1. עסקינן בתביעה בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לכלי רכב התובעת מס' 2 המבוטח על ידי התובעת מס' 1 (להלן "כלי הרכב המבוטח") בתאונה שהתרחשה בסמוך לצומת ביג בקרית אתא ביום 1/12/08 בשעה 18:00 לערך (להלן "התאונה"). הצדדים הסכימו כי התביעה תוכרע על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984. 2. עיקר טענות התובעות הן כדלקמן: 2.1 הנהג בכלי הרכב המבוטח נסע מכוון צומת ביג לכוון כביש קרית אתא כאשר רכב הנתבע מס' 1 שנסע לפניו עצר, הנהג נעצר אחריו ומשהלה לא הראה סימני תזוזה המתין עד שיתפנה המסלול הנגדי על מנת לעקפו. לפתע, בעוד הנהג בכלי הרכב המבוטח בעצירה, החל הרכב הפוגע בנסיעה אחורה בחוסר זהירות ופגע בו בחלקו הקדמי. 2.2 בהודעה לחברת הביטוח מיום 2/12/08 מתוארת התאונה כדלקמן: "כביש דו סטרי, נתיב לכל כוון, מבוטח עוצר בגלל רכב צ'ג שעומד בנתיב המתכוון לעקוף אותה פתאום רכב צ'ג מתחיל בנסיעה ברברס ופוגע ברכב מבוטח...". ובמכתב נהג כלי הרכב המבוטח אשר צורף להודעה: "1. רכב 49412-18 עמד באמצע הכביש עם תאונה ולא סימן שום סימון מיוחד. 2. רכב 56184-14 א. נעצרתי מאחוריו מאחר והיה רכב שנע ממול והמתנתי שיעבור מאחר והבחנתי שהרכב 49412-18 עומד במקומו. ב. לפתע הרכב שלפני לנסוע לאחור ללא שום התרעה, הבחנתי באור הלבן שבין פנסיו האחוריים ולא הצלחתי לברוח ממנו. לאחר הפגיעה בי נסע לפנים שוב ונעצר". המכתב כולל תשריט. במכתב התובעת מס' 2 אשר ישבה לצד הנהג (צורף להודעה ) נאמר: "רכב בו ישבתי ונהוג על ידי... עמד אחרי המכונית הפוגעת... לפתע ללא שום סיבה נסע נהג במהירות לאחור, ראיתי את הפנסים הלבנים שנדלקו וגיורא [הנהג - ב.ש.] הנהג לא הספיק לברוח ממנו ועוד מכוניות עברו מאחוריו, ונעו מלפניו...". 2.3 נהג בכלי הרכב המבוטח העיד כי (ראה: עמ' 1 לפרוטוקול שורה 18-26): "זה היה בכביש המקשר בין מתחם ביג לצומת האנדרטה בקרית אתא, באמצע הדרך. זה היה אם איני טועה ביום חמישי בשעה 6 בערב, היה כבר חשוך. נסעתי בכביש שיש שני נתיבים. הייתי בנתיב ימני, נסעתי במהירות של 30- 40 קמ"ש הבחנתי באורות של מכונית לפני, זה היה טנדר, הייתי במרחק של כ- 20 מטר בינינו לא היה כלום. התקרבתי ועצרתי במרחק סביר בערך של מכונית וחצי בינינו שעומדים בשיירה. בנתיב הנגדי חולפים כל העת מכוניות, לא הרבה לפחות אחת או שתיים. נעצרתי ולא הבנתי מה בדיוק קורה האם יש לפניו מישהו שמעכב אותו כדי לדעת מה לעשות. מאחורי לא היו מכוניות. תוך כדי החשיבה שלי פתאום הבחנתי שפס לבן נדלק במכונית שלו אז הבנתי שזה רברס. עד שהספקתי לעשות פעולה לברוח הוא פגע בי וצפרתי חזק. לא ניסיתי לעקוף אותו, עוד לא הייתי בשלב הזה". ובחקירתו הנגדית (ראה: עמ' 2 לפרוטוקול שורות 12-24): "ש. מה היה המרחק בינך לבין הרכב שלפניך? ת. שתי מכוניות או מכונית וחצי, מרחק של עצירה סבירה כשנוסעים בשיירה. ש. מתי הבחנת שהוא נוסע לאחור. ת. כשראיתי את הפס הלבן של המכונית שלו נדלק הבנתי שזה נסיעה לאחור. ש. לא ניסית לצפור? ת. צפרתי, כשראיתי את האור הלבן וראיתי שהוא מתחיל לנסוע ולזוז צפרתי והיו גם צרחות במכוניות. ש. באיזה מהירות? ת. במהירות של 10 קמ"ש לא במהירות גבוהה אבל הוא נסע רברס.    ש. מאחוריך לא היו כלי רכב?          ת. לא. לא הספקתי להכניס רברס ולהסתכל לאחור, תוך כדי בום ובגלל הצפירה הוא נעצר, אם לא אז אולי הייתי מספיק להכניס לרברס ולברוח. הוא נעצר ותיקן מצב וחזר למצבו הקודם". 2.4 יש לקבל את גרסת נהג הרכב המבוטח. הנתבע מס' 1 העלה בחקירתו גרסה חדשה לפיה הוא עמד בשוליים, גרסה זו סותרת את תצהירו וגרסאותיו עד היום. מנגד, בגרסה הנוכחית של הנתבע אין טענה שהיה כלי רכב נוסף שעקף אותו משמאל. מעבר לכך, הנתבע לא הציג תמונות נזק לכלי רכבו וכשל זה יפעל לחובתו. 2.5 אשר על כן, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעות סך של 5,475 ₪, לפי הפירוט דלקמן: 2.5.1 סך של 1,601 ₪ לתובעת מס' 2 בגין ההשתתפות העצמית בה נשאה; וכן 2.5.2 סך של 3,837 ₪ לתובעת מס' 1 (הסכום ששילמה לתובעת מס' 2 בגין הנזק לכלי הרכב המבוטח על פי חוות דעת מומחה בסך של 4,737.81 ₪ לאחר ניכוי השתתפות עצמית וכן שכר טרחת שמאי בסך של 700 ₪ בו נשאה). 3. עיקר טענות הנתבעים הן כדלקמן: 3.1 הנתבע מס' 1 עמד בעצירה מלאה במטרה לנסוע לאחור כאשר רכב שהיה מאחוריו עקף אותו ואז הגיע כלי הרכב המבוטח ופגע בו מאחור. 3.2 בהודעה על תאונה שהתקבלה בחברת הביטוח ביום 11/3/09 תוארה התאונה כדלקמן: "המבוטח היה בעצירה. במטרה לנסוע לאחור. פתאום שמע חבטה. יצא מהרכב לראות סיבת החבלה...". 3.3 הנתבע מס' 1 העיד כי (ראה: עמ' 3 לפרוטוקול שורות 10-21): "איני זוכר באיזה יום, אבל שם היה חשוך. יש כביש ארוך ומשני הצדדים יש עסקים. זה כביש צר, שתי מכוניות עוברות אבל צפוף. זה דו מסלולי לא מסומן. אני עמדתי. חיפשתי עסק מצבעת רהיטים. הייתי צריך להגיע לצבעי והוא אמר לי פחות או יותר היכן זה נמצא. אני עמדתי ולא נסעתי. עמדתי והסתכלתי היכן אני נוסע. הייתי בשולי הכביש. כשעמדתי עקפו אותי הרבה רכבים, עמדתי בצד בשולי הכביש ולא בלטתי. עמדתי וחיפשתי את הפנייה, עמדתי בצד וחיפשתי האם הפנייה שאני צריך שמאלה היא לפני או אחרי, רציתי לנסוע רברס בינתיים עקפו אותי מכוניות ופתאום שמעתי בום. חשבתי לנסוע אחורה אבל הייתי עם האן ברקס. ראיתי את העד שהיה כאן אחרי הבום. הסתכלתי גם על המראה וגם לצדדים והוצאתי הראש, אבל שמעתי בום. לרכב שלי לא קרה כלום. אין לי מושג באיזה מהירות הוא היה. אני עמדתי בשוליים והוא נכנס בי. הוא נתן לי מכה ואיני חושב שזזתי קדימה. לא קרה לי כלום". ובחקירה נגדית (ראה: עמ' 3 לפרוטוקול שורה 28 עד עמ' 4 לפרוטוקול שורה 15): "ש. אתה רצית לאסוף מישהו? ת. רציתי לפנות. ש. מישהו חיכה לך? ת. חיכה לי בעסק. ש. העסק היה מאחוריך? ת. בסופו של דבר העסק היה בצד שמאל. הייתי צריך להמשיך עוד קדימה וחשבתי שפספסתי אבל לא פיספסתי. ש. אמרת שהכביש צר ובצדדים יש תעלות? ת. לא אמרתי תעלות אמרתי שוליים. איני יודע איזה רוחב אבל אוטו יכול לעמוד בו. ... ת. לא יודע. לא זוכר. יתכן ושני הגלגלים היו על הכביש. ש. בעצם לא היית חלק מהנסיעה? ת. כן. יכלו לנסוע שני רכבים בדו מסלולי. לא הפרעתי לתנועה. ש. לטענת רכב פתאום ירד לשוליים ונתן לך מכה? ת. אני עמדתי ואז שמעתי חבטה, אבל ראיתי רכבים שעקפו אותי. אני לא יודע האם הוא ירד לשוליים או שנסע בשוליים". ולמטה משם (ראה: עמ' 4 לפרוטוקול שורות 25-28): "ש. לא כתבת בתצהירך שהיית בשוליים? ת. אני עמדתי בשוליים. ש. כמה זמן עמדת בשוליים? ת. כחמש דקות בערך. חשבתי לאן לנסוע". 3.4 נהג הרכב המבוטח העיד כי היה במרחק של שני כלי הרכב מהנתבע מס' 1 וברגע שהבחין בו נוסע לאחור במהירות של 10 קמ"ש צפר, אך לא נסע לאחור למרות שלדבריו לא היו כלי רכב מאחורה. מעבר לכך, נהג כלי הרכב המבוטח העיד לראשונה שהיה אדם נוסף שהגיח מהשיחים אך הדבר לא צוין בטופס ההודעה, במכתביו ובתצהירו. לפיכך, יש לדחות התביעה ולחלופין, לייחס אשם תורם מכריע לתובעים. 3.5 לחלופי חילופין, המדובר בנזק מופרז בנסיבות בשים לב למהירות הנסיעה עליה העיד נהג כלי הרכב המבוטח. 4. לאחר שעיינתי בכל הראיות שהוצגו בפניי, ולאחר שכל הנהגים המעורבים בתאונה הדגימו בעזרת דגמי מכוניות, כל אחד לשיטתו, את אופן התרחשות התאונה ולאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים ושקלתי את מכלול הנסיבות ואת כל השיקולים הצריכים לעניין - אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות סך של 5,000 ₪. לפי הפירוט דלקמן: לתובעת מס' 1 - סך של 3,500 ₪ ולתובעת מס' 2 - סך של 1,500 ₪. הסכום הפסוק ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. 5. לאור אופי ההליך ובנסיבות - אין צו להוצאות. 6. אני מורה על פטור מהמחצית ראשונה והשנייה של האגרה בהתאם לתקנה 6(ב)(2) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007. לצדדים נתונה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים. ניתן היום, ג' אב תש"ע, 14 יולי 2010, בהעדר הצדדים. משפט תעבורהנסיעה לאחורנהיגה בחוסר זהירות