ה ח ל ט ה 1. נגד המשיב - רב"ט הוגש בתאריך 5/3/2002 כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש בסם מסוכן, בגין כך שעשה שימוש בסם מסוכן מסוג קנבוס בשתי הזדמנויות שונות, האחת בלילה שבין ה31/12/01- וה1/1/02- והשנייה סמוך לפני ה15/1/02-, במקומות שאינם בידיעת התביעה ובחוף הים של הקריות. כן הוגשה לבית הדין קמא בקשה להורות על מעצרו ה"סגור" של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. לבקשה זו התנגד סניגורו של המשיב, אשר עתר להסתפק בחלופת מעצר, של מעצר "פתוח" ביחידה. 2. כבוד השופט קמא החליט, בתאריך 6/3/02, לקבל את עתירתו של הסניגור ולהורות על מעצרו ה"פתוח" של המשיב, ועיכב את שחרורו של המשיב מהמעצר ה"סגור" אל המעצר ה"פתוח", לבקשת התביעה, למשך יממה, עד היום, ה7/3/02-, בשעה 17:00. 3. בפני מונח ערעורה של התביעה הצבאית על החלטת השופט קמא. להשקפת התביעה מן הראוי היה לקבל את עתירתה של התביעה ולהורות על מעצרו ה"סגור" של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. 4. הסניגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה. המחלוקת בין באי-כוח הצדדים היא בשאלה אם קיימת עילת מעצר למעצרו ה"סגור" של המשיב ואם ניתן להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר. 5. לדעת התביעה הצבאית קיימות במקרה דנן הן עילת המעצר המניעתית, של "מסוכנות" והן עילת המעצר "ההרתעתית", של הפגיעה במשמעת הצבא ואין מקום להסתפק בנסיבות מקרה זה בחלופת מעצר. 6. מנגד סבור הסניגור כי אין במקרה זה עילת מעצר מניעתית וכי יש מקום להסתפק בחלופת מעצר, כפי שסבר כבוד השופט קמא. 7. אחד מגדרי המחלוקת בין באי-כוח הצדדים נוגע למשמעות של העובדה המוסכמת, שלפיה הורשע המשיב בבית הדין הצבאי במחוז שיפוט צפון, בתאריך 22/3/00, בתיק צפ7/00/, בעבירות שעניינן שימוש והחזקה של סמים מסוכנים מסוג קנבוס, בגין שימוש בסם מסוג זה פעמים רבות הן ביחידתו והן מחוצה לה, במהלך החודשים אפריל 99'-ינואר 00', כאשר בשתי הזדמנויות נעשו השימושים בסם בצוותא עם חיילים ביחידתו וכאשר המשיב הוא שהביא את הסם וכן בגין החזקת סם מהסוג האמור בתאריך 2/1/00 בארוניתו שבמחנה יחידתו. בגין כך הושתו על המשיב בשעתו עונש מאסר בן שמונה חודשים שמתוכם 145 ימים לריצוי בפועל והיתרה מותנית למשך שלוש שנים שלא ישוב ויעבור עבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים (וכן עונש של פסילת רשיון). 8. התביעה הצבאית סבורה כי אלמלא הרשעתו של המשיב בעבירות סמים כמצויין לעיל היה מקום להסתפק במעצרו ה"פתוח", ואילו כפועל יוצא מהרשעתו האמורה, יש להורות על מעצרו ה"סגור", באשר יש בהצטברות של הראיות לכאורה לשימושים המיוחסים לו בכתב האישום ושל המעשים נשוא הרשעתו דאז של המשיב, בבחינת "עליית מדרגה", במיוחד לנוכח העובדה כי המעשים לכאורה המיוחסים למשיב בכתב האישום בוצעו כאשר היה תלוי ועומד כנגד המשיב עונש מאסר מותנה בגין עבירות סמים, שהינו בר הפעלה, אשר התייחס למעשים חמורים של שימוש והחזקת סמים, לרבות כאמור שימוש בסם פעמים רבות ביחידה הצבאית והחזקת סם ביחידה . התביעה הצבאית מסתמכת בטיעוניה בין היתר על בש"פ 3513/95 רב"ט אלון שרגאי נגד התובע הצבאי, פרקליטות חיל האוויר (פ"ד נא(2)686), לעניין המסוכנות של המשיב; ועל ע"מ25/98/ טור' נעמה בן חמו נגד התובע הצבאי הראשי ועל ע"מ23/01/ רב"ט מיכאל ברינוב נגד התובע הצבאי הראשי, לעניין קיומה של עילת מעצר למעצר "פתוח" כפועל יוצא מהראיות לכאורה, גם ללא ההרשעה הקודמת; וכן על ע"מ4/00/ רב"ט אלכסנדר ויגדורצ'יק נגד התובע הצבאי הראשי, לעניין המשמעות של ההרשעה הקודמת והמאסר המותנה התלוי ועומד כנגד המשיב בנוגע למסוכנותו. 9. לעומת זאת סבור סניגורו של המשיב כי אין בהרשעה הקודמת שלחובתו של המשיב, גם בהצטרפה אל הראיות לכאורה ביחס למעשים נשוא כתב האישום, כדי להקים עילה למעצר "סגור" ומכל מקום ניתן לדעתו להסתפק בחלופת מעצר, של מעצר "פתוח". הסניגור הדגיש בין היתר כי חלפה תקופה ארוכה של כשנתיים ימים בין מועד ההרשעה הקודמת לבין מועדי המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום וכן הדגיש כי שני השימושים בסם המיוחסים למשיב בכתב האישום הם בנסיבות "אזרחיות". הסניגור הסתמך בטיעוניו בין היתר על ע"מ9/00/ טור' יבגני ליפסקי נגד התובע הצבאי הראשי ועל ע"מ5/00/ התובע הצבאי הראשי נגד רב"ט סעיד מוחמד וכן על ע"מ65/01/ התובע הצבאי הראשי נגד סמל אבו ח'ילף מואייד, שבהם היתה הסתפקות בחלופת מעצר, של מעצר "פתוח" ביחידה, חרף הרשעות קודמות. 10. במסגרת טיעוניה של התביעה בפניי הסתמכה באת-כוח התביעה הצבאית גם על תוכנו של זכ"ד מתאריך 6/3/02, שלא היה בפני השופט קמא, ושלפיו מבירור שנערך בתאריך 6/3/02 עם המעבדה לתרעולה עולה כי התוצאה של הבדיקה הסורקת של דגימת שתן שניטלה מהמשיב בתאריך 4/3/02 הינה חיובית, הגם שעדיין אין תוצאה של הבדיקה המאמתת. התובעת הצבאית סבורה כי יש בתוצאה זו, הגם שאינה סופית, כדי לחזק את עילת המסוכנות, אם כי להשקפת התביעה גם אלמלא תוצאה זו היה מקום להורות על מעצרו ה"סגור" של המשיב, כמצויין לעיל. מנגד סבור הסניגור כי אין לייחס משקל לתוצאה המעבדתית האמורה ומכל מקום יש לדעתו להתייחס בזהירות רבה לתוצאה זו, במיוחד לאור היותה תוצאת ביניים, בהעדר התוצאה של הבדיקה המאמתת, אם כי להשקפתו יש מקום לדחות את הערעור של התביעה הצבאית ולאשר את החלטת השופט קמא בעניין מעצרו ה"פתוח" של המשיב, גם אם התוצאה של הבדיקה המאמתת תהיה חיובית. מכל מקום הסניגור מבקש כי גם אם תדחה ההחלטה ביחס לערעור עד לקבלת התוצאה של הבדיקה המאמתת, כי המשיב יוחזק בינתיים במעצר "פתוח" ביחידתו. לכך כמובן מתנגדת התביעה הצבאית. 11. באת-כוח התביעה הצבאית הוסיפה במהלך הדיון היום בפניי כי על פי בירור שערכה עם המעבדה לתרעולה, צפויה התוצאה של הבדיקה המאמתת של דגימת השתן האמורה לעיל, מתאריך 4/3/02, להתקבל ככל הנראה ביום שני או ביום שלישי בשבוע הקרוב, דהיינו בתאריך 11/3/02 או 12/3/02. 12. לאחר ששמעתי את טיעוניהם של באי-כוח שני הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא יהיה זה נכון לקבל החלטה סופית בערעור לפני שתהיה בפניי התוצאה של הבדיקה המאמתת של דגימת השתן מתאריך 4/3/02. יש בתוצאה זו כדי להשלים את התמונה בעניין עילת המעצר, סוגה ועוצמתה. גם אלמלא התוצאה של הבדיקה הסורקת החיובית של דגימת השתן הנזכרת לעיל, ספק רב בעיני אם ניתן להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר של מעצר "פתוח" ביחידה, בשים לב לכך שלחובת המשיב הרשעה בעבירות סמים, שכללו שימושים רבים בסם בתוככי יחידתו והחזקת סם ביחידתו. יחד עם זאת אין להתעלם מכך שההרשעה האמורה היתה כשנתיים לפני המעשים נשוא כתב האישום הנוכחי. אין ספק כי תוצאה חיובית של הבדיקה המאמתת האמורה תחזק עוד יותר את טיעוניה של התביעה הצבאית. לאור התוצאה החיובית של הבדיקה הסורקת של דגימת השתן האמורה, לאור הראיות לכאורה למעשים נשוא כתב האישום ולאור מהות המעשים נשוא ההרשעה הקודמת וביצוע המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום, לכאורה, כאשר תלוי ועומד כנגדו עונש מאסר מותנה בר הפעלה, אין מקום להסתפק בהחזקתו של המשיב במעצר "פתוח" ביחידתו. יחד עם זאת ההחלטה הסופית בערעור תתקבל לאחר קבלת התוצאה של הבדיקה המאמתת. המשיב ימשיך איפוא לשהות במעצר "סגור" עד לקבלת ההחלטה הסופית בערעור. המשך הדיון בערעור יתקיים ביום שלישי, ה12/3/02- בשעה 14:00 במעמד המשיב ובאי-כוח הצדדים. התביעה הצבאית תבקש מהמעבדה לתרעולה לזרז ביצוע הבדיקה המאמתת ותביא תוצאת הבדיקה לידיעת בית הדין ולידיעת הסניגור מיד עם קבלתה. לאחר קבלת התוצאה יוכלו הצדדים להשלים את התייחסותם למשמעות של התוצאה בדיון האמור, בטרם תתקבל ההחלטה הסופית בערעור. ניתנה והודעה היום, כ"ג באדר התשס"ב, 7 במרץ 2002, בפומבי ובמעמד בעלי הדין. מרדכי לוי, אל"ם שופט בית הדין הצבאי ל ע ר ע ו ר י ם ה ח ל ט ה בהמשך לדיון בערעור שהתקיים בתאריך 07/03/2002, מסרה היום באת כוח התביעה הצבאית כי התוצאה של הבדיקה המאמתת של דגימת השתן שניטלה מהמשיב בתאריך 04/03/2002 הינה חיובית. לאור זאת השאיר הסניגור של המשיב את ההחלטה בערעור של התביעה, לשיקול דעת בית הדין. לאור התוצאה החיובית של הבדיקה המאמתת של דגימת השתן האמורה ולאור עמדתו של הסניגור כמצויין לעיל ובעיקר לאור קיומן של ראיות לכאורה ביחס לשלושה שימושים בסם מסוכן מצד המשיב בתקופה האחרונה, בין ה- 31/12/01 לבין ה- 4/03/02, ובשים לב להרשעה של המשיב בבית דין צבאי בעבירות סמים ולעונש המאסר המותנה בגין עבירות סמים אשר תלוי ועומד כנגדו, והכל כמפורט בהחלטתי מתאריך 7/03/02 - מתקיימות כאן הן העילה המניעתית של "מסוכנות", על פי הלכת שרגאי (בש"פ 3513/95 רב"ט אלון שרגאי נגד התובע הצבאי, פרקליטות חיל האוויר, פ"ד נא (2)686) והן העילה של הפגיעה במשמעת הצבא, ואין ניתן במקרה דנן להסתפק בחלופת מעצר, של "מעצר פתוח" ביחידה, גם לאור העובדה כי המשיב השתמש בעבר בסמים מסוכנים ביחידתו, כמפורט בפסק הדין נשוא ההרשעה, בתיק צפ7/00/. סוף דבר, ערעור התביעה הצבאית מתקבל בזה והמשיב יוחזק במעצר "סגור" עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. שימוש בסמיםסמיםמעצר