האם יש מקום להעביר את מוסד הבוררות הנבחר -בית דין צדק של העדה החרדית, מתפקידו לברור בין הצדדים לסכסוך: המבקש, אדם חילוני מחד, והמשיבה, חברה שבעליה אדם חרדי מאידך. זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו. העובדות: המבקש עבד אצל המשיבה, חברה פרטית מתחום מסחר טלפונים סלולאריים בתקופה שבין 1.3.2008 לבין 19.11.2009 בתפקיד סמנכ"ל כספים. המבקש חתם על הסכם העסקה. בנוסף, חתם המבקש על שטר התחייבות, בו נקבעה תניית בוררות שעניינה הסכמה להסמכת בית דין צדק של הרב קרליץ שישמש כבורר בכל מקרה של מחלוקת בין הצדדים הנוגעת ליחסי העבודה בין הצדדים. ביום 4.4.11 התקיים דיון ראשון בהליך הבוררות בבד"צ וואזנר בראשותו של אב בית הדין שהינו הרב אלעזר שטרן. בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית באשר להתנהלות הדיון בבד"צ וואזנר, אולם אין מחלוקת כי הרב שטרן עצמו מנוע מלשבת בדין נוכח קיומו של סכסוך כספי בינו לבין ב"כ המבקש. לא כך בנוגע ליתר הדיינים שיושבים בבד"צ וואזנר או לחלקם. בסמוך לאחר ישיבת הבוררות הוגשה על ידי המבקש בקשה לביטול הליכי הבוררות שאמורים להתנהל בפי הבורר בטענת מניעות הדיינים היושבים בדיון, אלא שהבקשה נדחתה. הצדדים חלוקים באם הבקשה נדחתה מטעמים הלכתיים בלבד, כטענת המבקש, או מטעמים הלכתיים ובהתאם לדין הישראלי, כטענת המשיבה. יצוין כי בהליך קודם הגישה המשיבה בקשה להעברת הסכסוך בין הצדדים לבוררות (הפ"ב 2447-0-10, להלן:"ההליך הקודם") בטענה כי המבקש סירב לקיום הליך הבוררות. במהלך דיון שהתקיים בהליך הקודם הסכימו הצדדים על העברת הדיון בהליך בפני הרב ווואזנר. נוכח הגשת הבקשה כאן, ניתנה החלטה על ידי ביום 12.7.12 לעיכוב הליכי הבוררות עד למתן החלטה בתיק. ביום 3.9.12 התקיים דיון בבית הדין, במהלכו הוצעה פשרה מטעם בית הדין למינוי בורר שהינו דיין או שופט בדימוס, אלא שההצעה נדחתה. טענות הצדדים טענות המבקש בבקשתו עותר המבקש להעברת הבורר מתפקידו בהתאם להוראות סעיף 11(1) לחוק הבוררות התשכ"ח - 1968 (להלן:"החוק"). המבקש טוען כי קיימת החלטה שיפוטית אשר פוסלת את הרב קרליץ או כל רב אחר מבית דינו, מלשמש כבורר בהליך דנן (עע 351/09 רמי וקנין נ' רמי פלר, חברת רמפל סלולר סטוקמרקט בע"מ, פורסם במאגרים האלקטרוניים (2010); להלן:"עניין וקנין"). המבקש טוען כי הסכמתו על ניהול הבוררות במסגרת בד"צ וואזנר נסמכה על הנחתו כי אין ניגוד עניינים כלשהו בין הדיינים בבד"צ וואזנר לבין המבקש או בא-כוחו, אלא שהנחה זו נתבררה כשגויה עוד בדיון הבוררות הראשון. במהלך דיון הבוררות, בו לא היה נוכח המבקש עצמו, גילה ב"כ המבקש, אשר נכח בדיון, כי אב בית הדין הינו הרב שטרן. לפיכך, ונוכח קיומו של סכסוך בין ב"כ המבקש לרב שטרן, ביקש ב"כ המבקש לפסול את הרב שטרן. לטענת המבקש עניין זה הועלה על-ידו ולא על-ידי הרב שטרן, וכבר בגין כך קיימת עילה לפסלותו. מעבר לכך, קיומו של סכסוך כספי מונע בעדו כי יישב בדין. עוד נגלה לב"כ המבקש במהלך הדיון הראשון כי דיין נוסף בהרכב היושב בדיון הבוררות הינו הרב ברגר היושב לפרקים בבד"צ קרליץ, אשר בית דינו נפסל בהליך בעניין וקנין מלשמש בורר בעניינים הקשורים במשיבה. גם בעניין זה לא התקיים כטענת המבקש גילוי נאות והדבר נגלה למבקש אך במקרה. לפיכך, מתקיימת עילת פסלות אף בעניינו של הרב ברגר. עוד נטען כי מאחר ובד"צ הרב וואזנר מונה כ-4 דיינים בלבד, אין אפשרות למנות בורר ניטראלי מתוך הבד"צ ויש למנות בורר אחר. לטענת המבקש, הוגשו על-ידו מספר בקשות לבד"צ וואזנר בבקשה כי יפסול עצמו מדיון בבוררות, אולם אלו נדחו מטעמים הלכתיים. המבקש טוען כי מתקיימים בעניינו שיקולים התומכים בכך שיש להעביר את הבורר מתפקידו, ובין היתר פנייתו הסמוכה של המבקש לבד"צ וואזנר בבקשה לפסילה, והתנהגותם הפסולה של הבוררים הרב שטרן והרב ברגר באי מילויי חובת הגילוי המוטלת עליהם. המבקש טען בסיכומיו כי יש לבטל את הליך הבוררות בכללותו שכן לא קיימת אפשרות לניהול הבוררות באופן שהליך הבוררות יהא חף מאינטרסים ובתום לב, עת המשיבה עוסקת בהסתרת מידע שעניינו ניגוד אינטרסים של הבוררים הנבחרים. בהקשר זה נטען כי קיימים הסכמי העסקה בין המשיבה לבין עובדיה, אשר כוללים תניית בוררות בה מוזכר בד"צ הרב וואזנר כחלופה לבד"צ הרב קרליץ בניהול בוררות בין אותם צדדים, וכי יש בכך כדי להעיד על קשר בין שני הבדצ"ים. עוד טוען המבקש כי הינו אדם חילוני ואין לו דבר עם דין תורה, וכבר בגין כך, ונוכח העובדה כי מדובר בהליך וולנטרי, אין מקום כי המחלוקת תתברר באופן זה. נטען כי המשיבה, שבעליה ומרבית עובדיה חרדיים, מנסה לגרום לעובדיה להתדיין לפי דין תורה על מנת לחמוק מחובותיה כלפיהם. עוד נטען על-ידי המבקש כי עת חתם על תנית הבוררות החזיק באמונה כי הבורר שנבחר על-ידי המשיבה הינו ניטראלי וכשיר בניהולה, ולא כך. לטענת המבקש המשיבה התנהלה בחוסר תום לב ובחוסר גילוי בניהול הבוררות, ולפיכך יש לפסול את הליך הבוררות כולו. טענות המשיבה המשיבה טענה כי אין כל החלטה שיפוטית הפוסלת את מינויו של בד"צ קרליץ לתפקד כבורר והנוגעת למבקש. המבקש מנוע מלטעון כנגד בד"צ וואזנר מאחר שהוא היה זה אשר העלה את עצם ההצעה למינוי אותו בד"צ בניהול הבוררות. נטען כי המבקש מנסה להשהות את ההליך, ולפיכך הדיון בבד"צ וואזנר נדחה מספר רב של פעמים בשל התנהלות המבקש. נטען כי במועד דיון הבוררות הראשון הוחלף הרב שטרן דקות ספורות לאחר תחילת הדיון ולאחר העלאת טענת מניעות מצד ב"כ המבקש. עקב זאת, נחתם שטר בוררות חדש על שם הרב ברגר, לאחר שהובהר לב"כ המבקש כי הרב ברגר מכהן אף בבד"צ קרליץ. נטען כי המבקש העלים מבית הדין כי הרב שטרן יצא מן הדיון דקות ספורות לאחר שהוברר לו מיהות ב"כ המבקש, ולכן אין מקום לטענה כי היה חוסר גילוי כלשהו מצד הרב שטרן. נטען כי אין מניעה שהרב ברגר יישב בדין מאחר ובד"צ קרליץ מונה כ-30 דיינים שונים היושבים בהתנדבות, ובכללם הרב ברגר היושב במקומות שונים. עוד נטען כי הדבר הובהר למבקש בטרם חתם על שטר הבוררות. עוד נטען כי ב"כ המבקש מכיר היטב את הבדצ"ים השונים, ואף ייצג את העובד בעניין וקנין ולפיכך הציע מראש את בד"צ וואזנר מתוך כוונת מכוון לפסלו בשלב מאוחר יותר ולדחות את קיום הבוררות עוד ועוד. כן נטען על-ידי המשיבה כי המבקש הרחיב חזית טיעוניו בסיכומים עת טען כי יש לפסול את הליך הבוררות כולו, וכן אין מקום לטענה בהליך דנן שעניינו העברת הבוררות לבורר חלופי ולא פסילת הבוררות כהליך בכללותו. לגופו של עניין נטען כי המבקש מנוע מלטעון דבר נגד תניית הבוררות מאחר והסכים לתנייה עת חתם על שטר ההתחייבות שכלל תנייה לפיה כי כל סכסוך בינו לבין המשיבה יתברר לפי הדין התורני ובפני בין דין צדק. כן הסכים לכך בדיון במהלך ההליך הקודם, עת הסכים למינויו של בד"צ וואזנר להכריע בסכסוך בין הצדדים. הכרעה: לאחר שעיינו בטענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל: בראשית האומר יצוין כי אין מקום להעלאת טענת פסילת הליך הבוררות בכללותו באופן שהעלה המבקש מאחר והטענה לא הועלתה בכתבי הטענות הראשונים של המבקש אלא רק בסיכומיו. לפיכך, מדובר בהרחבת חזית אסורה. בנוסף, עסקינן בהליך העברת בורר מתפקידו אל בורר חלופי. בהליך זה הוגשו כתבי טענות בלבד, מבלי שנדרשו הצדדים להבאת ראיות. לפיכך לא ניתן לבדוק את טענת המבקש לעומקה, ובכלל זה טענתו כי המשיבה מחתימה באופן מגמתי את עובדיה על תניית הבוררות על מנת להפלות אותם בניהול הבוררות, ועל מנת לחמוק ממילוי חובותיה כלפיהם. בכל הנוגע לטענה שהועלתה על-ידי המבקש בדבר חוסר תום לב המשיבה בבחירת הבוררים, הרי שהתרופה לכך אינה פסילת הליך הבוררות בכללותו כפי שהעלה המבקש בסיכומיו, אלא העברת הבורר מתפקידו, הוא הסעד המבוקש בהליך הנוכחי. למעלה מהדרוש יצוין כי כפי שנקבע בפסיקה, אין מניעה כי בסכסוך עבודה יחליטו הצדדים על בורר ועל דין כרצונם, למעט זכויות קוגנטיות- ראה עע (ארצי) 1504/04 ד"ר ללה אבין נ' מכבי שירותי בריאות, ניתן ביום 8.3.2005, פורסם במאגרים האלקטרוניים משלא הביא המבקש בפנינו כל טענה הנוגעת למהות הסכסוך מושא הבוררות, ובכלל כך שמדובר בזכויות קוגנטיות, ומשעסקינן בהליך להעברת בורר מתפקידו, אין מקום לטענה לפסילת הבוררות כהליך הנבחר להכרעה בסכסוך. 3. הסוגיה העומדת לפנינו, אם כן, הינה האם קיימת עילה להעברת מוסד הבוררות מתפקידו. אין מחלוקת בין הצדדים כי במסגרת הסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים הסכימו הצדדים על תניית בוררות שעניינה העברת כל מחלוקת עתידית שעניינה יחסי העבודה בין הצדדים להתדיין בפני בד"צ הרב קרליץ או מי אשר הוסכם על-ידו ולחילופין הרב סילמן, בדין תורה. עוד הסכימו הצדדים ביניהם כאמור כי הרב שטרן מנוע מלשבת בדין כבורר, מפאת יריבות משפטית הקיימת בינו לבין ב"כ המבקש. אלא שהצדדים חלוקים באשר לשאלה הנוגעת למיהות הבורר וכן בנוגע לקיום הבוררות לפי דין תורה. בפסק דינו של בית הדין הארצי בעניין וקנין נידון ערעור שהוגש מטעם עובד המשיבה שעניינו תנית בוררות כבעניין שלפנינו. נפסק כי בשל מערכת יחסים כלכלית שמקורה במתן סיוע כספי מצידו של בעלי המשיבה, מר רמי פלר, לכולל של הרב קרליץ, הרי שעל אף שמדובר בקשר עקיף, קיימת הצדקה במניעת קיומה של בוררות שמר פלר הינו צד לה, בבית דינו של הרב קרליץ, וכך גם לגבי דיינים נוספים אשר יושבים בבית דינו של הרב קרליץ. וכך נפסק באותו עניין (סעיפים 17-18 לפסק דינו של כבוד השופט צור): "... בחינת התשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין האזורי מעלה שלא התקיימה עילה לפסילת הבורר מן הטעם של "קירבה אישית" בין מר פלר לבין הרב קרליץ... קל וחומר כשמדובר בבוררות שאמורה להתקיים בפני הרב סילמן, מבית הדין של הרב קרליץ... שונים הם פני הדברים באשר לטענת הפסלות השניה שעניינה "הקשר הכלכלי" בין מר פלר ובין הרב קרליץ. כאן מדובר בקשר כלכלי אשר אף שיש בו מידה של ריחוק וברור לנו שהוא לא התיימר להשפיע על הרב קרליץ או על מי מדייניו, הרי יש בו משום מראית של השפעה אפשרית אשר יש צורך למנוע אותה. מדובר בגוף תורם - המשרד לענייני חסד - שמר פלר עומד מאחוריו והוא התורם המשמעותי מבין התורמים לו. גוף זה תורם כספים לכולל "חזון איש" אשר בראשו עומד הרב קרליץ. ... לצורך העניין אין לנו ספק בנקיון כפיהם האישי של מר פלר, של הרב קרליץ ושל הרב סילמן, אך הקשר הכלכלי האמור - על אף היותו עקיף - עלול להראות כנגוע במשוא פנים או ניגוד עניינים באופן המצדיק מניעת קיומה של בוררות בבית דינו של הרב קרליץ שמר פלר הוא צד לה." הנה כי כן, בית הדין הארצי אמר את דברו בנוגע לקיום הליכי בוררות בין המשיבה לבין עובדיה, בכל הנוגע לתניית הבוררות מושא ההליך הנוכחי- שעניינה קיום הליכי בוררות בפני הרב קרליץ. נוכח פסיקת בית הדין הארצי בעניין הנוגע לעובד אחר של המשיבה ובתנית בוררות דומה, הרי שעל פניו נראה כי כל דיין היושב בבית דינו של הרב קרליץ מנוע מלשמש כבורר בהליכים שבין המשיבה או בעלי המשיבה, מר פלר, לבין אחד מעובדיה. 4. המשיבה הציעה בורר חלופי מבית דינו של הרב וואזנר להכריע בסכסוך. מאחר שמדובר בבית דין המונה 4 דיינים בלבד, המבקש מתנגד לכך מחשש לניגוד אינטרסים. אלא שאין בעצם יושבו של אחד הדיינים מבד"צ הרב וואזנר גם בבד"צ קרליץ בכדי להוות עילת פסילה לכל דייני בד"צ הרב וואזנר. אם יעשה כן, תינתן פרשנות מרחיקת לכת לפסק הדין בעניין וקנין, אשר כשלעצמו הדגיש כי פסלות הדיינים היושבים בבית דינו של הרב קרליץ מלשבת בבוררות בעניינים הנוגעים למר פלר, אינה מטילה פגם בדיינים עצמם ובהתנהלותם. לפיכך, לא בגין כך ייפסל בית דינו של הרב וואזנר מלשבת בדין הבוררות. 5. המבקש מלין על שנקשר בתנית בוררות המסמיכה בית דין צדק רבני לדון בעניין יחסי העבודה אשר בינו לבין המשיבה בעודו אדם חילוני, שאין בינו לבין העולם החרדי דבר. טוענת המשיבה כי מדובר בתניה לה היה ער המבקש, ולפיכך מנוע הוא כיום לבוא ולטעון כנגדה. 6. צודקת המשיבה בטענה כי מדובר בתניה שלא נעלמה מעיני המבקש בבואו לחתום על הסכם העסקה עת החל לעבוד אצל המשיבה, אלא שיש לזכור שצדדים להסכם עבודה, שלא כצדדים לעסקה, אינם ברבות המקרים צדדים שווים בכוחם. בכך, ככלל, נבדלת תנית בוררות בהסכם עבודה, שהינו חוזה נמשך בין צדדים אשר תכופות אינם שווים בכוחם, לכל הסכם עסקי אחרי. במצב דברים זה, ינקוט בית הדין משנה זהירות בבואו לבחון באם הליך הבוררות הנבחר יכול לשרת את טובת שני הצדדים בצורה ניטראלית וללא חשש ולו קל שבקלים להעדפה מצד הבורר. בהקשר לך, יפים דבריו של כבוד השופט צור בסעיף 19 לפסק הדין בעניין וקנין: "בנסיבות העניין שבפנינו קיים גם ההיבט של יחסי עבודה, אשר מן הדין לתת עליו את הדעת. מדובר בחוזה עבודה (שטר התחייבות) עליו חתם המערער ובו נקבע הסדר של בוררות בפני הרב קרליץ או דיין מטעמו... על פני הדברים מדובר בהסדר שהוא קרוב יותר להסדר חד צדדי מאשר להסדר שבין צדדים שווי כוחות או מעמד. מדובר בהסדר בוררות שהוא חלק מיחסי עבודה נמשכים וקרובים ובתור שכזה הוא צריך לשאת משקל משמעותי של אמון בניקיונו וטהרתו של הליך הבוררות. בנסיבות אלה הליך הבוררות חייב להיות חף מכל אבק של חשש להטיה או למשוא פנים במסגרת אותו הליך 7. אין מניעה שצדדים להסכם עבודה יבחרו כל בורר המקובל עליהם להכרעה בסכסוך, בהתאם להשקפת עולמם ואמונתם של הצדדים, ובכלל כך של צדדים הנמנים עם העדה החרדית. בהקשר לכך נפסק בבג"צ 8638/03סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פורסם ביום 6.4.2006, במאגרים אלקטרוניים 2006: "הצורך של חוגים שונים בעולם הדתי להיזקק למערכות חלופיות של הכרעה בסכסוכים הוא צורך מוכר וראוי. ואמנם, מוכרות מערכות שיפוט רבניות חלופיות שאינן קשורות למערכת השיפוט הרבני הממלכתי, המכריעות במחלוקות בין בעלי דין בקהילה. ניתן להקנות להן בהסכמת הצדדים סמכויות לשמש בוררים. הצורך של קהילות שונות במערכות הכרעה חלופיות בסכסוכים, המיוחדות להן, יכול לקבל מענה בפנייה למסגרות בוררות פנימיות, שאינן נימנות על מערכת השפיטה הממלכתית, אשר בתחומן ניתן לישב מחלוקות מכח הסכמת הצדדים. נתיב חלופי זה להתדיינות בערכאות השיפוט הממלכתיות, ניתן לפיתוח ולחיזוק על פי צורכי קהילות שונות והעדפותיהן." בכך נבדל בית דין צדק רבני של העדה החרדית מבית דין רבני כאשר האחרון משמש כחלק בלתי נפרד ממערכת השפיטה, ואילו הראשון מהווה אלטרנטיבת בוררות מיני רבות. בבואם של צדדים לבחור אלטרנטיבה לטריבונל שיפוטי, כבוררות, מן הראוי לבחור בורר בעל ידע בתחום הסכסוך או לחילופין שמשקף את דרך חייהם ואמונתם של הצדדים. 8. למערכת היחסים בין צדדים לסכסוך קיימים אם כן שלושה נדבכים, והם: שני הצדדים והסכסוך הנגלע ביניהם. על הבורר הנבחר ליצור איזון הן בין שני הצדדים והן ביחס לנתבך השלישי- סוג הסכסוך. המשיבה יצרה תניית בוררות בהסכמי העסקה עם עובדיה באופן ההולם את דרך חיי בעלי החברה, מר פלר, שהינו אדם חרדי. למצער חלק מעובדי החברה הינם דתיים חרדיים, ולפיכך תניית הבוררות הולמת את דרך חייהם, ואולם המבקש אינו קשור בעולם החרדי מעצם היותו אדם חילוני. עולה מכך, כי בית דין צדק רבני של העדה החרדית קשור במקרה שלפנינו רק לנדבך אחד במערכת היחסים בין הצדדים- הוא המשיבה. 9. מצב בו המבקש הסכים לתניית בוררות בפני בד"צ רבני של העדה החרדית מתוך אילוץ ומאחר שהיה מעוניין להיות מועסק בחברה, על אף שדרך חייו חילונית ואין לו קשר לעולם החרדי, אינו רצוי. במצב דברים זה, הרי שאילוץ המבקש כי עניינו יתברר בבד"צ רבני סותר את מהות הבוררות, הליך וולנטארי שצריך להתנהל ללא חשש מצד הצדדים. לצד כך, לא ניתן להתעלם מכך שהמבקש הסכים בהליך קודם על בורר שהינו בית דין צדק רבני ופרש טיעוניו בדבר אי רצונו כי עניינו ידון בבד"צ רבני לפי דין תורה רק בשלב מאוחר בהליך, לאחר פסילה של דיינים והימשכות ההליכים במשך זמן רב. 10. בטרם נכריע בעניין שלפנינו, יושם לב לכך כי תניית בוררות ככלל, בדומה לתניית שיפוט, נחלקת למיהות הבורר ולסוג הדין לפיו ידון. בעניינו, על מנת לאזן נכונה בין טובת המבקש לבין הסתמכות המשיבה על תניית הבוררות והסכמת הצדדים בהליך הקודם, מצאנו כי נכון יהיה שהבורר הנבחר יהיה שופט בדימוס שידון בבוררות לפי דין תורה, הוא הדין הנבחר לפי תניית הבוררות. 11. בנוסף לאיזון הראוי בין הצדדים שלמטרתו החלטנו כאמור לעיל, יש גם לזכור כי על אף שאין לדין תורה נגיעה ישירות לסכסוך הנבחר, הרי שבהתאם לסעיף 1 לחוק יסודות המשפט, תש"ם- 1980, מורשת ישראל הינה אלטרנטיבה קיימת העומדת בפני ערכאות שיפוטיות, עת לא נמצאה תשובה בדין הקיים או בפסיקה. הגם שבעניין זה אין מדובר כמובן בלאקונה בדין, הרי שניתן להשליך מכך כי דין תורה יכול להוות אלטרנטיבה ראויה במקרים מסוימים ובוודאי מקום בו הסכימו הצדדים על כך. 12. על מנת לייעל את קידום ההליך, נכון יהיה שכל צד יציע בורר מטעמו, שהינו שופט בדימוס, אשר ידון על פי דין תורה. באם לא יגיעו הצדדים להסכמה, ייבחר בורר שלישי, שהינו שופט בדימוס, על ידי שני הבוררים שהוצעו על-ידי הצדדים, אשר ידון בבוררות על פי דין תורה. 13. הצדדים יפעלו כן ויודיע מיהות הבורר הנבחר עד ליום 2.12.2012. 14. המשיבה תשלם למבקש שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 והוצאות משפט בסך 500 ₪. בית דין רבנייישוב סכסוכיםבוררות