עיריית תל אביב מנהלת הליכי הוצאה לפועל כנגד אוזנה יעיש (להלן: "החייב"). במסגרת הליכים אלו מונה התובע כונס נכסים על זכויותיו של החייב במקרקעין ברחוב יפת 191 בתל אביב (להלן: "הנכס"). הזכויות בנכס הן בבעלות משותפת של החייב ושל אוזנה אסתר ז"ל, אשר יורשותיה הן איריס דנינו, סיגל יאיר ומירי בנימין. כונס הנכסים, עו"ד נימצוביץ (להלן: "הכונס") הגיש לבית משפט זה תובענה לפירוק השיתוף בנכס תוך מכירתו לכל המרבה במחיר, ולחלוקת הפדיון בין יורשות המנוחה ובינו (היינו, בין השותפים בנכס בחלקים שווים). משלא צורף לכתב התביעה אישור רשם ההוצאה לפועל לכונס להגשת תובענה לפירוק שיתוף במקרקעין, התבקש הכונס להעבירו לעיון בית המשפט. נדמה שבין הצדדים שוררת הסכמה כי חלוקה בעין של הנכס אינה יעילה כלכלית, ויש למכור אותו למרבה במחיר באמצעות כונס נכסים. ב"כ היורשות עתר למינויו ככונס נכסים למכירת הנכס, ואף הצהיר כי יסתפק בשליש משכר הטרחה שיבקש הכונס [שמונה על ידי רשם ההוצאה לפועל] במסגרת הליך זה, אולם הכונס העלה טענה כי ממילא הוא כבר מונה ככונס נכסים על ידי רשם ההוצאה לפועל, ולכן אין מקום למנות כונס אחר מלבדו במסגרת הליך פירוק השיתוף שלפני בית המשפט. האם ניתן אישור רשם ההוצאה לפועל להגיש תובענה לפירוק שיתוף כאמור, מונה עו"ד אבי נימצוביץ ככונס נכסים על זכויות החייב במקרקעין על ידי רשם ההוצאה לפועל. כידוע, ועל פי ההלכה הפסוקה (לעניין זה ראו את פסק דינו של בית המשפט העליון ב- רע"א 8233/08 מרגלית כובשי נ' עו"ד איל שוורץ), כל עוד לא ניתנה לכונס נכסים הסמכה מפורשת של רשם ההוצאה לפועל לפנות בהליך של פירוק שיתוף, לא יכול כונס הנכסים לעשות זאת. במקרה דנן, מתברר שהרשאה מפורשת לא ניתנה לכונס. כל שהוצג לפני בית המשפט הוא "הודעה לרשם ההוצאה לפועל" שהגיש הכונס לרשם ההוצאה לפועל ובה הודיע לרשם כי בימים הקרובים יגיש תביעה לפירוק שיתוף, וההודעה נרשמה לפני הרשם. נשאלת השאלה האם יש באמור בהודעה או בהחלטת הרשם (לפיה ההודעה נרשמה) כדי להסמיך את הכונס להגיש התובענה לפירוק שיתוף לבית המשפט. לטעמי, התשובה שלילית. חובת כונס נכסים, הוא זרועו הארוכה של הגוף הממנה אותו, ובמקרה דנן של רשם ההוצאה לפועל, היא לפעול על פי הוראות שניתנות לו. זו החובה הכללית של כונס הנכסים, וגם היא מצויינת באופן ספציפי בצו המינוי שיצא מלפני הרשם ובהוראות שניתנו לכונס ("לפני ביצוע כל פעולה יפנה כונס הנכסים בבקשה למתן הוראות"). הנה כי כן, רשם ההוצאה לפועל קבע מפורשות בצו המינוי כי יש לפנות בבקשה למתן הוראות בטרם נקיטת כל פעולה. במקרה דנן, הכונס לא ביקש הוראות מרשם ההוצאה לפועל כיצד עליו לנהוג, אלא הודיע לרשם כי יגיש תובענה לפירוק שיתוף. זאת ועוד; לטעמי גם החלטת הרשם כי ההודעה נרשמה לפניו, אינה יכולה להוות אישור מכללא להגשת התובענה, באשר בבקשה למתן הוראות על הכונס לנמק ולפרט לפני הרשם את השיקולים להגשת התביעה, והרשם במסגרת החלטתו יכול להעבירה לתגובה של החייב או של בעלי הזכויות האחרים ובכל מקרה החלטתו נתונה לבחינה של ערכאת הערעור. הודעה והחלטה לקונית שההודעה נרשמה, אין בה כדי לאפשר ביקורת שיפוטית על החלטותיו. משכך - ומשלא ניתנה הסמכה לפנות לבית המשפט, לא ניתן היה להגיש התביעה שלפניי, והיא הוגשה טרם עת. ניתנת בזאת ארכה לתובע של 30 ימים מהיום (ימי הפגרה יבואו במניין) להמציא אישור של הרשם. לא יעשה כן - תמחק התביעה. האם כבר מונה כונס נכסים ואין מקום למנות כונס נכסים למכירת הנכס אמנם, נקבע כאמור כי התובענה הוגשה טרם זמנה, ואין מקום לדון בשאלה זו שבכותרת, ויש לקרוא האמור להלן במאמר מוסגר, אולם על מנת לייעל ולקדם את ההליך, וככל ויומצא אישור הרשם להמשכו, הרי יש בה כדי לקדם ההליך: במסגרת הדיון ביקש ב"כ היורשות - שגם הן שותפות בנכס - כי בית המשפט ימנה אותו ככונס נכסים לפירוק השיתוף לצורך מכירת הנכס וחלוקת התמורה בין השותפים, וציין כי יסתפק בשליש משכר הטרחה אותו יבקש התובע. התובע התנגד לכך, וטען שאם ימונה כונס נכסים לצורך פירוק השיתוף, הרי הדבר ירוקן מתוכן את החלטת רשם ההוצאה לפועל כאשר הוא, מי שמונה ככונס נכסים על ידי הרשם, לא יוכל לבצע את תפקידו מכח צו המינוי המורה לו לעשות הכל לצורך גביית החוב. עוד טוען התובע כי אם בית משפט זה ימנה כונס נכסים לצורך פירוק השיתוף, הרי הדבר יהווה למעשה שחרורו מתפקידו, ללא סיבה ראויה וללא טעם. טענה זו דינה דחייה: התובע מונה ככונס נכסים על זכויות החייב בנכס במסגרת תיק הוצאה לפועל. התובע נכנס בנעליו של החייב, ואין לו בנכס המקרקעין יותר ממה שיש לחייב בו - מחצית מהזכויות. שותף במקרקעין זכאי לדרוש את פירוק השיתוף (ויש כמובן להבחין בין שותף טבעי לבין כונס נכסים על הזכויות - ולעניין זה ראו הדיון בפס"ד כובשי). כונס הנכסים מונה על זכויות שותף אחד בנכס ולא על זכויות הנכס כולו, והוא לא מונה ככונס נכסים לשם ביצוע פירוק השיתוף. לא ניתן במסגרת הדיון בתיק זה להישען על צו רשם ההוצאה לפועל, כאשר הצו אינו מתייחס למכירת הנכס כולו במסגרת הליך של פירוק שיתוף. אכן, ניסוח הצו של רשם ההוצאה לפועל עשוי ללמד לכאורה כי הכונס שמונה על ידו כבר מוסמך למכור את הנכס, ברם נדמה לי - בזהירות רבה - כי שגגה יצאה מלפני הרשם וראוי כי הכונס יפנה בבקשה להבהרה האם הנוסח הצו מתאים למקרה דנן. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר בית המשפט הוא המוסמך להורות על פירוק שיתוף במקרקעין, וחזקה על רשם ההוצאה לפועל שלא הורה לבצע פעולה ש אינה בגדר סמכויותיו בדין. כך או כך, צו המינוי שיצא מלפני הרשם אינו יכול לחייב את בית המשפט במסגרת הליך של פירוק שיתוף בבית המשפט - ואין דינו של כונס נכסים שמונה על זכויות החייב כדינו של כונס נכסים לעניין מכירת הנכס. לבית המשפט שיקול דעת אם למנות את התובע, הוא כונס הנכסים שמינה רשם ההוצאה לפועל, ככונס נכסים לביצוע פירוק שיתוף או למנות את ב"כ הנתבעים או אף אחר ככונס נכסים, ושיקולים רבים עומדים במסגרת השאלה את מי ראוי למנות, ובהם גם ניסיון העבר של המועמד לתפקיד ויכולתו למלא את התפקיד באופן ראוי - וממילא זאת טרם נעשה. לסיכומו של דבר - ניתנה ארכה כאמור להמצאת אישור הרשם. לאחר קבלת הסמכה של הרשם, תבחן גם השאלה ביחס לזהות כונס הנכסים. תז"פ 15.10.13 כינוס נכסים