1. ביום 10.3.2005 הודיע השירות להבטחת הכנסה לתובע על חוב בסכום של 986 ₪ שנוצר על שמו עקב תשלומים שלא הגיעו לו על פי חוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980 (להלן-חוק הבטחת הכנסה), וזאת עקב דחיית תביעתו של התובע בשל אי המצאת מסמכים ואי שיתוף פעולה בהתאם לסעיפים 19 ו-20 לחוק הבטחת הכנסה. לטענת הנתבע, החוב כאמור נובע מכך שהתובע לא הצהיר על מקור שיק בסך של 650 ₪ שהופקד בחשבון העו"ש שלו בעת היותו בקורס להכשרה מקצועית מטעם שירות התעסוקה (להלן-השיק, הקורס). עוד טען הנתבע כי מאחר והקורס הסתיים ביום 17.2.2005 והתובע לא התייצב בשירות התעסוקה - אין הוא זכאי בחודש זה להבטחת הכנסה. 2. בכתב התביעה טען התובע כי הגיש ביום 7.12.2004 הצהרה בכתב באשר למקור השיק וכתב שהוא ניתן לו במתנה מהוריו ואין במעשה זה חריגה בתנאים לזכאות להבטחת הכנסה, אולם הנתבע דחה הצהרה זו. עוד טען התובע כי הקורס להכשרה מקצועית הסתיים ביום 23.2.2005 - מועד בו התקיימה גם הבחינה האחרונה. כן הכחיש התובע כי טרם סיום הקורס נשלח אליו מכתב הפנייה ללשכת התעסוקה, כטענת הנתבע, וטען כי רק בחודש אפריל 2005 קיבל מכתב זה ופעל על פיו והתייצב בשירות התעסוקה, ועל כן הוא זכאי להחזר תשלום בגין חודש פברואר. 3. בכתב ההגנה אישר הנתבע כי אכן דחה את תביעתו של התובע בשל אי המצאת מסמכים ואי שיתוף פעולה בהתאם לסעיפים 19 ו- 20 לחוק הבטחת הכנסה. הנתבע הוסיף וטען כי התובע לא נענה לפניית הנתבע מיום 27.12.2004 להמצאת תדפיס תנועות עו"ד של הוריו בתקופה בה הוא טוען שהפקידו לחשבונו כספים והוא לא המציא את המסמכים הנדרשים. בנוסף טען הנתבע כי התובע לא המציא דו"ח לימודים לחודש ינואר 2005 כנדרש במכתב הנתבע מיום 17.2.2005, ולפיכך כדין נדחתה תביעתו במכתבי הדחייה מיום 24.11.2004 ומיום 10.3.2005. כן טען הנתבע כי התובע לא התייצב בלשכת התעסוקה, כנדרש, בחודש פברואר 2005 אף שקורס בו השתתף הסתיים ב- 17 לחודש. 4. בכתב תשובה לכתב ההגנה טען התובע, בין השאר, כדלקמן:- 4.1 אין כל אמת בטענת הנתבע על אי שיתוף פעולה מצידו שכן כל החומר הנדרש נשלח לנתבע על מנת להסדיר את העניין כבר ביום שנחקר על ידי הנתבע ב- 18.11.2004, והוא סיפק מאוחר יותר מכתב המפרט את פעולותיו בחשבון העו"ש. 4.2 באשר לטענת הנתבע כי לא המציא תנועות חשבון עו"ש של הוריו - טען התובע כי שלח לנתבע ביום 7.12.2004 מכתב מפורט בהתייחס לכך, אולם טענותיו נדחו וגם המכתב שנשלח לנתבע ביום 31.12.2004 נדחה. 4.3 יש לדחות את טענת הנתבע לפיה לא המציא דו"ח לימודים לחודש ינואר 2005 שכן הדו"חות נשלחו לנתבע. 4.4 בהתייחס לטענת הנתבע כי לא התייצב כדין בשירות התעסוקה חזר וטען התובע כי, ראשית, הקורס המקצועי הסתיים ביום 23.2.2005 ולא ב- 17.2.2005, כפי שטוען הנתבע, ועניין זה נמצא בבירור של נציבות תלונות הציבור, ואולם לא הייתה לו ידיעה כלשהי באשר לחובת התייצבותו בשירות התעסוקה, מיד בתום הלימודים בקורס, והנתבע לא יידע אותו על כך. לכתב התשובה צירף התובע את המסמכים כדלקמן:- א. מכתב חתום על ידי התובע מיום 18.11.2004 מופנה ל"מוסד לביטוח לאומי/ר"ג/מחלקת חקירות/חוקר/דורון", שכותרתו "פירוט חשבון, ב. מכתב חתום על ידי התובע מיום 7.12.2004 מופנה ל"מוסד לביטוח לאומי/ר"ג/הבטחת הכנסה שכותרתו "ערעור על החלטה בתיק, ג.מכתב חתום על ידי התובע מיום 31.12.2004 מופנה ל"מוסד לביטוח לאומי/ר"ג/הבטחת הכנסה שכותרתו "ערעור על החלטה בתיק, ד. אישור מיום 1.2.2005 של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה מופנה לנתבע שעניינו אישור על ימי השתתפות בלימודים ועל תשלום דמי אבטלה בהכשרה מקצועית בחודש ינואר 2005 בו מצוין "מספר ימי השתתפות בלימודים - עשרים ושלושה". (נספח 4) ה. אישור מיום 2.3.2005 של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה מופנה לנתבע שעניינו אישור על ימי השתתפות בלימודים ועל תשלום דמי אבטלה בהכשרה מקצועית בחודש פברואר 2005 בו מצוין "מספר ימי השתתפות בלימודים - שלושה עשר". (נספח 5) ו. מכתב ממשרד מבקר המדינה, נציבות תלונות הציבור, מיום 15.5.2005 מופנה לתובע המאשר קבלת מכתבו מיום 16.4.2005 בעניין משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.(נספח 6) 5. לאחר קדם המשפט שהתקיים בפני כבוד השופטת הראשית, עליה פוגל, הודיעה באת כוח הנתבע לבית הדין כדלקמן:- "בהמשך להחלטת כב' ביה"ד מיום 5/9/05 מתכבד הנתבע להודיע כי טענת התובע נבדקה פעם נוספת ואולם לא חל שינוי בעמדתו. ביום 29.8.04 הופקד בחשבונו של התובע צ'ק על סך 650 ₪. התובע התבקש להמציא העתק הצ'ק או ראיה אחרת לכך כי הוריו הם אלו שנתנו לו הצ'ק ואולם הוא לא פעל בעניין. הצ'ק מופיע בדפי הבנק של התובע כצ'ק לכל דבר ומשלא הוכח מקורו נלקח סכום זה בחישוב הכנסתו של התובע". 6. ביום 28.9.2005 הגיש התובע לתיק בית הדין מסמך שכותרתו "טופס הצהרה" בו צוין כדלקמן:- "1. מובאת בזאת הצהרה חתומה ע"י אבי המאשר את מתן הצ'ק שהופקד בתאריך 29/08/04 ע"ס 650 ₪ במתנה, כמו כן מודגש בזאת שהצ'ק הינו "סחיר" ואינו רשום או עבר בצורה כלשהו בחשבון הוריי, ולמעשה הצ'ק משמש כשווה ערך לכסף מזומן ממש. 2. התביעה דורשת החזר שווי הצ'ק ע"ס 650 ₪, החזר תשלום הבטחת הכנסה לחודש 02/2005, והוצאות משפט ע"ס 5500 ₪, כל הסכומים כוללים ריבית והצמדה. 3. כל עיכוב בתביעה יגרור לתוספת בהוצאות המשפט". 7. בדיון ההוכחות שאמור היה להתקיים ביום 3.9.2006 לא זומן אביו של התובע מאחר והתובע לא היה מודע לכך שלאור הצהרתו של אביו יש לזמנו לחקירה, והדיון נדחה לבקשתו של התובע למועד אחר. בדיון ההוכחות שהתקיים בפני ביום 4.2.2007 העידו התובע ואביו. במהלך הדיון הוגשו לתיק בית הדין ההודעה שמסר התובע לחוקר הנתבע וכן המכתב ששלח התובע לנתבע ביום 18.11.2004. בהודעתו לחוקר הנתבע ציין התובע, בין השאר, כדלקמן:- "... לאחר תחילת הקורס הגשתי בקשה לקבלת הבטחת הכנסה שאושרה לי ומאז אני מקבל קצבה חודשית של כ- 900 ₪ בערך. מעבר להכנסה זאת מביטוח לאומי בתקופת לימודי, אין לי הכנסות נוספות, אני לא עובד ולא עושה שום עבודה בשעות אחה"צ או הערב. במשך כל תקופת הלימודים שלי אני לא עבדתי ולא בצעתי שום עבודה מכל סוג שהוא במשך כל חודשי הקורס האמור. לבקשתכם אני מצרף דפי בנק מחודש ינואר 2004 ועד נוב' 04. ש. ע"פ דפי הבנק שלך אני רואה הפקדות כספים בחודשים הרלוונטיים אבקש את הסברך להפקדת 4,920 שקל מיום 21/7/04? ת. הפקדה זאת מתחלקת למס' חלקים כאשר החלק העיקרי שבו אוני לא יודע לפרט מהו זה כסף שנתנה לי אמא שלי בגין תשלומי הוצאות עבור הבית שירדו מחשבון הויזה שלי, ראה הורדת ויזה מ 10/6/04 3,362 שקל וניתן לראות את הפירוט שם, אני אבדוק באם אני יכול להעביר את דפי הבנק ופרוט הויזה לבקשתך, ואני אעביר זאת בפקס. התשלום הזה יכול להיות שקשור להחזר של מס' חודשים ואני לא יכול לומר לך לגבי איזה חודשים בדיוק. לבקשתך אני אבדוק ואפרט בדיוק את החישוב שהביא לסכום ההפקדה של 4,920 שקל. את הבדיקה הזאת אני יעשה ויעביר אליך תוך שבוע מהיום. ... ש. מה זאת ההפקדה 1869.80 שנפרע ביום 8/8/04 ת. זה כסף שהיה לי בפקדון שנפרע בתאריך הזה. הכסף נשאר בעו"ש אני רוצה להוסיף לגבי ההפקדה הקודמת מיום 26/7 כי חלק שני של כסף זה מעבר להחזר בגין שימוש בכרטיס אשראי הוא כסף שחסכתי ע"י מתנות שקיבלתי מקרובי משפחה במשך תקופה ממושכת אולי סדר גודל של למעלה משנה והחלטתי להפקיד אותו ביום 26/7. ש. מה זאת ההפקדה 650 שקל מיום 29/8/04? ת. זה העברה מאמא שלי לחשבון שלי לבקשתך אני יעביר מסמך מקביל לענין זה מחשבונה של אמי. ש. מה זאת ההפקדה 650 שקל מיום 29/8/04? ת. זה שיק שהפקדתי לחשבון, אני לא יודע מה המקור של השיק הזה לא זוכר מי העביר לי את השיק, אולי אבא שלי, אולי אמא שלי אולי ממקום אחר אני לא יודע. ניסיתי לברר בבנק הוצאתי צילום שיק וזרקתי אותו שם בעל השיק לא מוכר לי, ואני לא זוכר מי המקור של השיק הזה. ש. מה זאת ההפקדה מיום 29/9/04 1300 שקל? ת. זה הפקדה מאמא שלי לגבי תשלומים שוטפים שביצעתי לבית ואני לא זוכר לגבי איזה חודשים זה מתייחס זה לא מתייחס לגבי חודש ספציפי זה יכול להיות אפילו חצי שנה קודם לכן. הערה: לאור דבריך בעדות זאת אני מבקש פירוט מדוייק לגבי כל ההפקדות הללו וכיצד בדיוק בוצע החישוב ועל פי מה מבוססות ההפקדות הללו וזאת תוך שבוע מהיום. ..." 8. בעדותו הראשית העיד התובע כדלקמן:- "בדיון שעבר מסרתי לבית הדין מסמך חתום ע"י אבי אשר, במסמך אבי מאשר שהוא נתן לי שיק ע"ס 650 ₪ בזמן שהייתי בקורס להכשרה מקצועית מטעם משרד העבודה. הואיל והמסמך לא סיפק את בית הדין, התבקש אבי להגיע לזימון ולמתן עדות בבית הדין. לפיכך זומן העד. עוד ברצוני להוסיף שבנוסף לתביעה שלי של קבלת ההחזר ע"ס 650 ₪, אני דורש מהנתבע גם החזר על התגמול של חודש פברואר 2005 שניגבה ממני על פי הטענות שפירטתי בכתב התביעה. בנוסף אני דורש מהנתבע במידה ואחת מהתביעות תתקבלנה הוצאות משפט שיפורטו בהמשך כולל ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. בחקירתו הנגדית, נשאל התובע, כיצד ידע במועד הגשת הצהרת אביו, בחודש ספטמבר 2005, כי זה השיק של אביו, והשיב: "פשוט ישבתי וחשבתי, והואיל ובחשבון בנק שלי לא מופקדים הרבה שיקים, ומבירור שערכתי עם אבי באותה עת, הגענו למסקנה סופית שהשיק ניתן לי על ידו". (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 13-15). בהמשך, לשאלת באת כוח הנתבע, האם היה ברשותו בעת שאביו חתם על ההצהרה עותק מהשיק, ענה התובע: "כמו שפירטתי לנתבע עוד לפני שהגשתי את התביעה, הסברתי לנתבע שהשיק היה סחיר, כלומר על שם פלוני אלמוני, אינו מוכר לא לי ולא לאבי, לא עבר בחשבונו של אבי בשום צורה שהיא, ולמעשה השיק הזה משמש ככסף של ממש, כאילו אבי נתן לי במתנה במהלך הקורס סכום כסף מסויים, ובאותה מידה השיק משמש כאילו יכולתי למצוא אותו במקום כלשהו ולהשתמש בו, ולהפקיד אותו ולהגיד לבית הדין שהשיק סחיר ושיק סחיר, הינו ככסף מזומן, מצאתי אותו וכאילו הפקדתי אותו בחשבוני." (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 18-24). לשאלת באת כוח הנתבע, כיצד הגיע השיק לאביו, ענה התובע: "זה כבר לא זכור , לאחר בירור שערכתי עם אבי, מדי פעם הוא מוכר מוצרים ישנים שיש לו, לעיתים רחוקות, אני לא יודע מה, אני לא יודע להצביע, יתכן שהשיק הגיע ממקור של מכירת פריטים ישנים מהעבר, או ממקור אחר שהוא כבר לא נזכר, יש לציין שחלפו כבר ק שנים בערך." (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 1-4). בהמשך חקירתו הנגדית אישר כי האמור בהודעתו לחוקר הנתבע אמת. לשאלת באת כוח הנתבע, האם התייצב בחודש פברואר בשרות התעסוקה, ענה התובע: "בחודש פברואר לא התייצבתי בשירות התעסוקה, הואיל והנתבע לא מסר לי שום הודעה על ההכרח שלי להופיע במשרד העבודה מיד בתום הקורס, קרי לאחר ה-17/2, הופעתי בלישכת התעסוקה מאורח יותר לאחר שהתברר לי מול פקיד מביטוח הלאומי בגין אי הכנסה של הקיצבה לאותו החודש, על הצורך להתייצב. יובהר כי הנתבע לא מסר לי כמו שהוא נוהג לעיתים לשלוח בדואר רשום הודעות, וגם משרדים רבים ממשלתיים נוהגים לעשות כן, לדוגמא בעניינים של ביטוח לאומי , במידה והתקבלה תביעה ללא חתימה של בן אדם, היא תוחזר לו לפי חוק רק בדואר רשום, ויש עוד הרבה דוגמאות. לראיה, כאשר קל וחומר שהאינטרס להופיע בפני לישכת התעסוקה מיד בתום החודש על מנת לזכות בכל הקיצבה של אותו החודש זה אינטרס ברור שלי, וברור שאם הדבר היה נודע לי, ולראיה מיד כשזה נודע לי התייצבתי באופן קבוע ומסודר בלישכת התעסוקה, עד שמצאתי את מקום העבודה במאי 2005." (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 3-15) בהמשך חקירתו הנגדית אישר התובע כי כתובתו היא כנפי נשרים 32, רמת גן. עוד נשאל התובע לאחר שאישר כי שלח לנתבע דו"חות על בקורס, כיצד ידע כי עליו לשלוח דו"חות אלה, ועל כך השיב: "לפי מה שאני זוכר, מדי חודש בתום כל חודש, התנאי לקבלת הקיצבה היא היתה לשלוח בפקס את יומן הנוכחות. עוד בתחילת הקורס בשנת 2004 נדרשנו מדי חודש לשלוח את היומן הזה, על מנת לקבל את הקיצבה , ומי שלא שולח לא מקבל. מיד בתום חודש פברואר שלחתי את המסמך, וכמובן שהתהליך לוקח זמן אבל אני ראיתי שבביטוח הלאומי חייב אותי ע"ס חודש פברואר, הגשתי תביעה בענין". (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 21-24, עמ' 10 שורות 1-2). בהמשך, נשאל התובע האם זכור לו שקיבל את מכתב הנתבע מיום 12.7.2004 שם נאמר כי שמאשרים את זכאותו להבטחת הכנסה, ושעליו לדווח על הנוכחות בקורס, התובע השיב: "אני לא זוכר שקיבלתי את המכתב, ואם הייתי מקבל מכתב שהיה מצריך ממני להתייצב בשירות התעסוקה, וכפי שהבהרתי קודם שהאינטרס הוא שלי, הייתי מבצע את זה, ולראיה, ברגע שהדבר נודע לי התייצבתי מיד". (עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 6-8). 9. בעדותו הראשית העיד מר בסון, אביו של התובע, כדלקמן:- "אני רוצה לומר , שבזמן שהבן שלי למד בקורס, נתתי לו שיק של 650 ₪, וזהו". (עמ' 10 לפרוטקול, שורה 14). בחקירתו הנגדית אישר מר בסון הוא בטוח "באלף אחוז" שנתן לתובע את השיק אולם הוא לא זכר מתי נשאל בפעם הראשונה על ידי התובע אם זה השיק שנתן לו, אך ציין שזה היה במהלך הקורס. לשאלת באת כוח הנתבע, מה זה השיק הזה, ענה מר בסון: "זה שיק של אדם שכיר" אך לא זכר מיהו אותו אדם, והוסיף כי עברו כבר שנתיים. העד אישר כי הוא עובד שכיר ולשאלת באת כוח הנתבע, מאיפה היה לו את השיק הזה, ענה העד: "את השיק היה לי כי היה לי משהו למכור ומכרתי את זה וקיבלתי את השיק." (עמ' 11 לפרוטוקול, שורה 6) ובהמשך השיב לשאלות באת כוח הנתבע כדלקמן:- "ש.כל כמה זמן אתה מוכר כאלה חפצים? ש.מה מכרת? ת.היה לי אופניים ומכרתי אותם. אני לא מתעסק במכירה, זה משהו שהוא חד פעמי והיה לי את זה וזהו. ש.ז"א זה בודאות מהאופנים שמכרת? ת.כן. ש.וזה גם מה שאמרת לבן שלך כשהוא שאל אותך? ת.מה זה שאל אותי, הבן שלי היה במצוקה כספית אז נתתי לו את השיק." (עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 7-15). 10. הצדדים סכמו טענותיהם בעל פה. 11. לאחר ששמעתי את התובע ואת אביו, והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין ובסיכומי הצדדים, אני קובעת כדלקמן:- 11.1 חוק הבטחת הכנסה הינו חוק סוציאלי מבוסס על אבני בוחן שעניינם גובה ההכנסה והיכולת להפיק הכנסה, והוא בא לתגמל מי שאין לו הכנסה, או שהכנסתו פחותה מהרצפה הקבועה בחוק או בתקנות שהותקנו על פיו, ובלבד שאין לו היכולת להפיק את אותה הכנסה מינימלית, על אף שעשה את כל המתחייב מהחוק והתקנות כדי להפיקה. (דב"ע 04-450 /97 המוסד נ' חסן מוחמד, לא פורסם). 11.2 החוק אינו מזכה את המובטח בגמלת הבטחת הכנסה, מבלי שיתייצב בלשכת התעסוקה ויהיה מוכן לעבוד. 11.3 על פי תקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע) התשמ"ב-1982) (להלן-התקנות) תקנה 2 (ב): "הנמצא בהכשרה שהכנסתו ממנה פחותה מסכום הגימלה לפי סעיף 5(א)(1) לחוק, זכאי לגימלה לפי סעיף 2(א)(3) לחוק אם מתקיימים בו תנאים אלה: (1) שירות התעסוקה הפנה אותו להכשרה כמי שמיועד לשיקום; (2) ההכשרה ניתנה לו במסגרת לימודי יום, הנמשכים, בהתאם לתכנית הלימודים, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים, או במסגרת הכשרה אינדיבידאולית לתקופה כאמור; (3) הוא משתתף בלימודי ההכשרה באופן סדיר". 11.4 תקנה 9 שכותרתה "אישור למי שנמצא בהכשרה" קובעת כי: "הזכאי לגימלה לפי תקנה 2(ב) יצרף לתביעתו, בנוסף לאישור האמור בתקנה 8(א)(3), אישור ממקום ההכשרה, שמתקיימים התנאים האמורים בתקנה 2(ב)(2); נמשכת ההכשרה תקופה העולה על 3 חדשים, ימציא הזכאי, מדי 3 חודשים, אישור ממקום ההכשרה, שהוא משתתף בלימודי ההכשרה באופן סדיר." 11.5 סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה מגדיר "הכנסה" כ"הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה (פקודת מס הכנסה), אף אם לא הופקה או נתקבלה בישראל..." 11.6 סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה שכותרתו "חובת התובע" קובע לאמור: "(א) לצורך קביעת הזכאות לגימלה או המשך תשלומה, חייב התובע גמלה או המקבל גמלה, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי - (1) למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים (2) ... (3) להופיע לפני מי שהמוסד לביטוח לאומי קבע לכך ולמסור לו כל מידע שיידרש. (ב) כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גימלה או להחליט על אי מתן הגימלה". ... 11.7 סעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה שכותרתו "חובת הודעה" קובע כי: "המקבל גימלה יודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי, תוך שלושים ימים, על כל שינוי בחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להפשיע על זכותו לגימלה או על שיעורה". 11.8 על פי ההלכה הפסוקה נטל ההוכחה, כי הטוען לגימלה זכאי לה, מוטל על הטוען הן שעה שמדובר בבקשה לגמלה והן שעה שהמוסד מבקש להפסיק את תשלומה. גם במקרה האחרון על הטוען לגימלה למסור למוסד את כל הנתונים שיבקש. (דב"ע נו/202-0 סומיה מוסלם נ' המוסד, לא פורסם). 11.9 תקנה 16 לתקנות שכותרתה "הכנסת עובד עצמאי" קובעת כדלקמן: "הייתה לתובע או למקבל גימלה הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (8) לפקודה, תהיה הכנסתו החודשית, לענין החוק, הכנסתו השוטפת, לאחר שנוכו ממנה ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה, הכל כפי שהוערך על ידי המוסד לביטוח לאומי". בתקנה 17 מפורטים תשלומים שאינם נחשבים כהכנסה. 10.11 אין בידי לקבל את הסבריו של התובע ואביו, באשר למקור השיק. עדותם של התובע ואביו בעניין זה, כעולה מניתוח עדותם, לא הייתה משכנעת, ובודאי שלא היה בעדותם כדי להרים את הנטל ההוכחה המוטל על התובע. בכל מקרה, כל עוד לא הוכיח התובע כי סכום השיק הוא תשלום שאינו נחשב כהכנסה, על פי החוק, דין תביעתו בעניין זה להידחות. 11.12 כעולה מנספח 5 לכתב התשובה לכתב ההגנה, בחודש פברואר מספר ימי ההשתתפות בלימודים עומד על 13 ימים ויש בכך כדי לתמוך בגרסת הנתבע כי הקורס הסתיים ביום 17.2.2007. התובע לא הציג בפני בית הדין כל ראיה שיהיה בה לתמוך בטענתו כי הקורס הסתיים ב- 23.2.2004. אין מחלוקת כי התובע לא התייצב בלשכת התעסוקה. משחובת ההתייצבות בלשכת התעסוקה היא תנאי לקבלת גימלת הבטחת הכנסה, וחוק הבטחת הכנסה אינו מזכה את המבוטח בגימלה מבלי שיתייצב בלשכת התעסוקה ויהיה מוכן לעבוד, הרי שבכל מקרה משלא התייצב התובע בלשכת התעסוקה בחודש פברואר - דין תביעתו בעניין זה גם כן להידחות. 12. סוף דבר 12.1 התביעה נדחית. 12.2 אין צו להוצאות. 12.3מסמכיםדמי אבטלה