1. תובענה למתן פסק דין הצהרתי בדבר זכויות בעלות במקרקעין שהיו רשומים על שמו של המנוח מרווח X ז"ל ת.ז X (להלן "המנוח") ואשר הועברו על פי הנטען בשנת 1982 לבתו המנוחה פרחה X ז"ל. הדיון מתמקד בסוגיית תוקפו של ייפוי-כוח אשר מכוחו הועברו, על פי הנטען, זכויותיו של המנוח עוד בחייו לבתו המנוחה פרחה X ז"ל. הנתבעים הינם יורשיו, או חליפיהם של המנוח ואשר חלקם נרשמו כבעלי הזכויות בחלקה מכוח צו לקיום צוואת המנוח. הרקע 2. חלקה 20 בגוש 20424 (להלן "החלקה") מצויה בישוב אום אל פאחם. מדובר בחלקה בשכונת אל ביאר בשטח של כ-4 דונם שחלקה מיועד למגורים וחלקה מיועד לחקלאות. בשנת 1973, בתום הסדר זכויות במקרקעין נרשמה החלקה על שמם של מספר בעלים משותפים ובהם המנוח. על שמו של המנוח נרשמו 3/40 חלקים מהחלקה, דהיינו זכויות המשקפות כ-310 מ"ר בלבד. בין השותפים בחלקה לא נערך מעולם הסכם חלוקה והם נותרו בעלים במשותף (במושעא). 3. המנוח היה נשוי לשתי נשים. מאשתו הראשונה נולדו למנוח 6 ילדים והם מוסטפא, פארס, חוסיין, פרחה, הייה, ולטיפה. מנישואיו השניים נולדו למנוח 6 ילדים והם עבד אל עזיז, עבד אל ג'אבר, עאיד, עבד אלמנעם, X והדאיה. 4. המחלוקת בתיק זה הינה בין יורשה של פרחה X ז"ל, בתו של המנוח מנישואיו הראשונים, לבין ילדיו של המנוח מנישואיו השניים, אשר טוענים לזכויות בחלקה מכוח צו לקיום צוואת המנוח. המנוח הלך לעולמו בשנת 1987. עובר לפטירתו היה המנוח בעל זכויות בחלקות מקרקעין שונות ובהן הזכות ב-3/40 מהחלקה. ביום 27/1/83 ערך המנוח צוואה ובה הוריש את זכויותיו במספר חלקות מקרקעין, ובהן הזכויות בחלקה נשוא דיוננו, לילדיו מהנישואים השניים בלבד. לאחר פטירתו הגישו יורשיו על פי הצוואה בקשה למתן צו לקיומה וביום 23/12/87 נתנה כב' השופטת ב' גילאור (כתוארה אז), צו לקיום הצוואה (להלן "צו הקיום"). מכוחו של צו הקיום הועברו זכויותיו של המנוח בחלקה, כמו בחלקות האחרות, על שמם של היורשים. הרישום בחלקות בוצע ביום 19/6/1989 (נסח הרישום צורף כנספח ג' לכתב התביעה). 5. הואיל ולמנוח נותרו נכסים נוספים שלא צוינו בצוואה , הגישו ילדיו מהנישואים הראשונים בקשה למתן צו ירושה . הבקשה הוגשה לבית הדין השרעי לאזור המרכז שמקום מושבו בטייבה. ביום 17/5/89 ניתן על ידי יוסף דסוקי, שופט בית הדין השרעי, צו ירושה (נספח נ/19 למוצגי הנתבעים). בצו הירושה מצוין כי בנותיו של המנוח מנישואיו הראשונים, פרחה ולטיפה הסתלקו מירושתן לטובת אחיהן. בהתאם נקבע כי אשת המנוח, נדיה X, תירש 180/1444 חלקים מירושתו ואילו יתרת זכויותיו יועברו בירושה לשאר הילדים- 147/1444 חלקים לכל אחד. הבת הדאיה ירשה 84/1444 חלקים בלבד. 6. פרחה X ז"ל, בתו של המנוח, הלכה לעולמה ביום 2/2/07. בעת פטירתה היתה נשואה לX X אסעד X (להלן "X X") והותירה אחריה 13 ילדים. ביום 8/5/07 ניתן בבית הדין השרעי בבאקה אל גרביה צו לירושתה של פרחה X ז"ל. על פי צו הירושה , שנחתם על ידי הקאדי זיאד חאלד להואני, הסתלקו כל יורשיה של המנוחה לטובת בנה מחמוד X X אסעד X(להלן "התובע"). התובענה 7. בתביעתו בתיק זה טוען התובע כי ביום 24/4/82 חתם המנוח על ייפוי כוח בלתי חוזר על פיו העביר את זכויותיו בחלקה לבתו פרחה X ז"ל. על ייפוי הכוח חתם המנוח בפני הנוטריון עו"ד חוסני עיראקי ז"ל מטירה (להלן "ייפוי הכוח"). יפויי כוח זה נחתם על ידי המנוח בטביעת בוהן ואושר על ידי עורך הדין עיראקי ז"ל. התובע טוען כי ייפוי הכוח מעיד על העברת זכויותיו של המנוח לאמו פרחה X ז"ל ללא תמורה. העברה זו לא נרשמה ברשם המקרקעין וייפוי הכוח הוחזק בבית המשפחה. 8. לגרסת התובע גוברות זכויותיו כיורשה של המנוחה פרחה X ז"ל על זכויותיהם של הנתבעים, יורשיו של המנוח מרווח X ז"ל, שכן הזכויות הועברו לפרחה- אמו המנוחה, לפני פטירת המנוח כך שבעת פטירתו לא היו למנוח זכויות בחלקה. לאור האמור מבקש הוא לבטל את רישום הזכויות על שם יורשיו של המנוח ולרשום את הזכויות בחלקה על שמו. התביעה הוגשה כנגד אשתו של המנוח - הנתבעת 1, כנגד ילדיו משני הנישואים - הנתבעים 2-6 ו-10, הילדים מהנישואים השניים; והנתבעים 7- 9, חלק מילדיו מהנישואים הראשונים, וכנגד הנתבע 11- הוא דודו של התובע מצד אביו, אשר רכש את הזכויות בחלקה שקיבל הנתבע 7 בירושה . 9. אשת המנוח וילדיו מהנישואים השניים (נתבעים 1- 6 ו-10), המיוצגים על ידי עוה"ד עאדל X, התגוננו בפני התביעה. כמו כן התגוננו בפני התביעה חלק מבניו של המנוח מנישואיו הראשונים ובהם נתבע 7, שמיוצג על ידי עו"ד מחאמיד, נתבע 9 המיוצג על ידי עו"ד אגבאריה. הנתבע 11, דודו של התובע ומי שרכש זכויות מהנתבע 7, התגונן בכוחות עצמו. 10. עמדת הנתבעים 1-10 הינה כי דין התביעה להידחות. לטענתם המנוח אינו חתום על ייפוי הכוח. הנתבעים מדגישים כי המנוח נהג לחתום בחתימת יד ולא בטביעת בוהן כמופיע בייפוי הכוח. עוד נטען, כי חתימת האישור של עו"ד חוסני עיראקי ז"ל על גבי ייפוי הכוח זויפה. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי התנהגותם של המנוח וכל הנוגעים בדבר, לרבות המנוחה פרחה X ז"ל ובעלה X X, במשך שנים רבות, מחזקת את ההנחה כי לא ניתן על ידי המנוח ייפוי כוח כנטען. בין היתר מפנים הם להליכים שנקט X X, אביו של התובע, במסגרת תיק הסדר אום אל פאחם/2393 בהם טען כי למנוח לא היו כל זכויות בחלקה וביקש לתקן את הרישום. עוד הפנו הם להליכים שנקטה פרחה ז"ל בתיק תמ"ש (חד') 2520/01, בהם נדחתה תביעתה כיוון שלא יכלה להציג את ייפוי הכוח המקורי, שלפתע נמצא בהליכים בתיק זה. הנתבעים טוענים גם כי אפילו יוכח שייפוי הכוח נערך על ידי המנוח, הרי לאור האמור בו, והתנהגות הצדדים, מתחייבת המסקנה כי המנוח לא התכוון לעשות בייפוי הכוח שימוש להעברת הזכויות במקרקעין. הנתבע 11 אינו מתנגד לסעד המבוקש על ידי התובע, ובתנאי שישמרו הזכויות שרכש בעצמו מהנתבע 7. דיון והכרעה 11. אקדים ואציין כי הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להידחות. כפי שאפרט, הגעתי למסקנה כי אפילו יוכח שייפוי הכוח נערך על ידי המנוח, הרי שאין בו די להוות עסקה במקרקעין. הנסיבות כולן מצביעות כי המנוח לא ביקש להעביר את הזכויות בחלקה למנוחה פרחה X ז"ל. בנוסף, הגעתי למסקנה כי אין די בראיות שהציג התובע כדי לשכנע שהמנוח הוא שחתם על ייפוי הכוח שהוגש. השאלה הראשונה בה אדון הינה אומד דעתו של המנוח, כעולה מייפוי הכוח, וזאת במנותק מהשאלה האם הוכח שהמנוח הוא החתום על ייפוי הכוח. רק לאחר מכן, ולמעלה מן הדרוש, אבחן את הטענות לעניין החתימה על ייפוי הכוח. פרשנות ייפוי הכוח 12. כאמור, התובע סומך תביעתו על ייפוי כוח שנחתם לטענתו על ידי המנוח ביום 24/4/82. מדובר בנוסח סטנדרטי של "ייפוי כוח בלתי חוזר" כתוב בשפה העברית ולפיו מייפה המנוח את כוחו של חתנו (בעלה של המנוחה), מר X X X ת"ז X לפעול להעברת הזכויות בחלקה למנוחה פרחה X. כן נרשם כי ההעברה תהא "ללא תמורה". התובע טוען כי מסמך זה מעיד על אומד דעתו של המנוח ומהווה התחייבות לביצוע עסקת העברת זכויות במקרקעין. 13. כדי לבחון האם ייפוי הכוח מהווה אכן הסכם להעברת זכויות במקרקעין, ראוי להקדים מספר הערות. בע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה(4) 730, 746 (2001) אומר בית המשפט: "[...]ייפוי הכוח אינו יוצר בדרך-כלל הוא עצמו, את הזכויות אלא מהווה מכשיר לביצוע, בהנחה כי הזכויות קיימות באופן עצמאי ממקור חיצוני לייפוי-הכוח". (ראה גם ע"א 3/78 וינברנד נ' רוקמן, פ"ד לג(2) 359, 363 (1979), גד טדסקי "הרשאה בלתי-הדירה לביצוע מתנה לאדם שלישי" משפטים יט 205, 212 (תשמ"ט-תש"ן); ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 460 (1990); בע"מ 9825/05 חמדאן נ' אחמד (ניתן ביום 28/10/09)). 14. עם זאת יתכנו מצבים בהם מסמך ייפוי הכוח יכלול בחובו גם את ההסכם היוצר את ההתחייבות להעברת זכויות במקרקעין (ראה למשל ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי, פ"ד מה(5) 410, 423 (1991); ע"א 595/89 צוריאנו נ' עזבון המנוחה בדיל, פ"ד מו(4) 705, 709 (1992)). במצבים אלו יתמזגו בייפוי הכוח שני היבטים; היבט השליחות- המתבטא בהענקת ההוראה למיופה הכוח לפעול בשם השולח; ההיבט החוזי - המתבטא בהתחייבות להקניית זכויות לצד שכנגד. 15. על מנת לקבוע כי מסמך ייפוי הכוח כולל בחובו היבט חוזי, דהיינו התחייבות להעברת זכויות במקרקעין, יש לבוחנו על פי כללי הפרשנות המקובלים עלינו, במסגרתם עלינו לבחון את תוכנו של המסמך, תכליתו והמטרות לשמן נערך (ע"א 595/89 הנ"ל). על תכליתו של ייפוי הכוח ניתן ללמוד מלשונו, מנסיבות כתיבתו, טיבו, התנהגות הצדדים לפני ואחרי עריכתו ושאר הנסיבות הסובבות אותו (ראה ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995); דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 11/5/06)). זאת ועוד, כדי שמסמך ייפוי הכוח יפורש ככולל בחובו התחייבות לביצוע עסקת מקרקעין, הרי שבהתאם לסעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 עליו לכלול את כל היסודות הצורניים להכרה בעסקה (ראה ע"א 4836/06 עזבון חמוד נ' חרב (ניתן ביום 13/7/08); ע"א 309/87 יחיא נ' אגבריה (ניתן ביום 17/6/1984)). במסגרת זו עלינו לבחון האם ייפוי הכוח כולל התייחסות לתמורה, האם הנכס מוגדר בו כנדרש לביצוע עסקה במקרקעין, האם זהות הצדדים ברורה, האם תנאי העסקה עולים מתוכו או שהם ניתנים להשלמה על פי כללי ההשלמה המוכרים, האם הצדדים פעלו על פיו, האם הוכנו בצידו מסמכי הלוואי הנדרשים לעסקה, כגון שטר מכר, הצהרות לשלטונות המס, בקשות לרשם המקרקעין וכו'. 16. ומן הכלל אל הפרט. לשונו של ייפוי הכוח הינה חד משמעית ואין בה כל אזכור של יצירת התחייבות, אלא רק הענקת הרשאה לX X לפעול להעברת הזכויות. אין בייפוי הכוח התייחסות למועד העברת הזכויות או לתנאים אחרים הנוגעים להעברת הזכויות. מאידך, ייפוי הכוח מציין כי עסקינן בהעברה ללא תמורה וכידוע בהסכמי מתנה בין קרובים תיתכן גישה מקילה בכל הנוגע להתקיימות הדרישות הצורניות (בע"מ 9825/05 הנ"ל). 17. מסמך ייפוי הכוח אינו עומד בחלל הריק. יש לבחון את הנסיבות האופפות אותו. במועד חתימת ייפוי הכוח לא נחתמו מסמכים נוספים הנדרשים להעברת הזכויות ברשם המקרקעין; לא מולאו הצהרות לשלטונות מיסוי מקרקעין; לא הוגשה כל בקשה לרישום הערת אזהרה או לרישום העסקה. גם התנהגות הצדדים לאחר מועד החתימה הנטען, מחזקת את ההנחה כי לא הייתה כוונה לראות בייפוי הכוח כמסמך היוצר התחייבות. 18. חודשים ספורים לאחר חתימת ייפוי הכוח, ביום 27/1/83 חתם המנוח על צוואה בפניו של עו"ד וליד עסליה (נספח 17 למוצגי הנתבעים). בצוואה מפרט המנוח את הנכסים שיועברו ליורשיו (ילדיו מהנישואים השניים). בין הנכסים נרשם מפורשות כי הינו מוריש לילדיו את הזכויות בחלקה 20 בגוש 20424, 3/40 חלקים. אילו העביר המנוח את זכויותיו בחלקה לבתו פרחה X ז"ל חודשים ספורים קודם לכן, לא היה מצווה את הזכויות בחלקה לילדיו. התנהגותו זו מעידה כי לא התכוון להעברת הזכויות בחלקה בעת חתימת ייפוי הכוח. 19. זאת ועוד, גם התנהגותו של X X, מיופה הכוח - מעידה כי לא ראה במסמך כהתחייבות לעסקה במקרקעין. ביום 13/12/00 הגישו X X ואחיו (אביו של התובע וחתנו של המנוח), תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת תיק הסדר אום אל פאחם/2393 לתיקון הרישום בחלקה. הבקשה הוגשה על פי סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969. X X לא העלה בתביעה כל טענה כי הינו מחזיק בייפוי כוח, לפיו המנוח העביר את זכויותיו לפרחה X ז"ל (אשתו של X). יתירה מזו, הטענה כי המנוח לא היה בעל זכויות בחלקה, סותרת את הטענה כי העביר את הזכויות לבתו פרחה ז"ל. X X לא נתן הסבר מתקבל על הדעת להתנהגותו. כל שטען בתצהירו (נ/2), הינו כי התבקש על ידי אחיו להצטרף כתובע והוסיף: "[...] אני עשיתי זאת למען האמת מבלי לשאול מאום כי עוה"ד שייצג אותנו בתביעה זו היה למעשה אח שלי [...]" (סעיף 8 לתצהיר). מפתיע לגלות כי X X היה נוכח בעת שנחתם לטענתו ייפוי הכוח (עמ' 15 לפרוטוקול). יתירה מזו, הוא אישר כי יתכן ואחיו, עו"ד ג'אודאת X (נתבע 11), הוא שלקח אותו ואת המנוח לעו"ד עיראקי ז"ל (שם). עו"ד ג'אודאת X הוא שהגיש בשם אחיו, ובהם X X, את הבקשה בתיק הסדר אום אל פאחם. גם עוה"ד ג'אודאת X לא הזכיר את ייפוי הכוח. 20. זאת ועוד, עו"ד ג'אודאת X רכש את זכויותיו של הנתבע 7 בחלקה (ת/8) (עמ' 29). הזכויות נרשמו על שמו של הנתבע 7 מכוח צו הירושה שהוצא למנוח בבית הדין השרעי, כך נרשם גם בייפוי הכוח על פיו נמכרו הזכויות לעו"ד ג'אודאת X. עו"ד X אישר בחקירתו כי בעת שרכש את הזכויות מהנתבע 7, חוסין, ידע כי הזכויות בחלקה נמכרו על פי ייפוי הכוח לפרחה X ז"ל (עמ' 30, 31). למרות שעו"ד ג'אודאת X טען כי ידע על ייפוי הכוח, הוא עצמו נהג כאילו אין התחייבות להעברת הזכויות במקרקעין. הוא עצמו רכש את הזכויות מחוסין, זכויות שהתקבלו בירושה ושסותרות את הטענה כי הזכויות בחלקה הועברו לפרחה X ז"ל על פי ייפוי הכוח. עו"ד ג'אודאת X הגיש בשם אחיו תביעה לבית המשפט מבלי להזכיר את ייפוי הכוח, מבלי לצרף את פרחה X ז"ל כנתבעת נוספת וכמי שעלולה להיפגע מההליך. כל אלו מלמדים שעו"ד ג'אודאת X ידע והבין כי אין בייפוי הכוח עליו ידע, כדי להוות התחייבות לביצוע עסקה במקרקעין. 21. לבסוף אעיר, כי אין גם כל הסבר הגיוני מדוע העביר המנוח את הזכויות לבתו פרחה X ז"ל. אמנם אין הכרח לשכנע במניעיו של המנוח, אולם העדר מניע או הסבר להעברת הזכויות לפרחה ז"ל מחזק את ההנחה שהמנוח לא התכוון להעביר את הזכויות. כפי שראינו, נהג המנוח בשוויון עם ילדיו (לפחות עם ילדיו מכל אחד מנישואיו) ולא העדיף מי מהם על פני האחרים. אף אחד מהעדים לא נתן הסבר מדוע לפתע החליט להעדיף את בתו פרחה X ז"ל ולהעניק לה יותר זכויות מאשר העניק לאחיה. 22. גם אחיה של פרחה ז"ל העידו כי לא שמעו מאביהם המנוח או מפרחה ז"ל על העברת הזכויות בחלקה. כך האח חוסין, אחיה של פרחה ז"ל מנישואיו הראשונים של המנוח, הצהיר כי לא שמע מהמנוח ואף לא שמע מאחותו פרחה מאום על העברת הזכויות (נ/10 סעיפים 4, 5). יתירה מזו, העד הצהיר כי לאחר שהוגשה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה (תמ"ש 2520/01) פנה למנוחה פרחה ז"ל וזו הבהירה לו כי אינה יודעת מאום על הגשת התביעה. גם האח מוסטפא הבהיר כי לא שמע מעולם מאביו המנוח על העברת הזכויות לפרחה ז"ל (עמ' 45). על העברת הזכויות שמע לגרסתו רק מX, בעלה של פרחה. 23. נזכיר עוד כי ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים הגישו בקשה למתן צו לירושת המנוח. בעת הגשת הבקשה לא הזכירו פרחה ז"ל או בעלה X את דבר קיומו של ייפוי הכוח. איני מתעלם מכך שלכאורה לא היה הכרח להודיע על ההסכם, שכן צו הירושה אמור היה לחול רק על נכסיו של המנוח ואם זה העביר נכס לפני מותו לא היה בצו להואיל. עם זאת, ניתן היה לצפות כי פרחה ז"ל תנהג בתום לב וכאדם סביר ותספר לאחיה על ייפוי הכוח. במיוחד נכון הדבר לאור הסתלקותה של פרחה ז"ל מהירושה לטובת אחיה. ניתן היה לצפות כי עם ההסתלקות תספר לבני המשפחה כי יש לה זכויות במקרקעין אותם קבלה מאביהם (עבד אלעזיז נ/5). 24. ניתן לסכם פרק זה ולקבוע, כי ייפוי הכוח לא נועד על פי לשונו הפשוטה לשמש כמכשיר ליצירת התחייבות להעברת זכויות במקרקעין, וכי מסקנה זו מתיישבת עם התנהגות המנוח לאחר מועד חתימת ייפוי הכוח והתנהגותם של פרחה ז"ל ובני משפחתה. החתימה על ייפוי הכוח 25. ניתן היה להסתפק במסקנה דלעיל כדי להביא לדחיית התביעה, אולם ראוי להתייחס גם לטענות בעניין חתימת המנוח על ייפוי הכוח. כפי שניתן לראות, המנוח "חתם" על ייפוי הכוח בהטבעת בוהן ולא בחתימת יד רגילה. הטבעת בוהן נהוגה מקום שבו צד להתחייבות אינו יודע קרוא וכתוב ואינו יודע לחתום בחתימת יד רגילה. מתברר כי המנוח ידע גם ידע לחתום בכתב יד. כך על הצוואה שערך בחודש 1/83 הוא חתם בכתב יד. כך גם חתם בכתב יד על תזכורת תביעה שהגיש עוד בשנת 1967, על מסמך מיום 11/11/66, על חוזה נישואין מיום 20/11/66, על הסכם מקרקעין מיום 21/4/74 ועוד (ראה מוצגי הגנה נ/13 - נ/16). אין כל הסבר מדוע אדם היודע לחתום בחתימת ידו יעדיף לפתע להסתפק בהטבעת בוהן. נזכיר גם כי בניו של המנוח, לרבות אחיה של פרחה ז"ל מנישואיו הראשונים, העידו כי המנוח נהג לחתום בחתימת יד (ראה עדות מוסטפא עמ' 45, עדות חוסין עמ' 113, תצהירו של עבד אל עזיז סעיף לג, תצהירו של X נ/6 סעיף לו). איני מתעלם מכך שהוצג ייפוי כוח נוסף עליו "חתם" המנוח בהטבעת אצבע (נספח ד' ל-ת/2). מדובר בייפוי כוח משנת 1970, אולם גם ייפוי כוח בודד זה אינו מסביר מדוע בשנת 1982, 12 שנה מאוחר יותר, העדיף המנוח לחתום בהטבעת אצבע ולא בחתימה רגילה בכתב יד כפי שנהג בדרך כלל. 26. הנתבעים טוענים גם כי לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע נסע המנוח לעו"ד חוסני עיראקי ז"ל בטירה, במקום לערוך את ייפוי הכוח אצל עורך דין או נוטריון מקומי, כפי שעשה בהזדמנויות אחרות. יתירה מזו, המנוח היה דמות מוכרת, מוכתאר של הכפר, ונהג לנסוע לחיפה לביצוע עסקים. על כן סביר יותר, כך לגרסתם, כי היה נוסע לעורך דין בחיפה ולא נוסע לעורך דין בטירה, שעמו לא היה לו כל קשר. 27. X - אביו של התובע- העיד כי נסע עם המנוח, וכנראה עם אחיו ג'אודאת X, לעו"ד חוסני עיראקי ז"ל (עמ' 15-16). העד הבהיר כי הוא לא נהג ברכב וכך גם המנוח ופרחה ז"ל לא נהגו ולכן יש להניח כי אחיו ג'אודאת היה עמם. לעומתו העיד ג'אודאת X כי כלל לא נסע עמם לטירה (עמ' 32). אין הסבר לסתירה זו. 28. זאת ועוד, בשנת 2001 הגישה המנוחה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה (תמ"ש 2520/01), בה עתרה לפסק דין המצהיר כי הינה בעלת הזכויות בחלקה (נספח נ/8 למוצגי הנתבעים). במהלך הדיונים נדרשה המנוחה פרחה ז"ל להציג את ייפוי הכוח המקורי אך לא עשתה כן. בסופו של יום התביעה נמחקה מחוסר מעש. התובע העיד כי בעת שהתבקש על ידי בית המשפט להציג את המסמך המקורי לא היה בידיו המקור שכן אבד (עמ' 9). רק בעת שערך שיפוץ בבית בשנת 2003 מצא שוב את המסמך המקורי (שם עמ' 9 שורה 5). טענה זו אינה אמינה. התביעה בבית המשפט לענייני משפחה נמחקה מחוסר מעש רק ביום 5/9/05 (נספח נ/6 למוצגי הנתבעים), כך שהיה לתובע זמן די והותר להציג את המסמך ולמנוע את מחיקת התביעה. אין הסבר מדוע השתהה. גרסה זו נסתרת גם בעדות אביו - X X, שהעיד כי המקור היה אצלו וכי מעולם לא אבד (עמ' 19 שורה 26). לגרסתו, תמיד ידע היכן מצוי המקור. המקור לא הוצג לבית המשפט לענייני משפחה, כך לגרסתו, רק מאחר ולא נקבע דיון נוסף לשם הצגתו (עמ' 20). גרסאות סותרות אלו פוגמות במהימנות עדותו של התובע ומעלות את החשד שמא המסמך לא היה קיים כלל. 29. הצדדים הציגו גם חוות דעת לעניין חתימתו של עו"ד עיראקי ז"ל על ייפוי הכוח. המומחה מטעם הנתבעים, מר יצחק חג'ג', הגיע למסקנה נחרצת לפיה אין זהות בין חתימתו הנטענת של עו"ד עיראקי על ייפוי הכוח לחתימת השוואה אותה קיבל ממסמך אחר שנחתם על ידי עו"ד עיראקי ז"ל בשנת 1978 (נ/3). המומחית מטעם התובע, הגב' חנה קורן, ערכה השוואה בין חתימתו של מר עיראקי ז"ל על ייפוי הכוח לבין חתימות השוואה שנלקחו מייפוי כוח אחר שנחתם על ידי מר עיראקי ז"ל בשנת 1983 ומצילום דוגמאות חתימה שמסר עו"ד עיראקי ז"ל בעבר. המומחית הגיעה למסקנה הפוכה מזו של מר חג'ג' וסברה כי יש "זהות ברמה גבוהה בין החתימה שבמחלוקת לחתימת ההשוואה מס' 1" (החתימה על ייפוי הכוח משנת 1983) (ת/4). 30. שני המומחים ערכו השוואה עם חתימות בודדות ולא עם מגוון רחב של חתימות, כפי שמקובל על ידי מומחים לכתבי יד (עמ' 24). הגב' קורן הבהירה כי סמכה על עו"ד סלימאן שמסר כי חתימות ההשוואה הן של עו"ד עיראקי (עמ' 24). מר חג'ג' ערך השוואה לצילום מסמך אותו קיבל לעיונו במסגרת עריכת חוות דעת בתיק קודם (נ/2). מקור המסמך לא עמד בפניו. זהו מסמך שהתקבל ממשרד המשפטים. עוד התברר, כי לאחר הכנת חוות הדעת בדק גם את חתימת ההשוואה שאליה התייחסה הגב' קורן ואישר כי יש אפשרות שגם על ייפוי הכוח נשוא דיוננו וגם על חתימת ההשוואה חתם אותו אדם (עמ' 26). 31. דומני כי חוות הדעת אינן יכולות לסייע בהכרעה בדבר זהות חתימתו של עו"ד עיראקי ז"ל. בפני המומחים לא היו די מסמכי השוואה מהימנים לשם עריכת הבדיקה. גם מסמכי ההשוואה שעמדו בפניהם שנויים במחלוקת. ניתן היה לפנות למשפחתו של עו"ד עיראקי ז"ל ולקבל מהם אסופה רחבה יותר של מסמכי השוואה, אולם לצערי הדבר לא נעשה. על כן איני סבור שראוי לקבוע מסקנה ביחס לחתימה הנחזית להיות חתימתו של עו"ד עיראקי ז"ל. העדר מסקנה בדבר חתימת האישור אינו משנה את מסקנתי כי מכלול הראיות אינו מספיק כדי להרים את הנטל המוטל על שכמי התובע לשכנע כי המנוח הוא שחתם על ייפוי הכוח. 32. כאן נזכיר, כי כל אותן ראיות שהובאו לעיל על התנהגות המנוח והתנהגות פרחה ז"ל ובני ביתה, מחזקים את ההנחה שגם הם לא סברו כי קיים ייפוי כוח תקף. ולענייננו אין זה רלבנטי האם סברו כך לאור תכנו, או שידעו כי מסמך שכזה לא נחתם. כך או כך, ברי כי גם המנוח וגם משפחת התובע התנהגתו כאילו אין בנמצא ייפוי כוח. על כן המסקנה המתחייבת הינה כי התובע נכשל בהוכחת הטענה כי המנוח חתם על מסמך ייפוי הכוח. סוף דבר 33. בשים לב למכלול הראיות שהוצגו הגעתי למסקנה כי לא הוכח שהמנוח חתם על ייפוי הכוח ומכל מקום לא הוכח כי ייפוי הכוח, אם נחתם, כלל בחובו התחייבות לעסקת מקרקעין. אשר על כן הנני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעים 1-6 ו-10 הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪, לנתבע 7 הוצאות בסך 7,000 ₪, ולנתבע 9 הוצאות בסך של 7,000 ₪. אין מקום לפסוק הוצאות לנתבע 11. ניתן היום, י"ב טבת תשע"א, 19 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים. מסמכיםייפוי כוח