שחרור ממעצר - הימורים

החלטה בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. כנגד המשיב הוגש כתב אישום, בגין ניהול של מועדוני משחקי מזל אסורים. כתב האישום מורכב מעשרה אישומים שבכולם העבירה המיוחסת למשיב הנה: ארגון משחקים אסורים, עבירה לפי ס' 225 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). ביום 22.1.2004 האריך כבוד השופט נועם סולברג את מעצרו של המשיב במסגרת בקשה להארכה שהוגשה על בסיס הצהרת תובע על פי סעיף 17ד לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996, (להלן: "חוק המעצרים") תוך שהוא מאפשר למשיב להשתחרר לחלופת מעצר בתנאים הבאים: מעצר בית מלא למשך 5 ימים בביתו של המשיב ברחוב קרן קיימת 29 מעוז ציון. הפקדת סך 80,000 ₪ בקופת בית המשפט. התחייבות עצמית ושני ערבים צד ג' בעלי הכנסה מוכחת בסך 30,000 ₪ כל אחד (להלן: "התנאים המגבילים"). ביום 26.1.2004 הגישה המבקשת את הבקשה הנוכחית למעצר עד תום ההליכים. כבר בראשית הדיון הסכים ב"כ המבקשת (לאור העובדה שהמשיב עמד בתנאים המגבילים ושוחרר למעצר בית) להמיר את בקשתו המקורית למעצר עד תום ההליכים בבקשה להארכת התנאים המגבילים עד תום ההליכים בתיק זה. בנסיבות אלה, הסכימו הצדדים שהתנאים המגבילים שהושתו ע"י כבוד השופט סולברג בהחלטתו מיום 22.1.2004 יישארו בעינם עד למתן החלטה בבקשה זאת. ביום 1.2.2004 טענו ב"כ הצדדים את טענותיהם בבית המשפט. ראיות לכאורה: ב"כ המשיב איננו חולק על כך שלגבי אישומים 1,3,6,7,8, קיימות ראיות לכאורה להיותו של המשיב מנהל המועדונים נשוא האשומים הנ"ל. אולם, לגבי אישומים 2,4,5,9,10 אין לגרסתו ראיות כאלה. לטענת ב"כ המשיב אשתו היתה זאת שניהלה חלק מהמועדונים נשוא האשומים. עיקר טענת ב"כ המשיב מתמקדת בהנחה שמכיוון שהמחשבים שנתפסו לא נבדקו על ידי המשטרה, הרי שלא ניתן להפריך את טענת המשיב שהמקומות בהם נתפסו המחשבים משמשים לגלישה באינטרנט. ב"כ המשיב מדגיש שאיננו טוען שבאישומים המיוחסים למשיב אין כלל ראיות לקיומם של הימורים אלא שראיות אלה הן חלשות ומכורסמות ע"י המחדל החקירתי, כמתואר לעיל. לעומתו, טען ב"כ המבקשת לקיומם של ראיות לכאורה לבצוע כל העבירות נשוא כתב האישום ולגרסתו אין עסקינן בקפה אינטרנט אלא במועדוני הימורים המנוהלים על ידי המשיב. ב"כ המבקשת סבור שדי בעדויות הישירות שהמציא לבית המשפט כדי להוכיח את כתב האישום ולטעמו, אין באי הגשת חוות דעת מומחה משום כרסום בראיות לכאורה . לאחר שעיינתי בכל החומר שהוגש לבית המשפט נחה דעתי שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האמור בכתב האישום. כבר נקבע בפסיקה: אין למצוא לאור הדברים שנאמרו, כל פסול בעובדה שהמסקנה בדבר הרשעת המערערים בדין מושתתת בסופו של דבר על מי שנוהג לשחק בשטח ולאו דווקא על חוות דעת תיאורטיות של מומחית ..." (ע"פ 929/96 גדי ורקשטל ואח' נ' מ"י ביהמ"ש המחוזי ת"א). עולה, איפוא, שדי בהמצאת עדויות ישירות על ידי ב"כ המבקשת ואין צורך דווקא בחוות דעת מומחה. מסקנה זאת מתחזקת בעיקר לאור העובדה שיתכנו בהחלט מקרים בהם אין אפשרות אובייקטיבית לבדיקת המחשבים ע"י מומחים ונדרשות עדויות ישירות. במה דברים אמורים? התפתחות הפעילות העבריינית והתחכום שבה מאפשרות ביצוע הימורים מרחוק מבלי שבמחשבים בהם משחקים המהמרים בפועל, תהא מורכבת תוכנה כלשהי, שכן השליטה יכול שתעשה ע"י מחשב חיצוני הרחוק פיזית מרחק רב מהמועדון בו משחקים המהמרים כל זאת באמצעות חיוג טלפוני המעוגן בסיסמאות. בדיקת המחשבים ע"י מומחים בנסיבות כאלה איננה אפקטיבית ונדרשת גביית עדויות ישירות של המהמרים ושל אחרים כל זאת בצירוף ראיות נסיבתיות אחרות. מן הכלל אל הפרט. בעניננו טען המשיב טענה שובת לב לפיה עסקינן ב"קפה אינטרנט" בלבד אולם, עיון בעדויות מצביע על כך שטענה זאת משוללת כל בסיס עובדתי ממשי שכן במועדונים מתנהלת פעילות עבריינית מתוחכמת שכל קשר בינה לבין גלישה באינטרנט מקרי ביותר. הוכחה לכך אפשר למצוא בהודעתו מיום 11.1.04 של מר זהר אוחנה שהתקין את המחשבים במועדונים עבור המשיב: ת. המחשבים משמשים להימורים אבל אני לא מתקין את המשחקים של ההימורים אלא את ההתקנה הזאת עושים מבחוץ יש מחשב שאתה קובע שהוא יהיה מחשב מארח המחשב מבחוץ שצריך להתחבר צריך לדעת את המספר טלפון של המחשב המארח וברגע שהוא מחייג אליו ניפתח ערוץ תקשורת ביניהם ואז לבן אדם המארח כאילו הוא יושב שם. ש. האם אתה מכיר את סוג האוכלוסייה שמגיעה להמר במקומות האלה של שמוליק. ת. השכבות הכי חלשות שיש שמונים אחוז זה נשים מבוגרות מעל גיל חמישים, יש גברים צעירים, וכמו שאני יודע רוב האוכלוסייה שמה במקום את הכסף של הביטוח לאומי של הבטחת הכנסה. (עדות זהר אוחנה בעניין אישום מס' 9 מיום 11.1.2004 עמ' 2,3) מר אוחנה מודה, איפוא, שהתקין מחשבים עבור המשיב במועדונים נשוא כתב האישום ושמחשבים אלה משמשים להימורים. כמו כן, מתאר הוא בהודעתו במשטרה את השיטה בה פעל המשיב ולפיה השליטה על המחשב הנה ע"י מחשב חיצוני אשר שולט מחוץ למועדון על כל המחשבים שבמועדון באמצעות תוכנה הנמצאת למעשה רק בתוכו והמופעלת באמצעות חיוג טלפוני. עולה, איפוא, שהמשיב השקיע כספים רבים כדי לעקר מלכתחילה כל אפשרות מתן חוות דעת אוביקטיבית ע"י מומחה דבר שאפשר לו לטעון את טענתו המופרכת לפיה בהעדר חוות דעת כזאת יש כרסום בראיות לכאורה. אין ספק שהעדר חוות דעת כזאת של המבקשת בנסיבות אלה איננו גורם לכרסום בראיות אשר באים לידי ביטוי בעדויות הישירות הרבות שהוגשו לבית המשפט ובכללותם: הודעות ישירות של מהמרים אשר נתפסו בעת ששיחקו במועדונים ועדויות של שוטרים סמויים אשר שיחקו במקום. הן המהמרים והן השוטרים מתארים בעדויותיהם בהרחבה ובפירוט את מהלך המשחקים את הפסדי המהמרים וכן את העובדה שהמשחקים תלויים אך ורק במזל. להלן פירוט קצר של העדויות בהתייחס לכל אישום ואישום. אישום מס' 1: הודעת אריה מוחה (מהמר), הודעת מורן פרשקר מיום 28.4.2003 (שוטרת סמויה). אישום מס' 2: הודעת יעקב גרצברג, הודעת יובל שם טוב (מהמר), הודעת רפאל בן חמו (מהמר), הודעת מירי סנדורי (שוטרת). אישום מס' 3: הודעת פרשקר מורן (סמויה), הודעת בטי סלם מיום 21.5.2003 (מפעילה), הודעת גבריאל בונן (מהמר). אישום מס' 4: הודעת המשיב מיום 11.1.2004, שהוא מנהל את המועדונים. הודעת זרמה פליאנסקי מיום 7.1.2004 (עבדה במקום). הודעת חסן הצפורגלי. מיום 7.1.2004, (עובד הניקיון). הודעת פרהנהאז שמטוב מיום 7.1.2004 מעידה שהימרה במקום. הודעת צביה ברוך מעידה שהפסידה 50,000 ₪ בהימורים במועדונים. הודעת מירי סנדורי (שוטרת סמויה) מיום 6.1.2004. אישום מס' 5 : הודעת המשיב מיום 21.1.2004 - עונה באין תגובה לשאלות מהותיות. הודעת דניאל שטרית מיום 21.1.2004 (מהמר). הודעת חסן הצפורגלי מיום 21.1.2004 (עובד ניקיון במקום). הודעת גבי חזן מיום 21.1.2004 (מהמר). הודעת צביה ברוך (מהמרת). הודעת מירי סנדורי (סמויה) מיום 19.1.2004. אישום מס' 6: הודעת רחל מזרחי מיום 3.6.2003 (מקבלת משכורת מהמשיב) וכן הודעתה מיום 21.5.2003 לפיה המשיב הוא הבעלים. הודעת עליזה לוי מיום 2.6.2003 מתארת הימורים ("הכל מזל"). הודעת המשיב מיום 21.5.2003 (מודה שהוא הבעלים של 3 מועדונים). הודעת כוכבה מזרחי (שלוני) מיום 1.6.2003 (מהמרת). הודעת פטריך אונו (מהמר). הודעת ישראל חן מיום 21.5.2003 מעיד שהוא עצמו רק גולש אך יש מכונות משחקי מזל. אישום מס' 7: הודעת הלה חיים (אשת המשיב) מיום 18.6.2003, (לא זוכרת בכמה קנתה את המחשבים, בעלה אמר לה לנהל). הודעת יגאל חן מיום 17.6.2003 (המר במקום) הודעת כרמלה אברהם מיום 17.6.2003 (מהמרת). הודעת משה בן חמו מיום 17.6.2003. הודעת ישראל חן מיום 17.6.2003 (יש אינטרנט ויש הימורים). הודעת יונה אשר מיום 17.6.2003 (מהמר). אישום מס' 8: הודעת סימון זקן מיום 18.9.2003 (מתארת משחקי מזל במקום). הודעת בן ציון מעתוץ. הודעת המשיב מיום 3.9.2003 לפיה התיק במע"מ של המועדונים על שמו. הודעת יעקב סייד מיום 3.9.2003 (מהמר) הודעת שמואל כהן מיום 3.9.2003 (מהמר). הודעת מירי סנדורי (שוטרת) מיום 2.9.2003 (סמויה). הודעת שלמה הראל מיום 1.9.2003, (סמוי). אישום מס' 9: הודעת רונית בן רובי מיום 19.1.2004 (מתארת משחקי מזל במקום). הודעת מירי סנדורי (סמויה). הודעת עליזה לוי מיום 19.1.2004 (מהמרת קושרת את המשיב למקום, הפסידה 60,000 ₪ ). הודעת פני אבוטבול מיום 14.1.2004 (משחקת, לא יודעת לגלוש באינטרנט ואף אחד מבאי המקום לא יודע). הודעת חיים שמואל, המשיב, מיום 11.1.2004 לפיה הוא מודה בבעלותו על כל המועדונים, וכן בכך שהוא אוסף את הכסף במועדונים ושהוא הכניס את המחשבים לבית היצרנים). הודעת זהר אוחנה מיום 11.1.2004, (קושר את המחשבים להימורים ולשיטה מתוחכמת). הודעת אברהם אשכנזי מיום 7.1.2004 התבקש ע"י המשיב להשגיח במקום ומתאר אנשים המפסידים כסף בהימורים במקום. הודעת אליהו ביטון מיום 7.1.2004 מתאר הימורים. הודעת שמעון דרעי מיום 7.1.2004 מתאר הימורים. הודעת משה כהן מיום 7.1.2004 מתאר הימורים. הודעת מירי סנדורי מיום 6.1.2004 (סמויה). אישום מס' 10: הודעת הילה חיים מיום 26.1.2004 הודעה המשקפת חוסר הבנה וחוסר ידע בכל מה שהתרחש במועדונים ותשובותיה מצביעים על חוסר קשר אמיתי למועדונים ולניהולם. הודעת אליהו מזרחי מיום 21.1.2004 (מהמר במקום). הודעת ירון חסון מיום 21.1.2004 טוען אמנם שהלה הנה הבעלים, אך בזיכרון בטלפון שלו נמצא דווקא המספר של בעלה, המשיב. הודעת סנדורי מירי מיום 20.1.2004 (סמויה). הבאתי באריכות את שמות העדים כדי להמחיש שעסקינן בהרבה מאוד עדויות ישירות המתארות את ביצוע ההימורים במועדונים באמצעות המחשבים שנתפסו ואת היותם של המשחקים תלויים במזל בלבד. למותר לציין, שהעובדה שעל פי העדויות שלם הקופאי למהמרים במועדון את רווחיהם מההימורים מצביעה על כך שאין מדובר בהימורים באמצעות אינטרנט, שכן בעלי המועדון הם אלה שהרוויחו מהפסדי המהמרים ושלמו למהמרים את רווחיהם. המהמרים העידו שהפסידו כספים רבים במועדונים אלה, וברור שאין זה הגיוני שאנשים יפסידו עשרות אלפי שקלים בקפה אינטרנט (כעולה מהעדויות) כשם שאין זה הגיוני שבקפה אינטרנט ירוויחו אנשים כסף מגלישה תמימה. בנוסף, אין זה הגיוני ש"קפה אינטרנט" יתפקד כמועדון חברים (כנטען בעדות המשיב) שכן מטיבו ומטבעו "קפה אינטרנט" אמיתי פתוח לגלישה לקהל הרחב ללא כל מגבלה שהיא. עוד, עולה מפורשות מהעדויות שהבעלים והמנהל של המועדונים בפועל הנו המשיב (שמוליק) ולא אף אחד אחר. המשיב הגיע למועדונים נשוא כתב האישום כל יום ואסף כסף והמשיב גם היה זה שאישר למפעיל לקבל שיקים דחויים ממהמרים. אם לא די בכך המשיב עצמו בהודעתו מיום 11.1.2004 מודה בניהול כל המועדונים ובכך חזר בו למעשה חד משמעית מטענתו שאשתו הייתה המנהלת. " אני לא מנהל משחקי מזל אסורים אני מנהל מועדוני אינטרנט בבית היצרנים ברחוב יד חרוצים, ברחוב אגריפס 2 בפינבול ובאינטרנט 6 בקליק מחשבים ושולחנות סנוקר וביד חרוצים מחשבים. בן-אדם שמגיע למקום ניגש לקופאי מטעין כרטיס באיזה סכום שהוא רוצה וניגש למחשב ועושה מה שהוא רוצה כל מה שהאינטרנט מציע". (הודעת המשיב מיום 11.1.2004). אשת המשיב הגברת הילה חיים, מודה גם היא בהודעותיה שבעלה הורה לה לנהל את המועדון. כמו כן, היא מעידה שתיקי המס אינם רשומים על שמה אלא על שם בעלה וכמוהם גם חוזי השכירות ותשלומי הארנונה, החשמל, והמים. הסתבר שגם הקבלות בגין רכישת המחשבים לא הוצאו על שמה כי אם על שם בעלה. בנוסף, בהודעותיה למשטרה אין היא זוכרת מה היה מחיר המחשבים וכן כמה מחשבים ומתי קנתה אותם כדבריה. אם לא די בכך גם מתקין המחשבים מר זהר אוחנה העיד שאיננו מכיר אותה, אלא רק את בעלה. (ראה עדות אוחנה זהר מיום 11.1.04) מכל האמור, עולה שפעילות אשת המשיב אם בכלל, נעשתה כזרועו הארוכה של המשיב "כמסווה טכני" לניהולו הפעיל המהותי והאמיתי של המשיב , ונועדה להתחמקות המשיב ממשפט. עד כאן לעניין הראיות לכאורה. אבחן עתה אם קיימת עילת מעצר בנסיבות המקרה שלפנינו. עילת המעצר עילת המעצר המיוחסת למשיב עפ"י הבקשה הנה עילת המסוכנות, תוך הדגשת העובדה שהמשיב חזר על מעשיו לא פעם ובכך המחיש את מסוכנותו. הפסיקה חזרה והדגישה לא פעם את הסכנות החברתיות הנלוות לעבירה זאת שבספר החוקים. עבירה זאת גוררת אנשים לפשע ויש בכוחה להביא להתמוטטות כלכלית ולפגיעה בתשתיות החברתיות: בחינת עיקרי ההסדר בחוק הנוגע למשחקים אסורים מביא למסקנה כי הוא נועד בבסיסו לשלול תופעה חברתית שטמונים בה סיכונים לפרט ולחברה כאחד. משחקי המזל במשמעותם המקובלת קשורים בדרך כלל באפשרות זכייה הכרוכה בקבלת תועלת חומרית של ממש. הציפייה ליתרונות חומריים כאלה או אחרים עלולה להביא או לעודד נטייה להתמכרות. ההתמכרות היא תופעה שהחברה מבקשת לשלול על שום סכנותיה הרבות כאשר נילווית אליה ציפייה לקבלת תועלת חומרית. פן אחד של ההתמכרות למשחקי מזל הוא פן ההתעשרות בלא מאמץ ויגיע כפיים. התעשרות הכרוכה כולה במזל היא תופעה חברתית הנחזית כתופעה לא בריאה. היא מעודדת תופעות של פרזיטיות והשתעבדות לדרך חיים שבה הפרט אינו נדרש למצות את יכולתו הפיזית והמנטלית בדרך התורמת לעצמו ולחברה. הפן האחר של ההתמכרות עניינו בסכנות הרות-אסון להפסדים כספיים מפליגים היוצאים מגדר שליטה. מצבים כגון אלה עלולים למוטט את המתמכר ובני משפחתו, ולהופכם תלויים במקורות הסעד של החברה. הם עלולים לדרדר את המתמכר לפשיעה כדי להקהות את תוצאות הפסדיו. ההתמוטטות הכלכלית של הפרט משתלבת כך גם עם יצירת סיכון לשלום הציבור ובטחונו וההשלכות הקשות מכל אלה הם בגדר הנצפה. הנורמה החברתית הנוהגת רואה, איפוא, בעין רעה את משחקי המזל שמשולבות בהם טובות הנאה כספיות או חומריות אחרות ואלה מוחזקים בעיני החוק כרעה-חולה המסבה נזק חברתי וכלכלי קשה לפרט ולחברה. (רע"פ 9140/99 - עמוס רומנו ו-3 אח' נ' מדינת ישראל . פ"ד נד(4), 349 ,עמ' 359-360 מפי כבוד שופטת בית משפט העליון איילה פרוקציה). כבוד השופט סולברג אשר בחן את התנהגות המשיב בדיון בפניו שהתקיים בעניינו קבע מפורשות: ברגיל, עבירות כגון דא, אינן מקימות עילת למעצר, בהיות העבירה שמדובר בה עבירת רכוש. דא עקא שבנסיבות הענין נוצרה הצטברות חריגה בכמות ובאיכות של פעילות עבריינית בתחום זה. הוצגו מספר תיקים לחובת המשיב. מאסר על תנאי שלחובת המשיב מלפני חודשים אחדים אינו מרתיע אותו. כתב האישום בתיק תלוי ועומד שנדחה לאחרונה לדיון במועד עתידי, אך גם הוא אינו מרתיע את המשיב, וכאמור עוד כ-5 תיקים אחרים בתחום זה. ב"כ המבקשת ציין, תוך שהפנה להודעות בתיק החקירה, על נזקה הרב של תופעת ההימורים באופן שבו נעשית, עד שאנשים מתמכרים לעיסוק הזה ומאבדים את כספם. הצטברות המעשים, ותוצאותיהם הקשות כלפי העוסקים בהימורים מבססים עילה של מסוכנות לבטחון הציבור. לבד מכך יש עוד לציין, את אשר ציין התובע בהצהרתו על כך שעבירות ההימורים משמשות כר פורה להלבנת הון ולהכשרת תחומי פשיעה רבים, ומכאן המסוכנות הרבה. המשיב מגלה לכאורה, פעילות בלתי נדלית בתחום זה. (ראה החלטת כבוד השופט סולברג מיום 22.1.2004 בתיק מ7344/04). הנני מצטרף לכל האמור בהחלטת כבוד השופט סולברג. התנהגותו של המשיב איננה מותירה מקום לספק לגבי מסוכנותו שכן המשיב חזר על מעשיו חרף אזהרות המשטרה ולמרות ששוחרר על ידי בית המשפט בתנאי הפקדת ערבויות כספיות. המשיב הפר את תנאי השחרור, פעם אחר פעם, והראה שאין מורא החוק עליו. לכל זאת יש להוסיף את העובדה שהמשיב בצע את העבירות בתחכום רב, בשיטתיות ובמסווה של "קפה אינטרנט" תוך שהוא נעזר במומחי מחשב לצורך כך, ומשתמש אף באשתו שזה עתה ילדה על מנת להמלט מהעמדתו לדין. בנוסף, המשיב שב ופתח מועדונים ימים ספורים לאחר סגירתם וגם צו מנהלי של מפקד מחוז י-ם לא הביא את המשיב להפסקת מעשיו העבריינים, שכן הוא העתיק את המועדון לבנין סמוך (בית היצרנים). מאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו וכתב אישום אחר התלוי נגדו לא הרתיעו את המשיב מחזרה על מעשיו העברייניים. המשיב הפך את פעילותו העברינית לדרך חיים ולמקצוע, דבר הממחיש גם הוא את מסוכנותו. כבר נקבע בפסיקה שדי בהפרות חוזרות ונשנות אלה, כדי להצביע על קיומה של עילת מעצר בנסיבות העניין. (ראה לעניין זה גם ב"ש 2950/03 מ"י נ' נתנאל בן עזרא, ביהמ"ש השלום בירושלים מיום 17.3.03 שניתן ע"י כבוד השופטת אילתה זיסקינד). חלופת מעצר ב"כ המבקשת בקש להשאיר על כנם עד תום ההליכים את התנאים המגבילים שנקבעו בהחלטת כבוד השופט סולברג מיום 22.1.2004. לעומתו סבור ב"כ המשיב שאין מקום כלל להשית על המשיב חלופת מעצר כלשהי ובכל מקרה אפילו תקבע חלופת מעצר יש לאפשר לו לעבוד בחנות טיסנים בקניון לב תלפיות בשעות 10:00- 19:00. לצורך כך, הסכים המשיב שיתווספו ערבויות צד ג'. על מנת לבחון את הצעת ב"כ המשיב לחלופת מעצר כאמור לעיל, זימנתי את המשיב וב"כ יחד עם המעסיק הפוטנציאלי המוצע לדיון מוקדם היום בטרם אתן את החלטתי. מר פרנס נמרוד אכן התייצב היום בבית המשפט יחד עם המשיב אולם לאחר חקירה קצרה בבית המשפט הבין גם המשיב עצמו שמר פרנס נמרוד איננו מסוגל לפקח כיאות על מימוש התנאים המוצעים ולפיכך חזר בו מבקשתו לאפשר לו לעבוד אצל מר פרנס. לאחר שתיארתי את מסוכנות המשיב והדגשתי את התיחכום, השיטתיות והאינטנסיביות של ביצוע העבירות על ידי המשיב, וכן את העובדה שחזרת המשיב על מעשיו מצביעה על כך שאין לו מורא מפני החוק נראה לי שבהיעדר הצעה אלטרנטיבית יש להשאיר את התנאים המגבילים שהושתו ע"י כבוד השופט סולברג בהחלטתו מיום 22.1.2004 על כנם. לפיכך, הנני נעתר לבקשה ומורה על השארת כל התנאים המגבילים (כפי שהובאו בראשית ההחלטה) על כנם עד תום ההליכים נגדו. מעצרהימוריםשחרור ממעצר