מה גובה תשלום תכוף חודשי ? בפני בקשה לתשלום תכוף בהתאם לסעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). המבקש, יליד 1974, נפגע בתאונת דרכים ביום 22.11.05 עת רכב על אופנוע המבוטח בביטוח חובה בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל - 1970 על ידי המשיבה. במסגרת התביעה העיקרית (ת.א. 32070/06) מונו ארבעה מומחים רפואיים להערכת נכותו הרפואית של המבקש. מומחה בית המשפט בתחום האורטופדי, פרופ' סודרי, קבע כי למבקש נותרה נכות בשיעור 10% בגין הגבלה אקטיבית קלה במפרק ירך ימין, 10% בגין שינויים ניוונים פוסט טראומטיים בשורש כף יד שמאל וכן נכות בשיעור 5% בגין צלקות. מומחה בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, פרופ' נוימן, קבע כי למבקש נותרה נכות צמיתה בשיעור של 15% בתחום הנפשי, וקבע כי המבקש סובל גם מנכות נפשית שאינה קשורה לתאונה. ד"ר בלום, מומחה בית המשפט בתחום א.א.ג קבע כי למבקש נותרה נכות בשיעור 5% בגין תלונת סחרחורת וחוסר שוווי משקל, אם כי קיימים ספקות באשר לקשר הסיבתי בין התלונות ובין התאונה. בנוסף, קבע כי המבקש סובל מנכות של 30% בגין ליקוי שמיעה, אך זו אינה קשורה לתאונה. פרופ' טישלר, מומחה בית המשפט בתחום הפנימי, אשר מונה לבקשת המשיבה, קבע כי המבקש סובל מנכות של 10% בגין סכרת, כאשר מחצית מנכות זו יש לשייך לתאונה וכן סובל המבקש מנכות של 10% בגין עודף משקל, כאשר נכות זו הייתה קיימת גם לפני התאונה. הליכי קדם המשפט בתיק העיקרי הסתיימו והתיק נקבע להוכחות ליום 16.11.09. המבקש קיבל עד היום תשלומים תכופים בשיעור של כ - 117,000 ₪, כולל שכ"ט עו"ד. האחרון בהם שולם ביום 23.9.07. שניים מהתשלומים ניתנו במסגרת פס"ד בתביעות שהוגשו (ת.א. 34640/06, פס"ד מיום 8.11.06; ת.א. 32295/07, פס"ד מיום 3.9.07). ביום 23.9.08 הוגשה דרישה נוספת למשיבה לתשלום תכוף ובעקבות סירובה של המשיבה להקדים תשלום תכוף נוסף הוגשה הבקשה דנן. המבקש נחקר על תצהירו. המבקש עבד לפני התאונה כנהג אוטובוס בחברת "דן". שכרו עמד על כ- 4300 ₪ נטו משוערך בממוצע, כנטען על ידי המבקש בסיכומיו. בהתאם לתצהיר המבקש כל שכרו שימש להוצאות מחייה. מאז התאונה, כ - 43 חודשים, המבקש לא חזר לעבודה והוא טוען כי אינו יכול לחזור לעבוד כנהג אוטובוס. הוא פוטר מעבודתו ביום 29.2.08. עילת הבקשה כעת היא בעיקרה תשלום הוצאות וחובות שהצטברו אצל המבקש ואשתו. בבקשה מפורטים חובות בגין משכנתא, חובות לבנקים שונים, חוב לפלאפון, חוב לוועד הבית, ארנונה, מים, חשמל, גז, "בזק", "יס", "בזק בינלאומי", אגרת טלוויזיה, הוצאות עבור מזון והגינה בסך 1000 ₪ לחודש, הוצאות נסיעה במוניות לטיפולי הידרותרפיה ולטיפולים פסיכיאטריים בסך 1000 ₪ לחודש ותרופות קבועות בעלות של 418 ₪ לחודש. נטען כי משכורת אשת המבקש אינה מספיקה לכיסוי כל ההוצאות והחובות. לפני התאונה השתכרה אשת המבקש סכום של 5500 ₪ נטו (ראה פסק הדין מיום 8.11.06) כך ששני בני הזוג השתכרו כ - 9800 ₪, כפי שמוסכם על המבקש. כעת, צורף תלוש שכר אחד של אשת המבקש לחודש פברואר 2009, על סך של כ- 10,000 ₪ נטו, 7750 ₪ לתשלום. המבקש קיבל כספים שונים לאחר התאונה ובעקבותיה. בנוסף לסכום התשלום התכוף בסך 117,000 ₪, כאמור, קיבל סכומים אלו: כ- 63,000 ₪ מ"מבטחים"; כ- 121,000 ₪ ממגדל חברה לביטוח בע"מ במסגרת פוליסת אי כושר, כתשלומים חודשיים עד לחודש אפריל 2008; כ- 6000 ₪ הפרשים ממעבידו. בנוסף, לא ברור אם קיבל דמי אבטלה כיון שעל פי עדותו ועל פי מסמכים שהציג הוא רשום בשירות התעסוקה. כמו כן לא ברור אם המבקש קיבל גם פיצויי פיטורין. סך הכספים שהתקבלו עד עתה אצל המבקש עומד על 310,000 ₪, ללא התחשבות בדמי אבטלה ובפיצויי פיטורין. המבקש העיד כי אין לו כעת הוצאות למזון מחוץ לבית. הוא אישר כי אינו נמצא בטיפולים רפואיים כבר כחצי שנה והוא מגיע לטיפול פסיכיאטרי פעם בחודש. המבקש בסיכומיו טוען כי הוא זקוק לתשלום התכוף כיון שאין לו כסף לקנות אוכל, לשלם את הוצאות הבית השוטפות, את התרופות הקבועות להן הוא נזקק ואת חובותיו, לרבות משכנתא. נטען כי הוצאות הטיפולים הרפואיים עד כה הסתכמו בעלות של למעלה מ - 100,000 ₪. נטען כי לפני התאונה יכול היה להגדיל את שכרו אם עבד שעות נוספות. נטען כי הוא לא הצליח למצוא עבודה עד היום. נטען כי החל מאפריל 2008 אין לו מקורות הכנסה. נטען כי כל הסכומים ששולמו בעבר שמשו לצורך כיסוי הלוואות והוא זקוק כעת לסעד חירום מיידי. המשיבה בסיכומיה טוענת כי מאז התאונה עברו כבר שלוש וחצי שנים ובהתאם להוראות סעיף 5ה' לחוק הפיצויים לא יפסוק בית המשפט תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות התאונה אלא מטעמים שיירשמו. המשיבה מציינת כי המבקש קיבל לפחות סכום של כ - 310,000 ₪ במהלך תקופה של שלוש וחצי שנים, כאשר חלוקת הסכום ב - 42 חודשים מביאה להכנסה של 7361 ₪, הרבה מעבר לשכרו של המבקש לפני התאונה. נטען כי בנסיבות אלו לא הייתה למבקש מוטיבציה להשתקם ולשוב למעגל העבודה והמבקש אף לא פנה בתביעה לנכות כללית במוסד לביטוח לאומי או למחלקת השיקום. המשיבה טוענת כי יחד עם הכנסת אשתו עמדו הכנסותיו החודשיות עד היום על כ- 18,000 ₪, לעומת 11,000 ש"ח (או - 9800 ₪, לגרסת המבקש) לפני התאונה. נטען כי הפרטים המצוינים בבקשה אינם בגדר סעד מיידי ודחוף. נטען כי אין כל תיעוד רפואי עדכני ואין צורך בטיפולים רפואיים נוספים, כפי שכבר ציין פרופ' סודרי בעבר. המשיבה מציינת עוד כי גם פרופ' נוימן ציין בחוות דעתו המשלימה כי המבקש הפסיק את טיפולי הפסיכותרפיה. אין למבקש כל הוצאות מיוחדות בגין טיפולים רפואיים או נסיעות לטיפולים. ההוצאות היחידות בהן נושאים בני הזוג הן הוצאות מחיה, אותן ההוצאות שהיו לפני התאונה ונותרו בעינן. הכנסת בני הזוג עלתה והשביחה. ככל שהכנסתם הספיקה למחייתם עובר לתאונה, הרי שלאחר התאונה - על אחת כמה וכמה שהיא מספיקה. התשלום התכוף לא נועד לכסות הלוואות אלא הוצאות מחיה. באשר להוצאות מחיה - על פי הדין אין המבקש זכאי לקבל תשלום בגין הוצאות מחיה בעבר, שהוצאו לפני הגשת הדרישה. אם המבקש אכן אינו מסוגל לעבוד - הרי שהוא זכאי לגמלת נכות כללית. כידוע, התשלום התכוף נועד לשמש סעד חירום מיידי ומהיר לנפגע בתאונה. אין כל כוונה לפצות את הנפגע במסגרת הליך זה על כל נזק וכל הוצאה שנגרמו לו עקב התאונה. המחוקק קבע כי הנפגע זכאי לפיצוי לגבי הוצאות העבר ולגבי הוצאות העתיד, אך לא לגבי כל הוצאה והוצאה אלא בהגבלות ובתנאים שנקבעו בחוק. לגבי הוצאות העבר - נקבע כי מדובר אך ורק בהוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אשפוז (סעיף 5(ב)(1) לחוק). הנפגע אינו זכאי לתבוע בגין הוצאות אחרות, כמו מחייה וסיעוד, בגין התקופה שקדמה להגשת הדרישה והוצאות אלו יתבעו במסגרת התביעה העיקרית (ראה גם י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה שלישית, 2005, עמ' 442; א' ריבלין, תאונת הדרכים - סדרי הדין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, 1999, עמ' 629 ה"ש 23). בענייננו - הדרישה היא מיום 23.9.08 . לאחר מועד הדרישה זכאי המבקש לדרוש הוצאות לצרכי ריפויו, סיעודו ומחייתו ומחיית בני משפחתו התלויים בו (סעיף 5(ב)(2)) לחוק. "צרכי מחייה" מוגדרים בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ט - 1989 כ: "צרכי מזון, לבוש, מגורים ולימודים". מדובר ברשימה סגורה של צרכים ולא כל הוצאה והוצאה נכללת בגדר רשימה זו. יאמר מיד, כי הוצאות בגין החזר חובות, למעט משכנתא, אשר עשויה להיכלל בגדר צרכי מגורים, אינן הוצאות הכלולות בגדר צרכי מחייה (ראה אנגלרד, שם, עמ' 439, ריבלין, שם, עמ' 637). התשלום התכוף אכן מוגבל לתקופה של שנתיים מיום התאונה אך ניתן להאריך התקופה מטעמים שירשמו, לאו דווקא מטעמים מיוחדים (ראה: ע"א 358/89 בר זאב נ' ג'ומעה , פ"ד מד(2) 612). בנסיבות העניין, בהן התמשכו ההליכים בתיק העיקרי עד לקבלת כל חוות דעת המומחים ובהן נקבעו למבקש נכויות בתחומים שונים, איני סבורה כי יש למנוע מהמבקש לדרוש תשלום תכוף נוסף עד לשלב שמיעת הראיות בתיק העיקרי, תקופה של כחצי שנה מהיום. לא הוצגו קבלות לגבי הוצאות ריפוי לעבר. הבקשה לגבי הוצאות העתיד מתייחסת לצרכי ריפוי ולצרכי מחייה. באשר לצרכי הריפוי - נדרש תשלום בגין טיפולי הידרותרפיה ברעננה אותם, כנטען, על המבקש לבצע, ונסיעות לטיפולים אלו. בעניין זה כבר חווה דעתו מומחה בית המשפט בתחום האורטופדי כי טיפולים אלו אינם דרושים עוד למבקש ובהעדר קביעה אחרת של המומחה איני מוצאת לנכון לקבוע כעת כי המבקש זכאי לתשלום בגין טיפולים אלו. המבקש גם אינו מקבל עוד טיפולי פסיכותרפיה ברעננה: פרופ' נוימן ציין בחוות דעתו מיום 1.2.09 כי טיפולים אלו כבר הופסקו שנתיים קודם לכן. הטיפול היחיד אותו מקבל המבקש הוא ביקור פעם בחודש - חודשיים, כפי שמסר המבקש לפרופ' נוימן, אצל פסיכיאטרית בנתניה, מקום מגוריו, במסגרת קופת החולים. ביקור זה הוא ללא עלות ולא הוכח שהוא כרוך בנסיעות במוניות. המבקש טוען כי הוא זקוק לתרופות פסיכיאטריות בעלות של כ - 420 ₪ לחודש וכי אינו זכאי להשתתפות מקופ"ח. הוצגו אמנם מרשמים לתרופות שונות אך לא הוצגו קבלות ולא ברור מה מבין המרשמים אכן מתבטא בהוצאות בפועל, שהרי במסמכים הרפואיים נרשם כי המבקש אינו נוטל את כל התרופות הנרשמות עבורו בשל, בין היתר, תופעות לוואי שונות והעדר השפעה. בשלב זה גם אין המלצה ברורה של מומחה בית המשפט בדבר המשכיות הטיפול התרופתי וטיבו. עוד יש לזכור כי המבקש סובל גם מנכות פסיכיאטרית אשר לא כולה מיוחסת לתאונה. עם זאת, אני קובעת כי המבקש אכן זכאי לתשלום תכוף מסוים בגין מימון תרופות אלו. אעמיד את גובה הפיצוי על 200 ₪ לחודש, לתקופה שמאז הגשת הדרישה ועד דצמבר 2009, 15 חודשים. לכל התקופה 3000 ₪. ובאשר לצרכי המחייה. על מנת להעריך את התשלום התכוף הדרוש לצורך מחייתו של הנפגע, יש לערוך מאזן טכני בין הצרכים ובין המשאבים העומדים לרשות הנפגע. יש לערוך השוואה מה היו המשאבים למימון צרכי המחייה ומה היו צרכי המחייה לפני התאונה, ומהם המשאבים והצרכים לאחריה. יש להעיר כי בשלב זה של עריכת המאזן הטכני אין להתחשב בגמלה אפשרית לה עשוי להיות זכאי הנפגע וגם לא ביכולתו התפקודית להשתכר (ראה ריבלין, שם, עמ' 636). צרכי המחיה של המבקש כיום הם כפי שהיו לפני התאונה. לא נגרמות לו כעת הוצאות נוספות בגין מזון וגם לא תשלומים קבועים נוספים מעבר לאלו שהיו גם לפני התאונה. לפני התאונה עמד לרשות המבקש ואשתו, המנהלים משק בית משותף ונושאים יחד בצרכי המחיה שלהם, סכום של כ -9800 ₪, כך לגרסת המבקש. אחרי התאונה, עד היום, קיבל המבקש מכל מקורות ההכנסה שפורטו לעיל סכום של כ - 310,000 ₪ ובממוצע חודשי (43 חודשים) סכום ממוצע של כ - 7200 ₪ לחודש. ניתן לומר כי עד היום קיבל המבקש סכום חודשי נוסף של כ - 2900 ₪ מעבר להכנסתו עובר לתאונה שעמדה, כאמור, על 4300 ₪. לכך מתווסף שכר אשתו אשר בשלב מסוים השביח בעוד כ- 2250 ₪ לעומת השכר שהיה לה לפני התאונה. מנתונים אלו עולה כי לרשות בני הזוג עמד לאחר התאונה ועד היום סכום חודשי נוסף לעומת הסכום שעמד לרשותם לפני התאונה, של 5150 ₪ בממוצע. מקובלת עלי טענת המבקש כי נגרמו לו גם הוצאות רבות עקב התאונה, כאשר הסכומים שהתקבלו שימשו גם לכיסוי הוצאות אלו. כמו כן יש להתחשב בכך שתגמולי פוליסת הביטוח הופסקו מאפריל 2008. מאידך, אין להתעלם מכך שבחודשים האחרונים נראה שלא נגרמו למבקש הוצאות נוספות מעבר להוצאות המחיה שהיו גם לפני התאונה ולא צפויות להיגרם הוצאות כאלו; מכך שאשתו משתכרת כעת סכום גבוה יותר ומכך שהתשלום התכוף אינו מיועד לכסות כל הוצאה והוצאה במסגרת צרכי המחיה אלא רק צרכי מזון, לבוש, מגורים ולימודים. איני סבורה כי הסכומים שקיבל המבקש עד היום, כמפורט לעיל, שימשו כולם להוצאות שהוציא עקב התאונה ולא הוצגו ראיות בעניין זה. הצטברות חובות, כאמור, במיוחד כאשר גובה חובותיהם של בני הזוג לפני התאונה אינו ידוע, אינה מהווה בסיס לתשלום תכוף. לאחר שקילת כלל השיקולים, אעמיד את גובה התשלום התכוף החודשי לו זכאי המבקש בגין צרכי מחיה ממועד הגשת הדרישה, 23.9.08 ועד דצמבר 2009, על סכום של 1000 ₪ לחודש, סך הכל 15,000 ₪. לאור כלל האמור, אני מקבלת את הבקשה. המבקש זכאי לתשלום תכוף בסך 18,000 ₪. לסכום זה יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין אצל ב"כ המשיבה ולאחר מועד זה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. שאלות משפטיותתשלום תכוף