בין המבקשת ומשיבה 1 (להלן: "שפיר") קיים סכסוך כספי בקשר עם ביצוע עבודות במשכן הכנסת (להלן: "אתר העבודות"). ראשיתו של הסכסוך ביוני 2007 עת התגלעו בין הצדדים מחלוקות בקשר לסכומים שדרשה המבקשת בעד ביצוע עבודות. בדצמבר 2007 הפסיקה המבקשת את עבודתה באתר העבודות ובינואר 2008 הגישה למפקח על העבודות (להלן: "המפקח") חשבון סופי לפיו נותרה שפיר חייבת למבקשת סך של 8,289,309 ₪. מנגד הגישה שפיר למבקשת ביום 13.7.09 דרישה להשבת סך של 11,360,717 ₪ סכום שלטענתה שולם למבקשת ביתר בהתאם לחשבון סופי שנערך על ידי המפקח ביום 4.6.09. ביום 4.11.09 הגישה המבקשת תביעה כספית בה תבעה לחייב את שפיר לשלם לה סך של 11,764,448 ₪ ולהשיב לה ערבות ביצוע חלף ערבות בדק. ביום 9.11.09 הגישה שפיר לבנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק") דרישה לחילוט ערבות בנקאית מס' 650067/0361 בסך 2,225,000 ₪ (להלן: "הערבות הבנקאית") אשר נמסרה לשפיר ביום 18.5.05 כערבות ביצוע מטעם המבקשת (להלן: "דרישת החילוט"). לפני בקשה לסעד זמני בה עותרת המבקשת לאסור על הבנק לקיים דרישה כלשהי של שפיר או מי מטעמה ובכלל זה דרישת בא כוחה של שפיר מיום 9.11.09 לשלם סכום כלשהו בנוגע לערבות הבנקאית. כן עותרת המבקשת לצו מניעה זמני שיאסור על שפיר לחלט או לממש את הערבות הבנקאית או לגבות סכום כלשהו מכוחה. דיון 1. אין חולק כי הערבות הבנקאית נשוא בקשה זו הינה ערבות עצמאית מכוחה זכאית שפיר לקבל מהבנק 2. 30,000 ₪ 3. הערב את סכום הערבות לפי דרישה ללא צורך לנמק או להוכיח את זכותה לקבלת סכום זה. 4. לטענת המבקשת הגשת דרישת החילוט כשנתיים לאחר שהמבקשת הפסיקה את עבודתה באתר העבודות, ללא התראה מוקדמת, ללא הסבר, מספר ימים לאחר הגשת תביעת המבקשת "מהווה ניסיון פסול, שרירותי וחסר תום לב באופן קיצוני של המשיבה להפעיל לחץ לא ראוי על המבקשת; מדובר בנקמה ממש על עצם הגשת התביעה נשוא תיק זה", ובכך מתקיים חריג "הנסיבות המיוחדות" המצדיק עיכוב מימוש הערבות הבנקאית. 5. המבקשת מסרה לשפיר את הערבות הבנקאית בידיעה שניתן יהיה לחלט את סכום הערבות לפי דרישה וללא נימוק ואף ידעה שלא יהיה במחלוקות שיתעוררו בקשר עם ביצוע העבודות והתשלומים בגינן כדי למנוע חילוט של סכום הערבות. ועוד. במכתב מיום 13.7.09 המציאה שפיר למבקשת חשבון סופי ודרשה מהמבקשת להשיב לה סך של 11,360,717 ₪ (נספח י"ח). נוכח האמור במכתב מיום 13.7.09 ידעה המבקשת ו/או היה עליה לדעת כי אפילו אין היא מסכימה לדרישת שפיר זכאית שפיר לפעול לחילוט סכום הערבות כדי להקטין את החוב הנטען במכתב האמור, אף מבלי להידרש להליכים משפטיים. 6. אין לקבל את טענת המבקשת כאילו די בהגשת תביעתה הכספית כדי לעכב את חילוט סכום הערבות עד לבירור תביעת המבקשת. אם תאמר כן, תסוכל תכליתה של הערבות הבנקאית שנועדה לאפשר גביית סכום באופן מהיר וללא הזדקקות להליכים משפטיים מוקדמים. אוסיף, כי מאז שהגישה המבקשת את החשבון הסופי התקיימו בין נציגי הצדדים דיונים וחליפת מכתבים להסדרת ההתחשבנות בין המבקשת לבין שפיר. בסופו של דבר נערך חשבון סופי על ידי המפקח שלכאורה על פי המוסכם בין הצדדים החלטתו סופית ומחייבת את הצדדים ללא ערעור. דרישת שפיר מיום 13.7.09 להשבת סך של 11,360,717 ₪ נסמכת על החשבון הסופי של המפקח. ממילא, ולאחר שבמכתבה מיום 20.7.09 דחתה המבקשת את דרישת שפיר להשבת הסכום הנקוב במכתב מיום 13.7.09, אין לומר שדרישת החילוט אשר נועדה להקטין את חובה של המבקשת כאמור בסעיף 32 לתצהירו של ישראל שפירא, המצהיר מטעם שפיר, נגועה בחוסר תום לב. 7. בטענתה לפיה יש לעכב את חילוט סכום הערבות עקב הגשת דרישה החילוט כשנתיים לאחר הפסקת העבודות, נסמכת המבקשת על פסק הדין ברע"א 3779/04 א. ארנסון בע"מ נ' חשוב חיפויי שוש וגרניט בע"מ ואח' (פורסם בתקדין) (להלן:"רע"א 3779/04") בו קבע כבוד השופט א. גרוניס שאין לממש ערבות בנקאית שניתנה לא. ארנסון בע"מ (להלן: "ארנסון"). אלא שכפי שיפורט להלן אין באמור בפסק הדין ברע"א 3779/04 כדי לסייע למבקשת. אכן כבוד השופט גרוניס מצא שבמשך כשנה וחצי לא דרשה ארנסון את מימושה של הערבות הבנקאית, אולם ביחס לעניין זה קבע: "מוכן אני לקבל שהתמיהה אינה מצביעה, אף לכאורה, על חוסר תום לב ברמה כזו שתצדיק מתן צו מניעה זמני למנוע מימושה של הערבות הבנקאית". בהמשך נקבע על ידי כבוד השופט גרוניס: "דא עקא, לתמיהה שהועלתה מצטרפת תמיהה נוספת. כוונתי לאי הגשת תצהיר נגדי על ידי מר ארנסון, אף שטענה עובדתית מסוימת הועלתה ישירות כלפיו. הגם שמדובר היה בהליך ביניים בבית המשפט המחוזי, בו ניתן להגיש תצהיר לפי מיטב האמונה ובלבד שיפורט הנימוק לכך, יש ליתן משקל לחובת המבקשת למחדל זה." מהאמור לעיל, נראה כי אין בעיכוב הגשת הדרישה לחילוט סכום הערבות כשלעצמו כדי להצדיק את עיכוב מימוש הערבות הבנקאית. 8. נוכח תכליתה של הערבות הבנקאית אך ברור הוא שמאזן הנוחות נוטה נגד מתן הסעד הזמני המבוקש, אף אם במימוש הערבות יהיה כדי לגרום למבקשת נזק כספי או תדמיתי כטענתה. סוף דבר הבקשה נדחית. הצו הארעי מיום 15.11.09, בטל. המבקשת תשלם למשיבה 1 את הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. בניהכנסת ישראל