי ולא על פי התקנות שכן הצו הודבק על הנכס נשוא הצו עוד ביום 10.3.11 ובקשתה הוגשה לביהמ"ש רק ביום 27.3.11 ערב ביצוע הצו ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה. קובעת אני בקבלי טענת המשיבה שדין בקשת המבקשת להדחות על הסף שכן לא מתקיימים בה, כאמור, כל התנאים הקבועים בתקנות וכך אני מורה. זאת ועוד - אף לגופו של עניין דין בקשת המבקשת להדחות. המבקשת אישרה למעשה בבקשתה כי ביצעה את הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי ללא היתר בניה כדין. לא נטען ולא נסתר תצהיר המהנדס מטעם המשיבה לגבי תאור הבניה, לגבי העובדה שאין בידי המבקשת היתר לבניה, ולגבי כך שהבניה לא הושלמה ולא אוכלסה במועד הגשת תצהיר המהנדס ליו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כהוראת החוק. ברור אם כן כי צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ולא נמצא ואף לא נטען ע"י המבקשת, כל פגם בחוקיותו. כל שביקשה המבקשת בבקשתה הוא לעכב את ביצוע צו ההריסה המינהלי למשך 10 חודשים זאת כדי לאפשר לה לפעול ולנקוט בהליכים לקבלת היתר לבניה נשוא צו ההריסה המינהלי. צודקת המשיבה בטענתה לפיה אין לעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי, שכאמור לא נמצא כל פגם בחוקיותו,עד לנקיטת הליכים ע"י המבקשת לצורך הכשרת הבניה נשוא הצו. נפסק לא אחת, נוכח תכליתו של צו ההריסה המינהלי ככלי יעיל לאכיפת דיני התכנון והבניה, כי אין להורות, ככלל, על עיכוב ביצועו של צו הריסה מינהלי על מנת להתחיל לפעול ולנקוט בהליכים לקבלת היתר לבניה נשוא הצו ו/או לשם קידום הליכי תכנון אלא אך ורק "במקרים חריגים ויוצאי דופן" כאשר היתר הבניה נמצא בהישג יד מיידי באופן שרק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב הוצאתו וכי ככלל אין מקום לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי אף לא לשם קידום הליכי תכנון המצויים בראשיתם. כך בעניננו- צו ההריסה המינהלי ניתן והוצא כדין לגבי הבניה נשוא הצו שנבנתה ללא היתר כדין. המבקשת לא החלה כלל בהליכי רישוי לבניה נשוא הצו ובקשתה היא לעכב ביצוע הצו על מנת לאפשר לה להתחיל לנקוט בהליכי רישוי לקבלת היתר לבניה נשוא הצו. קובעת אני, כי הליכי הרישוי לקבלת היתר לבניה נשוא הצו טרם החלו, הינם בראשיתם, אם בכלל, היתר הבניה אינו נמצא כלל בהישג יד מיידי, ארוכה הדרך לקבלתו של היתר הבניה המיוחל אם בכלל ואין מקום לכך שבית המשפט יעכב את ביצוע צו ההריסה המינהלי שלא נמצא פגם בחוקיותו רק כדי לאפשר למבקשת להתחיל ולנקוט בהליכי רישוי לצורך קבלת היתר לבניה נשוא הצו הליכים שטרם החלו, הינם בראשיתם, אם בכלל. היתר הבניה אינו נמצא כלל בהישג יד מיידי, ארוכה הדרך לקבלתו של היתר הבניה המיוחל אם בכלל ואין מקום לכך שבית המשפט יעכב את ביצוע צו ההריסה המינהלי שלא נמצא פגם בחוקיותו רק כדי לאפשר למבקשת להתחיל ולנקוט בהליכי רישוי לצורך קבלת היתר לבניה נשוא הצו. באשר לנזק שייגרם למבקשת, לטענתה, אם יבוצע צו ההריסה המינהלי - נפסק לא אחת כי העובדה שיגרם נזק למבקש אינה בין השיקולים הנשקלים לעניין צו הריסה מינהלי שהרי האינטרס הציבורי גובר על פני אינטרס הפרט הפועל בניגוד לחוקי התכנון והבניה. יפים הדברים שנאמרו לענין זה בב"ש (נצ') 3648/03 זועבי נימר נ' נתנאל אלפסי: "ככלל בענין הריסה בלתי חוקית, אין למי שבנה בניגוד לדין אלא להלין על עצמו שבמעשיו אלו הביא על עצמו נזק. בשל הערכים המוגנים על פי חוקי היסוד, אין ליתן הגנה על בניה בלתי חוקית כאשר הדרך שהתווה בנדון המחוקק במסגרת סעיף 238 (ח) משקף במידה הנכונה את האיזון הראוי והדרוש בין האינטרסים השונים". צו ההריסה המינהלי נועד כדי לתת מענה מעשי, מהיר יעיל ומרתיע לבניה הבלתי חוקית, וכך יוכל לסייע לרשויות ולמערכת שלטון החוק כולה לעמוד בפרץ הבניה הבלתי חוקית. לענין זה, אין אלא להפנות גם לאמור בפסק דין שניתן בע"פ (ב"ש) 7337/06 יסמין אטרש נ. מדינת ישראל, תק-מח 2006 (3), 12458 מפי כב' השופט אלון כדלקמן: "מטרתו ותכליתו של הצו המינהלי, לפי סעיף 238 א' הינה בהסמכת הרשות המינהלית לבער נגע בניה שלא כחוק בעודו באיבו - על כל המשתמע מכך... מצוקתה האישית אין בה כדי לגרוע מהסעד המינהלי שקבע המחוקק לתופעה שכזו, מהסמכות שהפקיד בעניין זה בידי הרשות ומהצמצום המופלג שצומצמה ההתערבות השיפוטית בצווים אלה". כבוד השופט י. טירקל ברע"פ 6076/02 ירדנה שמר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה (תקדין על 2002 (3) 2904) ציין: "הליך של צו הריסה מנהלי ראוי לו שיהיה אמצעי מהיר ויעיל המאפשר תגובה על אתר לבניה בלתי חוקית". כך גם ברע"פ 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א יפו נ' עורקבי , פדי מח (2) 403, 404-397 נאמר: "הפיקוח על הבניה מתמודד לא פעם עם אנשים הפורצים את גדר החוק ומקימים בניינים שלא כחוק, אם מטעמים של רווח כספי ואם מטעמים של מצוקה אישית... משום כך יש צידוק וצורך במכונה יעילה למלחמה בבניה שלא כחוק. צו ההריסה המנהלי נועד להיות מכונה כזאת, אך די שחלק אחד של המכונה יעלה חלודה כדי שהמכונה כולה תושבת". (ראה בעניין זה גם רע"פ 6876/05 אבי נגר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א. בע"פ 10505/03 אזולאי נ' מד"י , פדי נח(2) 625 עמ' 627 נקבע לעניין זה כדלקמן: "צו הריסה מנהלי מיועד מעצם טבעו לשמש מענה מיידי ויעיל לבנייה בלתי חוקית ולמנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח אשר יקשה לשנותן. תכליתו של צו ההריסה היא למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווים בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי כדי להרוויח זמן. מכיוון שתכליתו של צו ההריסה המנהלי היא לסלק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות, יש לבצע כפי שנקבע בפסיקה את צו ההריסה המנהלי בטרם יממש המבקש את מטרתו וישלים את ביצוע מעשי העבירה במקרקעין. צו ההריסה המנהלי נועד כדי לתת מענה מעשי, מהיר, יעיל ומרתיע לבניה הבלתי חוקית וכל יכול לסייע לרשויות- ולמערכת שלטון החוק כולה- לעמוד בפרץ הבניה הבלתי חוקית". ברע"פ 6875/05 נגר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א נאמר: "כמו כן, בית משפט זה, כבר קבע, כי תכליתו של צו הריסה המנהלי הוא סילוק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח "על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות" (ראו: ר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה , פד"י מ' (2)445, 447). כידוע צו הריסה מנהלי הוא אחד האמצעים החשובים לאכיפתם היעילה של דיני התכנון והבניה (ראו: רע"פ 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א יפו נ' עורקבי , פד"י מח' (2) 397, 404, רע"פ 5738/00 סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים (לא פורסם), רע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (לא פורסם). ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, פד"י נט(3) 577 נאמר: "סעיף 238 א לחוק נולד, אפוא מתוך צורך דוחק ליצירתו של כלי אכיפה יעיל, מהיר ואפקטיבי אשר גם אם לא ימנע לחלוטין את תופעת הבניה הבלתי חוקית למצער יהיה בו כדי להביא לצמצום מימדיה על דרך הרתעתם של עבריינים בכוח ועל דרך מניעתם של עבריינים בפועל ליהנות מפרי עוולתם. וזו היא אומנם תכליתה העיקרית של הוראת סעיף 238 א של החוק: ליתן בידי הוועדה המקומית כלי יעיל וקל למיגורה של הבניה הבלתי חוקית בעוד היא בחיתוליה". כך גם נאמרו בעניין זה ברע"פ 1520/01 שוויצר ואח' נ. יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה, פד"י נו(3) 595 הדברים הבאים: "... מצוקתם של הנאשמים מובנת היא...ואולם אין מנוס מן התוצאה שאליה הגענו. אין להשלים עם הזלזול בחוקי התכנון והבניה ובהליכים הנדרשים על פיהם - זלזול שהפך כמעט לנורמה מקובלת בחברתנו. הגנת הסביבה ושמירה על נכסי נוף השייכים לציבור הינם ערכים חשובים הראויים לכיבוד. דיני התכנון נמנים עם הכלי שיצר המחוקק כדי להבטיח את ההגנה על ערכים אלה; על כן, ועקב עוצמתם של האינטרסים העומדים מנגד, מצווים מוסדות התכנון למלא את חובתם ולשמש כבלם אל מול הפרות החוק". כך גם ברע"פ 5971/06 זחאיקה נ' יו"ר ועדה מקומית י-ם, תק-על 2006 (3) 1412 (כב' השופט ג'ובראן) נקבע כי אין ליחס משקל מהותי לעצם קיומם של הליכים לקבלת היתר בזמן הוצאתו של צו ההריסה המינהלי וכי אי ביצוע צו ההריסה המנהלי ו/או עיכובו כדי לאפשר לבעלים להשלים את ההליכים לקבלת היתר, מנוגדת לתכלית החוק ולהגיונו. בע"פ (מחוזי י-ם) 7680/06 שמשון ואח' נ. היועמ"ש עירית י-ם נקבע כי ביהמ"ש לא יבטל צו הריסה מנהלי כאשר לא ניתן לדעת מתי, אם בכלל, יוכלו מבקשי הביטול לקבל את ההיתר המיוחל (כגון שטרם הופקדה תב"ע המאפשרת הגשת בקשה להיתר, לא כל שכן קבלתו) וכאמור ההלכה הפסוקה הינה כי ביצועו של צו ההריסה המנהלי ניתן לעיכוב רק אם היתר הבניה נמצא בהישג יד מיידי, אולם מחמת עיכוב פורמלי אין הוא מושג בפעל. יפים אף לענייננו הדברים כפי שנאמרו ב-עתמ (ת"א-יפו) 1112/03 ישראל טוויטו ואח' נ' עיריית ת"א תק-מח 2003 (2) 2562 "אינטרס בעל משקל מהותי באיזון האינטרסים הוא אינטרס שלטון החוק. במדינת חוק אין אדם יכול לעשות דין לעצמו, גם אם מצבו עגום ואף אם טענותיו צודקות. אין להשלים עם פגיעה מתמשכת בחוק". בית משפט מוסמך לעכב ביצוע צו הריסה מינהלי, אך השימוש בסמכות זו צריך להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן כשקבלת היתר בניה הינה בהישג יד מיידי. הרעיון המונח בבסיסו של צו הריסה מינהלי הוא מתן תשובה מיידית, מהירה ודרסטית לבניה לא חוקית. עיכוב ביצוע הצו בנסיבות המקרה דנן יסכל את תכלית החוק, והיענות לבקשה משמעה ריקון משמעותו של סעיף 238א מתוכן, בדרך עקיפה ושלא על פי כוונת המחוקק. כפי שנפסק לא אחת הרי יעוד צו הריסה מינהלי אינו ענישה אלא יעודו לבער את תופעת הבניה הבלתי חוקית ולתכלית זו צויידה הרשות בסמכויות אלו שהחוק הורה עליהן. עם כל ההבנה לטענות המבקשת ובעיותיה האישיות והכלכליות כפי שפורטו על ידה בבקשתה ובטיעוניה בית המשפט הרי שאין בנימוקים אלה כדי לאפשר למבקשת לעשות דין לעצמה ולפגוע בשלטון החוק. אין במצוקת המבקשת ילדיה ואותם אנשים נוספים בני 16, 19 ו- 24 מהם שניים מוגבלים שלקחה תחת חסותה בהתנדבות, כדי להצדיק את הפרת החוק שהרי טענה זו פותחת פתח לרבים דוגמתה להפר את החוק איש איש למטרתו הוא ואין המבקשת רשאית להפר את החוק בשל תכלית ההפרה. ראה בענין זה ע"פ (באר שבע) 432/90 גברין סלימאן אל נ' מדינת ישראל , תק-מח 93(2), 420, עמ' 424 בו נאמרו הדברים הבאים: "גם לנסיבות האישיות של המערערים, ואני מוכן לצאת מתוך הנחה שמדובר באנשים קשי יום, דלי אמצעים ונזקקי סעד, אין מקום לשמש שיקול לאי מתן צו הריסה שהרי אם נסיבות אישיות יביאו לאי מתן צו הריסה - הרי לא נוכל לשים גבול לביצוע עבירות בניה ע"י ציבור גדול של אנשים שניתן להגדירם כמסכנים וחסרי כל. אין להדור דל בריבו - ונסיבות אישיות אינן יכולות להוות נימוק להקלה בעונש - וגם לא לאי מתן צו הריסה מנהלי, שכאמור, אינו מהווה עונש". וראה גם ע"פ (מחוזי ב"ש) 7259/06 אבו גודה אברהים נ' ועדה מחוזית דרום: "כאמור, היקף שיקול דעתו של בית המשפט הנדרש לדון בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי הינו צר ומוגבל למקרה שבו הוכח שהבניה בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעה עובדה מוגמרת. צו ההריסה המנהלי נועד לשמש אמצעי מהיר ויעיל למיגור התופעה של הבניה הבלתי חוקית, כאשר היא בשלביה הראשונים ואלה הנסיבות אשר באו בפני בית משפט קמא. לאור כל האמור לעיל, אין ממש בטענות המערער. נסיבותיו האישיות אינן יכולות להוות שיקול אשר ימנע או יביא לביטול צו ההריסה המנהלי אשר הוצא כדין ביום 26.12.02 " (ההדגשה שלי א.ט.). אל מול הנזק, הבלתי הפיך, כפי שנטען, שעלול להיגרם מביצוע צו ההריסה ומהריסת הבניה - הבלתי חוקית עומדת תופעה חמורה של בניה בלתי חוקית שפוגעת הן בשלטון החוק ובאכיפתו והן בשלום הציבור ובטחוני. תופעה זו יש למגר. לענין חומרת הבניה הבלתי חוקית והיקף ומימד עבירות התכנון והבניה יפים הדברים של כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 5986/06 אהרון מלכיאל נ' מדינת ישראל: "... שהתופעה של בניה בלתי חוקית הפכה לרעה חולה במחוזותינו. ממדיה הרחבים של תופעה פסולה זו, שיש לעקורה מן השורש, מגבירים את הצורך באכיפה יעילה של דיני התכנון והבניה ובפיקוח הדוק על בניה ללא היתר. בהקשר זה, נודעת חשיבות רבה לביצועם של צווי הריסה במועד שנקבע לכך, זאת בכדי למנוע קביעת עובדות בשטח". יפים לענייננו אף דברי כב' השופט א.רובינשטיין בע"פ 11000/07 פלוני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי לעיכוב ביצועו של צו הריסה מינהלי, כאשר הערעור מכוון נגד איסור השימוש שבעיכוב הביצוע "המאבק בתחומים אלה של בניה שלא כדין הוא סיזיפי, ואין צורך להכביר מילים על "מכת מדינה" רבת הפנים שמילאה את הארץ במקומות שונים. אין סיבה להוציא את הרוח ממפרשי הרשויות המבקשות להיאבק בכך ככל יכולתן ולרפות את ידיהן. על הבונים שלא כדין לידע, כפי שנכתב בפי המשיבה בבית המשפט המחוזי, כי כספם מושם על קרן הצבי, בתי המשפט גם מצווים ליתן יד לכך. עמדתי אינה נובעת משאלת הבטיחות בלבד, אמנם המערער צריך חוות דעת בנושא זה אך היא לא עברה את כור בחינתן של הרשויות, ומכל מקום, עצם הבניה ללא היתר הוא הוא שביסוד הגישה השיפוטית..." (ההדגשה שלי א.ט.). בית המשפט מוסמך לעכב ביצוע צו הריסה מינהלי, אך השימוש בסמכות זו צריך להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן. בענייננו, אין המקרה חריג ויוצא דופן ואין לעכב ביצוע צו ההריסה המינהלי. נוכח האמור לעיל - איני מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי. בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי - נדחית. בהתחשב במצבה האישי והכלכלי של המבקשת שהינם קשים כפי שציינה - איני מחייבת המבקשת בהוצאות בקשה זו ומורה כי כל צד יישא בהוצאותיו. מאחר והחלטתי נשלחת בדואר רשום לצדדים וזאת על פי החלטת בית המשפט מיום 28.4.11 אני מורה על עיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי למשך 45 ימים לצורך הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, אם ירצה בכך מי מהצדדים. אני מורה בזאת שאם המבקשת לא תהרוס את הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי בעצמה -תהיה רשאית המשיבה לבצע את צו ההריסה המינהלי, הוצאות ההריסה יחולו על המבקשת ומניין 30 הימים לצורך ביצוע של צו ההריסה המינהלי יחל מיום סיום תקופת עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי. ההחלטה תשלח ע"י המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה לצדדים. הריסת מבנהצו הריסהצווים