זוהי תביעה שעניינה פיצוי בגין טעות והטעייה במהלך מכרז לקניית רכב. לטענת התובע ביום 23/9/09 השלים רכישת רכב במסגרת מכרז אשר נערך על ידי הנתבעת 1 ואולם כעבור מספר חודשים עת הכניס את רכבו לטיפול במוסך גילה כי מספר המנוע של הרכב אינו תואם את מספר המנוע המופיע ברישיון הרכב וכן גילה כי המספר המוטבע על שלדת הרכב איננו מקורי. עוד מציין התובע כי התברר לו שברישיון הרכב מצוין כי הרכב משנת ייצור 2001 בעוד הרכב שברשותו היה משנת ייצור 2004. נוכח כל האמור פנה התובע ביום 20/12/09 לנתבעת 2 בבקשה לביטול הזכייה במכרז אולם זו סירבה להיענות לבקשתו. לטענתו, במצב דברים זה אין באפשרותו לעשות כל שימוש ברכב האמור. לטענת הנתבעת 1, היא מספקת את הפלטפורמה הפיזית בלבד לאחסנת מטלטלין ורכבים ומכירתם וזאת בהתאם להסכם אשר נחתם בינה לבין הנתבעת 2. לטענת הנתבעת 2 אין היא נושאת באחריות למכירת הרכב לרבות לשמאות, לבחינתו ולדרך ניהול המכרז. בנוסף היא טוענת כי על פי תנאי ההתקשרות לא חלה על הנתבעת 1 חובה לברר פרטים אודות מצבו הרישומי של הרכב ומכוח קל וחומר חובה זו לא חלה עליה. לטענת הנתבע 3, כתב התביעה אינו מייחס כל מעשה ו/או מחדל כאשר לחילופין הוא טוען כי תפקידו מתמצה בלאמוד את שווי הרכבים מושאי המכרז כאשר הבדיקה הינה הסתכלותית בלבד וכשלרוב הבדיקה נערכת שהרכב סגור ורישיונות הרכב אינם מוצגים לפניו ולכן אין באפשרותו ואין זה מתפקידו לאמת את הנתונים כפי שנמסרו על ידי התובע. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים בתיק מצאתי כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח טענותיו. התובע לא הציג בפני כל חוות דעת מומחה ערוכה כדין, לא צירף תצלומים או כל אסמכתא אחרת שיכול והיה בה כדי לבסס טענותיו. בנוסף, התובע לא הציג כל מסמך רשמי ממשרד הרישוי בדבר אי חידוש רישיון רכב בשל אי התאמת פרטים וכן לא הציג כל אסמכתא ממשטרת ישראל שיכול והיה בה כדי לתמוך בטענתו לפיה הרכב נשוא תובענה זו גנוב. זאת ועוד זאת, עיון בהסכם הרכישה אשר צורף כנספח 1 לכתב ההגנה של הנתבעת 2 מגלה בסעיפים 7.1 ו - 7.2 כי עורך המכרז והגורמים המוכרים אינם יודעים את תכונותיהם ומצבם של כלי הרכב וכי הם אינם נושאים בכל אחריות לכך ואינם נותנים כל הבטחה במישרין או בעקיפין לתיאור הנכס, איכות הנכס ובעלות הנכס, שימוש בעבר, בהווה או בעתיד ובכלל זה מצב כלי הרכב ואפשרויות לשימוש בישראל, בכל תכונה אחרת של הרכב בין אם הנתונים גלויים ובין אם נסתרים. כמו כן עיון בסעיף 7.4 להסכם הרכישה נכתב כי אין בנתונים המופיעים במסמכי הרכב, כאשר אלה נמצאים בידי עורך המכרז כדי ליצור מצג אודות נתוני הרכב וכי אין במסמכי המכרז משום הצהרה כי כלי הרכב הינם בעלי תכונות כמתואר. כמו כן בסעיף 9.1 להסכם הרכישה נכתב כי כל טעות, משגה, או פגם שיתגלה במסמכי המכרז בנתוני כלי הרכב ובתיאור תכונותיו לא ישמשו עילה לביטול ההצעה ולא ישמשו בסיס לטענה אחרת, דרישה או תביעה כלפי עורך המכרז. בנוסף, בטופס שחרור הרכב המצורף כנספח 2 לכתב ההגנה של הנתבעת 2 הצהיר התובע : "הנני מצהיר בחתימתי על מסמך זה כי מצאתי את הרכב לשביעות רצוני ועם שחרורו מהמחסן הנני מוותר על כל טענות , פגם , ליקויים ותקלות הקשורות ברכב ולא יהיו לי תביעות בעתיד מכל סוג ומין שהוא , כלפי מערכת הוצאה לפועל וגביית קנסות, לרבות - אי התאמה בין חלקי הרכב לרישום ברישיון הרכב". נוכח המקובץ, אין בידי לקבל התובענה שכן לא מצאתי כי הנתבעים הטעו את התובע, לא במעשים ולא במחדלים ובשעה שהתובע לא ערך כל בדיקה ובירור טרם חתימתו על חוזה הרכישה, נטל הוא על עצמו סיכון כי רישיונות הרכב אינם תואמים את הרכב עצמו. הנתבעים לעומת זאת יידעו את התובע טרם הרכישה כי תכונות הרכב ומצבו אינם ידועים לו וכי לא ערכו בדיקה בנדון. משכך - התובענה נדחית. לפנים משורת הדין ללא צו להוצאות. רכבמשפט תעבורהרישיון רכב