##(1) ## מהי תביעה אזרחית נגררת לפלילים ? ##(2)## דוגמא לכתב תביעה בתביעה אזרחית נגררת לפלילים. ##(3)## ההלכה בסוגיות קבילות הראיות מהמשפט הפלילי. ##(1) מהי תביעה אזרחית נגררת לפלילים ?## סעיף 42ד לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א- 1971 קובע : "ממצאים ומסקנות בתביעה אזרחית נגררת. בדיון בתביעה אזרחית לפי סעיף 35א לחוק בתי המשפט, תשי"ז- 1957, יראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי כאילו נקבעו במשפט האזרחי" (הערה: סעיף 35א לחוק בניסוחו הקודם מקביל לסעיף 77 בניסוחו הנוכחי). משכך, מופטר בית המשפט לדון בסוגיית החבות. ההוראה האמורה מקנה, איפוא, לממצאים ולמסקנות שנקבעו בפסק הדין הפלילי תוקף של ראיה חלוטה, אשר ככלל איננה ניתנת לסתירה. הוראה זו רחבה יותר ומובחנת, למשל, ממה שעולה מסעיפים 42א-42ג ל פקודת הראיות, המורים רק כי הממצאים והמסקנות שבהכרעת דין מרשיעה (אך לא בגזר הדין) מהווים "ראיה לכאורה" בתביעה האזרחית, אשר לגביהם רשאים: המורשע, חליפו, או מי שחב בחובו הפסוק, להביא ראיה לסתור, "ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין". משמעות הדבר היא, למצער, כי בתובענה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים רואים בנתבע כמי שאחריותו למעשים שבגינם הוגשה נגדו התובענה – הוכחה במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי נוכח הממצאים שנקבעו במשפט הפלילי". סעיף 77 (א) האמור וכן תקנה 17 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, יוצרים מסגרת דיונית מיוחדת שמטרתה העיקרית מניעת כפילות הליכים וחיסכון בזמן שיפוטי. גם אם יגיש מגיש התביעה בקשה לניהול התביעה הנגררת בפני המותב המרשיע אין בכך כדי להביא בהכרח למסקנה שהמותב המרשיע הוא זה שידון בתיק. עוד רלוונטית היא תקנה 17 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שכותרתה - תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים: 17. (א) בתביעה אזרחית כאמור בסעיף 77 לחוק בתי המשפט, תוגש לבית המשפט כאמור באותו סעיף, תוכתר במלים "תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים", ובנוסף לאמור בתקנה 9 יפרט כתב התביעה את מספר תיק בית המשפט שבו הורשע הנתבע; התובע יצרף לכתב התביעה העתק מפסק הדין שלפיו הורשע הנתבע והעתק מכתב האישום. (ב) כתב התביעה יוגש לבית המשפט תוך תשעים ימים לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט. במקרה שבנדון, המבקשת הכתירה את נוסח התובענה שבענייניו כ"תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים", ומשכך מעוניינת להגיש את התביעה לבית משפט זה, הוא בית המשפט שהרשיע את המשיב בהליך הפלילי. לפי תקנה 17(ב), המועד להגשת התובענה שבנדון הוא תוך 90 ימים לאחר שפסק הדין בפלילים הפך חלוט. ##(2) דוגמא לכתב תביעה בתביעה אזרחית נגררת לפלילים.## בבית משפט_______ ת.א _______ בעניין: התובע:_______ - נגד - הנתבע: _______ מהות התביעה: נזקי גוף (על פי פקודת הנזיקין) סכום התביעה: בגבול סמכותו של בית המשפט ##כתב תביעה## ##פתח דבר ## 1. עניינה של תביעה זו – בפיצויים כספיים בגין ביצוע ____________________התובע יטען כי אין שום סכום כספי אשר יוכל לפצותו ולהשיב אותו למצבו טרם העבירה הפלילית. עם זאת, עותר התובע לבית המשפט הנכבד בכדי שבית המשפט יפסוק את סכום הפיצוי הראוי, ככל שהוא ניתן להארכה וישיב את מצבה לקדמותו, ככל שהדבר ניתן. ##הצדדים## 2. התובע יליד__________ ויהא מיוצג תביעה זו ע"י ב"כ דלעיל וכתובתו לצורך מסירת כתבי בי- דין תהא כאמור הכתובת הנ"ל. 3. הנתבע יליד ___________שוהה במאסר, הורשע בתאריך __________בתיק ___________בבית המשפט המחוזי ב____________(להלן:"הכרעת הדין"), ב__________ לפי סעיף _____לחוק העונשין. *** רצ"ב העתק מהכרעת הדין ##הרקע העובדתי - כעולה מכתב האישום ומהכרעת הדין## במהלך שנת _________ביצע הנתבע בתובע____________ 3. הנתבע ביצע נגד התובע עוולת תקיפה קשה חמורה לפי סעיף 23 לפקודת הנזיקין וכן עוולת הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין וזאת בגין הפרת הוראות חוק העונשין, תשל"ז-1977. 4. התובע יטען כי הנתבע הפר כל חובה וכל נורמה ונהג בו כפי שאף אדם סביר ו/או זהיר ו/או נבון לא היה נוהג. 5. התובע יטען כי הנתבע היה צריך לצפות כי התנהגותו האמורה יגרום לנזקים בלתי הפיכים לתובע. 6. התובע יטען כי הנתבע הפר כל חובת אמון מוכרת וידועה וניצל אותו, תוך דריסת כבודו ו/או רצונו הפרטי ו/או צנעת הפרט שלו. ##העברת נטל הראיה במשפט:## 7. התובע יטען כי בנסיבות העניין יש להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעדו" בהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין מאחר ולא הייתה לו הידיעה ו/או לא הייתה לו היכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו ל_____________ ##הסעדים## 8. לנוכח טבע מעשיו של הנתבע המתוארים לעיל, תקצר היריעה מלתאר במילים את הנזקים הנפשיים ועומק הטראומה והצלקת הנפשית אשר תלווה את התובע עד לסוף חייו, כתוצאה מהמעשים המזעזעים שביצע בו הנתבע. 9. התובע יטען כי במעשיו כמתואר לעיל הנתבע גרם לו נזקים נפשיים ופיסיים בלתי הפיכים אשר בעטיים התובע לא יחזור לעולם לאיתנו. 10. מאז האירוע ועד יום הגשת התביעה, נזקק התובע לעזרת צד ג' מוגברת, 24 שעות ביממה. כמו כן, לאחר הגשת התביעה, התובע יעתור לבית המשפט לחייב את הנתבע לשאת בעלות חוות דעת של רופאים מומחים אשר יתמנו לצורך בדיקת מצבו וקביעת אחוזי נכותו או לחילופין, להארכת מועד להגשתם. ##פיצויים עונשיים## 11. בנוסף, ולנוכח אופיו האלים והבלתי נתפס של מעשה הנתבע בתובע, ולאור תקופת הסבל הממושכת שתבוא מטבע הדברים לאחריה עותר התובע לחיוב הנתבע בפיצויים עונשיים. 12. הפסיקה הכירה בע"א 140/00 עזבון המנוח אטינגר נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בפיצויים עונשיים כפיצויים שבסמכותם של בתי המשפט לפסקם "במקרים המתאימים". פיצוי עונשי הוא תשלום יתר במקום בו גילה הנתבע התנהגות מחפירה וקיצונית. 13. התובע יטען כי התנהגות הנתבע, שערורייתית חמורה, מקוממת ומעוררת סלידה במיוחד ולכן נופלת בגדר ה"מקרה המתאים" ובשל כך ראויה לגינוי על ידי בית המשפט. 14. בנוסף יטען התובע כי תיק זה אמור לשמש כנר לרגלי בית המשפט באשר פסיקת פיצויים עונשיים בנסיבות המקרה חשובה גם לשם קידום התכלית של הרתעה יעילה נגד מעשים הראויים לגינוי, כגון מעשיו של הנתבע. 15. בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה נגרמו ויגרמו לתובע הנזקים כדלקמן : א) נזק מיוחד : 1. עזרת הזולת; 2. הוצאות ב) נזק כללי: 1. הפסד השתכרות בעתיד 2. עזרת צד ג' לעתיד 3. הוצאות רפואיות, ונסיעות לעתיד 4. כאב וסבל אובדן הנאות חיים 5. אובדן ו/או פגיעה בסיכוי להינשא 6. פיצויים עונשיים ##סיכום## 16. על נתבע לפצות את התובע בגין נזקיו מכח דיני הנזיקין ו/או כל דין אחר. 17. בנוסף, שומה על בית המשפט הנכבד להטיל על הנתבע פיצויים עונשיים. 18. לבית הדין הנכבד הסמכות המקומית והעניינית לדון בתובענה. 19. התובע אינו נוטל על עצמו את נטל הראייה מקום שזה מונח על כתפי הנתבע. 20. לפיכך מתבקש בית הדין הנכבד לזמן את הנתבע לדין, לחייבו בסכום התביעה כמפורט לעיל, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, בתוספת הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ כדין. ___________ עו"ד ב"כ התובע ##(3) ההלכה בסוגיות קבילות הראיות מהמשפט הפלילי.## ##עסקת טיעון כראיה במשפט אזרחי:## משהודה הנתבע והורשע במסגרת ההליך הפלילי, אין כל משמעות לטענתו לפיה לו ידע כי עלולה להיות מוגשת כנגדו תביעה אזרחית, לא היה מסכים להסדר הטיעון . יפים לעניין זה דברי ביהמ"ש בת"א (מחוזי ת"א) 2693/07 (בש"א 6066/08) פלוני נ' כהן חיים (24.12.09): "בית המשפט בהליך האזרחי אינו אמור להתחקות אחר מניעיו של הנאשם-הנתבע, שהחליט להודות בעבירה המיוחסת לו בהליך הפלילי במסגרת עיסקת טיעון. הודאה זו – שתי פנים לה: האחת – קניית סיכון של אי הרשעה בעבירה חמורה יותר וכפועל יוצא – עונש חמור יותר, והשניה – לקיחת אחריות על המעשים בהם הודה. לקיחת אחריות זו הינה סופית ואיננה ניתנת לביטול בהליך אזרחי במסגרת תביעה נגררת, ובית המשפט מחוייב למנוע אפשרות כגון דא, אשר שמה ללעג ולקלס הן את בית המשפט, והן את הקורבן – הניזוק ". בע"א 71/85 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' בוחבוט, קבע כב' הנשיא שמגר כי כאשר פסק דין פלילי מבוסס על הודיית נאשם בעובדות כתב האישום, רואים את העובדות המפורטות בכתב האישום כממצאים בפסק הדין האזרחי. ##פסק הדין פלילי מרשיע כראיה במשפט אזרחי:## ראו בעניין זה דברי כב' הנשיא שמגר בע"א 71/85 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' סילביה בוחבוט, פ"ד מא(4), 327: "השאלה אשר יש להשיב עליה עתה היא, מה הם "הממצאים" של פסק-דין מרשיע המבוסס על הודאת נאשם, אשר יהיו קבילים כראיה בהליך אזרחי. דעתי היא, כי בנסיבות אלה ניתן לקרוא לתוך הכרעת הדין את עובדות כתב האישום שבהן הודה הנאשם, ואשר הפכו, לאחר ההודאה בעובדות, בדרך של הבלעה, לחלק מהכרעת הדין. עובדות אלה הן ה"ממצאים" שבפסק הדין". באותו עניין התקבל פסק הדין המרשיע כראיה מכח סעיף 42א לפקודת הראיות הקובע כי זה יתקבל במשפט האזרחי כראיה קבילה כנגד המורשע. ##האם שופט בהליך פלילי יכול לשפוט גם בהליך האזרחי (תביעה נגררת)?## בית המשפט ציין בפסיקתו כי עצם העובדה שהשופט דן בהליך הפלילי, אין בה כשלעצמה כדי ליצור עילת פסלות. במקרים אחרים נקבע כי עצם הבעת עמדה או דעה בהליך קודם, אינה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים. כך, אפילו מקום בו מוחזר התיק לדיון בפני שופט, לאחר התערבותה של ערכאת הערעור (ראו: ע"פ 75/98 עציון נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). יתר על כן, קביעה כי בכל עת שבית המשפט דן בהליך הפלילי ומכריע בו על סמך ממצאי מהימנות אין הוא רשאי לדון בהליך האזרחי המוגש בעקבותיו, תהפוך את סעיף 77(א) לחוק בתי המשפט לאות מתה. השאלה שיש לשאול היא, על כן, האם נתקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור" (ראו: בג"ץ 2148/94 גלברט נ' יו"ר ועדת החקירה, פ"ד מח(3) 573, 605; ע"א 1335/99 שוקי שווק ועבודות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם)). הדגש הינו, אם כן, לא רק בהליך הדיוני, במסגרתו נתגבשה דעה כזו או אחרת, אלא בשאלה המהותית והיא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים לגוף העניין (ראו: ע"א 1016/97 פייקוב נ' פייקוב (לא פורסם)) ##האם ניתן להגיש תביעה אזרחית "רגילה" במקום תביעה נגררת לפלילים ?## מטרתה של תביעה אזרחית נגררת לפלילים היא לייעל את ההליך השיפוטי, עם זאת אין בהוראת סעיף 77 (א) לחוק בתי המשפט , כדי למנוע מהתובע להגיש את תביעתו כתביעה אזרחית לפי כללי הפרוצדורה הרגילים. מסקנה זו מתחזקת גם נוכח הוראות פקודת הראיות , המבחינה למעשה בין המשקל שיש ליתן לראיות בהליך של תביעה נגררת לבין משקלן בהליך אזרחי רגיל .משפט פליליתביעה אזרחית נגררת לפליליםתביעה אזרחית