מהן זכויות הנבדק ע"י וועדה פסיכיאטרית ? משמעות סירובו של אדם להיבדק בידי פסיכיאטר ? להלן מידע שימושי בסוגיית אשפוז בכפייה: זכויות הנבדק ע"י וועדה פסיכיאטרית בית המשפט פסק בנושא אשפוז בכפייה כי יש לזכור כי דווקא בשל היותו של אדם חולה, מן הראוי להביא לידי ביטוי את זכותו להישמע שהיא, כידוע, אחת מהזכויות הבסיסיות של כללי הצדק הטבעי. (רע"פ 2060/97 וילנצ'יק נ' הפסיכיאטר המחוזי ת"א, פ"ד מב(1) 697, 714; ע"ש (ת"א) 2372/99 פלונית נ' היועמ"ש (לא פורסם); ע"ש (ת"א) 142/00 פלוני נ' היועמ"ש (טרם פורסם) ע"ש (ת"א) 3362/98 ניאזוב נ' היועמ"ש (טרם פורסם), ע"ש( ת"א) 689/98 (ת"א) פלוני נ' הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית (טרם פורסם), מ"א (ת"א) 1762/94 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"מ תשנ"ו(1) 163). הפסיקה, מאז 1991, עקבית וקובעת, כי לשון "השכנוע" שבסעיף 10 לחוק לטיפול בחולי נפש מחייבת, שהוועדה תצביע על עובדות ספציפיות, שיש בהן כדי לחייב את המסקנה, שמדובר באדם המסכן את עצמו או את זולתו ובהיעדר ציון עובדות שכאלה, אין לבית המשפט כלים לבדוק אם אכן "שוכנעה" הוועדה בקיומן של אותן עובדות. (ע"ש (י-ם) 81/92 פלונית נ' היועמ"ש, פ"מ תשנ"ג (3) 221, 226; מ.א. (ת"א) פלונית נ' היועמ"ש, פ"מ תשנ"ו(1) 163, 173; ע"ש (ת"א) 142/00 פלוני נ' היועמ"ש (טרם פורסם); ע"ש (ת"א) 372/99 פלונית נ' היועמ"ש (טרם פורסם)). בית המשפט ציין בפסיקתו כי הצדקה רפואית לאשפוז אין בה די כדי להורות, לאשר או להאריך אשפוז כפוי, החייב להיות מעוגן בנימוקים משפטיים בהתאם להוראות החוק לטיפול בחולי נפש. אין די בציון הקביעה כי חולה מגלה "התנהגות חסרת שיפוט", שכן על פי החוק אין די במחלה כשלעצמה, ואין די בהתנהגות חסרת שיפוט כדי להצדיק בדיקה כפויה או אשפוז כפוי, שכן בכל מקרה צריך שאותה התנהגות חסרת שיפוט תנבע מהמחלה וכי יתווסף לה, בין היתר, תנאי המסוכנות, שאותו חייבת וועדה פסיכיאטרית לנמק, תוך הסתמכות על ראיות המובאות בפניה. די בשלילת זכות הטיעון ובהיעדר הנמקה כדי לקבוע, שהחלטת וועדה פסיכיאטרית לקתה בפגמים מהותיים היורדים לשורש החלטתה. משמעות סירובו של אדם להיבדק בידי פסיכיאטר משמעות סירובו של אדם להיבדק בידי פסיכיאטר, הוא תנאי לעריכת בדיקה כפויה דחופה, על פי סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, כמו גם בדיקה כפויה לא דחופה על פי סעיף 7(3) לחוק לטיפול בחולי נפש. נוסח המופיע בחוק של "סירוב להיבדק בידי פסיכיאטר" אכן מאפשר, לכאורה, בדיקה בידי כל פסיכיאטר המוגדר בסעיף ההגדרות לחוק לטיפול בחולי נפש כ"רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה. בית המשפט ציין בפסיקתו כי נוסח זה, יש בו סכנה מובהקת לאפשרות שלילת חירותו של אדם, שאיננו מודע לנפקות סירובו. החוק איננו מפרט כיצד צריכה להינתן לו הזמנה לבדיקה. החוק אף איננו מסדיר קביעת אמצעים מרסנים, שימנעו משלוח הזמנה לבדיקה על ידי פסיכיאטר כלשהו, שאליו יכול לפנות גורם המעוניין באשפוזו הכפוי של אדם, כאשר אותו פסיכיאטר עשוי להיות לא מודע לאפשרות "ניצולו" על ידי אותו גורם ובתום לב יזמין את אותו אדם לבדיקה במרפאתו. בית המשפט שאל את השאלה היעלה על הדעת, שסירוב לבדיקה שכזו, שאיננה נעשית בהזמנת גורם פסיכיאטרי מוסמך מטעם החוק ומבלי שבאותה הזמנה לבדיקה מוזהר ה"חולה" על משמעות ונפקות סירובו, יהיה בו די כדי למלא אחר אחד התנאים המצטברים הקבועים בחוק לכפיית בדיקה פסיכיאטרית? עוד נפסק כי מאחר שסירוב להיבדק בידי פסיכיאטר הוא אחד משלושת התנאים המצטברים, שאי קיומם עשוי להביא לבדיקה פסיכיאטרית כפויה דחופה, שהינה פעולה קיצונית מבחינת כבוד האדם וחירותו, יש לפרש אותו פירוש, שיפגע פחות ככל האפשר בזכויות החולה כאדם, ומצד שני, יאפשר למלא את תכלית החוק, שנועד לטפל בחולי נפש וגם להגן על החברה מפניהם. כאשר הפסיכיאטר המחוזי מקבל הודעה על סירוב להיבדק בידי פסיכיאטר, מן הראוי, שתיבדק זהות הפסיכיאטר, הגורם שפנה אליו, האם הובהר לאדם, שסירובו להיבדק עלול להביא לידי בדיקה כפויה דחופה או לא דחופה, אשר עלולה אף להביא לאשפוזו הכפוי. את אותה בדיקה מן הראוי שתעשה גם הוועדה כדי לוודא, שהתנאי הקבוע בחוק, של סירוב להיבדק בידי פסיכיאטר, לא נוצל לרעה בידי גורם כלשהו. רפואהאשפוז כפוי