בפני בקשה למתן צו מניעה זמני (בש"א 170215/08) אשר הוגשה ביום 31/7/08 (להלן: "הבקשה"), להורות למשיבות 1 ו- 2 (להלן: "המשיבות") להימנע מכל פעולה או מחדל שיש בו כדי להפריע בכל צורה שהיא למבקשת או לגורם מוסמך על פי דין שיוזמן על ידה בכל עת לתחזק את מערכות הגילוי וכיבוי האש בבניין שברחוב שדרות רוטשילד 28א תל אביב, על-פי תקן ישראלי 1220 חלק 11, ולבדוק את תקינות התקנתן ופעילותן וזאת על ידי מעבדה מוסמכת של המשיב 3 או מי מטעמו בדבר תקינות המערכות האמורות מכוח תקן ישראלי 1220 חלק 3. לטענת המבקשת הצו נדרש לאור העובדה כי הבניין משרת ציבור רחב של אנשים, כשלתדהמת המבקשת התברר לה לאחרונה כי למשיבות אין אישורים מוכרים כדין כמתבקש על פי התקן הישראלי לתחזוק המערכות. בין היתר עותרת המבקשת כי המשיבות יאפשרו לה ולכל גוף שיוזמן על ידה, גישה חופשית לכל קומות הבניין שבהן מצויות מערכות כיבוי וגילוי האש האמורות, לרבות רכזת מערכת הגילוי והכיבוי ולרבות יחידות הקצה. במסגרת המבוקש טוענת המבקשת כי הבדיקה תהייה לצורך האמור בלבד וכי תעשה על ידי חברה מוסמכת אשר היא היחידה בארץ שהתקינה את מערכות גילוי וכיבוי האש בבניין, חברת השמירה טכנולוגיות מיגון [1971] בע"מ (להלן:"חברת השמירה") וכן על ידי המשיב 3. המבקשת שוכרת משרדים בקומה ב' של הבניין וחניון באותו בניין, המצוי בשדרות רוטשילד 28א תל אביב (להלן: "הבניין"). הסכם שכירות נעשה ביום 1/9/2004 לתקופה המסתיימת ביום 31/8/2006 כאשר על פי תקופות האופציה לגבי המשרדים הינו עד ליום 31/8/2012, ולגבי החניון הינו עד ליום 31/8/2014. לטענת המבקשת היא מימשה את שתי תקופות האופציות. לטענת המבקשת, חודשים ספורים לאחר כניסתה למושכר, בחודש פברואר 2005, פנו אליה המשיבות בבקשה כי תפנה את המושכר, תוך שהבהירו כי בדעתן לשנות את המתווה העסקי שלהן לגבי הנכס או להשכירו לשוכר אחר שישכור את הבניין כולו או לערוך מיזם משותף של הבניין עם המגרש הסמוך שהתפנה. המבקשת סרבה להצעה וציינה כי לא תסכים להתפנות מהמושכר. המשיבות שאלו את המבקשת לסכום הפיצוי שתהייה מוכנה לקבל בכדי להתפנות, והמבקשת דרשה 1,000,000$, סכום שלטענתה לא ננקב בעלמא אלא לאחר חישוב הוצאותיה ונזקיה. לטענת המבקשת מרגע זה חייה במושכר הפכו לגיהינום. המשיבות החלו נוהגות כלפיה, כלפי עובדיה ורכושה באלימות עד כדי היזקקות למשטרה ולשירותי כיבוי האש, הכל במטרה לייאש את המבקשת ולהביא לעזיבתה. לטענת המבקשת, הגישו נגדה המשיבות תביעות סרק של פינוי מהמושכר, תביעה כספית ותביעת פינוי מהחניון, שכל מטרתן לגרום לה לעזוב את הבניין. מנגד הגישה המבקשת תביעה נגדית, במסגרתה נתבקש בית המשפט לקבוע כי עד לפקיעת יחסי השכירות, יהיו המשיבות מחויבות להימנע מהפרעה לשכירות של המבקשת. לטענתה, זכתה המבקשת בבקשה לצו מניעה זמני ובתביעה. לטענת המבקשת, הבניין נשוא הבקשה הוא בניין משרדים המשרת את משרדי המבקשת והחניון המושכרים על ידה והן בנק מסחרי (בנק איגוד לישראל בע"מ) אשר נכנס לבניין בימים אלה. לטענת המבקשת, יש חשיבות עליונה בשמירה על שלום הציבור העובד בבניין והמבקר בו. בכל קומות הבניין מותקנות מערכות כיבוי וגילוי אש המפוקחות על ידי רכזת אחת המצויה בקומת הקרקע. עוד טוענת המבקשת כי תקן ישראלי 1220 חלק 11 עוסק בתחזוקת מערכות גילוי אש, וקובע, בין היתר, מספר תנאים הנדרשים ממתחזק מערכות גילוי וכיבוי אש. בין היתר, על המתחזק להיות בעל אישורים מתאימים, להיות בעת הכשרה ייעודית שקיבל מאת היצרן לשם כך, להיות מוכר על ידי הרשויות ולהחזיק את כל הציוד הדרוש לבדיקת המערכת לרבות חלקי חילוף מקוריים וגרסאות תוכנה מעודכנות לתאריך ביצוע התחזוקה. לטענתה, המערכת המותקנת בבניין היא של יצרן בשם Notifier אשר הסמיך בלעדית רק את חברת השמירה לתת שירות ותחזוקה למערכות המיוצרות על ידו. תקן ישראלי 1220 חלק 3 העוסק בהוראות התקנה של מערכות גילוי אש מחייב קיומו של אישור מטעם מעבדה מוסמכת של המשיב 3, מכון התקנים הישראלי, לשם התקנת מערכות גילוי וכיבוי אש. לטענת המבקשת כשבוע לפני הגשת הבקשה הגיע למשרדיה נציג חברת ברק אש בע"מ (להלן: "חברת ברק אש") וביקש לבדוק את מערכות גילוי וכיבוי האש המצויות במשרדי המבקשת בקומה ב' של הבניין. לטענת המבקשת היא אישרה לו להיכנס לקומה בה מצוי המשרד, מאחר וידעה כי חברה זו מבצעת עבודות תחזוקה של מערכות הגילוי והכיבוי בבניין ובידיה אישור ביקורת שנתית על כך. יום או יומיים לאחר מכן התברר לה כי חברת ברק אש אשר מבצעת את בדיקות מערכות גילוי וכיבוי האש בבניין מזה כמה שנים, אינה מוסמכת כלל לבצע בדיקות כאמור. בדיקה עם המשיב 3 איששה את החשד כי חברת ברק אש אינה מוסמכת לעסוק כלל בתחזוקת מוצרים של חברת Notifier, אלא של חברות אחרות. לטענת המבקשת, משמעות הדברים היא כי קיים חשש שבמשך שנים נגרם נזק לבניין וחברת ברק אש אינה יכולה לספק כל עדכון ותיקון ראוי של המערכת כנדרש מהיצרן ומהמשיב 3. לטענת המבקשת ניסיונותיה לבוא בדברים עם המשיבות לגבי בדיקת המערכות השונות בבניין הקשורות למושכרי המבקשת עלו בתוהו. לטענתה המצב הקיים מהווה סכנה לבטיחות הציבור, בעייה בכיסוי הביטוחי ומעל לכל, חשש משריפה שתפרוץ בבנין ללא מתן מענה הולם. ביום 31/7/08 ניתן על ידי סגן הנשיא, כבוד השופט שנהב, צו מניעה זמני כמבוקש עד לדיון במעמד הצדדים. ביום 4/8/08 הגישו המשיבות בקשה דחופה ביותר לביטול הצו הארעי שניתן במעמד צד אחד (בש"א 170399/08). לטענתן, קיבלה המבקשת את הצו על יסוד הטעיית בית המשפט, תוך שימוש לרעה בהליכים משפטיים ובניגוד לדין החל על צווים זמניים. לטענת המשיבות הפרה המבקשת את הסכמי השכירות בין הצדדים ולא מימשה את תקופת האופציה כדין. לפיכך הגישו המשיבות תביעות פינוי, תביעה כספית ותביעת פינוי נוספת. לטענת המשיבות פסק דינו של כב' השופט אטדגי, הנזכר בבקשת המבקשת, לא הכריע בזכויות הצדדים. לגופו של עניין טוענות המשיבות כי במסגרת אחזקת הנכס, הן דואגות לקבל אישורי גילוי וכיבוי אש. החברה המטפלת והנותנת אישורי ביקורת שנתיים למערכות גילוי וכיבוי אש בנכס, הינה חברת ברק אש, שלטענתן מוסמכת לבצע בדיקות מסוג זה על ידי המשיב 3, מכון התקנים. לטענת המשיבות טענות המבקשת בדבר דאגה כביכול לחיי אדם הן הטעייה, שכן המבקשת אינה מאפשרת גישה למשיבות ולחברת ברק אש, לשטחים שבהחזקתה לצורך טיפול במערכות כיבוי וגילוי אש. לטענת המשיבות המבקשת לא פנתה אליהן מעולם בטענה כי חברת ברק אש אינה מוסמכת לבדוק את מערכות הגילוי והכיבוי, וכך מדי שנה, קיבלו המשיבות אישורים שנתיים של חברת ברק אש המאושרת על ידי מכון התקנים לביצוע תחזוקת מערכות גילוי וכיבוי אש. לטענת המשיבות אין בסיס לחשש כי יש בעייה כלשהי בבדיקות של חברת ברק אש. לטענת המשיבות, על-פי גרסת המבקשת, כבר ביום 17/708 נודע לה כי חברת ברק אש אינה מוסמכת למערכת הספציפית המותקנת בנכס ולמרות זאת בחרה שלא לפנות למשיבות לבירור העניין עד ליום 31/7/08, יום הגשת הבקשה. כן טוענות המשיבות כי המבקשת הטעתה את בית המשפט כשלא גילתה כי מנעה את כניסת חברת ברק אש לתחום המצוי בחזקתה, ונמנעה מלפנות למשיבות לבירור העניין וכן השתהתה עם הגשת הבקשה כשבועיים ימים. לטענתן, נגרם להן נזק כתוצאה מפלישת גורמים זרים לשטחן,המבצעים פעולות שונות בנכס שאינו בהחזקת המבקשת, ללא כל בסיס בדין ותוך שימוש לרעה בצווים זמניים. ביום 4/8/08 ניתנה החלטת כבוד השופטת טולקובסקי לפיה: "לאור נימוקי הבקשה לביטול הצו הארעי שניתן, במעמד צד אחד, בבש"א 170215/08 ולאור אישור מכון התקנים לחברת "ברק אש", אשר צורף לבקשה, ראיתי להורות על צמצום הצו הארעי שניתן על ידי כב' השופט שנהב, כך שיחול רק על השטחים המוחזקים על ידי המשיבה בבקשה דנן, X בע"מ, וזאת עד לדיון במעמד הצדדים כפי שנקבע ליום 10.8.08". ביום 5/8/08 הגישה המבקשת "בקשה דחופה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד אגב הטעיה חמורה ומצג שקרי" (בש"א 170493/08). בבקשה זו טענה המבקשת כי ההחלטה לצמצום הצו שניתנה על ידי כבוד השופטת טולקובסקי, ניתנה עקב הטעיית בית המשפט. לטענת המבקשת אין חולק כי לחברת ברק כיבוי אש יש אישור של מכון התקנים לתחזק מערכות אש שונות, אך אין לה אישור לתחזק את המערכת מסוג Notifier שיש בבניין. בהתייחס לבקשה זו נתנה כבוד השופטת טולקובסקי ביום 5/8/08 החלטה הקובעת: "לא ראיתי לשנות החלטתי מיום 4/8/08, בדבר צמצום הצו הארעי לשטחים המוחזקים בידי המבקשת. כל טענות הצדדים, תידונה בדיון במעמד הצדדים". דיון . ראשית, אדון בטענות מקדמיות של המשיבות, שבעטיין, לטענתן, יש להורות על דחיית הבקשה. לאחר מכן, במידת הצורך, אתייחס הצדדים לגופו של עניין. (1) שיהוי . לטענת המשיבות לוקה הבקשה בשיהוי שכן למבקשת היה ידוע, מזה זמן רב, על הבעיות הנטענות של כיבוי אש, ובין כך הוצאו כנגדה בשל כך צווי סגירה שונים, היא הגישה בקשות שונות במסגרת הליכים אלו ובין הצדדים אף התנהלו התכתבויות קודמות. כך למשל מפנות המשיבות לפרוטוקולים וגזרי דין שונים שעסקו בנושא צו הסגירה מיום 29/6/2006 ומיום 6/3/2008 וכן לבקשה שהגיש ב"כ המבקשת לארכה טרם מתן צו סגירה, תגובה לבקשה זו, החלטת כבוד השופטת יסכה רוטנברג, וכן להתכתבויות שונות שהיו בין הצדדים. מנגד טוענת המבקשת כי רק לאחרונה וסמוך להגשת הבקשה נודע לה על הבעיה הספציפית בגינה הוגשה הבקשה, היינו כי חברת ברק אש, המבצעת את הבדיקות של מערכות גילוי וכיבוי האש בבניין מזה כמה שנים, אינה מוסמכת כלל לבצע בדיקות כאמור. לאחר שבחנתי את החומר שבפני ואת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הבקשה אינה לוקה בשיהוי. אכן, בעבר היו למבקשת דיונים ובקשות שונות בעניין צוויי סגירה הנוגעים לאי עמידה בדרישות כיבוי אש ואף התנהלו בעניין התכתבויות בין הצדדים, אלא שאלה לא היו קשורים לסוגיית ההסמכה של חברת ברק אש לבצע את הבדיקות האמורות - נהפוך הוא. מהתכתבויות, בקשות ודיוני העבר אמנם עולה כי המבקשת ידעה כי היא נתקבלת בקשיים בקבלת אישור כיבוי אש, ועל כך אין חולק, אלא שלא עולה כלל כי למבקשת היה מידע כלשהו בדבר היעדר הסמכה לחברת ברק אש לבצע את הבדיקות, שהיא הסיבה שבעטיה הוגשה הבקשה שבפני. המשיבה גם לא הוכיחה כי דיונים וצווים והתכתבויות אלו התייחסו למידע חדש זה. נראה לכאורה כי אותו מידע בדבר העדר הסמכה לחברת ברק אש לבצע את הבדיקות למערכת האמורה, התברר למבקשת רק לאחרונה. משכך אני קובעת כי המבקשת לא השתהתה בהגשת הבקשה. (2) ניקיון כפיים . טענה מקדמית נוספת של המשיבות היא כי המבקשת איננה נקיית כפיים בשל כך שאין לה רישיון עסק, דבר שהלא גילתה לבית המשפט, ומכאן שדאגתה כביכול לשלום הציבור, ריקה מתוכן. מנגד טוענת המבקשת כי קיומו של צו הסגירה של החניון אינו רלוונטי, ודווקא מצביע על חוסר תום ליבן של המשיבות, המערימות עליה קשיים בקידום העניינים הנחוצים אל מול הרשויות. כך, בחוסר תום לב טוענות המשיבות כי המבקשת חסרת נקיון כפיים, מאחר ואין לה רישיון עסק, כאשר הן אלה שמטרפדות את אפשרות מתן אותו רישיון עסק למבקשת, על ידי מניעת ביצוע בדיקה על ידי חברת השמירה. לאחר שבחנתי את החומר שבפני ואת טענות הצדדים אני דוחה את טענות המשיבות בשאלת ניקיון הכפיים. בין הצדדים קיים סכסוך בכל הנוגע לביצוע בדיקות זו אצל זו מזה זמן רב. ראשית לא ניתן לשלול את טענת המבקשת כי לא קיבלה את הרישיון בשל בעיות כיבוי אש הנוגעות לבדיקה הבלתי הולמת שביצעו המשיבות באמצעות ברק אש, וכי היא זקוקה לאישור הספציפי בעניין שבפני, בין היתר, לשם העברתו לרשויות כיבוי האש. אין ספק כי בהעדר אישור כיבוי אש, לא יכולה המבקשת לקבל רישיון עסק. בנוסף, המבקשת שוכרת מהמשיבות גם משרדים. לפיכך אני דוחה את טענת המשיבות כי יש לדחות את הבקשה בשל היעדר ניקיון כפיים. (3) זהות סעדים . המשיבות טוענות כי הבקשה מנוסחת בצורה גורפת וזהה זהות מוחלטת להמרצת הפתיחה, היינו קיימת זהות מוחלטת בין הסעדים. בעניין זה טוענת המבקשת כי טענה זו לא הועלתה בתגובות/בקשות המשיבה וכי בכל מקרה במקרה זה יש ליתן את הסעד הזמני למרות זהות הסעדים. אינני מקבלת את טענת המשיבות. העילה המבוקשת בהמרצת הפתיחה (הפ 200626/08) הינה לסעד הצהרתי לפיו: "בית המשפט הנכבד מתבקש להצהיר כי המשיבות 1,2 חייבות להיענות לאלתר כל דרישה של המבקשת או מי מטעמה הנוגעת לתקינות, לטיפול ולאחזקה שוטפים ותדירים מעת לעת, וכנדרש על פי כל דין, של מערכות גילוי וכיבוי האש והעשן של הבניין בשד' רוטשילד 28 א תל - אביב. בכלל זה מתבקש בית המשפט הנכבד להצהיר כי למבקשת גישה חופשית לכל מערכות אלה בבניין ללא כל תנאי או סייג." מנגד העילה הנדונה בבקשה שבפני, ואשר הוגדרה ברישא החלטה זו, הינה לצו ספציפי לפיו תתיר המשיבה בדיקה של מערכות כיבוי האש על ידי מעבדה מוסמכת על-פי מכון התקנים, חברת השמירה. זאת ועוד, וכפי שקבע כב' השופט י' אטדגי בהתדיינות קודמת בין הצדדים ביחס לסעדים אחרים, אין די בזהות הסעדים כדי להביא לדחיית הבקשה לסעד זמני אם שוכנע בית המשפט כי מהבחינות האחרות ראוי לתיתו. ראה החלטתו של כבוד השופט אטדגי מיום 17/6/07 בש"א 161030/07 ו- בש"א 161035/07 X בע"מ נ' M & D REAL ESTATE LTD (נספח ג' לבקשה) ופסק הדין אליו הוא מפנה ברע"א 2059/98 וולטה ייצוב קרקע נ' P. R.S. מדיטרניין בע"מ, פ"ד נב (4) 721, 732. (4) קיומה עילת תביעה לכאורה . לאחר שדנתי לעיל בטענות המקדמיות שהעלו המשיבות לעניין הצורך בדחיית הבקשה, אדון בבקשה לגופה. כלל הוא כי על מנת שינתן צו זמני על בית המשפט להשתכנע, בין היתר, בדבר קיומן של ראיות לכאורה בקיומה של עילת תובענה. ראה אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 505 - 506 (2007): "השאלה הראשונה, שיש לדון בה בבקשה לסעד זמני, נוגעת לטיב התביעה ולסיכוייה. לעניין זה די בכך שהוכח שהתביעה אינה טורדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים." (שם, עמ' 506). בעניין זה מפנה המבקשת למספר דינים: סעיף 6 לחוק שירותי כבאות, התשי"ט - 1959, תקנה 3 לתקנות שירותי הכבאות (ציודי כיבוי בבניין מסחרי), התשל"ב - 1971 לחוק התקנים, התשי"ג - 1953 וחוק השכירות והשאילה, התשל"א - 1971 (להלן: "חוק השכירות והשאילה"). לטענת המשיבות לא קיימת למבקשת עילת תביעה מאחר ולפי חוק השכירות והשאילה אסור למבקשת לעשות דבר, אלא אם כן פנתה קודם לכן למשיבות, דבר שהמבקשת לא עשתה לטענתן. לבסוף טענו המשיבות כי לא קיים תקן ישראלי רשמי לתחזוקה של גילוי וכיבוי אש ולפיכך אין בתקנות כיבוי האש כדי להקים למבקשת עילת תביעה. אבהיר כי לטעמי עניין סוגיית קיומה של עילת תביעה לכאורה לגבי זכותה של המבקשת לעשות שימוש סביר ללא הפרעת המשיבה נדון והוכרע בבקשות קודמות שנדונו בפני כבוד השופט אטדגי, ובכלל זה חובת המשיבה להימנע מלפעול בעניינים ספציפיים הנוגעים לשטחים המשותפים: לסגור את דלתות החירום המובילות מהחניון למדרגות הבנין, להימנע מכל פעולה שתפריע לפעילות התקינה של המזגנים ולהימנע מכל פעולה שתגרום להפסקה יזומה של החשמל למשרדים. כבוד השופט אטדגי קבע בדיון בסוגיית העילה כי: "על פניו נראה, כי זכותה של המבקשת לשימוש במושכר כוללת גם את הזכות למעבר חופשי בין החניון למדרגות הבנין, שנעשה דרך דלתות החירום, ושעל כן יש להותיר את דלתות החירום פתוחות" (בש"א 161030/07 ו- בש"א 161035/07 X בע"מ נ' M & D REAL ESTATE LTD צורפה כנספח ג' לבקשה, עמ' 3, סעיף 6). זאת ועוד, זכותה של המבקשת לשימוש במושכר במשך תקופת השכירות ללא הפרעה מצידו ומטעמו של המשכיר היא זכות המוקנית למבקשת מכוח סעיף 11 לחוק השכירות והשאילה. זכותה של המבקשת לשימוש במושכר כוללת מן הסתם גם את היכולת לעשות שימוש דה פקטו במושכר בצורה בטוחה ואין מדובר בזכות "תיאורטית". לעיתים כרוכה זכות זו גם בביצוע פעולות מחוץ למושכר עצמו, במערכות אשר פעולתן ותקינותן משליכה על יכולת השימוש הסביר במושכר. בין כך למשל הזכות למעבר חופשי בין החניון למדרגות הבנין, אשר נדונה בפני כבוד השופט אטדגי וכן הזכות לבחינת תקינות או לקבלת אישור תקינות כדין של מערכות כיבוי וגילוי האש של הבניין, אשר ממילא יש להן השלכה על הפעילות במושכר. סוגיה זו מובילה איפוא לדיון במחלוקת העיקרית שבין הצדדים והיא מי הגוף המוסמך על פי דין לביצוע תחזוקה ובדיקת תקינות ופעילות של מערכות הגילוי וכיבוי האש בבניין נשוא הבקשה שבפני. כפי שעולה מנספח ה' לבקשת המבקשת "תקן ישראלי ת"י 1220 חלק 11" סעיף ב.2. לנספח ב' לתקן, על מתחזק מערכת להיות בעל הכשרה ייעודית על ידי יצרן לאותו ציוד רלבנטי. כפי שעולה מנספח ט' שהמבקשת צרפה לבקשתה, מסמך של היצרן חברת Notifier, חברת השמירה היא החברה הבלעדית לטיפול במערכותיה של חברת Notifier שהינן המערכות נשוא הבקשה שבפני. דבר זה אף קיבל חיזוק בעדותו של מר אבישי אפנר, המשמש כקב"ט בנק איגוד, שהיא שוכרת אחרת נוספת בנכס. בתחילה טענו המשיבות כי במסגרת אחזקת הנכס הן דואגות לקבל אישורי גילוי וכיבוי אש. לטענתן החברה שטיפלה מטעמן בעניין ונתנה להן אישורי ביקורת שנתיים למערכות הגילוי וכיבוי האש בנכס, היא חברת ברק אש בע"מ, המוסמכת לבצע בדיקות מסוג זה. המשיבה אף צרפה אישור מכון התקנים (נספח ג' לבקשתה הדחופה לביטול צו ארעי שניתן במעמד צד אחד). לאחר מכן ובמהלך הדיון שבפני התברר כי לחברת "ברק אש" אין הסמכה לביצוע פעולות האחזקה למערכות המצויות אצל המשיבה של חברת Notifier. כך עולה הן מתעודת עובד ציבור, שהוגשה על ידי המשיב 3, מכון התקנים, וכן כפי שעולה מחוות דעת המומחה, מר עמית אסתרי, מיום 12/8/2008 מטעם המשיבות ולפיה לחברת ברק אש אין אישור מכון התקנים לטיפול במערכות אלו (ולכן, על פי חוות הדעת היא העבירה את האחריות לכך לחברה אחרת). במהלך הדיון, טען המומחה מטעם המשיבות כי אישור כזה קיים לחברת קרן אש (1992 ג.) בע"מ (להלן: "קרן אש"), וכי חברת ארדן מערכות גילוי וכיבוי אש יו.אל (2002) בע"מ (להלן: "חברת ארדן"), שהיא זו שביצעה את בדיקות המערכת בנכס, הינה למעשה היינו הך בשל זהות הבעלות בשתי החברות. כך שלשיטת המשיבה, משבוצעה בדיקה על ידי חברת ארדן, הרי שבוצעה בדיקה על ידי חברה מוסמכת. המשיבה הציגה מסמך של רואה חשבון לפיו חברת קרן אש וחברת ארדן פעילות כקבוצה ונשלטות על ידי אותם בעלי מניות. גם אם חב' ארדן ביצעה את הבדיקות של המערכות בבניין אין הדבר כאילו בוצעו הבדיקות על ידי חברת קרן אש שהיא חברה בעלת אישיות משפטית נפרדת. יתרה מכך, המשיבה לא זימנה לעדות מי מחברת קרן אש או מחברת ארדן על מנת שיעיד על ביצוע הבדיקה. אי הבאתם של עדים חיוניים אלו, בעיקר נוכח השתלשלות העניינים בה טענו תחילה המשיבות כי חברת ברק אש מוסמכת לבצע את הבדיקות ואחר כך התברר כי לא כך הדבר, עומדת לה לרועץ. למעלה מהצורך אציין כי גם שאלת ההסמכה שיש לחב' קרן אש נותרה ללא תשובה מספקת. לאחר כל השתלשלות העניינים דלעיל, ולאחר שכל העת טענת המשיבות היתה כי הן מבצעות את הבדיקות על ידי חברה המוסמכת לעשות זאת על פי מכון התקנים והיצרן (כשבתחילה כאמור טענה שחברת ברק אש מוסמכת לכך ולאחר מכן טענה שחב' קרן אש מוסמכת לכך באמצעות חברת ארדן) שינו לפתע המשיבות חזית, ובחקירתה של הגב' קינגסברג מטעם המשיב 3 לגבי החובה לפעול לפי תקן ישראלי 1220 חלק 11 והאם הוא תקן רשמי, ובסיכומיהן כי הוא אינו תקן רשמי ואינו מחייב. אינני מקבלת טענות אלה של המשיבות. ראשית, מדובר בטענות חדשות שלא הועלו ולו ברמז לאורך כל ההליך עד לסופו, וממילא לא יכלה המבקשת להתייחס לכך. שנית, חוות דעת המומחה מטעם המשיבות קבעה מדוע לדעת המומחה נעשתה בדיקת המערכות מטעם המשיבות על ידי מי שהוא מוסמך על ידי מכון התקנים והיצרן. לא נאמר בה ברמז כי אין צורך לעמוד בתקן ובהסמכות הללו. שלישית, בהתנהלות ובהתנהגות המשיבות לאורך כל הדרך, גם בפני בית המשפט, ראו עצמן המשיבות כמי שצריכות לעמוד בתקן האמור, בין אם עסקינן בתקן רשמי ובין אם לאו, ולא בכדי התאמצו להביא ראיות שונות בדבר ההסמכה שיש לחברות השונות מטעמן ועמידתן בדרישותיו. רביעית, בקשתה של המבקשת עוסקת בשתיים: מתן צו לתחזוק כנדרש על פי תקן ישראלי 1220 חלק 11 וכן לבדיקת תקינות התקנתן ופעילותן של המערכות לפי תקן ישראלי 1220 חלק 3. גם לו קיבלתי טענותיהן של המשיבות בהסתמכן על תדפיסים מהאינטרנט (מש/10 ו- מש/11) כי תקן ישראלי 1220 חלק 11 איננו מחייב, הרי לפי הראיות בהם מבקשים להתלות עולה כי תקן 1220 חלק 3 הינו מחייב. משכך ומשלא הציגו המשיבות אישור חברה מוסמכת בהתאם לתקן זה, ממילא מחויבות המשיבות בשלב זה לאפשר לחברת השמירה לבדוק תקינותן ופעילותן של מערכות גילוי האש בהתאם לתקן זה. לאור זאת ממילא תצטרך חברת השמירה להיכנס לשטחי הנכס לשם ביצוע בדיקות ההתאמה לתקן 1120 חלק 3. משכך ממילא לשם ביצוע בדיקה זו תגרם אותה פגיעה נטענת של המשיבות של כניסה לנכס על ידי גורמים זרים. לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי המבקשת עמדה בנטל להראות כי לכאורה נעשתה בדיקת מערכות כיבוי וגילוי אש ותחזוקתן שלא על ידי חברה מוסמכת כנדרש. (6) מאזן הנוחות . אחד מהשיקולים שיש לשקול במסגרת בקשה לסעד זמני הוא מאזן הנזקים אשר צפויים להיגרם לכל אחד מן הצדדים. מחד אין צורך להכביר במילים בדבר החומרה שבאי ביצוע בדיקת מערכות כיבוי וגילוי אש על ידי חברה מוסמכת כנדרש. כמו כן ביצוע בדיקה כזו (ברגיל על ידי המשכיר) הוא בגדר זכויותיה של המבקשת לשימוש סביר במושכר. מאידך הנזק שעשוי להיגרם למשיבה מביצוע בדיקה על ידי חברת השמירה הוא בהסתובבות "גורמים זרים" בבניין. באיזון הנזקים זה מול זה, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. עם זאת במסגרת הסעד הזמני אאפשר פעם נוספת למשיבה לבצע בדיקה ותחזוקה זו באמצעות חברת השמירה, בעצמה, כפי שיפורט להלן. לאור כל האמור לעיל ניתן בזאת צו זמני האוסר על המשיבות להפריע למבקשת לערוך, באמצעות חברת השמירה, בדיקה ותחזוקה למערכות כיבוי וגילוי האש בכל הבניין, בין בשטחים שהמבקשות מחזיקות בהן ובין שלא. הבדיקה והתחזוקה יתבצעו בתוך 7 ימים (ברוטו) מתחילת הבדיקה. הבדיקה והתחזוקה יעשו על ידי אנשי חברת השמירה ללא נוכחות אנשים מטעם המבקשת. הבדיקה והתחזוקה יעשו, בשלב זה, על חשבון המבקשות. הצו כפוף להמצאת ערבות צד ג' (שאיננה חברה בע"מ) על סך 50,000 ₪ וכן הפקדת ערבון כספי (או בערבות בנקאית צמודה שתעמוד בתוקפה על למתן פסק דין בתובענה) בסך 10,000 ₪. הפקדת הערבויות דלעיל תיעשה תוך 7 ימים מתום התקופה שניתנה למשיבות להשגת האישור כאמור להלן, דהיינו תוך 7 ימים מיום 28/8/08, שאם לא כן יפקע הצו. הצו לא ייכנס לתוקפו במידה והמשיבות ימציאו למבקשת, עד ליום 28/08/08 אישור חברת השמירה כי חברת השמירה ביצעה בדיקה ותחזוקה בכל מערכות כיבוי וגילוי האש שבבניין, הן בשטחים שבחזקת המבקשת והן אלו שאינן בחזקתה, וכי הן תקינות. למען הסר ספק, במקרה כזה, בשלב זה, יעשו הבדיקה והתחזוקה על חשבון המשיבות. המשיבות 1, 2 ישלמו למבקשת הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. הבקשה נגד המשיב 3 שלמעשה לא התנגד לבקשה - נמחקת ללא צו להוצאות. שריפהבתים משותפיםכיבוי אשבניין