סעיף 225 לחוק העונשין שכותרתו היא: "איסור הגרלות והימורים" מורה כדלהלן: "המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4)". סעיף 224 לחוק העונשין (שכותרתו היא: "הגדרות") מורה כדלהלן: "בסימן זה - "משחק אסור" - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת; "מקום משחקים אסורים" - חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת; "הימור" - כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט". 28. מן האמור בחוק עולה כי היסודות אותם יש להוכיח הינם שלושה: א. א. כי היה ארגון של משחק אסור/הימור. ב. ב. היה ניתן לזכות בכסף או בשווה כסף או בטובת ההנאה לפי תוצאות המשחק. ג. ג. הזכיה היתה תלויה בניחושו/גורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת. להלן הכרעת דין בנושא סעיף 225 לחוק העונשין: הכרעת דין השאלה בקליפת אגוז 1. הנאשם מר שמואל חיים (להלן: "הנאשם") הואשם בעבירה על סעיף 225 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (שכותרתו היא: "איסור הגרלות והימורים"). 2. טענת התביעה היא כי הנאשם הפעיל וארגן משחקים אסורים אשר פעלו בארבעה מקומות שונים ובזמנים שונים. המקומות בהם פעל הנאשם הינם; מועדון "פינבול", מועדון "אינטרנט בקליק" מועדון "יוניק" ומועדון "בית היצרנים". לטענת התביעה הנאשם שב ופתח את בתי ההימורים למרות שאלו נסגרו פעם אחר פעם על ידי המשטרה. 3. מנגד, טוענת ההגנה כי הנאשם לא ארגן משחקים אסורים. את טענתה סומכת ההגנה על שתיים. טענתה הראשונה היא כי אין מדובר במועדוני הימורים אלא במועדוני "אינטרנט קפה" המשמשים למתן שירותי אינטרנט הכוללים מגוון של שירותים; צ'אט, מייל, אתרים שונים וגם אתרי הימורים. הלקוח הגולש, גולש לכל אתר כרצונו ואין לנאשם כל שליטה על מעשי השחקנים. טענתה השניה של ההגנה היא, כי מיום 21.5.03 עזב הנאשם את עסקי ה"אינטרנט קפה" והעביר את כל הניהול והארגון לידי אשתו הילה (להלן: "הילה" או "אשת הנאשם") והאחריות רובצת עליה בלבד. אציין מראש כי החלטתי להרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, מהנימוקים שיפורטו. האשמה ומהלך הדיון 4. הנאשם הואשם ב- 10 אישומים בגין ארגון משחקי מזל אסורים. - - אישום מס' 1 (4385/03) מתייחס למועדון "פינבול" ברח' אגריפס מס' 2 בירושלים אותו הקים הנאשם והפעיל עד ליום 21.5.03. - - אישום מס' 2 (4157/04) מתייחס אף הוא למועדון פינבול אותו שב ופתח הנאשם לאחר חקירתו בגין האישום הראשון והפעילו במשך מספר חודשים ועד ליום 7.1.04. - - אישום מס' 3 (4384/03) מתייחס למועדון "אינטרנט בקליק" אותו פתח הנאשם והפעיל לפחות מיום 6.4.03 ועד ליום 21.5.03. - - אישום מס' 4 (4166/04) מתייחס אף הוא למועדון "אינטרנט בקליק", אותו שב ופתח הנאשם לאחר חקירתו בגין אישום 3 והפעילו במשך מספר חודשים ולפחות מיום 28.10.03 ועד ליום 7.1.04. - - אישום מס' 5 (7981/04) מתייחס אף הוא למועדון "אינטרנט בקליק" אותו שב ופתח הנאשם לאחר חקירתו בגין אישום 4 והפעילו עד ליום 21.1.04. - - אישום מס' 6 (3833/03) מתייחס למועדון "יוניק" אותו הקים הנאשם והפעיל במשך תקופה של כחמישה חודשים ועד ליום 21.5.03. - - אישום מס' 7 (4443/03) מתייחס אף הוא למועדון יוניק אותו שב ופתח הנאשם לאחר חקירתו בגין אישום מס' 6 והפעילו במשך תקופה שאינה ידועה במדוייק ולפחות כחודש לפני ה- 17.6.03. - - אישום מס' 8 (6575/03) מתייחס למועדון בית היצרנים אותו הקים הנאשם לאחר החקירה בגין אישום 7 וסגירת מועדון יוניק בצו מנהלי. המועדון הוקם מול מועדון יוניק והופעלת במשך כשלושה חודשים ועד ליום 3.9.03. - - אישום מס' 9 (4257/04) מתייחס אף הוא למועדון בית היצרנים אותו שב ופתח הנאשם לאחר חקירתו בגין אישום 8. המועדון הופעל במשך תקופה שאינה ידוע במדוייק ולכל הפחות בחודשיים שעד ה- 7.1.04. - - אישום מס' 10 (8024/04) מתייחס אף הוא למועדון בית היצרנים אותו שב ופתח הנאשם בשלישית לאחר חקירתו בגין אישום 9. הנאשם הפעיל את המקום עד ליום 21.1.04. 5. כדי להקל על הקורא במבוך המועדונים, הפשיטות, הפתיחות, והסגירות, מצורפת בזאת טבלה המפרטת את המקומות, הזמנים והאישומים השונים (להלן: "הטבלה"). בטבלה זו ניתן לראות ממעוף הציפור את האישומים השונים. המועדים-מועדון פינבול -מועדון אינטרנט בקליק -מועדון יוניק - מועדון בית היצרנים ינואר 03 - - -אישום 6: הפעלת המקום עד לסגירתו ע"י המשטרה ב- 21.5.03. המפעיל: הנאשם (ע"פ הודעתו בפני). אישום 7: פתיחה מחדש והפעלת המקום במשך תקופה שאינה ידועה ולפחות כחודש לפני סגירתו ע"י המשטרה ב- 17.6.03. המפעיל: הנאשם (ע"פ הודעתו במשטרה ת/ 30 עמ' 1 ש' 8).- פברואר 03 - - -- מרץ 03 -אישום 1: הפעלת המקום עד לסגירתו ע"י המשטרה ב- 21.5.03. המפעיל: הנאשם (ע"פ הודעתו בפני).- -- אפריל 03 --אישום 3: הפעלת המקום עד לסגירתו ע"י המשטרה ב- 21.5.03. המפעיל: הנאשם (ע"פ הודעתו בפני).-- מאי 03---- יוני 03- - -- יולי 03 - - - -אישום 8: פתיחת המקום לאחר צו הסגירה שניתן למועדון יוניק. הפעלת המקום במשך כ - 3 חודשים ועד לסגירתו ע"י המשטרה ביום 3.9.03. המפעיל: אשת הנאשם, הילה. (ע"פ הודעתו במשטרה ת/ 11 עמ' 1 ש' 9-10). אוגוסט 03 - אישום 2: פתיחה מחדש והפעלת המקום במשך מס' חודשים ועד לסגירתו ע"י המשטרה ביום 7.1.04. המפעיל: הנאשם. (ע"פ הודעתו במשטרה ת/ 12 עמ' 1 ש' 8-11).- -- ספטמבר 03 -- -- אוקטובר 03 --אישום 4: פתיחה מחדש והפעלת המקום במשך תקופה שאינה ידועה ולפחות מיום 28.10.03 ועד לסגירתו ע"י המשטרה ב- 7.1.04 המפעיל: הנאשם. (ע"פ הודעתו במשטרה ת/ 12 עמ' 1 ש' 8-11). --אישום 9: פתיחה מחדש והפעלת המקום במשך תקופה שאינה ידועה ולפחות בחודשיים שלפני סגירתו ע"י המשטרה ב- 7.1.04. המפעיל: הנאשם. (ע"פ הודעתו במשטרה ת/ 12 עמ' 1 ש' 8-11). נובמבר 03 ---- דצמבר 03 ---- עד ה- 7.1.04---- מה- 7.1.04- -אישום 5: פתיחה מחדש והפעלת המקום עד לסגירתו ע"י המשטרה ב- 21.1.04. המפעיל: הנאשם אינו משיב לשאלות הח וקרים בחקירתו במשטרה (ר' ת/ 16).--אישום 10: פתיחה מחדש והפעלת המקום עד לסגירתו על ידי המשטרה ב- 21.1.04. המפעיל: הנאשם אינו משיב לשאלות החוקרים בחקירתו במשטרה (ר' ת/ 16). 6. הנאשם כפר באשמה לפני באמצעות סניגורו אלי כץ בתאריך 18 בפברואר וישיבות ההוכחות התקיימו במספר תאריכים. נציין כי העידו לפני עשרים ואחד עדי תביעה ושלושה עדי הגנה (מלבד הנאשם) כך שמבחינת ההיקף מדובר על היקף לא פשוט. אולם לגופו של עניין, אין מדובר בתיק מסובך כלל ועיקר. 7. העידו לפני שלושה "מעגלי עדים". במונח "מעגל" מתכוון אני לעדים שתפקידם במאורעות היה זהה יחסית. מעגלים אלו יכונו "מעגל השחקנים", "מעגל השוטרים" ו - "מעגל העובדים". השחקנים הם כל אלו אשר הימרו במחשבי המועדונים. יצויין בהערת אגב כי מן הראוי והמתאים היה לקרוא להם "המהמרים". נראה לי כי הסיבה לשימוש הרווח במילה "לשחק" ולא "להמר" נובע מכך שלכינוי מהמרים יש הקשר ומשמעות לוואי שלילית הרבה יותר מהביטוי הנייטרלי יחסית "לשחק". אשר על כן, אפילו כלפי עצמם העדיפו המעורבים לקרוא לכך "משחק" ולא "הימור". 8. מעגל השוטרים מורכב מהשוטרים שחקרו את האירוע. הללו כוללים את השוטרים המוסווים שנשלחו בחשאי למועדונים לבדוק את הנעשה בהם, וכן את השוטרים הגלויים שחקרו את האירוע. 9. מעגל העובדים מורכב מאלו שעבדו תחת הנאשם במועדונים אלו וכולל גם את איש המחשב מר זוהר אוחנה. ונפרט בקצרה את העדים שלפני. שחקנים: גב' פאני אבוטבול, עדת תביעה מס' 1 (להלן: "השחקנית פאני", עמ' 1-13 לפר'). גב' סימה זקן, עדת תביעה מס' 2 (להלן: "השחקנית סימה", עמ' 13-18 לפר'). גב' עליזה לוי, עדת תביעה מס' 3 (להלן: "השחקנית עליזה" עמ' 18-21 לפר'). מר דרעי שמשון, עד תביעה מס' 6 (להלן: "השחקן דרעי", עמ' 28-30 לפר'). מר שטרית דניאל, עד תביעה מס' 8 (להלן: "השחקן שטרית" עמ' 34-35 לפר'). מר בן חמו רפאל, עד תביעה מס' 9 (להלן: "השחקן בן חמו" עמ' 35-38 לפר'). מר מזרחי אליהו, עד תביעה מס' 10 (להלן: "השחקן מזרחי" עמ' 38-40 לפר'). גב' צביה ברוק, עדת תביעה מס' 11 (להלן: "השחקנית ברוק" עמ' 40-47 לפר'). גב' פרהנאז שמטובי, עדת תביעה מס' 12 (להלן: "השחקן שמטובי" עמ' 47-50 לפר'). מר שם טוב יובל, עד תביעה מס' 13 (להלן: "השחקן שם טוב" עמ' 50-53 לפר'). מר יגאל חן, עד תביעה מס' 20 (להלן: "השחקן יגאל", עמ' 92-95 לפר'). גב' כרמלה אברהם, עדת תביעה מס' 21 (להלן: "השחקנית כרמלה", עמ' 95-96 לפר'). עובדים: מר זוהר אוחנה, עד תביעה מס' 4, איש מחשבים (להלן: "איש המחשבים", עמ' 21-25 לפר'). שוטרים: רס"ר שי ארז, עד תביעה מס' 5, ראש צוות בילוש (להלן: "רס"ר ארז", עמ' 25-28 לפר'). רס"ר יניק חג'ג', עד תביעה מס' 7, שוטר שהשתתף בפלישה (להלן: "רס"ר חג'ג'", עמ' 30-32 לפר'). רס"ב מירי סנדורי, עדת תביעה מס' 14, שוטרת שנשלחה לשחק ולאסוף ראיות (להלן: "השוטרת מירי סנדורי", עמ' 54-65 לפר'). מר שלמה הראל, עד תביעה מס' 15, היה סוכן משטרה במועד הרלוונטי (להלן: "השוטר הראל", עמ' 65-66 לפר'). פק"ד דוד חיון, עד תביעה מס' 16, ראש מחלק בילוש והיה אחראי על הפשיטות (להלן: "פקד דוד חיון" או "דודי חיון", עמ' 66-77 לפר'). השוטרת רונית בן רובי, עדת תביעה מס' 17, שנשלחה לשחק ולאסוף ראיות (להלן: "השוטרת רונית", עמ' 77-79 לפר'). השוטר ברק כץ, עד תביעה מס' 18, חוקר (להלן: "החוקר" או "ברק", עמ' 79-88 לפר'). השוטר מורן פרשקר, עד תביעה מס' 19, שוטר שנשלח לשחק (להלן: "השוטר מורן פרשקר", עמ' 88-92 לפר'). 10. כמו כן הוגשו המסמכים הבאים: ת/ 1 - דוגמת כרטיס אותו היו מקבלים השחקנים. ת/ 2 - שיק שחזר לאחר שנמסר על ידי אחת השחקניות. ת/ 3 - דו"ח פעולה מיום 17.6.03 המתייחס ליוניק אינטרנט. ת/ 4 - דו"ח פעולה מיום 16.7.03 המתייחס לבית היצרנים. ת/ 5 - קלטת המתעדת פשיטה על המועדנים בבית היצרנים ובאגריפס מיום 7.1.04. ת/ 6 - קלטת המתעדת פשיטה על המועדנים בבית היצרנים וביעבץ (אינטרנט בקליק) מיום 21.1.04. ת/ 7 - קלטת המתעדת פשיטה על המועדנים מיום 7.1.04. ת/ 8 - דו"ח חיפוש מיום 7.1.04 המתייחס לבית היצרנים. ת/ 9 - הודעת נאשם מיום 21.5.03. ת/ 10 הודעת נאשם מיום 1.6.03. ת/ 11 - הודעת נאשם מיום 3.9.03. ת/ 12 - הודעת נאשם מיום 11.1.04. ת/ 13 - חוזה שכירות המתייחס לרח' יעבץ. ת/ 14 - חוזה שכירות מיום 19.6.02 המתייחס לקניון האחים ישראל. ת/ 15 - חוזה שכירות מיום 30.6.03 המתייחס לבית היצרנים. ת/ 16 - הודעת נאשם מיום 21.4.04. ת/ 17 - דו"ח פעולה מיום 28.4.03 (2 עמודים) מתייחס לפינבול. ת/ 18 - דו"ח פעולה ודו"ח תפיסה מיום 21.1.04 (2 עמודים) מתייחס לאישום מס' 5. ת/ 19 - דו"ח פעולה ודו"ח תפיסה מיום 7.1.04 (2 עמודים) מתייחס לאינטרנט בקליק. ת/ 20 - דו"ח חיפוש מיום 17.6.03 (2 עמודים) מתייחס לרח' יד חרוצים 18. ת/ 21 - הודעת עד מיום 25.5.03. ת/ 22 - דו"ח חיפוש ודו"ח תפיסה מיום 21.5.03 (5 עמודים) מתייחס לאישום מס' 1. ת/ 23 - דו"ח חיפוש ודו"ח תפיסה מיום 7.1.04 (6 עמודים) מתייחס לאישום מס' 2. ת/ 24 - דו"ח חיפוש ודו"ח תפיסה מיום 21.5.03 (3 עמודים) מתייחס לאישום מס' 3. ת/ 25 - דו"ח חיפוש ודו"ח תפיסה מיום 21.5.03 (5 עמודים) מתייחס לאישום מס' 6. ת/ 26 - דו"ח חיפוש ודו"ח תפיסה מיום 3.9.03 (4 עמודים) מתייחס לאישום מס' 8. ת/ 27 - דו"ח חיפוש ודו"ח תפיסה מיום 7.1.04 (2 עמודים) מתייחס לאישום מס' 9. ת/ 28 - דו"ח חיפוש ודו"ח תפיסה מיום 21.1.04 (5 עמודים) מתייחס לאישום מס' 10. ת/ 29 - הודעת נאשם מיום 21.5.03. ת/ 30 - הודעת נאשם מיום 17.6.03. 11. מטעם ההגנה העיד הנאשם (עמ' 100-119 לפר'). כן העידו העדים הבאים: עובדים: גב' שני לוי, עדת הגנה מס' 1 (להלן: "העובדת שני לוי", עמ' 119-124 לפר'). מר יעקב גרצברג, עד הגנה מס' 2 (להלן: "העובד גרצברג", עמ' 124-126 לפר'). גב' רחל מזרחי, עדת הגנה מס' 3 (להלן: "העובדת רחל מזרחי", עמ' 126-130 לפר'). 12. כמו כן הוגשו המסמכים הבאים: נ/ 1 -מזכר שערכה רס"ר מירי רז בדבר גביית עדות מאת השוטרת מירי סנדורי. נ/ 2 - הודעתה של השוטרת מירי סנדורי. נ/ 3 - הודעת מר בן ציון מתתוף במשטרה, אחד מעובדי המקום. 13. לפני שניכנס לטרקלין ההוכחות לגופן, נתעכב מעט בפרוזדור הקבילות היות ולב"כ המלומד של הנאשם היו טענות לגבי קבילות מספר ראיות. נציין רק כי אפילו לא היו ראיות אלו בידי, היה די והותר כדי להרשיע את הנאשם. קבילות המוצגים ודוחו"ת החיפוש 14. הסנגור טען בפני לענין קבילותם של שני מערכות מוצגים אשר הוגשו לבית המשפט. המוצג הראשון הינו הקלטות (ת/5, ת/6 ו- ת/7) והמוצג השני הינו דוחו"ת החיפוש (ת/22 עד ת/ 28 ו- ת/18 עד ת/20). הטענות לעניין הקלטות- 15. טענות הסנגור בדבר קבילותן של הקלטות הינן בשתיים: א. א. הטענה שלא הוגשה השרשרת שעברה הקלטת ממועד הצילום ועד למועד הגשתה. ב. ב. הטענה הנוגעת לדברים שנקלטו בקלטות, לפיה היות ומדובר ברשות היחיד הרי שהדברים שנקלטו בקלטות מהווים האזנת סתר שלא נערכה על פי התנאים הקבועים בחוק האזנות סתר, תשל"ט - 1979. 16. אין בידי לקבל טענות אלו. באשר לטענה הראשונה, אין בידי לקבלה. העיד בפנינו רס"ר ארז על התהליך שעברו הקלטות ממועד ההקלטה ועד להעתקתן לקלטות שהוגשו בפני. ההקלטה נערכה עם מכשיר ובו קלטת קטנה המועתקת לקלטת בגודל סטנדרטי. הקלטות המקוריות נשארות בכספת עד להגשתן למעבדה הטכנית המבצעת את ההעתקה (פרו' עמ' 25 ש' 26-28). תהליך דומה תיאר רס"ר חג'ג' בעדותו (פרו' עמ' 32). אלא שהשוטרים לא יכלו להעיד מפורשות כי נכחו בעת העתקת הקלטות ובאיזו מהם נכחו ובאיזו מהם לא. 17. מכאן, שהפרצה היחידה שיכולה לעלות על הדעת היא, שמא מישהו ערך את הקלטות הקטנות בעת העתקתן לקלטות גדולות. אציין, כי גם אם תיאורטית קיים חשש כזה, הרי שבמקרה שבפנינו הוא איננו רלוונטי. זאת משום שהקלטות הוצגו בפני העדים השוטרים (וגם השחקנים) באמצעות מכשיר וידאו בדיון בבית המשפט והם העידו על נכונותם. בעדותם זו, סתרו העדים את ההשערה לפיה מישהו ערך את הקלטות. 18. באשר לטענה כי הקלטות לא הוקלטו בהתאם לתנאים הקבועים בחוק האזנת סתר, הרי שטענה זו יש לדחות ממספר סיבות. ראשית אציין כי חוק האזנת סתר מבחין בין האזנת סתר ברשות היחיד, האסורה, לבין האזנת סתר ברשות הרבים, שהיא מותרת בתנאים. תנאים אלו נקבעו בסע' 8 לחוק. רשות הרבים מוגדר בסע' 8(ג) לחוק לפיו ""רשות הרבים" - מקום שאדם סביר יכול היה לצפות ששיחותיו יישמעו ללא הסכמתו, וכן מקום שבו מוחזק אותה שעה עצור או אסיר". בחינה תכליתית של החוק תביא למסקנה כי המועדונים נשוא כתב אישום זה משמשים כרשות הרבים לענין חוק האזנת סתר. לא ניתן לומר כי המועדונים היו מקום שאדם סביר לא יכול היה לצפות ששיחותיו יישמעו ללא הסכמתו. אשר לכן, מדובר כאן בוודאי ברשות הרבים. 19. מעבר לכך, אין לפנינו האזנה כמובנה בסע' 1 לחוק. השוטרים תיעדו במצלמה את הנעשה במקום ובין השאר נשמעו דיבורים מפי אנשים שונים. השאלה היא האם האזנה שכזו אשר במהותה רק באה לתעד מה שהשוטרים שמעו באוזניהם הנה האזנת סתר. אולי יש מקום אף לומר כי השוטרים הם הם היו בעלי השיחה וממילא נתנו הסכמתם להאזנה. 20. אולם במקרה שבפנינו אינני נדרש להכרעה בשאלה זו, היות והשוטרים העידו בפני בעל פה על ששמעו, ואני משאיר את ההכרעה בסוגיה זו לעת מצוא. כהערת אגב אציין, כי ראוי היה שקצין מוסמך יסמיך את השוטרים וממילא היה מתקיים התנאי הקבוע בסע' 8(ב) והאזנה תותר ככל שהדבר מבוצע ברשות הרבים. אין המדובר בדרישה גבוהה מדי מהמשטרה ומאידך, זו חשובה לצורך הליכי מינהל תקין. 21. הטענות לענין דוחו"ת החיפוש - לעניין דוחו"ת החיפוש מעלה הסנגור שלוש טענות עיקריות: א. א. העובדה ששם הבעלים בצו אינו תואם את שם הבעלים בפועל. ב. ב. העובדה שהאישור לחיפוש נתקבל מאת עובד המקום ולא מאת הבעלים (הילה לטענת הסנגור או הנאשם לטענת התביעה). ג. ג. העובדה שהחיפושים נעשו שלא בנוכחות עדים נוספים לבעלים. ומכאן לגופן של טענות. 22. באשר לשתי טענותיו הראשונות של הסנגור הרי יש להזכיר, כי מדובר בחיפוש חיצוני, היינו בחיפוש בחצרים לשם מניעת עבירה. לצורך הגשמת תכלית החוק ברור כי עיקר הצו מתייחס למקום (ר' למשל סע' 24(א)(1) לפקודה) וזכות ההתנגדות לחיפוש מתייחסת אף לנוכח ומחזיק במקום בעת החיפוש ולאוו דווקא לבעלים (ר' למשל סע' 26, 28 ו- 45). 23. טענתו השלישית של הסנגור מצטמצמת לבחינת קבילותו של דו"ח חיפוש אחד (ת/22) בו לא התבצע החיפוש בנוכחות עדים או לחילופין לא התקבל ויתור על נוכחות עדים. לכל הפחות, אין כל אישור בפרוטוקול החיפוש על ויתור על עדים אלו. יתכן ומדובר בטעות טכנית כטענת התביעה, שבה שכחו השוטרים לסמן את הרוביקה המתאימה, אולם מן הראוי שזו לא תקרה. 24. אך אפילו אם נכונה טענת הסניגור, הרי ידועה ההלכה כי תורת פרי העץ המורעל נדחתה במשפטנו (ר' פסה"ד של הש' צמח בת"פ חיפה) 243/01, מדינת ישראל נ' בן עמי שלום, תק - מח 2002 (1), 7206, אשר ציין דברים אלו לעניין סע' 26 האמור). אם כבר, יש בכך כדי לקבוע את משקל הראיה ולא יותר מכך. 25. ולאחר שדנו בטענה הפרוצדוריאלית, מן הראוי לדון בטענה לגופו של עניין. 26. טענות ההגנה העיקריות, כפי שצויין לעיל, הן בשתיים: - - האחת היא, שאין מדובר במועדונים שארגנו משחקי מזל אלא במועדונים כשרים למהדרין המיועדים למתן שירותי אינטרנט. - - השניה היא, כי מיום 21.5.03 הנאשם איננו זה שהפעיל את המקומות כי אם אשתו. מהות המקום - האם קפה אינטרנט או מועדון הימורים? המסגרת הנורמטיבית 27. סעיף 225 לחוק העונשין (שכותרתו היא: "איסור הגרלות והימורים") מורה כדלהלן: "המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4)". סעיף 224 לחוק העונשין (שכותרתו היא: "הגדרות") מורה כדלהלן: "בסימן זה - "משחק אסור" - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת; "מקום משחקים אסורים" - חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת; "הימור" - כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט". 28. מן האמור בחוק עולה כי היסודות אותם יש להוכיח הינם שלושה: א. א. כי היה ארגון של משחק אסור/הימור. ב. ב. היה ניתן לזכות בכסף או בשווה כסף או בטובת ההנאה לפי תוצאות המשחק. ג. ג. הזכיה היתה תלויה בניחושו/גורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת. המסכת העובדתית - העדים 29. העידו בפני שלושה מעגלים של עדים; שחקנים, שוטרים ועובדים. המסכת העובדתית כפי שהיא נפרסה על ידי השחקנים (המהמרים) והשוטרים הנה זהה לחלוטין. העדויות מתיישבות זו עם זו הן לעניין שאלת מהות המקום והן לעניין שאלת הבעלות על המקום. מעדויות אלה עולה בצורה מפורשת כי הנאשם הוא אשר ניהל את המועדונים אשר שימשו כבתי הימורים בלבד. העובדים שלא במפתיע, העידו עדות שונה ואולם עדותם הייתה פחות חד משמעית, והיא נדחית על ידי על הסף, והכל כפי שיפורט להלן. 30. להלן אבחן את שלושת מעגלי העדים בנקודות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ונתחיל במעגל השחקנים. 31. לפני העידו 12 שחקנים אשר שיחקו במועדונים נשוא כתב האישום. כולם תיארו תיאור זהה לחלוטין. למען הסר ספק, הרי תיאור זה חזר על עצמו אצל כל השחקנים (להוציא העד מזרחי שהתחמק מלענות לפני). על פי התיאור: - שחקן נכנס למועדון, ניגש לקופאי אשר מטעין כרטיס לשימוש במחשב בגובה בגובה הסכום אותו משלם השחקן. - יש להכניס את הכרטיס לתוך המחשב. הכרטיס מוכנס ועל המסך עולה גלגל המציע מספר אפשרויות וביניהם משחקים. - השחקנים, ברובם אנשים מבוגרים אשר אינם מבינים במחשבים, נדרשים ללחוץ על מקש מסוים ואז עולה מסך המשחקים. הם משתמשים במקשים מסוימים על פי הדרכה מאת עובדי המקום או על פי ידע מביקורים קודמים (פרו' עמ' 11 ש' 9-10). - השחקנים משחקים עד אשר נגמר הסכום במחשב. אם הרוויחו, יכולים הם לגשת לקופאי ולבקש את סכום הזכייה מהכרטיס. 32. אכן, יש שחקנים נוהגים לכנות את המועדונים מהסוג הנ"ל כ"אינטרנט" ועובדה זו באה לידי ביטוי גם בעדותם בפני. אולם, מדובר באנשים שרובם אינם יודעים מה זה אינטרנט. עובדה זו יכולה גם להילמד מלשונם הם, כאשר הם נוהגים לומר "שיחקתי" באינטרנט ולא "גלשתי" באינטרנט. לעניין זה ר' למשל עדותה של השחקנית פאני (פרו' עמ' 7 ש' 18). ובהמשך כאשר היא נשאלה האם היא מבינה במחשבים היא ענתה: "לא. במשחקים כן" (פרו' עמ' 10 ש' 22). אותה שחקנית אף השתמשה בביטוי "כדי להפעיל את המכונה" (פרו' עמ' 11 ש' 9), עובדה המצביעה על רמת ההבנה של השחקנים בכל הנוגע לאינטרנט ומחשבים. 33. מכל העדויות עולה כי השחקנים הגיעו "לשחק" ולא "לגלוש". ר' למשל עדותה של השחקנית פאני: "ש. אני אומר לך, שבמחשבים האלה אפשר גם לגלוש באינטרנט ת. אפשר, אני לא יודעת" (פרו' עמ' 11 ש' 11-12). ובהמשך: "ש. כשאת למשל עולה לך המסך הראשון הזה, האם את יודעת שאת יכולה לבחור גם משהו אחר בנוסף למשחקים ת. לא. אני לא מכירה חדשות או דברים אחרים. ש. זה דברים שאת גם לא מכירה מהבית ת. נכון. אין לי מחשב, לא מבינה במחשבים. ש. את לא יודעת מה זה אינטרנט ת. לא ש. בתחילת עדותך, המשפט הראשון שאמרת היתה בו המילה אינטרנט ת. כך אנו קוראות למקום הזה "את באה לאינטרנט" (פרו' עמ' 11 ש' 21-29) (הדגשות שלי - א.ט.). ולפני כן העידה העדה: "ש. היו מצבים שראית אנשים על ידך שאמרו שהם משחקים באינט', גולשים באינט' ת. אני יודעת שהם כולם שם משחקים כמוני, מה שאני מכירה" (פרו' עמ' 11 ש' 19-20). 34. גם לגבי האפשרות לשלוט בתוצאות עדות השחקנים כולם היתה ברורה וחד משמעית. מדובר במשחקים אשר תוצאתם תלויה במזל בלבד, ואין לידע ו/או לכישורים אפשרות השפעה על התוצאה. לעניין זה, ר' עדותה של השחקנית סימה (פרו' עמ' 15 ש' 3-4), עדותו של השחקן בן חמו (פרו' עמ' 36 ש' 2-3) ועדותה של השחקנית שמטובי (פרו' עמ' 48 ש' 16-18). כן ר' עדותו של השחקן פטריק אשר העיד: "ש. האם כאשר רוכשים ידע וניסיון במשחק במחשב יש אפשרות להרוויח יותר כסף ת. איזה ידע, זה אתה והמזל שלך" (ת/ 21 ש' 26-28). 35. אין מחלוקת בין השחקנים וכולם מבלי יוצא מן הכלל העידו כי הסכום בכרטיס עלה או ירד בהתאם להצלחה או לכשלון במשחק. סכום הזכיה או ההפסד נרשם בתחתית המסך. בסיום המשחק הולך השחקן לקופאי אשר במקרים של זכיה נותן כסף לשחקן, ובמקרים של הפסד השחקן הוא זה שצריך לשלם לקופאי. ר' למשל את עדויותיהם של העדים; השחקנית כרמלה (פרו' עמ' 95 ש' 26-27), השחקנית פאני (פרו' עמ' 8 ש' 22- 24) אשר אמרה: "בסוף המשחק אני לוקחת את הכרטיס לשלומי חזרה, ומה שיש בכרטיס הוא מכניס למכונה שלו אם אני מרוויחה הוא נותן לי את הכסף אם אני מפסידה אני משלמת, ואם אין לי מזומן אז רושמים", השחקנית סימה (פרו' עמ' 15 ש' 8), השחקנית עליזה (פרו' עמ' 19 ש' 9), השחקן בן חמו (פרו' עמ' 36 ש' 9) והשחקנית ברוק (פרו' עמ' 42 ש' 14). מעגל השוטרים 36. מטעם המשטרה נשלחו מס' שוטרים מוסווים לשחק במועדונים על מנת להתחקות אחר מהותם. כל השוטרים תיארו תיאור זהה לזה של השחקנים ללא כל שוני. השוטרים אף הוסיפו תיאורים שיש בהם כדי לשפוך אור נוסף על מהות המקום. כך למשל תיארו השוטרים חשדנות מצד העובדים במקום כלפי המבקשים להיכנס למועדונים, איטום חלונות החנות בצורה שלא תאפשר לצופים מבחוץ להבחין בקורה בפנים ובאחד המקומות אף נמצא תלוי שלט המודיע על מתן שירות אחר. 37. בשאלת אופי השירות העידו השוטרים כולם כי לכל הדעות דובר במועדון הימורים ולא דובר במתן שירותי אינטרנט. מספר שוטרים אף ידעו לומר כי ניסו לגלוש לאינטרנט אך לא הצליחו. כך למשל ר' עדותה של השוטרת מירי סנדורי אשר העידה: "ש. אני אומר לך האם אפשר לגלוש באינטרנט ת. נסיתי פעמים והשרת לא היה זמין, לא מחובר. נראה חשוד שפתאום מנסה לגלוש באינטרנט שכולם משחקים פעמים הייתי בזווית שיכולתי לעשות זאת מבלי שיראו אותי ואז קיבלתי שהשרת לא זמין. אני יודעת לגלוש באינטרנט" (פרו' עמ' 57 ש' 24-27). ר' גם עדותה בפרו' עמ' 60 ש' 10-11 ובפרו' עמ' 61 ש' 4-7 ועדותו של השוטר דוד חיון (פרו' עמ' 74 ש' 5-7). 38. כאן המקום לציין, כי העידה השוטרת מירי סנדורי כי בשעת פלישה לאחד מהמועדונים צעק אחד העובדים לנתק את המחשב. היא העידה כי יש מעבר לדלפק כפתור באמצעותו יכולים העובדים להפיל או להעלות את התוכנה (פרו' עמ' 61 ש' 6-7), וכך אכן נעשה. למותר לציין, כי כפתור שכזה לא היה נחוץ אילו באמת דובר בשירותי אינטרנט בלבד. 39. השוטרת מירי סנדורי בעדותה תיארה במדוייק את אופן התנהלות המקום. בעדותה היא חזרה על התיאור כפי שהוא תואר על ידי השחקנים. תשלום לקופאי, קבלת כרטיס מוטען, הכנסת הכרטיס למחשב וזכיה או הפסד של הסכום המוטען בכרטיס הבא לידי ביטוי על המסך. (ר' עדותה בעמ' 55 ש' 1-7) וכן בש' 18-21 שם היא מתארת: "ש.ת. להפסיד 100 ₪ לקח לי 20 דקות שחקתי על שקל, קרה שהרווחתי. הרווחתי בערך 140 ₪ זה בא לי רצף שקבלתי משהו. קבלתי את הכסף מהקופאית במזומן, יש לה מסך משלה קורה את הכרטיס שלי והיא נתנה לי כסף, מי שמוכר שם נותנים לו אשראי. יש גם 5 ₪ שמקבלים כבונוס". ובהמשך: "ש.ת. אנשים דיברו ביניהם כל מי שמרוויח כולם תופחים לו על השכם..." (פרו' עמ' 56 ש' 18-19). לעניין זה ר' גם עדותה של השוטרת רונית בפרו' עמ' 78 ש' 5-7, עמ' 79 ש' 3-4 ועדות השוטר פרשקר בעמ' 88. מעגל העובדים והנאשם 40. לצד עדויותיהם המאד ברורות של השחקנים והשוטרים ניצבים בפני עדויותיהם של העובדים, וביניהם הנאשם, אשר טוענים במצח נחושה "לא כצעקתה". לטענתם, המועדונים שימשו למתן שירותי אינטרנט. העובדים כולם לא ראו לאלו אתרים גלשו אנשים, אנשים מעולם לא קיבלו כסף חזרה ואם קיבלו הרי שמדובר בטעות. העובדה שירדו מהכרטיס סכומים שונים נובעת מכך כי לכל אתר גלישה ישנה עלות גלישה שונה. 41. אולם אפילו עדותם לפני הייתה בעייתית. העדים העידו בשפה רפה ולעיתים נדמה היה לבית המשפט שעדי ההגנה מעידים באי-נוחות רבה ואף הם עצמם אינם מאמינים לדבריהם. כאן המקום לציין, כי כנגד עדי הגנה מס' 2 ו- 3 הוגשו כתבי אישום. אשר לכן, עדותם היתה מוגבלת והם לא נשאלו שאלות הקשורות לאופי המקום כדי לשמור על זכותם לחסיון מפני הפללה עצמית. לטענת ההגנה חלק מהעדים חששו כלל לבוא להעיד. בכל מקרה, אינני יכול לקבל את עדות הנאשם והעובדים ואני דוחה אותה על הסף. אלמנט ה"ארגון" - האם הנאשם או שמא אשתו? מעגל השחקנים - הנאשם הוא ורק הוא הבעלים 42. על שאלת הבעלות במועדונים חלק מהשחקנים ידעו לומר מידיעה אישית כי מדובר בנאשם וחלקם לא. זהו טבעם של דברים. אנשים מקבלים שירות ואינם מוטרדים מהשאלה מיהו הבעלים של המקום. צרכנים מכירים רק את נותני השירותים. אולם, כל השחקנים העידו כי כאשר היתה בעיה כלשהי כגון צורך באשראי, התקשר הקופאי ל"שמוליק". חלק מהשחקנים ראו את הנאשם במקום, וחלקם רק ידעו לספר אודות אותו "שמוליק". מאידך גיסא, כאשר נשאלו העדים אודות הילה אשתו של שמוליק, אף אחד לא ידע לומר מי זו ואף אחד גם לא שמע את שמה. 43. כך למשל העידה השחקנית עליזה: "הקופאי אומר נטלפן לשמוליק. אני ראיתי את שמוליק פעם אחת שמה..." (פרו' עמ' 19ש' 17). ובהמשך: "ש. אמרת שצ'פרו אותך. ת. כן. ש. עם מי דיבר על הצ'יפור. ת. עם שלומי. ש. תנסי להיזכר עם מי ניהלת את השיחה ואיפה. ת. אני יודעת שהוא אמר שהוא צי'פר אותי, שמוליק. אני דיברתי עם שמוליק בטלפון והוא אמר שהוא צ'יפר אותי. במקרה הלכתי להביא כרטיס ובמקרה הוא היה" (פרו' עמ' 19 ש' 21-27) כן ר' המשך עדותה בפרו' עמ' 20 ש' 8-12 וש' 14-15. 44. כן העידה השחקנית פאני: "ש. אמרת ששלומי הוא זה שגבה את הכסף, אבל בענין השיק שחזר אמרת שהיה לך קשר עם שמוליק ת. כן" (פרו' עמ' 13 ש' 1-3). 45. ר' גם עדותה של השחקנית סימה (פרו' עמ' 15 ש' 11-13), עדותו של השחקן בן חמו (פרו' עמ' 36 ש' 10-18 ובהמשך בעמ' 37 ש' 3-4) ועדותה של השחקנית צביה (פרו' עמ' 44 ש' 18-19). מעגל השוטרים - הנאשם הוא ורק הוא הבעלים 46. העידו השוטרים כי הנאשם הודה בפניהם כי הוא מנהל את המועדונים נשוא כתב האישום ולא אשתו. ר' למשל עדותו של השוטר דוד חיון (פרו' עמ' 69 ש' 18-19). כן העיד השוטר ברק כץ כי הנאשם הוא אשר שילם את דמי ההפקדה לאחר פשיטה שנערכה ב- 7.1.04 (פרו' עמ' 82 ש' 11-12). עוד הוא העיד, כי במקומות מסוג אלה הנוהג הוא שלא אומרים מיהו בעל הבית ואם אומרים סימן הוא שזהו איש קש וכי לדעתו ייתכן והילה בתקופה מסוימת, היתה איש קש (פרו' עמ' 83 ש' 17-19 וכן ש' 22-23). מעגל העובדים - בלשון רפה הילה היא הבעלים (אך לא ברור ממתי) 47. גם בנקודה זו, ניצבים בפני העובדים אשר כולם העידו, בניגוד לשחקנים והשוטרים, כי הילה היא זו שניהלה את המקום, היא זו שנתנה להם תלושי שכר ואליה הם פנו כל אימת שהם נתקלו בבעיה. ר' עדותה של העובדת שני לוי (פרו' עמ' 120 ש' 1-16), עדותו של העובד גרצברק (פרו' עמ' 125 ש' 3-9) ועדותה של העובדת מזרחי (פרו' עמ' 128 ש' 2-5). אולם העדים לא ידעו לקבוע תאריכים, והתקשו לקבוע אם ומתי התחלף שמואל עם אשתו בבעלות ובשליטה. 48. מעל כולם, ניצב הנאשם הטוען כי עד ה- 21.5.03 ניהל הוא בעצמו את המועדונים. לאחר ה- 21.5.03, המועד בו נערכה הפשיטה הוא העביר את כל הניהול לאשתו הילה (פרו' עמ' 100 ש' 18-22). 49. אולם אפילו במעגל העובדים אין תמימות דיעים. ראוי לציין גם את עדותו של איש המחשבים אשר העיד כי התקנת המחשבים נעשתה לבקשת הנאשם (פרו' עמ' 22 ש' 6) וכי הנאשם הוא אשר שילם לו (פרו' עמ' 23 ש' 11). לדברי איש המחשבים, כל הקשר שלו בכל המקרים הרבים בהם התקין מחשבים היה עם שמוליק ועם שמוליק לבדו. לדברים אלו השיב הנאשם כי הוא לא הזמין את איש המחשבים רשמית אלא רק הודיע לו שיבוא להתקין (פרו' עמ' 105 ש' 22). בכל מקרה, מעדותו של איש המחשבים עולה כי הנאשם הוא הוא האחראי ואין בלעדו. 50. מהטבלה ניתן לראות בבירור כי טענה זו של אשת הנאשם מופיעה רק פעם אחת באישום 8 (ת/11). לטענת הסניגור, חשש הנאשם לומר זאת ולו רק משום שאויים על ידי המשטרה כי במקרה שכזה תיעצר אשתו ובכך לא רצה. זו גם הסיבה שאשתו כלל לא הגיעה להעיד ובשום שלב. 51. אין אני יכול לקבל זאת. עדותו של הנאשם לא הייתה אמינה עלי מתחילתה ועד סופה ורק מפאת כבודו לא אוסיף בכך. אני דוחה לחלוטין טענה זו וקובע פוזיטיבית כי הנאשם ורק הוא היה בעל הבית וכל שייכות לאשתו הוא ללא ידיים וללא רגליים. המחשבים 52. טענה אחת העלה הסנגור שרצוי להבהירה. לדבריו, התביעה לא הוכיחה את הדבר הפשוט ביותר, לדבריו, והוא בדיקת המחשבים התפוסים בידיהם. מחשבים אלה נתפסו בפשיטות שנערכו על ידי המשטרה במועדונים נשוא כתב אישום והם מוחזקים בידי המשטרה. לטענה זו השיב ב"כ הנאשם כי נעשה נסיון בעבר לבדוק את המחשבים ואולם יש צורך בסיסמה אותה סירב הנאשם למסור למשטרה. 53. אולם בטענת הסנגור אין ממש. ידוע הדבר כי כאשר פועלת רשת מחשבים אין צורך בהתקנת תוכנה בכל עמדת מחשב וניתן להפעיל את המחשבים כולם משרת מרכזי אחד. יתרה מכך, אותו שרת מרכזי לא חייב אף להיות באותו מקום בו נמצאים עמדות המחשב. למעלה מזה, העיד הנאשם כי אין לו את התוכנה בבית על דיסק. הפעלת המחשבים נעשתה לדבריו בשיתוף עם אתר הונגרי כאשר התוכנה נמצאת בקזינו דרך הונגריה. על מנת להפעיל את התוכנה יש צורך בחידוש רשיון מדי חודש מהאתר. הוסיף הנאשם והסביר, כי בכל מחשב בו מותקנת תוכנת pc.anywhere אם ידועה כתובת ה- i.p. הרי שניתן לעבוד מכל מקום בעולם (פרו' עמ' 111 ש' 9-12 וכן ש' 14-15). 54. אין זה המקום לרקע טכני, אולם ישנן דרכים רבות לאפשר לאנשים להמר במחשבים. ניתן לעשות זאת בתכנה מקומית, תוכנה היושבת במחשב אחר, תוכנה בשרת המפילה את עצמה עם הסגירה ועוד כהנה וכהנה. ריבוי האפשרויות איננו מאפשר כל קביעה מוצקה בעניין. במקרה שלפנינו, היות והנאשם לא שיתף פעולה, אין טעם לנסות להעלות גרסאות. עובדתית הוכח כי נוהלו במקום משחקים אסורים וכי הנאשם עשה זאת. 55. אעיר רק כי הסנגור לא הביא ולו עד אחד שיעיד כי נכנס לאחד המקומות הנ"ל רק כדי לגלוש לאתרי אינטרנט ו/או לשלוח מייל. אציין, כי באין עד שיעיד כי גלש לאתרים מוכרים כ - Y net וכד' הייתי אף מסתפק בעד שיעיד כי גלש באתרי צ'אט או מין, אך אף עד כזה לא הובא בפנינו. סוף דבר 56. קביעותי העובדתיות בתיק זה מתבססות בראש ובראשונה על העדים שלפני ובעיקר על השחקנים/ות. הללו הם בחלקם הגדול אנשים קשי יום שלא זכו להשכלה ואין לי ספק כי לא רצו להרע לנאשם. זאת למרות שרובם ככולם הודו כי הימורים אלו אינם רצויים. לאלה יש להוסיף את הקלטות שחזקו את התביעה. בשלוש הקלטות ניתן היה ללמוד בצורה ברורה על אופי המקום. ניתן היה להבחין במסכי המחשב המציעים אפשרויות של משחקים, ניתן היה להבחין בעובדי המקום העוברים בין השחקנים ומגישים עזרה במידת הצורך, ניתן היה לראות כי מדובר בשחקנים מבוגרים אשר באים להמר, איש איש וסיבותיו עמו. לאלו יש להוסיף את עדויותיו של הנאשם עצמו הקושרות אותו לאירוע. באשר לטענותיו של הנאשם על מעורבות אשתו, הרי אין להן כל בסיס. 57. לסיכומו של דבר לאחר ששמעתי את הצדדים, והתרשמתי מהופעתם לפני, ולאור מה שכתבתי למעלה, החלטתי להרשיע את הנאשם בכל האישומים ובכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. משפט פליליחוק העונשין