גזר דין שני הנאשמים, נאשם 1, יליד 1974 מכפר כיסרא ונאשמת 2, , ילידת 1978 מדלית אל-כרמל, הורשעו על ידינו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום: נאשם 1, , הורשע בעבירה של רצח בכוונה תחילה, עבירה על סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 ונאשמת 2, סימה פרחאת, בעבירות של חטיפה לשם חבלה, עבירה על סעיף 374 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 וסיוע לאחר מעשה, עבירה לפי סעיף 260 לחוק העונשין הנזכר. עובדות המקרה נגולו בהרחבה בהכרעת-הדין. לא נחזור ונפרט את העובדות שנקבעו אך נחזור ולצורך הדיון על שאמרנו בעמ' 41 להכרעת-הדין כי הנאשמת היתה מודעת היטב לנסיבות הרצח שארע והתנהגותה, מול מי שהתיימרה לאהוב, המנוח, שהיה מוטל על הקרקע והיא אף לא ניסתה לעזור לו אם בהגשת עזרה ראשונה או למצער דרישה/שכנוע של הנאשם שיעשה כמיטב יכולתו להציל את המנוח ממוות. מחדלים אלו מצביעים גם הם על הכשל המוסרי של הנאשמת במקרה זה. לא זאת גם זאת, ובעמ' 38 אמרנו כי סבורים אנו כי החטיפה של המנוח לוותה בכוונה מיוחדת מצד הנאשמת, לגרום חבלה למנוח. עוד קבענו, בעמ' 16, כי לדעתנו, הרצון למפגש עם המנוח היה משותף לשני הנאשמים, אך הנאשמת היתה הרוח החיה מאחורי היוזמה והתכנון של מפגש זה. לא נחזור על הסתירות המהותיות בגירסותיה השונות של הנאשמת, שלא השאירה עלינו בגירסותיה הסותרות השונות רישום מהימן (ראה עמ' 15 קטע 7ב' על אמינותה של הנאשמת). קבענו כי הנאשמת היא בחורה יציבה הפועלת בקור רוח, היודעת את מבוקשה, מניפולטיבית ומכלכלת היטב את מעשיה. שירות המבחן קבע בתסקירו כי אין בידו לבוא בהמלצה טיפולית לגבי הנאשמת וזאת לאור חומרת העבירות בהן הורשעה ולמרות גילה הצעיר ומצבה הרגשי והחברתי הקשה. מודעים אנו לכך שהנאשמת היא בת למשפחה מרובת ילדים המונה 16 נפשות וכי בני משפחתה, מבני העדה הדרוזית, נמנעים מלבקרה ואינם מסוגלים להעניק לה תמיכה מאז נעצרה. הנאשמת סיימה 12 שנות לימוד ועבדה כסייעת לרופא שיניים וכן כמלצרית וסייעת בבית ספר. אין לה עבר פלילי. קבענו גם בהכרעת-הדין כי הנאשמת קיימה קשרים רומנטיים עם המנוח במשך תקופה. הנאשמת אמרה לנו בדברה האחרון לעונש כי היא מתחרטת מאד על המעשה ומבקשת את סליחתם של בני המשפחות המעורבות בענין. אשר לנאשם מס' 1 - סעיף 300(א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977, על פיו הורשע נאשם זה קובע כי מי שמורשע ברצח דינו מאסר עולם ועונש זה בלבד. על פי הוראות סעיף זה מטילים אנו על נאשם מס' 1 עונש של מאסר עולם. אשר לנאשמת מס' 2 - אין רחמים בלבנו לנאשמת זו. הנסיבות שבהן הורשעה חמורות ביותר והסתיימו גם באופן טראגי ואת האבדן בנפש אין להחזיר. שמענו את דבריו של ב"כ משפחת המנוח אשר בצורה נרגשת אמר לנו כי את החלל שנוצר במשפחה עקב הרצח אין אפשרות למלא, מה גם שהנרצח היה צעיר, יתום, שסייע לבני משפחתו ושימש דוגמא ומופת באורח התנהגותו. ערך חברתי ממעלה ראשונה הוא שמירת חיי אדם. כאן במקרה שבפנינו, לדאבון הלב קופחו חייו של אדם צעיר על הרקע שפורט בהרחבה בהכרעת-הדין. סבורים אנו כי המקרה של נאשמת מס' 2 כאן מצדיק עונש שיהיה בו גם ביטוי ממשי של הרתעה. אנו מחליטים לכן להטיל על הנאשמת 2 עונש של 18 שנות מאסר בפועל שמנינם מיום מעצרה 1.6.99. חטיפהמשפט פלילירצח