לצדדים לתביעה ניתנה הצעת בית משפט לסיום ההליך ללא צורך בהבאת ראיות, נקבע כי על הצדדים למסור עמדתם לה במועדים מדורגים שנקבעו וכן נקבע כי הימנעות ממסירת הודעה תחשב כהסכמה להצעת בית המשפט. ניתן פסק דין לפי הצעת בית המשפט, לאחר שנמצא כי הצדדים לא מסרו הודעה, רואים אותם כמסכימים למוצע, להסכמה ניתן תוקף והנתבעת חויבה לשלם לתובעת את הסכום הכלול בהצעה. להלן החלטה בנושא פסק דין לפי הצעת בית המשפט: החלטה 1. התובעת עתרה בתובענה מ- 17.6.03 לחייב את הנתבעת לפצותה בגין נזקי גוף בארוע תאונתי מ- 30.11.01, עת התארחה במתקני הנתבעת, החליקה באזור רטוב, נפלה ונחבלה. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה במועד, ניתן נגדה פס"ד (מ- 28.3.94 ע"י כב' השופטת אגי) וזה בוטל בהסכמה, כנגד תשלום הוצאות, בהחלטתה מ- 30.5.94. כתב הגנה הוגש ב- 16.6.04 ובו הוכחש הארוע ונסיבות התרחשותו. הצדדים צרפו חוו"ד רפואיות (אורטופדי), ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו. (20% נכות צמיתה מתוכם 5% בקשר לארוע). הצדדים נדרשו והגישו תצהירי ע.ר. ותיקי מוצגים וכן תחשיבי נזק לקבלת הצעת ביהמ"ש (החלטות כב' השופטת אגי ודודקביץ), לסיום ההליך. 2. ביום 28.11.05 ניתנה לצדדים ע"י מותב זה הצעת ביהמ"ש לסיום ההליך ללא צורך בהבאת ראיות, נקבע כי על הצדדים למסור עמדתם לה במועדים מדורגים שנקבעו וכן נקבע כי "הימנעות ממסירת הודעה תחשב כהסכמה להצעת ביהמ"ש. התיק יועלה במועד האמור למתן החלטה" (המועד שנקבע היה 26.1.06). ביום 8.2.06 ניתן פסה"ד, לאחר שנמצא כי הצדדים לא מסרו הודעה, רואים אותם כמסכימים למוצע, להסכמה ניתן תוקף והנתבעת חויבה לשלם לתובעת את הסכום הכלול בהצעה (50 אלף ש"ח כולל). 3. המבקשת - הנתבעת, עותרת לבטל את פסה"ד. לבקשה מצורף תצהיר עורכת הדין אשר במעמדה ניתנה החלטת 28.11.05. לטענתה, טעתה באי מתן תשומת לב לקביעה לפיה המנעות ממסירת הודעה תחשב הסכמה ולכן לא מסרה הודעה ומודעותה לקביעה זו באה לראשונה למקרא פסה"ד באינטרנט. לטענתה היתה ערה לצורך למסור עמדות בלוח זמנים מדורג ומשום, שעל פי רוב, לא נכללת בהחלטות קביעה על המנעות וכו' "לא שמתי לב לקביעה זו" ואלמלא הטעות היתה עותרת לאורכה או מודיעה על סירוב. עוד היא מוסיפה כי עפ"י הערכתה המקצועית טובים הסיכויים כי התביעה תדחה ולחלופין כי סכום הפיצוי יהיה נמוך מזה שנפסק. בהשלמת טיעון מבקשת המבקשת לגזור גזירה שונה מתיק אחר בו נכללה בהחלטה הכוללת הצעה קביעה דומה, אך בטרם ניתן פסה"ד, ניתנה התראה ואורכה מיוזמת ביהמ"ש. 4. המשיבה בתגובתה מתנגדת לבקשה ועותרת לדחותה על הסף ולחלופין לגופה. 5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, תצהירים, חוו"ד, תחשיבים, בקשה, תגובה, על כל המצורפים להם ונתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים, נמצא כי יש להעדיף את טענות ועמדת המשיבה, בנסיבות הענין, בהיבט עובדתי ומשפטי. פסק הדין בענייננו, נותן תוקף להסכמה שהשתכללה בין הצדדים ביחס לסכום שהוצע ע"י ביהמ"ש לסיום ההליך המייתר הליך הוכחות. אופן זה של הסכמה המשתכללת מאי מתן תשובה במועד להצעת ביהמ"ש נהג ונוהג לרבות בביהמ"ש של ערעור (ר' לדוגמא החלטת כב' השופטת גרסטל מיום 11.12.01 בבר"ע 2341/01). הצעת ביהמ"ש מהווה למעשה הצעה מזכה ביחס לשני הצדדים בהיותה משקללת נתונים לכאוריים ונתוני סיכוי/סיכון. המשיבה הסכימה להצעה וראתה עצמה פטורה ממתן תגובה נוכח ההחלטה ומשחלף המועד למסירת תגובת הנתבעת וזו לא ביקשה הארכת מועד, ראתה בכך ראיה לקבלת ההצעה וצפתה לקבל את פסה"ד עפ"י ההסכמה. משניתן פסה"ד על יסוד מתן תוקף להסכמה שבין הצדדים אין לתקפו בהליך של בקשה לביטול אלא בדרך של תקיפת היסוד ההסכמי שבבסיס הפסק או תקיפת ההליך השיפוטי, הראשון בהגשת תובענה נפרדת ועצמאית והשני בהגשת ערעור. (ר' ע"א 5914/03 כב' השופטת בינייש, רע"א 3960/05 כב' השופטת ארבל). גם לגופו של ענין לא נמצא בסיס להעתר לבקשה. אין טענה לפגם בעצם מתן פסה"ד שהרי ההחלטה שקדמה לו ניתנה במעמד ב"כ הצדדים ומחדל המבקשת, באי מתן תשומת לב לקבוע בהחלטה, אינו מבסס עילה לביטול מחמת פגם שנפל בהליך. מחדל זה מתעצם נוכח מחדליה הקודמים של המבקשת בגינם ניתן נגדה פסה"ד בהעדר הגנה, פס"ד שבוטל מתוקף הסכמת המשיבה וכנגד תשלום הוצאות. מחדל זה גם אינו מקנה עילת ביטול משיקול דעת ובפרט משאין מדובר במחדל ראשון. שיקול נוסף הנבחן, כעיקר, הוא טיב סיכויי המבקשת להפוך את הקערה על פיה בהתחשב בקו הגנתה ועליה נטל השכנוע לענין זה ואם כך תעשה - מהו שיעור ההוצאות שיזקפו לחובתה (ע"א 9572/01) כתנאי לביטול פסה"ד. הארוע ונסיבותיו מתוארים בתצהיר התובעת, נתמך בתצהיר בעלה, רופא הנתבעת בעצמו וממסמכים. הנתבעת מציגה בתצהיר את סדרי הבטיחות ונוהלי ניקיון בבחינת ראיות נסיבתיות לשלילת יתכנות הארוע ולא הגישה תצהיר ע.ר. של הצוות שתפקד לעת הארוע הנטען. אשר לסכום, זה שיקף את כלל הנתונים הלכאוריים ושקלול סיכון/סיכוי לרבות עפ"י חוות הדעת הרפואיות ותחשיבי הצדדים ואף המבקשת סבורה כי "אינו בלתי סביר" , כעולה ממכתב באי כוחה המדווח על ההצעה (המכתב צורף לבקשה). המבקשת לא שיכנעה כי סיכוייה טובים להביא לדחיית התביעה או לשינוי מהותי בסכום שנפסק. 6. לנוכח האמור, לא מצאתי צורך להתיחס ליתר טענות הצדדים. הבקשה נדחית, החלטת עיכוב הליכי הוצל"פ מ- 27.2.06 מבוטלת, המבקשת תשא בהוצאות המשיבה וכן בשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח +מע"מ כחוק. הצעת פשרה