1. התובעים, עולים מחבר העמים, ביקשו להגר לקנדה לצורך תושבות קבע. לשם כך הם פנו לנתבעת, אשר הציגה את עצמה, לטענתם, כמי שעוסקת בטיפול בבקשות להגירה לקנדה ולקבלת תושבות קבע בה. הנתבעת פעלה לצורך כך תחת שם העסק: The Maple Leaf (TML) Agency. התובעים התקשרו בהסכם עם הנתבעת, זגורדני - בחודש אפריל 2006 וארונוב - בחודש אוגוסט 2006 (נספחי ג' לתצהיריהם), והנתבעת גבתה מהם תשלום, זגורדני - 27,000 ₪ וארונוב - 29,983 ₪. משהתברר לתובעים כי הנתבעת אינה מורשית על פי החוק הקנדי לטפל בבקשות להגירה ולתושבות קבע, ומשנוכחו לדעת כי הנתבעת אינה מקדמת את עניניהם, פנה בא כוחם אל הנתבעת בדרישה להשיב להם את כספם (זגורדני - מכתב מיום 31.8.07, נספח ה' לתצהירו; ארונוב - מכתב מיום 31.12.07, נספח ו' לתצהירו). הנתבעת סירבה להשיב לתובעים את כספם והתובעים פנו בתביעות אלה - שהדיון בהן אוחד - בתביעה כספית להשבת כספם ולתשלום פיצוי בעד נזקים בלתי ממוניים שונים שנגרמו להם, לטענתם. 2. הנתבעת אינה מכחישה שעל פי החוק הקנדי היא אינה רשאית לטפל בהליכי הגירה וקבלת תושבות קבע בקנדה, והיא טוענת כי ההתקשרות עם התובעים לא היתה למטרה זו, אלא לקבלת אישור לעבודה בקנדה בלבד וכן לסייע במילוי טפסים ובתרגום מסמכים הנדרשים לקבלת התושבות. עוד טוענת הנתבעת, כי היא מילאה את חלקה בהסכמים הללו, משנמצאו לתובעים מקומות עבודה בקנדה. מטרת ההתקשרות 3. השאלה העיקרית שיש להכריע בה הינה, מה היתה מטרת ההתקשרות? הראיה העיקרית בנדון הינה, כמובן, ההסכמים שנחתמו בין הצדדים (נספח ג' לתצהירי התובעים), ההסכמים מנוסחים בשתי שפות: ברוסית ובאנגלית. התובעים העידו (ארונוב - עמ' 5, זגורדני - עמ' 9) כי הם התייחסו לדברים הכתובים ברוסית בלבד. ארונוב העיד מפורשות (עמ' 5) כי הוא אינו יודע לקרוא אנגלית, וכך משתמע גם מעדותו של זגורדני (עמ' 8 למעלה). הנחת העבודה היא שתוכן ההסכם בשפה הרוסית זהה לתוכנו בשפה האנגלית. הנתבעת לא טענה אחרת ואילו היתה טוענת כך, ההסכם היה נפסל מעיקרו. הנתבעת צירפה תרגום נוטריוני של נוסח ההסכם ברוסית (נספח ב' לתצהירה), אך מתוך השוואת התרגום לנוסח האנגלי עולה שהתרגום אינו מדויק וכן שהוא משמיט סעיפים רלבנטיים אחדים בהסכם, כפי שיפורט להלן. 4. נוסח ההסכם האנגלי, וכאמור לעיל הנחת העבודה ההכרחית היא שזהו גם תוכנו של הנוסח הרוסי, מצביע ללא ספק על כך שההתקשרות נעשתה לשם טיפול בהליכי ההגירה וקבלת תושבות הקבע ממש, כגירסת התובעים, ולא לשם קבלת אשרת עבודה, מילוי ותרגום מסמכים בלבד. כך עולה מפורשות כבר בסעיף הראשון והפותח בהסכם: "The Maple Leaf (TML) Agency will provide to the client advice, counseling and assistance with respect to Application for Permanent Residence….". יצוין, כי בתרגום הנוטריוני שצורף נכתב (בסעיף 1) כי ההתחייבות של הנתבעת הינה "להעניק ללקוח ייעוץ מקצועי בסיוע במילוי טפסים להגירה לקנדה ולהכנת כל המסמכים המאפשרים ללקוח להגיש בקשתו לקבלת מעמד "תושב קבוע" בקנדה". זה לא מה שכתוב בנוסח האנגלי, כאמור, ומכיוון שהנחת העבודה כאמור הינה ששני הנוסחים זהים, המסקנה היא שהתרגום הנוטריוני מוטעה. 5. המסקנה, לפיה הנתבעת התחייבה כלפי התובעים לטפל בכלל הבקשה להגירה ולקבלת תושבות קבע בקנדה, ואף לייצגם בפני הגורמים הכרוכים בכך, עולה גם מן ההתחייבויות שנטלה הנתבעת על עצמה בסעיף 2 להסכם, על כל חלקיו. נכתב (בפתח הסעיף), כי התובעים שוכרים את שירותי הנתבעת לייצגם בענינים הקשורים להגירתם "…representaives with respect to his\her immigration matters…". כך נכתב (בסעיף 2.3), שהנתבעת מתחייבת לייעץ ולסייע לתובעים בכל הקשור להליכי ההגירה וקבלת האזרחות הקנדית "To advise, counsel and assist the client as to Canadian law respecting Canadian immigration, the Immigration Act and regulations promulgated thereunder, as well as Citizenship and Immigration Canda policies and procedures." וכן נכתב (סעיפים 2.7, 2.8), שהנתבעת מתחייבת לייצגם ("To make Representations". ) בפני הגורמים הקנדיים המתאימים, ככל שיידרש. מיותר לומר, שהתרגום הנוטריוני שצירפה הנתבעת אינו תואם ממש את הנוסח האנגלי, כפי שצוטט לעיל, מה גם שהושמטו ממנו סעיפים אחדים (2.3 ו-2.8. האחרון כולל התחייבות לייצוג). 6. ואמנם, התחייבויות הנתבעת על פי האמור בסעיף 2 להסכם כוללות גם שירותי סיוע במילוי טפסים (סעיף 2.2), תרגום נוטריוני (סעיף 2.5) וכדו', אך ניכר היטב מתוך נוסח הסעיף וההסכם בכללותו, כי אלה הם חלקים בלבד מתוך ההתחייבות הכוללת והעיקרית שנטלה על עצמה הנתבעת לטפל עבור התובעים בכל הקשור לקבלת אישורי הגירה ואזרחות קנדית. 7. ראיה נוספת לכך שהנתבעת התחייבה לתובעים לטפל בכל הקשור לקבלת אזרחות ותושבות קבע קנדית ולא בהקשר להשגת אשרת עבודה בלבד עולה גם מתוך האמור בדף האינטרנט שלה (נספח א' 2 לתצהירי התובעים): "If you are looking for a job in Canada, or if you have decided to become a Canadian citizen, our agency is glad to assist you in these procedures. We have more than 4 years of working experience in Israel. During this time we have helped many people to make their dreams come true and now they are living and working in Canda." הנתבעת מצהירה שם, כי בעסק שלה מצויים גם עורכי דין המתמחים בדיני ההגירה הקנדיים: ”There are immigration lawyers, who know profoundly Candaian law, specifically immigration law." יצוין, כי הנתבעת, לאחר התפתלות תמוהה, הודתה (עמ' 11-12) כי הדף האמור לקוח מתוך האתר שלה. 8. ראיה נוספת היא תרשים, שרשמה הנתבעת לארונוב (נספח ג' 1 לתצהירו), המתאר לוח זמנים מתחילת הטיפול ועד השגת המטרה. התרשים נכתב בשפה הרוסית וארונוב צירף תרגום שלו (נספח ג' 1), כאשר המטרה הסופית הוגדרה: "רשויות פדרליות - תושבות קבע". הנתבעת אישרה (עמ' 14 לפרוטוקול) את כתיבת התרשים האמור, ולא הכחישה את התרגום האמור. 9. וכמובן, עדויות התובעים עצמם. ארונוב העיד (עמ' 4): "הובטח שתוך שנה לעזור לי להגר לקנדה", "היא אמרה שתעזור תמורת סכום מסוים להגר לקנדה במעמד של תושב קבע", (עמ' 6): "הנתבעת אמרה שתעזור לי להגר לקנדה במעמד של תושב קבע". זגורדני העיד (עמ' 8): "חתמנו על החוזה שהיא מייצגת אותי בנושא קבלת מעמד תושב קבע בקנדה", (עמ' 9)" "כשאני חתמתי על החוזה עם הנתבעת, דיברנו על כך שהיא תייצג אותי בפני הגורמים הקנדיים ואת כל התהליך", "כשעשינו חוזה דיברנו על תנאים מסוימים, ומה שאהבתי שם, זה שהיה פרק זמן קצר ונסיעה עם קבלת מעמד תושב קבע". 10. ב"כ התובעים שב ומדגיש בסיכומיו, כי הנתבעת הציגה את עצמה כעורכת דין. בכך לא שוכנעתי. אמנם, בדף האינטרנט שלה מצהירה, כאמור, הנתבעת שהעסק שלה קשור לעורכי דין המתמחים בחוקי ההגירה הקנדי, אך לא מצאתי כל הצהרה מפורשת שהיא עצמה עורכת דין. כך עולה למעשה גם מעדויות התובעים: ארונוב (עמ' 4): "קודם כל הגעתי אליה אחרי שראיתי פרסום בעיתון וברדיו שהיא נציגת עורכי דין בארץ ובקנדה, וכשהגעתי למשרדה, היא לא אמרה לי שהיא לא עורכת דין, היא אמרה שתעזור תמורת סכום מסוים להגר לקנדה במעמד של תושב קבע", "מה שהיה כתוב בעיתון, היה גם ברדיו. שמעתי שהיא מייצגת שירותים משפטיים בארץ ובקנדה". זגורדני (עמ' 8): "ראיתי באינטרנט פרסום, שמעתי פרסום ברדיו ובאינטרנט בשפה הרוסית היה כתוב שהיא עובדת עם עורכי דין ישראלים וגם קנדיים", (עמ' 9): "אני הבנתי אז בפגישה הראשונה שלנו, שהנתבעת היא עורכת דין והיא תייצג אותי, כך אני הבנתי....". 11. הנתבעת מפנה למסמך הקרוי "Representative Declaration", החתום על ידי התובעים (צורף כנספח ו' לכתבי ההגנה), בו מצהירים התובעים כי הם מייצגים את עצמם, אך התובעים העידו שהם אינם קוראים אנגלית (ארונוב עמ' 5, זגורדני עמ' 8). והרי על פי גירסת הנתבעת עצמה, מטרת ההתקשרות היתה לתת שירותי תרגום מסמכים, מן הסתם מהשפה הרוסית או העברית לשפה האנגלית וההיפך, ומטרה זו כלולה גם במטרות ההתקשרות, כאמור לעיל! יצוין, כי התובעים העידו גם שכל שיחותיהם עם הנתבעת היו בשפה הרוסית בלבד (ארונוב עמ' 2, 5, זגודני עמ' 7) ובבית המשפט התקשו לדבר גם בשפה העברית ונזקקו לשירותי מתורגמן. בכל הקשור לשפה האנגלית, תלותם בנתבעת היתה, אם כן, מוחלטת, ואני מאמין על כן לגירסתם שהם סמכו בנדון על הנתבעת ולא טרחו לברר את תוכן המסמך. ומעל לכל, "הצהרתם" זו של התובעים עומדת בניגוד גמור לכל הראיות שפורטו לעיל, ובראשן - ההסכמים שנעשו. 12. המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא, שההתקשרות בין התובעים ובין הנתבעת נועדה לשם טיפולה של הנתבעת בכל הכרוך בבקשתם להגר לקנדה ולקבלת אזרחות או תושבות קבע בה, כולל ייצוגם בפני כל הגורמים הרלבנטיים. האם הנתבעת הפרה את ההסכם? 13. הנתבעת צירפה לתצהירה (סומן על ידה נספח טג) חוות דעת מקצועית של עו"ד יחיאל ויינברג בדבר החוק הקנדי בשאלות שהועלו. יצויין, כי ב"כ התובעים ויתר על חקירתו. על פי דבריו, החוק החל בקנדה בדיני הגירה: Immigration and Refugee Protection Act הוא חוק פדרלי החל בכל המדינות שבקנדה. החוק קובע, כי מאז יום 13.4.04 ישנן רק שלוש קבוצות של אנשים שרשאים לגבות תשלום עבור ייעוץ לאדם הנמצא בתהליכי הגירה או בבקשת הגירה או עבור ייצוג בפני גורם רשמי בעניני הגירה: 1- עו"ד שחברותו בלשכת עוה"ד בתוקף באחת המדינות בקנדה, 2 - חבר באגודת הנוטריונים של קוויבק, 3 - חבר באגודה הקנדית למייעצים לענייני הגירה בהתאם לחוק הקנדי. 14. אין חולק, שהנתבעת אינה נמנית על אחת הקבוצות שפורטו לעיל, שחבריהן רשאים לגבות תשלם עבור ייעוץ, טיפול או ייצוג בעניני הגירה. מכאן, שהנתבעת לא היתה רשאית לגבות כל תשלום עבור הטיפולים שהעניקה לתובעים, אפילו אם היתה מתקבלת גירסתה כי טיפולה זה נועד לצורך קבלת אישור עבודה בקנדה בלבד, ולצורך מילוי מסמכים ותרגומם. עו"ד ויינברג לא ציין, שהאישור האמור בחוק אינו חל על ענינים אלה ואילו היה הדבר כך ודאי שהיה מציין זאת בחוות דעתו. 15. הנתבעת גם לא הציגה כל מסמך או ראיה אחרת שיעידו על טיפול כלשהו שעשתה לצורך קבלת האישורים הנדרשים לשם קבלת אזרחות או תושבות קבע בקנדה, וזאת במשך כשנה וארבעה חודשים ממועדי ההתקשרות (זגורדני -4/06, ארונוב - 8/06) ועד לפניית בא כוחם (זגורדני - 8/07, ארונוב - 12/07). הנתבעת וודאי לא ייצגה את התובעים בפני אף גורם קנדי המוסמך לאותם ענינים, וכאמור היא גם לא היתה רשאית לעשות זאת. הנתבעת אף הודתה (עמ' 12), כי אף עורך דין קנדי לא טיפל בענינם של התובעים, וטענה ש"לא הספיקה" לפנות למרכז ההגירה בקנדה. הנתבעת טענה שהעבירה את המסמכים של התובעים לטיפול נוטריוני, אך לא הציגה כל מסמך בנדון (עמ' 13-14 לפרוטוקול). 16. למעשה, טיפולה היחיד של הנתבעת בענינם של התובעים היה במה שכונה בחוות דעתו של עו"ד וינברג "המסלול הפרובינציאלי", שמטרתו מתן אישורים להעסקת עובד זר. בהקשר לכך הוצג מכתב של מעסיק קנדי להצעת עבודה לזגורדני (נספח ד' בחוות דעתו של עו"ד וינברג) וכן הוצג מכתב מאת משרד העבודה הקנדי בדבר אישורי עבודה לארונוב ולזגורדני (נספח ה' לחוות הדעת). תוקפו של אישור זה הוגבל, עד ליום 29.9.09. אולם, כפי שהתברר מתצהירו של ארונוב (סעיף 14) ומן המכתב שצורף אליו (נספח ה' 1) גם האישורים הללו לא היו סופיים ובסופו של דבר קיבל ארונוב מכתב סירוב מאת משרד ההגירה של מדינת מניטובה, ובכך לא התאפשרה הגירתו לקנדה אפילו לצורך ההעסקה הזמנית. גם הנתבעת הודתה בחקירתה (עמ' 15), כי התובעים טרם קיבלו אישורי עבודה סופיים, וטענה שהיא התכוונה להמשיך לטפל בכך. אך העיקר הוא, שההתקשרות העיקרית עם הנתבעת לא היתה למטרת ההעסקה הזמנית כעובדים זרים בקנדה, אלא לקבלת אזרחות או תושבות קבע בקנדה, ובענין זה לא נעשה מאומה, כאמור לעיל. 17. המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא, שהנתבעת לא מילאה את חלקה בהסכמים שעשתה עם התובעים ולא טיפלה כל טיפול ממשי אשר יכול היה לקדם בצורה ממשית את מטרת ההתקשרות: הגירה לקנדה וקבלת אזרחות או אישור לתושבות קבע בה. הנתבעת גם לא היתה רשאית על פי החוק הקנדי לטפל בבקשות ההגירה של התובעים בתמורה לתשלום. הפיצוי 18. נפגע מהפרת חוזה זכאי לפיצויים בגין הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה (סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970). הנזק הישיר שנגרם לתובעים מהפרת ההסכמים על ידי הנתבעת הינו התשלומים ששילמו לה בעקבות אותם הסכמים. זגורדני שילמו לנתבעת סכום כולל של 27,000 ₪, חלקו בחודש אפריל 2006 וחלקו בחודש אוקטובר 2006 (נספחים 13-33 לתצהירם). ארונוב שילמו לנתבעת סכום כולל של 29,983 ₪, חלקו בחודש דצמבר 2006 וחלקו בחודש יוני 2007 (נספחים 13-33 לתצהירם). הנתבעת אישרה את קבלת הסכומים דלעיל (עמ' 13 לפרוטוקול). מכאן, שעל הנתבעת להשיב לזגורדני את הסך של 27,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך אמצע 15.7.06, ולארונוב את הסך של 29,983 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך אמצע 15.3.07. 19. בית המשפט רשאי לפסוק לנפגע מהפרת חוזה גם פיצוי עבור נזק שאינו נזק ממון, "בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין" (סעיף 13 לחוק הנ"ל). התובעים טענו עוד לנזקים לא ממוניים מסוגים שונים, והעמידו את תביעתם בגין ראש נזק זה על סך 25,000 ₪ לכל זוג (זגורדני - סעיפים 18-19 לתצהירם, ארונוב - סעיפים 20-21 לתצהירם). אלא, שהתובעים כללו בראש נזק לא ממוני זה גם נזקים ממוניים מובהקים. כך, למשל, טענו זגורדני לפיצוי עבור כך שמכרו את רכבם כיוון שציפו לקבל את אשרת ההגירה לקנדה ונאלצו לשלם לשלטונות המכס את שווי הפטור שקיבלו עבורו בעת רכישתו ועבור כך שבשל אותה סיבה מר זגורדני לא חתם על שירות קבע בצה"ל למרות שהיתה לו הזמנות לעשות כן. וכך, למשל, טענו ארונוב לנזקים שנגרמו להם שבשל אותה ציפייה גב' ארונוב נמנעה מלהתחיל בלימודי אחיות, מר זגורדני נמנע מללמוד קורס נהגי מוניות ועוד. מלבד זאת, שאלה אינם נזקים בלתי ממוניים, הרי שלא הובאה בגינם כל ראיה. לעומת זאת, זכאים התובעים לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, משנכזבה תוחלתם להגר לקנדה ולקבל בה אזרחות או תושבות קבע, לאחר תקופת המתנה ארוכה ולאחר שהנתבעת גרמה להם להאמין שהיא תשיג עבורם את מבוקשם. בשל ראש נזק לא ממוני זה אני מחייב את הנתבעת לשלם לכל זוג תובעים סך של 5,000 ₪, כערכם היום. 20. התובעים טענו עוד לפיצוי עד 50,000 ₪ לכל זוג על פי סעיף 31 א(ג)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. לא מצאתי כי התקיימו הנסיבות המפורטות באותו סעיף לחייב בפיצוי זה. אין מדובר בהפרה חוזרת או נמשכת ולא התקיימו "נסיבות מחמירות", כהגדרתן בסעיף 23א לאותו חוק. תוצאה 21. בעקבות כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, כדלקמן: א. לזוג זגורדני - סך של 27,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 15.7.06 ועד לתשלום בפועל, ב. לזוג ארונוב - סך של 29,983 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.3.07 ועד לתשלום בפועל, ג. לכל אחד מזוגות התובעים - סך של 5,000 ₪ (נזק לא ממוני) וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪ (כולל מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. הפרת חוזהחוזהמשרד הפניםהגירה