החלטה 1. ההליך החל בהגשת בקשה נגד המשיבים 1 - 5 ביום 3.9.02, למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד, ביחס לרכוש המשיבים כמפורט בנספחים א'-ה' לבקשה, שכלל גם רכוש שהיה רשום על שמם של אנשים או גופים נוספים, בהתאם לסעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס - 2000, בצירוף סעיפים 36ו(ב) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג - 1973 (להלן - פקודת הסמים). בתאריך 12.9.02 ניתן צו כמבוקש במעמד צד אחד ונקבע מועד לדיון במעמד הצדדים ביום 10.9.02. בתאריך 9.10.02 הוגשה בקשה לתיקון הצו שענינה תיקון נתונים ביחס לפרטי הרכוש, נשוא הצו שקדם לכך והוספת פרטי רכוש נוספים עליהם יחול הצו. כמו כן, תוקנו הצוים שניתנו קודם לכן בהתאם לעדכון שנמסר על ידי ב"כ המבקשת בתאריך 10.9.02, והוארך תוקף ההחלטות שקדמו לכך עד ליום 18.9.02 בדיון במעמד צד אחד. בדיון במעמד המבקשת ומשיבים 1, 2 ו-4 ביום 22.9.02, שלגביו נעשתה מסירה גם למשיבים 3 ו-5, הוחלט בהסכמת הצדדים שהופיעו לדיון, להאריך את הצוים שניתנו ביחס למשיבים 1, 2, 3, 4 ו-5, תוך שחרור סכומים שנקבעו בהסכמה לצרכי מחיה, והחזרת רכבים שנתפסו בכפוף לתנאים עליהם הוסכם, עד למתן החלטה בדיון בבקשה במעמד כל הצדדים, לרבות אנשים נוספים הטוענים לזכות ברכוש עליו חלו הצוים הקודמים, שנקבע ליום 13.10.02. בתאריך 13.10.02 היתה הופעה מצד המבקשת, המשיבים 1, 2, 4 ו-5 ואנשים וגופים נוספים הטוענים לזכות. ביחס למשיבים 1, 2, 3, 4 ו-5 ולטוענים לרכוש מבוקש להקפיא חשבונות בנקים, להימנע מביצוע שינויים מבניים ופעולות משפטיות במבנים, להורות על הפקדת דמי שכירות של המבנים, לתפוס רכבים וכלי שיט, למנות מנהל זמני כנאמן, וליתן צווים כמפורט בנספחים לבקשה כלהלן: א. להקפיא חשבונות בנקים,להורות על רישום הצו הנוגע למבנים בלשכת רשם המקרקעין ובכל מקום בו רשומים הנכסים, ועל עיקול זכויות לא רשומות, ליתן צו לתפיסת רכבים ורישום עיקול עליהם לטובת המבקשת, במשרד הרישוי ו/או בכל מקום אחר בו ניתן לרשום זכויות בכלי רכב לטובת המבקשת. ב. ליתן צווים כאמור ביחס לחשבונות, מבנים או רכבים שהינם למעשה של המשיבים ו/או בשליטתם, אך רשומים על שם אנשים וגופים אחרים, או שניתנו להם ללא תמורה לאחר ביצוע העבירות נשוא הבקשה, ביניהם רכוש הרשום על שם ציון יחזקאל, יניב יחזקאל, בניו של משיב 2, משה תלמי, אחיינו של משיב 1 ובן דודו של משיב 2, לואי פחראטין, לילי ו/או דוד יחזקאל כהן, הורי משיב 1, קטי תלמי, אחותו של משיב 1 ודודתם של משיבים 2 ו-3, ציון תלמי, אחיינו של משיב 1 וכן דודם של משיבים 2 ו-3, נתן תלמי, אחיינו של משיב 1 ובן דודם של משיבים 2 ו-3, מישל קדוש, משה מייק ביטון וחברת אינטרפול, חברת און שירותי כוח כוח, באמצעות ארנון אדרי. ג. ליתן צו המורה לבנק לאומי לישראל שלא לאפשר למשיבים או מי מטעמם גישה לכספות ולהימנע משינוי זכויות ביחס לכספות הרשומות על שם משיבים 1, 2, 3 ו-4. ד. לגבי האוניה "רויאל אטלנטיק" ו/או "אלטנטיק X", הרשומה על שם BLUE WAVE CRUISES LTD, ולחברות EMERALD TRADING CRUISES LTD ו-HOLIDAY TRADING LTD, להימנע מלשנע את האוניה, מלגרור אותה או מלפעול בכל דרך אחרת, על מנת להוציא את האוניה מחוץ לכותלי הנמל באילת, ולהימנע מלעשות כל דיספוזיציה ועסקה באוניה ובתכולתה, הכל כמפורט בנספחים לבקשה, ובבקשות לתיקון הבקשה שהוגשו. ה. ליתן צו לרישום עיקול במשרד הרישוי, במנהל הספנות ו/או בכל מקום אחר ביחס לכלי שיט, וצו המורה על הפקדת רשיון כלי השיט ותעודות הביטוח ביחס לכלי השיט במשטרת ישראל. ליתן צו לתפיסת כלי שיט שבשליטת המשיבים, הרשומות על שם דני כהן ושרון בוהדנה. ו. כמו כן, הוגשו בקשות נוספות לתיקון הצווים בכתב ובעל פה במהלך הדיון, לרבות בקשה נוספת שלא להאריך את תוקף הצווים הארעיים ביחס לנספח ה' סעיף 6 שהוגשה ביום 28.10.02. לדיון ביום 13.10.02 היתה הופעה מטעם המשיבים 1, 2, 4 ו-5 ושל הטוענים לזכות ברכוש שלגביו נתבקשו הצוים - קטי תלמי, ציון תלמי, משה תלמי, רונית מועלם, BLUE WAVE CRUISES LTD, דליה בן חמו, דוד קובי, חברת אינטרפול, מישל קדוש וציון צברי. משיב 3, לא הופיע לדיון, אך נעשתה מסירת הזמנה לרעייתו, לאחר שלטענת המבקשת הוא נמלט ממשטרת ישראל, מאז פתיחת החקירה הגלויה. לבקשה צורף תצהיר של הצוערת רויטל לחן, אך בדיון הוגש תצהיר מחליף של פקד סדי שוקרון, שנחקר על תצהירו על ידי ב"כ המשיבים וב"כ הטוענים לזכות. בתצהיר שצורף לבקשה נטען שעל פי חומר הראיות שנאסף יש יסוד לחשד שהמשיבים מארגנים הימורים בלתי חוקיים המתבצעים בספינה "אטלנטיק X ", המכונה גם "רויאל קזינו", ומבצעים פעולות להסתרת ההון שנצבר, שיש בהן עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000, (להלן - חוק איסור הלבנת הון), בין היתר, באמצעות משיבה 5. על פי החשד, המשיבה 5 מוצגת כלפי חוץ כחברה העוסקת במתן שירותי ספינות בנמל, כשלמעשה היא עוסקת בארגון וניהול ההימורים המתבצעים, כאשר משיב 1 הינו עובד של משיבה 5 ולמעשה מנהלה ובעל השליטה בה, משיבים 2 ו-3, שהם בניו של משיב 1, הינם מנהלים בפורום של משיבה 5, משיב 4 רשום ומשמש כמנהל במשיבה 5, והרכוש שלגביו מבוקשים הצוים הינו רכוש בשווי הרכוש שבו נעברה העבירה, או ששימש לביצוע העבירה, או שאיפשר את ביצוע העבירה, או שיועד לכך, או שהושג במישרין או בעקיפין כשכר העבירה, או כתוצאה מביצועה, או שיועד לכך. 2. הבקשה מושתתת על סעיף 21 לחוק הלבנת הון, בו נאמר: "א. הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי ... יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא - (1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך; (2) רכוש שהושג במישרין או בעקיפין בשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך. ב. לענין סעיף זה "רכושו של הנידון" - כל רכוש נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו. ג. לא נמצא רכוש של הנידון למימוש החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו, או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט. ד. לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם. " בסעיף 23 לחוק האמור נאמר: "על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה, ... יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 36ג' עד 36י' לפקודת הסמים המסוכנים." בענין זה, נאמר בסעיף 36ו' לפקודת הסמים המסוכנים: "(א) הוגש כתב אישום או הוגשה בקשה לחילוט אזרחי, רשאי בית המשפט, על פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז המפרטת את הרכוש שאת חילוטו מבקשים, לתת צו זמני בדבר - מתן ערבויות מטעם הנאשם, או אדם אחר המחזיק ברכוש, צוי מניעה, צוי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש (להלן בסעיף זה - צו זמני); לענין זה, "בית המשפט" - בית המשפט המחוזי שלפניו הוגשו כתב אישום או התובענה, לפי הענין. (ב) בית המשפט המחוזי רשאי לתת צו זמני כאמור בסעיף קטן (א), בטרם הוגש כתב אישום, על-פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז הנתמכת בתצהיר כי יש יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט; תקפו של צו זמני לפי סעיף קטן זה יפקע אם לא הוגש כתב אישום תוך תשעים ימים מיום שניתן. (ג) בית המשפט רשאי לתת צו זמני כאמור בסעיפים (א) ו-(ב) גם במעמד צד אחד, אם סבר שיש חשש לעשיה מיידית ברכוש, שתכשיל את חילוטו; תקפו של צו זמני, שניתן במעמד צד אחד, לא יעלה על עשרה ימים, והבקשה תישמע במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ותוך תקופת תקפו של הצו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להאריך את תקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לתקופה נוספת שלא תעלה על עשרה ימים" בשלב זה של דיון בסעדים זמניים לפני הגשת כתב אישום יש צורך בתשתית ראייתית ברמה של חשד סביר שעבר אדם את העבירה כפי שנדרש במעצר לפני הגשת כתב אישום (בש"פ 6159/01, אבו עמר נ' מ"י, יונס אבו עמר נ' מ"י, תק-על, 2001(3) 59) . בסעיף 36ג לפקודת הסמים המסוכנים נקבעו סייגים לחילוט רכוש כלהלן: "(א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיפים 36א או 36ב, אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו, או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ובלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה. (ב) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיפים 36 או 36ב אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר. (ג) בית המשפט לא יצווה על חילוטם של מטלטלים שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967." על פי סעיף 225 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 "המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס של 25 וחמישה אלפים לירות". בסעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון שכותרתו "עבירת מקור", נאמר: "א. בפרק זה "עבירה" - עבירה כמפורט בתוספת הראשונה". ב. "לענין פרק זה יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן א' שנעברה במדינה אחרת ובלבד שהיא מהווה עבירה לפי דיני אותה מדינה". בתוספת הראשונה נזכרת בין השאר עבירה של הימורים לפי סעיפים 225 ו-228 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, וכן עבירות שוחד לפי סימן ה' לפרק ט' של חלק ב' לחוק העונשין. 3. לטענת ב"כ המבקשת: א. לא היה צורך בצירוף הטוענים לזכות לבקשה למתן צו זמני או בזימונם לדיון במעמד הצדדים, ולאור זאת לא חלה עליהם ההגבלה שבסעיף 36ו(ג) לפקודת הסמים המסוכנים, לפיה ניתן להאריך צו שניתן במעמד צד אחד לשתי תקופות מקסימליות של 10 ימים כל אחת, בלבד. מעמדו של הטוען לזכות הוסדר לענין חילוט סופי בסעיף 21(ד) לחוק איסור הלבנת הון, ונטל הראיה בענין זה לפי סעיף 36ג(א) לפקודת הסמים המסוכנים, מוטל על הטוען לזכות, ולאור זאת אין צורך לצרף את הטוענים לזכות ברכוש כמשיבים בבקשה לצו זמני, או להזמינם לדיון במעמד הצדדים, כאשר בנסיבות הענין נעשו מאמצים להביא את הענין לידיעת הטוענים לזכות. ב. מכל מקום, לאחר שהטוענים לזכות זומנו לדיון במעמד הצדדים ביום 13.10.02, אין מניעה לתת צו זמני ביחס לרכוש הרשום על שמם גם לאחר תום תקופה של 20 יום מיום מתן הצו הזמני בהעדרם. ג. על פי חומר הראיות יש חשד סביר לביצוע "עבירות מקור", לפי חוק איסור הלבנת הון, יש יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבוקשים הצווים עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט של הרכוש, אם יוחלט על כך לאחר הגשת כתב אישום נגד המשיבים ויורשעו באותן עבירות. לאור זאת, ניתן וראוי ליתן את הצוים המבוקשים ביחס לרכוש המשיבים המצוי בידיהם או בידי הטוענים לרכוש, כמפורט בנספחים לבקשה המקורית ובבקשות לתיקון הצווים שהוגשו. 4. לטענת ב"כ משיבים 1, 2, ו-5 וחמשת הטוענים לרכוש: מישל קדוש, ציון תלמי, דוד קובי, דליה בן חמו ואינטרפול בע"מ: א. פקע תוקפם של הצווים הזמניים שניתנו ביחס לרכוש של הטוענים לרכוש, הואיל ולא זומנו לדיון במעמד הצדדים ליום 22.9.02, ולאור זאת פקעו הצווים הזמניים שניתנו בקשר לרכוש זה לאחר חלוף תקופה של 20 יום, לפני הדיון שהתקיים במעמדם ביום 13.10.02, ואין מקום להאריך את הצווים בדיעבד באופן רטרואקטיבי. ב. אין יסוד בחוק לחילוט זמני של רכוש בשווי כספי העבירה. הסמכות בקשר לכך מופיעה בפקודת הסמים המסוכנים רק ביחס לחילוט סופי לאחר הרשעה, בעוד שהסמכות לחילוט זמני לפי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, מושתתת על הוראות הסעיפים המתאימים בפקודת הסמים, בהן אין חילוט לפי שווי כספי של הרכוש הקשור לעבירה. ג. הצווים המבוקשים הינם דרסטיים ואינם מתישבים עם הצורך לנהוג במידתיות; ניתן להסתפק בעיקולי רכבים, ואין צורך בתפיסת רכבים ובהקפאת חשבונות שאינם מותירים אפשרויות מחיה לבעלי החשבונות, ופוגעים בצרכים עסקיים ובזכויות הקנין של המשיבים מעבר לנדרש. ד. המבקשת נוהגת בהפלייה כלפי המשיבים והטוענים לרכוש בהשוואה לספינות הימורים ואנשים אחרים העוסקים בהימורים, שנגדם לא נוקטים בכל הליכים. ה. המשיבים פעלו תוך הסתמכות על חוות דעת משפטית שניתנה להם על ידי עורך דין לפיה מנוהל עסק ההימורים בספינה כחוק. ו. המשיבים 1 ו-5 עבדו במסגרת משיבה 5 שסיפקה שירותים לחברה זרה שהפעילה את הקזינו בספינה באופן גלוי, כאשר משיב 1 שימש כאחראי על התחזוקה של הספינה, ומשיב 2 שימש כמנכ"ל משיבה 5. למשיבים 1 ו-2 אין עבר פלילי, והם פעלו כדין. ז. משיבה 5 לא היתה מיוצגת בדיון ביום 22.9.02 ועל כן פקעו הצווים הזמניים שניתנו נגדה במעמד צד אחד ביום 10.9.02 וביום 18.9.02. ח. ביחס למישל קדוש - אין הוא חשוד בהלבנת הון, כל רכושו הוא רכב הב.מ.וו שנתפס ומדובר ברכב שלו, תשלומי הביטוח נעשו על ידיו, הוא השתמש ברכב, יש דו"חות תנועה על שמו, ואין ראיות המעמידות חשד סביר שמדובר ברכב של מי מהמשיבים. ט. לגבי ציון צברי - מדובר ברכב ב.מ.וו שלו, שנמצא בשימושו, יש לו דו"חות תנועה על שמו, ואין יסוד לחשד שהרכב אינו שלו. י. לגבי דוד קובי - מדובר ברכב שהוא קנה שאותו העמיד לשימוש הבת שלו, רעייתו של משיב 1. יא. ביחס לדליה בן חמו - מדובר ברכב שלה שנתפס. יב. לגבי חברת אינטרפול בע"מ, הקשר של משיב 3 לחברה הוא בכך שהוא סייע לה ביחסי ציבור, בקידום וניהול המקום, ואין מדובר בעסק שלו או בחברה בשליטתו. יג. ביחס לרכבים של משיבים 1 ו-2, ניתן צו ארעי שאיפשר את שחרור הרכבים בתנאים שנקבעו, ללא ערבות בנקאית. לו רצו המשיבים להבריח את הרכבים היו יכולים לעשות כן לפני הדיון במעמד הצדדים. 5. לטענת ב"כ משיב 4: א. אין ראיות לכאורה לביצוע "עבירות מקור", של הלבנת הון, על ידי משיב 4. ב. המשיב הינו תושב לטביה, החל משנת 1999. במהלך השנתיים האחרונות הוא שהה בארץ 72 ימים בלבד, כפי שעולה מגליון כניסותיו ויציאותיו מהארץ. ביקוריו בארץ מנוצלים לביקור שני ילדיו, אחיותיו ואימו, הוא מעולם לא נראה בספינת ההימורים, ואין כל ראיה לכך שהוא ידע שמתבצעים הימורים בלתי חוקיים בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל או של מדינות שכנות. ג. יש לנהוג במידתיות ואין לנקוט באמצעי של תפיסה בפועל, שהינה האמצעי הדרסטי ביותר; אין לנקוט בחילוט זמני בגין שווי כספי עבירה כאמורה בדברי ב"כ משיבים 1, 2 ו-5, ואין לנקוט בהפליה כלפי משיב 4 בהשוואה לספינות הימורים אחרות הפועלות באילת. 6. לטענת הטוענים לרכוש - קטי תלמי, ציון תלמי, נתן תלמי ומשה תלמי: א. אין תוקף לצווים הזמניים במעמד צד אחד לגבי הטוענים לרכוש שלא זומנו לדיון במעמד הצדדים, לאחר שחלפו למעלה מ-20 יום מיום מתן הצווים. ב. אין לנכסים עליהם הוטל החילוט הזמני כל קשר לכספי העבירות או לחשודים בביצוע העבירות. ג. האמצעים שננקטו הינם דרסטיים ולא היה מקום לנקוט בהם בנסיבות הענין. 7. השאלות העיקריות העומדות לדיון הן: א. האם יש "יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט", עליו תהא אפשרות לחילוט לאחר הגשת כתב אישום והרשעה ב"עבירת מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון, כאמור בסעיף 36ו(ב) לפקודת הסמים, החל על הענין, בשינויים המחויבים על פי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, היינו: האם יש חשד סביר לביצוע עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לפי חוק איסור הלבנת הון, שלגביה במקרה של הרשעה, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי "יחולט מתוך רכושו של הנידון, כאמור בסעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון. לענין זה מדובר בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, כאשר אדם עושה פעולה ב"רכוש אסור" הקשור ל"עבירה", היינו ל"עבירת מקור", כאמור בסעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון, המפנה בענין זה לתוספת הראשונה של החוק, המתיחסת בין השאר לעבירות של הימורים אסורים לפי סעיף 225 ו-228 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, או לעבירות שוחד לפי סעיף ה' לפרק ט' לחלק ב' לחוק העונשין, שהן העבירות הנוגעות לענין, שלגביהם נטען שיש חשד סביר לביצוען על ידי מי מהמשיבים. לענין זה, נקבע בסעיף 2(ב) לחוק איסור הלבנת הון שיראו כעבירה גם עבירה שנעברה במדינה אחרת, ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה. רמת הראיות לענין זה צריכה להיות רמה של חשד סביר, בדומה למעצר לפני הגשת אישום. ב. האם חלים התנאים המאפשרים חילוט של רכוש, ברמה של חשד סביר, על כל פרטי הרכוש, שלגביהם מבוקש החילוט הזמני, היינו: רכוש שנעברה בו העבירה, ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך, רכוש שהושג במישרין או בעקיפין כשכר עבירה, או כתוצאה מביצוע העבירה או שיועד לכך, והוא "רכושו של הנידון", היינו: כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו, או רכוש של אדם אחר "שהנידון" מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם ללא תמורה, כאמור בסעיף 21(א), (ב) ו-(ג) לחוק איסור הלבנת הון, אם לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו. ג. אם ייקבע שהתקיימו כל התנאים האמורים - תתעורר השאלה האם הסמכות לחילוט זמני לפני הגשת אישום, תחול על שווי של רכוש הקשור לעבירה שניתן לחילוט לאחר הרשעה, כאשר ההליך של חילוט זמני אינו נזכר במפורש בחוק איסור הלבנת הון, אלא רק בדרך של הפניה בשינויים המחויבים להוראות פקודת הסמים המסוכנים, בסעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, המפנה לסעיפים 36ו(ב) ו-(ג), כאשר בפקודת הסמים המסוכנים אין התיחסות לחילוט של שווי של רכוש הקשור לעבירה. ד. בהנחה שיש סמכות לחילוט זמני - האם ניתן וראוי לנקוט באמצעים המבוקשים, או שמא ניתן להשיג את מטרת החילוט הזמני באמצעים פחות פוגעים, ביחס למשיבים וביחס לטוענים לרכוש; וכן האם יש בחילוט המבוקש כדי להותיר אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר, למשיבים ולטוענים לרכוש, כנדרש על פי סעיף 36ג(ב) לפקודת הסמים המסוכנים. ה. ביחס לטוענים לרכוש שלגביהם חלפו למעלה מ-20 יום עד למועד הדיון, אליו זומנו במעמד הצדדים - האם היה צורך לזמנם לדיון במעמד צד אחד? האם יש באי זימונם לדיון זה כדי לגרום לפקיעת הצו הזמני נגדם? ואם כן - האם ניתן וראוי להאריך את הצו הזמני שתוקפו פקע לאחר תום 20 יום מיום מתן הצו, לאחר קיום הדיון במעמד הצדדים, המאפשר להאריך את הצו בדיון במעמד הצדדים לתקופה העולה על 20 יום מיום מתן הצו במעמד צד אחד. ו. האם ניתן וראוי לדון בהעדר משיב 3, שנמלט ממשטרת ישראל מאז נפתחה החקירה הגלויה , ולא הופיע לדיון אף שההזמנה נמסרה לרעייתו. ז. האם עומדת למי מהמשיבים הגנה של הסתמכות על יעוץ משפטי ביחס לחוקיות ההימורים. ח. האם יש לקבל את טענת ההפליה של המשיבים. 8. ביחס לשאלה הראשונה, נחה דעתי לאחר עיון בחומר הראיות שהועמד לעיוני ובטיעוני הצדדים כי יש חשד סביר לכך שמשיבים 1 עד 5 ביצעו "עבירת מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון, בכך שהיו מעורבים בניהול וארגון הימורים אסורים, באוניה המכונה "רויאל קזינו", שנעברו חלקם בשטח ישראל וחלקם בשטח מצרים, בו קיימת גם כן עבירה של הימורים אסורים על פי החוק המצרי, וגם בכך יש כדי להעמיד "עבירת מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון, כאשר הרכוש שנצמח מעריכת ההימורים האסורים היה בשליטת המשיבים והם נקטו בפעולות במטרה להסתיר אותו ואת מקורו, הגם שעל פי המצג אורגנו ההימורים באותה אוניה על ידי חברות זרות, שכללו את הטוענת לרכוש BLUE WAVE CRUISES LTD ואת משיבה 5, שבאמצעותן הפעילו משיבים 1, 2, 3, ו-4, על פי החשד, את האוניה. על פי החשד, מתוצאות העבירות האמורות מאז שנת 2000 לפחות, עת נכנס חוק איסור הלבנת הון לתוקף, עמד אמדן הפדיון המשוער מההימורים על סכום שבין 10 מליון ל-15 מליון דולר (נספחים א', ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', יא', יב', יג', יד', טו', טז', יז', יח', יט', כ', כא', כב', כג' וכד' לקלסר בו מצויים מסמכים המתיחסים לראיות לחשד סביר). כמו כן, יש בחומר הראיות כדי להצביע על חשד סביר לעבירת שוחד שהינה אף היא "עבירת מקור" נוספת לפי חוק איסור הלבנת הון, ביחס למי מהמשיבים (נספחים כו' עד לב'). 9. ביחס לחשבונות, למבנים, לרכבים ולכלי השייט, שלגביהם מבוקשים הסעדים הזמניים, נחה דעתי, לאחר עיון בראיות ובטיעוני הצדדים, שיש ראיות לכאורה לחשד סביר הקושר את הרכוש לביצוע העבירות או לשווי הרכוש הקשור לעבירות על פיהן יצווה בית המשפט על חילוט הרכוש במקרה של הרשעה, אלא אם יהיו נימוקים שלא לעשות כן. טענת ב"כ משיבים 1, 2 ו-5, שהם עסקו רק באספקת שירותים שנדרשו לספינה ולחברה שהפעילה את הקזינו אינה מתישבת לכאורה עם החשדות העולים מחומר הראיות. ביחס למישל קדוש, עולה מחומר הראיות חשד לכך שיש לו קשר למשיב 1 ביחס לאחת מעבירות המקור, קשרים נוספים למשיב 1, וראיות הקושרות לכאורה את רכב הב.מ.וו שלגביו טוען מישל קדוש שהוא שלו, למשיב 1. ציון צברי טען ביחס לרכב ב.מ.וו נוסף שנתפס שהרכב נרכש על ידיו והיה בשימושו, לאחר מכן הוא מכר אותו לאיש זר, ממנו רכש קרוב משפחה שלו, ציון תלמי, את הרכב, ולאחר מכן הוא (ציון צברי) חזר ורכש את הרכב מציון תלמי, כאשר הרכב עדיין רשום על שם ציון תלמי. בענין זה יש ראיות המעלות חשד ביחס לקשר של ציון תלמי, של ציון צברי ושל הרכב למי מהמשיבים ולביצוע העבירות נשוא הדיון (פירוט הנכסים ברי החילוט בטיעוני המבקשת, עמ' 28-31). ביחס לרכב מסוג ב.מ.וו הרשום על שם קובי דוד, ישנן ראיות הקושרות את השימוש ברכב למי מהמשיבים (פירוט הנכסים, שם, עמ' 19). ביחס לרכב מסוג הונדה, הרשום על שם דליה בן חמו, ישנן ראיות הקושרות את הרכב למי מהמשיבים (פירוט הנכסים, שם, עמ' 5). ביחס לחשבון הבנק בבנק הבינלאומי הראשון, הרשום על שם "אינטרפול", יש ראיות לכאורה הקושרות את החשבון למי מהמשיבים (פירוט הנכסים, שם, עמ' 5). ביחס למשיב 4, ישנן ראיות הקושרות את הפעילות בחשבונות הרשומים על שמו ורכוש נוסף שלו למי מהמשיבים, והעדר הסבר מצידו לענינים נוספים הנוגעים לענין, המצביעים על חשד סביר הקושר אותו לעבירות ולרכוש, ומוסיפים לחשדות הקושרים אותו ואת הרכוש הרשום על שמו למי מהמשיבים (פירוט הנכסים, שם, עמ' 6-9). ביחס לחברה BLUE WAVE CRUISES LTD, יש ראיות לכאורה לכך שהאוניה שבבעלותה שימשה לביצוע העבירות. ביחס לטוענים לזכות - קטי תלמי, ציון תלמי, נתן תלמי ומשה תלמי, יש בחומר הראיון יסוד לחשד סביר כי הרכוש לו הם טוענים קשור למי מהמשיבים ולשווי הרכוש שנעברו בו העבירות (פירוט הנכסים, שם עמ' 21-35). לאור האמור נראה לי שיש בחומר הראיות כדי להעמיד חשד סביר לכך שהרכוש שלגביו מבוקשים הצווים הזמניים, ממלא אחר התנאים של רכוש שנמצא בשליטת מי מהמשיבים, או שהועבר לטוענים לזכות ללא תמורה, או שמי מהמשיבים מימנו את רכישתו, כך שרכוש זה ניתן לחילוט, אם יורשעו המשיבים בעבירות בהם הם חשודים. 10. ביחס לשאלה אם יש צורך לזמן את הטוענים לזכות לדיון בשאלת החילוט הזמני, אכן יש חסר בחוק. יש התיחסות מפורשת לכך בהליך של חילוט סופי לאחר הרשעה בסעיף 36א(ג) לפקודת הסמים המסוכנים, בעוד שבהליך של חילוט זמני אין הוראה בפקודה בקשר לכך, אך את אשר החסיר החוק משלימים כללי הצדק הטבעי המחייבים מתן זכות שימוע למי שעלול להיפגע מהחלטה שיפוטית,בעוד שהסמכות לדון בהעדרו של בעל דין העלול להיפגע מוגבלת למקרים חריגים, בהם עלול להיגרם נזק כבד ובלתי הפיך, אם יידחה הדיון עד לאחר זימון הצד העלול להיפגע. בפרקטיקה מאפשרים לטוענים לזכות העלולים להיפגע כתוצאה ממתן צו זמני להשמיע את טענותיהם (בש"פ 6159/01, אבו עמר ואח' נ' מ"י, דינים עליון סא, 291). בנסיבות הענין, נראה לי שאין צורך להכריע בשאלה אם יש לזמן את הטוענים לזכות ברכוש לדיון לאור העובדה שבינתיים זומנו והופיעו לדיון, בו השמיעו את טענותיהם. במקרה של בש"פ 6159/01, התעוררה השאלה האם לאחר שפקע הצו שניתן לפני הגשת כתב האישום ועלה הענין לדיון לאחר הגשת כתב האישום, ניתן לדון בענין על פי הבקשה שהוגשה לפני הגשת כתב האישום, בעוד שבמקרה זה מדובר בדיון על פי אותה הבקשה שהוגשה לפני הגשת כתב האישום, בה מתקיים הדיון, בשלב ראשון במעמד צד אחד בלבד ולאחר מכן במעמד שני הצדדים, בטרם הוגש כתב האישום. מבחינה זאת, נראה לי שיכול להיות בעובדה שחלפה תקופה העולה על 20 יום מיום מתן הצו במעמד צד אחד כדי להוות שיקול אם לתת צו זמני נוסף במעמד שני הצדדים, אך נראה לי שאין מניעה מבחינת סמכות בית המשפט, לתת צו זמני נוסף במעמד שני הצדדים, על יסוד אותה בקשה, גם אם חלפו למעלה מ-20 יום מיום מתן הצו במעמד צד אחד נגד הטוענים לזכות ברכוש. 11. הוא הדין ביחס לשאלה אם מוסמך בית המשפט לתת צו חילוט זמני המושתת על שווי הרכוש בו נעברה העבירה. מבחינה זאת נראה לי שסעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון מתיחס להחלת הוראות פקודת הסמים המסוכנים על חילוט רכוש לפי חוק איסור הלבנת הון, בשינויים המחויבים, על מנת להשלים את ההוראות החסרות הנוגעות לחילוט שאינן מופיעות בחוק הלבנת הון, בהתחשב בשינויים המחויבים, בלי ליצור זהות מוחלטת בין הוראות שני החוקים, כאשר על כל חיקוק חלות ההוראות הספציפיות שיש באותו חיקוק, שההליך של חילוט זמני לפני הגשת האישום חל בהלבנת הון על פי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון המחיל את הוראות פקודת הסמים המסוכנים בקשר לכך, אך ביחס לדין המהותי על פיו ניתן לחלט רכוש, חלות על כל אחד משני החיקוקים האמורים ההוראות הספציפיות שבאותו חיקוק, כך שניתן להחיל את ההוראה בדבר חילוט זמני על חילוט על פי חוק איסור הלבנת הון, כאשר העיקרון הוא כאמור בסעיף 36ו(ב) לפקודת הסמים המסוכנים, היינו מתן צו זמני לפני הגשת כתב אישום "אם יש יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט", ומבחינה זאת יכול להתקיים חשש כזה ביחס לכל אחד משני הענינים שבשני החיקוקים האמורים, על פי הדין החל עליו ביחס לחילוט הסופי, כך שבסמים מסוכנים בהם אין חילוט סופי של רכוש של הנידון בשווי הרכוש הקשור לעבירה, לא יהיה חילוט כזה גם בשלב של חילוט זמני, אך ביחס להלבנת הון תהא אפשרות להטיל חילוט זמני, אם יש יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם, או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט, לאחר הרשעה. מבחינה זאת, נראה לי שפירוש זה מתיישב עם נוסח החיקוקים ותכליתם, בעוד שהפירוש המוצע על ידי המשיבים, לפיו לא תהא אפשרות להורות על חילוט זמני של רכוש בשווי הסכום הקשור לעבירה, אינו מתישב באופן סביר עם תכלית החיקוקים, ואין מקום להיזקק לו גם בפרשנות של חיקוק פלילי, כאמור בסעיף 34כא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, לפיו יש להעדיף את הפירוש לטובת מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין, רק כאשר הוא מתישב באופן סביר עם תכלית החוק. 12. ביחס לטענת המשיבים, שהם הסתמכו על יעוץ משפטי שניתן להם, לפיו לא נעברת עבירה בניהול ההימורים בספינה, יש בחומר הראיות כדי לעורר חשד שניהול ההימורים לא נעשה בתנאים הדרושים על מנת שלא תהא עבירה בניהול ההימורים, אף לפי היעוץ המשפטי שקיבלו, ומכל מקום שאלה זאת הנוגעת להסתמכות על ייעוץ משפטי ראויה לבירור בדיון באישום, אם יוגש כתב אישום, ואין בה כדי להסיר את החשד בביצוע העבירות המיוחסות למשיבים. 13. גם ביחס לטענת ההפליה, נראה לי שלא הובאו ראיות בקשר לכך, ביחס למקרים אחרים בהם היה חשד סביר לביצוע עבירות מקור כפי שהיה במקרה זה. 14. ביחס לשאלה אם ניתן לאשר את הצווים הזמניים בהעדר משיב 3, שלא הופיע לדיון, נראה לי שההגבלה למתן צו זמני לתקופה של 10 ימים, עם אפשרות להארכה נוספת של 10 ימים, על פי סעיף 36ו(ג) לפקודת הסמים המסוכנים, מניחה שתהא אפשרות לשמוע את הבקשה במעמד הצדדים תוך תקופת תוקפו של הצו. במצב בו המשיב נמלט, והוא נמנע מלהופיע לדיון לאחר שההזמנה נמסרה לאשתו, ניתן לכאורה להורות גם על חילוט בהליך אזרחי בהעדרו כאשר לא ניתן לאתר את החשוד בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 22(א)(2) לחוק איסור הלבנת הון, כך שהסמכות להטלת חילוט בהעדר משיב 3, שלכאורה נמלט מהמשטרה ולא הופיע לדיון אליו זומן באמצעות רעייתו, מצויה בחוק איסור הלבנת הון, וניתן להיזקק לה בהליך זה. 15. במצב האמור, השאלה העיקרית שנותר לדון בה היא האם ניתן וראוי לתת את כל הצווים המבוקשים מבחינת שיקול הדעת הנתון לבית המשפט במתן הצווים. מבחינה זאת, הכלל הוא שאין להיזקק לסעדים הדרסטיים ביותר, כאשר תפיסת רכוש הינה הצעד הדרסטי ביותר, ויש להסתפק בצעדים פחות דרסטיים, אם יש בהם כדי להשיג את מטרת החילוט הזמני, היינו: מניעת אפשרות סבירה שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו וייעלם ומניעת אפשרות סבירה שיעשו בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט, כאמור בסעיף 36ו(ב) לפקודת הסמים המסוכנים. ביחס לתפיסת רכבים, נראה לי שבנסיבות הענין ניתן להשיג את מטרת החילוט באמצעים פחות דרסטיים בדרך של רישום עיקול, שעבוד פוליסה מקיפה על מלוא השווי של הרכב, או הוצאת פוליסת לטובת המדינה, ערבות עצמית וצד ג' על מלוא השווי של הרכב, התחייבות המשיב ו/או הטוען לזכות מביצוע כל העברה פיזית או פעולה משפטית ברכב, וערבות בנקאית בשיעור של שליש משווי הרכב. מבחינה זאת, נראה לי כי האיזון הראוי מחייב הימנעות מתפיסת הרכבים לתקופה ממושכת, כאשר ההליך יכול להימשך זמן רב אם יוחלט על הגשת כתב אישום, אך מאידך גיסא, אין להסתפק בערבויות אישיות בלבד שיש בהן כדי להכביד יתר על המידה על יכולת הגביה אם יוחלט לחלט את הרכוש בשלב מאוחר יותר. גם שעבוד זכויות הביטוח אינן מבטיחות באופן יעיל וממצה את אפשרות התפיסה של הרכב, אם יוחלט על חילוטו לאחר הרשעה. מבחינת האיזון, ניתן וראוי להתנות את שחרור הרכבים, בנוסף לאמור לעיל, בהפקדה כספית או בערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מותנית שתשולם למדינה על פי דרישתה בשיעור של שליש משווי הרכב על פי הערכת המבקשת או על פי המחיר הרגיל הנקוב במחירון לרכבים משומשים ביחס לרכב רגיל מאותו סוג, לפי הסכום הנמוך יותר. ביחס לסכום הערבות הבנקאית או ההפקדה, ניתן להגיע להסכמה בין הצדדים, ובהעדר הסכמה, תהא רשאית המבקשת לתפוס את הרכב, ובמקביל לכך יוכל כל אחד מהצדדים לפנות לבית המשפט לקבוע את סכום ההפקדה או הערבות הבנקאית ביחס לכל אחד מהרכבים. לענין זה יש לממן את הערבות הבנקאית או ההפקדה מכספים אחרים, עליהם לא חלה ההקפאה על פי הצווים הזמניים שניתנו. לענין זה יעמדו הצווים הזמניים שניתנו, שאיפשרו את שחרור הרכב ללא ערבות בנקאית לתקופה נוספת של 10 ימים שבמהלכה יוכלו הצדדים להגיע להסכמה ביחס לסכום הערבות הבנקאית, או לפנות בעוד מועד בבקשה מתאימה לבית המשפט בקשר לכך, אליה יצורף מחירון הרכב המתאים. ביחס לחשבונות בנקים ולמבנים, נראה לי שהצווים המבוקשים עונים אחר הצווים שאותם ניתן וראוי לתת. כמו כן, ניתן וראוי למנות את האפוטרופוס הכללי כמנהל זמני של הכספים, המבנים, הרכבים וכלי השיט עליהם חל הצו. 16. השאלה האחרונה שנותר לדון בה היא שאלת שיעור צרכי המחיה שיש להותיר בידי כל אחד מהמשיבים והטוענים לרכוש ובני משפחותיהם, ביחס לחשבונות בנקים שהוקפאו. בענין זה, בהעדר ראיות מספקות בקשר לכך, יש לאפשר לכל אחד מהמשיבים להוציא מהחשבונות המוקפאים סכום של 5000 ש"ח צמוד למדד המחירים לצרכן החל מהיום ועד לגמר תוקפו של הצו. סכום זה משקף בקירוב כשני שלישים מההוצאה הממוצעת למשפחה, ללא זקיפת שכר דירה אלטרנטיבי, על פי "חשב", ובהעדר ראיות אחרות, נראה לי שבשלב זה ניתן וראוי להותיר סכום זה בידיהם, כאשר ההנחה הסבירה היא שהמשיבים ובני משפחותיהם אינם מתפרנסים רק מהכספים המצויים בבנקים אלא גם ממקורות מחיה נספים. מבחינה זאת, נראה לי שאין מקום להורות על החזר סכומים שנמשכו על ידי המשיבים לצרכי מחיה על פי הצו הזמני שניתן בקשר לכך. כמו כן, יוכל כל צד לפנות בבקשה לשינוי הסכום על יסוד ראיות ספציפיות שתוגשנה בקשר לכך. 17. לאור האמור, ובכפוף לשינויים האמורים בסעיפים 15 ו-16 דלעיל, אני מקבל את בקשות המבקשת, למתן הצווים בהתאם לבקשה המקורית ובהתאם לבקשות הנוספות לתיקון הצווים שהוגשו בכתב או בעל פה, כך שהצווים האמורים יעמדו על כנם עד תום 90 יום מיום מתן כל אחד מהצווים, ואם יוגש כתב אישום נגד המשיבים או מי מהם תוך 90 יום כאמור, ימשיכו הצווים להיות בתוקף ביחס למשיבים נגדם יוגש כתב האישום וביחס לרכוש של הטוענים לזכות בהקשר לרכוש של המשיבים נגדם יוגש כתב אישום, הכלול בצווים שניתנו, ואשר יבוקש חילוטו בכתב האישום, וזאת - עד תום ההליכים בכתב האישום שיוגש נגד כל אחד מהמשיבים. ביחס לכלי שיט תהא אפשרות לשחררם בתנאים שייקבעו בהסכמת הצדדים, ובהעדר הסכמה כזאת על פי בקשה נפרדת שתוגש, בה יפורטו התנאים המוצעים לשחרור, בצירוף תצהיר ומסמכים המאמתים את העובדות הכלולות בבקשה. ביחס לניהול הרכוש נשוא הצווים, אני ממנה את האפוטרופוס הכללי כמנהל זמני לניהול הרכוש, כאמור בבקשות המבקשת לענין זה. כמו כן, יוכל כל אחד מהצדדים לפנות בבקשה לשינוי הסכום הדרוש לצרכי מחיה עבור כל אחד מהמשיבים או הטוענים לזכות, לקבוע את סכום ההפקדה או הערבות הבנקאית עבור הרכבים שנתפסו, למתן הוראות הנוגעות לביצוע ההחלטה, ולדיון בחלופות אחרות שתוצענה ביחס לצווים שניתנו. תיקי החקירה יוחזרו לב"כ המבקשת. מיסיםעבירות מסהלבנת הוןחילוט