מבוא ראשית המחלוקת בתיק הוצל"פ  מספר 01-40758-06-7 שפתח התובע נגד הנתבע ביום 23.5.2006 וזאת לביצוע 10 שיקים על סך כולל של  360,000 ₪ (להלן: "השיקים"), להלן פרטיהם: פרטי השטרות מס' מס' שטר סכום ת. פרעון בנק סניף חשבון 11173 20,000.00 20/04/1999 אוצר חיל 380 0000041197 76 30,000.00 10/05/1999       80 40,000.00 17/05/1999       79 40,000.00 20/05/1999       81 40,000.00 02/06/1999       77 30,000.00 10/06/1999       82 40,000.00 17/06/1999       83 40,000.00 02/07/1999       78 40,000.00 10/07/1999       84 40,000.00 17/07/1999         זאת לציין ולהעיר כי שווי השטרות נכון להיום עולה על  950,000 ₪. להלן תיאור הצ'קים: צ'ק מספר 1 משוך לפקודת "דור חן מסחר , על גבו חותמת הסבה של הנפרעת  בצד ימין למעלה שרבוט המלים "דוד גל". חולל מהסיבה א"כמ- על גב הצ'ק חותמת מסלקה המעידה על הצגה לפרעון ב20.4.  צ'ק מספר 2 משוך לפקודת גל יוסף , על גב הצ'ק חתימת הסבה - שרבוט וכן חותמת "קופאימפורט " כן רישום " שילם צ'ק של שלי , שאולי חקק" (-כתב יד לא קריא במלואו) הוצג לפרעון ב10.5..(על פי חותמת מסלקה)- סורב על ידי הבנק הנמשך בצירוף הערה " ח-ן מוגבל".  צ'ק מס 3 משוך לפקודת יוסף יהודה רגינה  ,  על גב הצ'ק חתימת הסבה של הנפרעת וכן חתימת שרבוט . הוצג לפרעון ב-18.5. סורב על ידי הבנק הנמשך מהסיבה ח-ן מוגבל  צ'ק מס 4 לפקודת חקק מאיר . על גבו חתימת הסבה של הנפרע, , הוצג לפרעון ב20.5. וסורב על ידי הבנק הנמשך בצירוף ההערה ח-ן מוגבל.  צ'ק מס 5 - משוך לפקודת יוסף יהודה רגינה  ,  על גב הצ'ק חתימת הסבה של הנפרעת וכן חתימת שרבוט וסורב על ידי הבנק הנמשך בצירוף ההערה ח-ן מוגבל.  צ'קים מס 7,8,9 6 -משוכים לפקודת יוסף גל , על גב הצ'קים  חתימת הסבה של גל יוסף וחתימה נוספת של דוד חקק . הוצגו לפרעון ב29.03. - הוחזרו על ידי הבנק הנמשך בצירוף ההערה ח-ן מוגבל וכן "עבר זמנו"  צ'ק מס 10  משוך לפקודת גל יהודה רגינה . ע ל  גב הצ'ק חתימת הסבה של הנפרעת . סורב על ידי הבנק הנמשך בצירוף ההערה ח-ן מוגבל , והוצג לפרעון ביום  18.7.. על פי פרק ו לבקשת ביצוע השטרות -  הוגשה התביעה בעילה השטרית על פיה אוחז התובע בשיקים דלעיל וזכאי להיפרע מהם מהנתבע - מושך הצ'קים.     הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר ביום 3.7.2006 (להלן: "ההתנגדות"), ההתנגדות זו נתקבלה בהסכמת הצדדים - החלטת כבוד השופטת ברקוביץ מ8.2.2007.  טענות הנתבע התיישנות- ראשית וכטענה מקדמית לגבי שיקים 1 עד 4 , טען הנתבע להתיישנות נוכח העובדה כי מועד פירעונם בחודשים אפריל ומאי בשנת 1999.   באשר לתמורה, -טוען  הנתבע כי השיקים כולם ניתנו בהיעדר תמורה, שכן התמורה כביכול שניתנה על ידי התובע הינה הלוואה בשוק האפור, וזאת כאשר התובע אינו בעל רישיון לביצוע עסקאות  למתן הלוואות וכל זאת בניגוד לחוק החוק להסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן: "החוק").       כפייה ועושק - לטענת הנתבע נמסרו השיקים  על ידו בנסיבות של כפייה ועושק, תוך ניצול מצוקתו ומצבו הנפשי של הנתבע.   אי חוקיות - עוד טוען כי השיקים נגועים באי חוקיות, שכן ניתנו לצורך משחק הימורים אסור ובלתי חוקי. מכל האמור טוען הנתבע כי התובע אף אינו אוחז כשורה בשיקים אשר הושלמו על ידו כיוון שסוחרו לידיו כאשר הם חתומים " על החלק".   באשר לשיק  מס 1 - שיק זה נמסר לידי בעלי הקזינו במדינת בולגריה (להלן: "השיק מבולגריה"). אשר לשיק זה אין בפי הנתבע טענת אי חוקיות הנובעת מהימורים ושיק זה מוחרג מכוח הזיקה הטריטוריאלית.   טענות התובע באשר להתיישנות, טוען כי "סיכם עם הנתבע בעל-פה" כי לא תחול התיישנות בשיקים נשוא התביעה.   באשר ליסוד התמורה, טוען כי נתן תמורה כספית ל"צד שלישי"- את זהותו מצא לנכון שלא לחשוף בפני בתצהיר עדות ראשית מטעמו. לגרסתו  לא ידע על מקור השיקים כחוב להימורים.   בעדותו בע 4 לפרטיכל מיום 6.5.2009 טען כי את השיקים קיבל כששם הנפרע אינו מופיע בהם - מ"דוד חקק"- שלא זומן להעיד על ידו. הוא זה שציין את שם המוטב בצ'קים - ע' 4 שורה 18 . כל זאת מלבד צ'ק מס 1 אשר לגרסתו מכר את חלקו לחברת "דור חן".   בהקשר זה יוער כי בא כוח התובע - בסעיף 1 לסיכומיו טוען כי צ'קים מספר 3,4,5,7,8,10 נמסרו על ידי הנתבע לבני קאשי - על פי הודאת הנתבע בעצמו.   עוד טען התובע סתמית בתצהירו כי עיסוקו בתחום ההלוואות ונכיונות שיקים - זאת מבלי שהציג רשיון להענקת שירותי מטבע, כמתחייב על פי הדין.   באשר לטענת הכפייה והעושק, טוען כי הנתבע זנח טענות אלו בסיכומיו.   באשר לתחולת החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות - , זה לטענתו אינו חל שכן הנתבע קיבל לכאורה את ההלוואה מהצד הקרוב לשיק, בעוד התובע הינו צד רחוק לשיק ואינו הלווה כהגדרתו בחוק.    דיון טענה מקדמית - התיישנות השיקים 1-4   ראשית כאמור וכטענה מקדמית טען הנתבע להתיישנות שיקים 1-4. לטענתו מועד פירעונם של השקים הנ"ל הינו בחודשים אפריל ומאי בשנת 1999 משחלפו 7 שנים עד אשר הוגשו לביצוע ביום 23.5.2006 התיישנה תביעתו של התובע.   כידוע התיישנות שיק חלה מעת שחלפו 7 שנים ממועד קבלת הודעת חילול השיק ולא מהמועד שנרשם לפירעון השיק, ראו סעיף 96 (ג) לפקודות השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"): "96. (ג)       לגבי המושך או מסב תתחיל התקופה האמורה מן התאריך שבו נתקבלה הודעת חילול."  כפי שפורט לעיל ., חוללו הצ'קים מהסיבה אין כיסוי מספיק וחשבון מוגבל. משכך מורה ההלכה הפסוקה כי האוחז פטור ממשלוח הודעת חילול - ראו לדוגמא  ע"א 262/61 חצרוני נ יעקובי פדי טו 2409  בע 2411. וכן ע"א 263/65 שטרייטר  נ' חלץ. בהתייחס לטענה זו טען התובע כי הנתבע ., ויתר בהסכמה שבעל פה על טענת ההתיישנות העומדת לו. דין טענת התובע לעניין התיישנות להידחות!. אין חולק כי התובע לא הציג כל אסמכתא בכתב להסכמת הנתבע לוויתור על טענת התיישנות. בעניין זה דוחה את גרסתו העובדתית של התובע שלא מצאה כל אחיזה במציאות. אני קובעת כי התביעה השטרית בהתייחס לצ'קים 1-4 התיישנה!  18.טענה התמורה הבלתי חוקית  באשר לתמורה- טען כאמור הנתבע כי מדובר בתמורה בלתי חוקית, אשר נגבתה בכפייה ובעושק לצורך פירעון חוב בגין הימורים בלתי חוקיים. לטענת הנתבע, במהלך שנת 1999 בעת ששהה בעיר אילת, פקד ספינת הימורים בשם "סן ג'ו", שם לווה כספים על מנת לבצע הימורים בלתי חוקיים. לטענתו, לאחר שהפסיד בקזינו מאות אלפי שקלים, נדרש על ידי בעלי הקזינו ליתן את השקים נשוא התביעה. כך שהשיקים ניתנו בכפייה ובעושק כנגד חוב הימורים בלתי חוקיים.   19.התשתית העובדתית המתוארת על ידי הנתבע, נתמכת בראיות לא מבוטלות: ראשית, מצורפת הודעה על הגשת תלונה במשטרה אשר הגיש בשנת 1999 בגין איומים אשר ספג לכאורה מצד אנשי הקזינו. שנית, צורף תצהירה של הגב' רבקה לוי, אשר הצהירה כי נכחה במקום בו התנהלו ההימורים הבלתי חוקיים, ואף הייתה עדה לרישומים אשר ניהלו בעלי הקזינו בגין חובות הנתבע. כן, צורף תצהירה של אשת הנתבע סימה כהן, אשר הצהירה אף היא על צבירת חובות ההימורים בקזינו, ואף על האיומים מצד בעלי הקזינו אשר בעקבותיהם נמסרו  השקים נשוא התביעה.- לאחר שעיינתי בתצהירי  הצדדים   ובעדויות הצדדים והעדים מטעמם אני קובעת כי הצ'קים נמסרו במסגרת עסקה בלתי חוקית - עסקת הימורים !אי חוקיות זו פוגמת בזכות הקניין בצ'קים נשוא פסק דין זה !. 20.בעקבות קביעה כי נפל פגם בזכות הקניין בשטרות, מוחלף נטל הראיה השטרי הרגיל, ועובר אל התובע שעליו להוכיח אחת משתיים: או כי השיקים סוחרו לו לפני נפילת הפגם, כנגד מתן ערך, שאז הוא מתגבר על הפגם לפי הלכת גויסקי; או כי השיקים סוחרו לו בתום-לב וכנגד תמורה, שאז הוא מתגבר על הפגם מכוח 'אחיזה-כשורה'.(-כפי שאפרט בהרחבה בהמשך). 21. לטענת התובע בתצהירו כי אינו מכיר את סיפור המקרה המתואר לעיל, שכן הוא צד שלישי אשר אליו סוחרו השקים "בגין תמורה חוקית". שלושת עדי ההגנה נחקרו בדיון ביום 30.10.2008: ראשונה העידה העדה רבקה לוי, אשר אישרה את האמור בתצהירה ללא כל הסתייגות, כך שגרסתה התקבלה במלואה.  שנייה העידה העדה סימה כהן, אשר אף היא אישרה את האמור בתצהירה באופן מלא, למעט סעיפים 16, 17 וסיפא סעיף 20 אשר נמחקו מחמת שמדובר בעדות מפי השמועה.  אחרון העיד הנתבע, אשר אף עדתו התקבלה במלואה.   22.הצ'קים נמסרו במסגרת עסקת הימורים בלתי חוקית מכל האמור, עולה כי הנתבע עמד בנטל להוכיח כי מדובר בשיקים אשר ניתנו בגין חוב הימורים. חוק העונשין, התשל"ז 1977- (להלן: "חוק העונשין") אוסר על קיום משחקי הימורים (סעיף  224 ואילך). החוק קובע, כי ארגון המשחקים, עריכתם או ההשתתפות בהם הם אסורים.   "הימור" מוגדר ככל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכייה תלויה בניחושו של דבר. אכן, קיימים חריגים לאיסור הפלילי, והם כאשר מתמלאים התנאים הבאים במצטבר: עריכת המשחק, ההגרלה או ההימור מכוונת לחוג אנשים מסוים; הם אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור; הם אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים. בענייננו אין כל טענה כאילו מתקיימים החריגים לאיסור הפלילי. קרי בענייננו לא נטען ולא הוכח כי מתקיים אחד החריגים האמורים לעיל, כך שמדובר בהימורים לא חוקיים. מאחר ועולה כי בתובענה זו אכן עסקינן בעסקה בלתי חוקית, יש לבחון מהי נפקותה של אי חוקיות זו לגבי השיקים.   סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), שכותרתו "חוזה פסול" קובע כי :   "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל."   נותר אפוא לבחון האם אי החוקיות מחלחלת אל העילה השטרית. כידוע התשובה לשאלה זו הנה חיובית, זאת לאור ס' 28(ב) לפקודה, שכותרתו " פגמים שבזכות קניין", הקובע:   "ביחוד זכות קנינו של מסחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם השיג את השטר, או את הקיבול, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין, או בתמורה אי-חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון, או בנסיבות העולות כדי רמאות" (הדגשה הוספה).    כך גם  נאמר ע"י ש' לרנר, בספרו "דיני שטרות", שם. בע' 330 - 331: "אי החוקיות שבעסקת היסוד מחלחלת, לאור האמור, גם לעילה השטרית."   ראו רע"א 2443/98 מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ תק-על 99(3), 425 ,עמ'  427 נקבע כי:   "...הזכות השטרית היא במהותה זכות חוזית... על זכות זו חלות איפוא שתי מערכות של דינים: דיני הסחרות הקבועים בפקודת השטרות ("דיני שטרות במובן המצומצמם") ודיני החוזים הקבועים בקודיפיקציה האזרחית ("דיני שטרות במובן הרחב"). כך למשל, הכשרות לחוב על פי צד לשטר נקבעת על פי דיני הכשרות הכלליים. דיני הטעות, ההטעיה, הכפיה והעושק הקבועים בחוק החוזים (חלק כללי), חלים גם לעניין חיוב שטרי; דיני הקיזוז והערבות, החלים לעניין חיוב חוזי, חלים גם לעניין חיוב שטרי...אך מעבר לכך: השטר אינו עומד בבדידותו. היחסים השיטריים פועלים במסגרת הנורמטיבית הכללית של המשפט. הדין הכללי, החל על התנהגותו של כל אדם, חל גם על התנהגותו של הזכאי או החייב על פי שטר. " לאור האמור לעיל עולה, כי העילה השיטרית נגועה באי חוקיות בגין  עסקת היסוד, הצ'קים נגועים בפגם בזכות הקניין ועל האוחז בהם להתגבר על פגם זה בכך שיצביע ויוכיח "שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר."   23. החלפת נטל הראיה לאוחז בשיקים עומדת החזקה לכאורה כי הוא אוחז כשורה ע"פ סעיף 29(ב) לפקודה .באופן רגיל על המושך לסתור חזקה זו. לא כך כאשר זכות הקניין בשיקים לוקה בפגם קנייני מסוג אלו המנויים בסעיף 29(ב), שהרי אז, נטל הראיה בדבר היות האוחז אוחז כשורה, או במקרה דנן ., "שלאחר אותה רמאות רופא הפגם - הוא על האוחז. וכלשון הסעיף: "29. (ב)       כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר."   24.  אם כן, נמצא כי כאשר דבק  פגם קנייני בשטר, עוברת חובת הראיה לאוחז ועליו להוכיח את כשרות אחיזתו ואת זכותו להיפרע מהמושך - זאת להבדיל מזכותו להיפרע ממי שמסר לו את השטר . במצב זה מורה פקודת השטרות על היפוך חובת הראיה, כאמור בסעיף 29(ב) לפקודה. מעמדו של אוחז כשורה יקום במענה להוראות שני תתי סעיף 28 (א) לפקודה:   28.   (א)      אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה: (1)    נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל; (2)    נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה. אעיר בהקשר זה כי התובע בתביעתו השטרית לא טען לזכות של "אוחז כשורה" אלא למעמד של "אוחז" בלבד. 25.מעמדו של התובע בצ'קים-האומנם התובע נתן ערך בעד השיקים? האם זכאי הוא להיפרע מהמושך - הנתבע שמסר אותם במסגרת עסקת הימורים?  בתצהירו של התובע בסעיף 2 הצהיר על דרך הסתם וללא כל אסמכתא , כך: "השקים בתיק זה נמסרו לי כנגד תמורה כספית שנתתי עבורם לצד שלישי..." 26.   בעדותו בדיון ביום 6.5.2009 שם. בעמוד 4, השיב לשאלת בית המשפט בדבר מהות העסקה בגינה סוחרו לידיו השקים, והשיב: "השיקים הם שיקים בסדרה, את כולם קיבלתי מדוד חקק. קיבלתי אותם פתוחים, הכוונה בלי שם, לא היה שם מוטב." בהמשך טען כי קיבל את הצ'קים לניכיון. ש: " הראה בבקשה מסמכים על העסקה." ת: "איני יכול למצוא מסמכים שלפני 10 שנים..." 27. במהלך הדיון התראתי בתובע כי לא עלה בידו להוכיח כי נתן תמורה בעד השיקים. על רקע זה ביקש התובע להגיש תצהיר משלים בעניין זה. ראו שם בעמוד 8 שורה 19. בהחלטתי במסגרת הדיון, ניתנה לתובע רשות להגשת תצהיר משלים אשר  בגידרו יראה מתן תמורה תמורת  השקים נשוא התביעה. 28.  חרף החלטתי כאמור לעיל, לא הגיש התובע תצהיר משלים לעניין התמורה בגין השיקים. - במובן זה לא הוכיח כי נתן תמורה תמורת צ'קים אלה! הימנעותו המפורשת בעניין זה משמשת לו לרועץ. ואין לראות בחלוף הזמן נימוק ראוי למי שבעצמו אחראי לחלוף הזמן כאמור ולהגשת הצ'קים לביצוע בסמוך מאוד למועד התיישנותם (בהתייחס לאלה אשר טרם התיישנו!). 29. כידוע, הדרישה למתן ערך גבוהה מדרישת התמורה הנדרשת ליצירת חיוב חוזי, שכן תמורה יכול ותהיה  "תמורה סמלית" ואילו  "ערך" הוא תמורה מבוצעת .על כן נבחנים שווי המשאבים המועברים לעומת שווי המשאבים המתקבלים, רק כך תחשב ל"עסקה בעד ערך", ראו לעניין זה ע"א 109/87 חוות מקורה בע"מ נ' עלי יונס חסן, פ"ד מז(5)1 שם. ע 22: "הדרישה למתן "ערך" מחמירה מן הדרישה למתן תמורה במובן החוזי המקובל. ראשית, ביחס למועד העברת המשאבים: על התמורה החוזית עונות הן "תמורה מבוצעת" והן "תמורה עתידית" (executory consideration), שהיא למעשה התמורה הטיפוסית בדיני החוזים. עמידה בדרישת ה"ערך",לעומת זאת, מחייבת מתן ערך בפועל, דהיינו: "תמורה מבוצעת". שנית, ביחס לשווי המשאבים המועברים: בהקשר החוזי אמנם בוחן בית המשפט את טיבם וסוגם של המשאבים המועברים, אך לא את שוויים; שווי התמורה החוזית איננו רלוואנטי. במסגרת דרישת ה"ערך", לעומת זאת, נבחן שווי המשאבים המועבר לעומת שווי המשאבים שהעביר הצד השני, ונדרש "ערך ממשי", להבדיל מ"תמורה סמלית"." 30. ויודגש ., התובע לא הציג  כל ראיה לקיומה של העסקה בגינה ניתנו השיקים נשוא התביעה. בנסיבות אלו אין לראות בתובע כ"אוחז בעד ערך". שכן כאמור, הדרישה למתן ערך עניינה תמורה מבוצעת, אותה יש להראות בפירוט ולא כטענה כללית. מסקנה עד כאן - טענת התובע כי נתן ערך תמורת הצ'קים לא הוכחה ! כפי העולה מתיאור הצ'קים דלעיל - הצ'קים  נמסרו לתובע ללא ציון של נפרע על ידי "חקק". ונרשמו על ידי התובע - לפקודת התובע או אשתו שהסבה אותם לפקודתו  כך שבחלק מהמקרים - כאשר קיבל אותם ללא שם נפרע השלים את שמו כנפרע ובחלק האחר רשם את שם אשתו כנפרעת וזו הסבה לו אותם-  בכל מקרה - לא נרשמו לפקודת מי שלשיטתו של התובע קיבל אותם מהנתבע וסיחר לו אותם. על פי פקודת השטרות סעיף 1 התובע "אוחז" בצ'קים -"אוחז" - מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או שטר-חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ"ז; במקרה דנן יחולו הוראות סעיף 30 לפקודת השטרות לאמור :   30. (א) משהועבר שטר מאדם לאדם בדרך העושה את הנעבר לאוחז השטר - השטר מסוחר. (ב) שטר בר-פרעון למוכ"ז - סיחורו במסירה. (ג) שטר בר-פרעון לפקודה - סיחורו בהיסב של האוחז שהוגמר במסירה. .............. (ד)  האוחז שטר לפקודתו שהעביר את השטר בעד ערך בלא היסב,   העברתו נותנת לנעבר אותה זכות קנין בשטר שהיתה לו למעביר. ובנוסף על כך רוכש הנעבר את הזכות לקבל את היסבו של    המעביר". לענייננו ., "חקק" שהעביר השיקים לתובע - לגרסתו ., יכול היה להעביר רק את אותה זכות קניין שהייתה לו בצ'קים. כאמור ., אמור הוא להעביר הצ'קים בעד ערך - וכאמור ., לא נוכחתי שכך עשה במקרה דנן ואם נגועה הייתה בפגם אי חוקית , עושק , כפייה - העביר את   זכותו הנגועה לתובע!. במובן זה לא תעמודנה לזכות התובע גם חזקות סעיף 20 לפקודת השטרות לאמור :                          "(ג)  שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר."        במקרה דנן משקיבלתי את גירסת הנתבע כי מסר הצ'קים לחקק  מתוך עושק וכפייה ואיומים , על התובע דנן להוכיח כי נמסרו לו מסירה כשרה - אלא שבכך כשל כאמור שכן לא טרח להמציא כל ראייה לתמיכה בגרסתו. ועוד אנמק לעניין מעמדו של התובע  : משקיבל התובע את הצ'קים מחקק אשר ידע כי הוא מנהל הימורים - חזקה עליו כי ידע שהצ'קים הם צ'קים שנמסרו לפירעון חובות הימורים - תמורה בלתי חוקית - נגועים באי חוקית - חזקה וידיעה שפוגמת בתום ליבו - תנאי בלעדיו אין לתחולת חזקת אחיזה כשורה על פי סעיף 28 לפקודת השטרות לאמור :                              " 28.    (א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:                     (1)     נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;                    (2)      נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה." בעניינו של התובע משקיבלתי את טענת הנתבע כי מסר הצ'קים במסגרת עסקה בלתי חוקית - הימורים הרי שתחול הוראת סעיף29  (ב) לפקודה שצוטט לעיל. בנסיבות דנן משהוחלפה חובת הראיה והתובע לא השכיל ולא הצליח להראות כי לאחר אותה אי חוקיות  נתן בתום לב ערך תמורת השטר - הרי שאוחז כשורה אינו!.  אשר לחזקת אחיזה בעד ערך - גם חזקה זו על פי סעיף 29    לפקודה היא "חזקה לכאורה " הניתנת לסתירה. 29".     (א)  כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך" במשמע., שמאחר ובמקרה דנן קיבל הצ'קים בסיחור במסירה - הרי שרכש בצ'קים את זכותו של חקק ולא יותר  , וגם אם פגומה היא זכותו של המסחר "חקק". במשמע., שהתובע זכאי לכל היותר לזכויות שיכולות היו לעמוד ל"חקק" להיפרע מהנתבע אם בכלל!. וכבר ניפסק בעניין זה מקדמת דנא : לפי סעיף 29 (ב ) לפקודת השטרות׳ עומדת לו למערער החזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה. אך משנקבע פגם בזכות הקנין של הלביץ ממנו נטל המערער את השטרות , לא היה מצבו של המערער טוב ממצבו של הלביץ אלא אם כן עלה בידו להוכיח שלאחר מכן״ניתן בתום־לב ערך בעד השטר״ ראו ע״א 249/ 5 יוסף הברמן נגד מרדכי ליפמן׳ ואח׳ פדי יג 1791!. וכן ראו רעא 98 / 2443 מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ נג (4) 804, עמוד 811 : "בהיעדר כל טענת הגנה, די באחיזה בשטר כדי להעניק לאוחז זכות על-פיו (ראה סעיף 37(1) לפקודה. אם העושה והערבים מעלים טענת הגנה, יש לבחון אותה לגופה. כאן עשוי להיכנס תום- לבו (הסובייקטיבי) של האוחז לתמונה. כך, למשל, אם העושה או הערבים מעלים טענות הגנה "יחסיות" (כגון, הטעיה וכישלון תמורה), יוכל האוחז להתגבר עליהן אם יבסס את מעמדו כאוחז כשורה ראו סעיף 37. 2) לפקודה . לשם כך עליו להיות "צד רחוק" לעושה ולערבים (ראו רע"א 6250/98.... לשם כך עליו להיות "צד רחוק" לעושה ולערבים כמו כן, עליו ליטול את השטר בתום-לב סובייקטיבי" (הדגשה שלי - כ.ל.) מכל האמור לעיל, הריני לקבוע כי התובע אינו אוחז כשורה בשיקים נשוא התביעה, ולא כל שכן אינו אוחז בהם בעד ערך!. לכל היותר אוחז הוא בצ'קים שדבק בהם פגם בזכות הקניין , אלא שאחיזה זו אינה מקנה לו זכות להיפרע מהם מהמושך - הנתבע דנן! לאור היפוך נטל הראיה, דוחה התביעה ביחס לשקים אשר מקורם בהימורים בישראל.זאת בהתייחס לצ'קים מספר 2-10 (גם בהתעלמות מהתיישנות צ'קים 1-4) בגין אי חוקיות עסקת היסוד ובנסיבות בהן לא ריפא התובע,- צד רחוק שאינו אוחז כשורה את הפגם בזכות הקניין אשר דבק בצ'קים !. אשר לשיק שנמסר בבולגריה, שיק זה ניתן אף הוא במסגרת עסקיו של התובע עם צדדים שלישיים - בעלי הקזינו בישראל. שיק זה, אם כן, ובהתאם לעדותו של התובע בדיון ביום 6.5.2009- שם בעמוד 4, נמסר לידיו לשם גבייתו כשיק אשר מקורו בהימורים. צ'ק זה התיישן כאמור . אומנם ,.אין עסקת היסוד בהתייחס לצ'ק זה נגועה באי חוקיות ,זאת לנוכח היעדר זיקה הטריטוריאלית, אלא ששיק זה נגוע בחוסר תום לב מצד התובע, היות שניתן לגבייה כחלק מקבוצת שקים אשר מקורם בהימורים. לא זאת אף זאת, גם התובע החריג את בעלותו על שיק זה, שכן לטענתו שיק זה שיך בחלקו לחברת "דור חן". בנסיבות אלו אין בידי התובע כל זכות לתבוע ע"פ השיק במלואו , ראו עדותו בדיון ביום 6.5.2009  בעמוד 4 שורה 20. 31. אשר לתחולת החוק להסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג-1993, לטענת התובע - בנסיבות בהן התובע והנתבע - צדדים זרים לעסקת היסוד , אין להחיל את אחיזתו בצ'קים נשוא פסק דין זה את הוראות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות!. בעניין זה אישר התובע כי הוא "מלווה" על פי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות .בבחינת מלווה" - מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א- 1981;" בעניין זה מורה סעיף 11 לחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות בזו הלשון: .                       "נפתח נגד הלווה הליך בבית משפט או בהוצאה לפועל לביצוע שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה, יהיו זכויות האוחז בשטר כפופות להוראות חוק זה כאילו היה המלווה, אלא אם כן הוכיח האוחז בשטר כי הוא אוחז בו בתום לב ובעד תמורה, וכי הוא לא ידע שמקור השטר בחוזה הלוואה כאמור." השאלה אם כך היא האם יש לראות בנתבע בגדר "לווה" - שלווה כספים  מהצד הסמוך לו לעסקת היסוד.     שהרי אז יחול סעיף 11 לאמור "יהיו זכות האוחז בשטר כפופות להוראות חוק זה כאילו היה המלווה". - במשמע., החוק מחיל את הוראותיו גם על אוחז בשטר שלא הלווה ישירות ללווה זאת להוציא מקרים בהם הוכיח האוחז - התובע לענייננו כי הוא "אוחז בו בתום לב ובעד תמורה וכי לא ידע שמקור השטר בחוזה הלוואה חוץ בנקאית". בעניין עסקת היסוד בין הנתבע למי שלו מסר את הצ'קים העיד הנתבע : "חילקתי את השיקים לשתי קבוצות, מי שהקצה לי את האשראי היה אותו גורם .....אחר ההימור בספינה הראשונה נתתי קבוצה אחת של שיקים ולפני ההימור בספינה השנייה אמרו לי :תן את השיקם מראש זו הקבוצה השנייה".- במשמע - ששתי קבוצות הצ'קים נמסרו לפירעון חוב שהוא תוצאה של הלוואה לשם הימורים!.       - ע' 10 לפרטיכל שורות 4-10!    מדברים אלה שלא נסתרו עולה עסקת הלוואה מובהקת - במסגרת עסקה בלתי חוקית - עסקת הימורים!      ואשר לתובע - והתמורה שנתן אם נתן? -במקרה דנן ., זולת טענה סתמית על פיה נתן התובע תמורה תמורת הצ'קים - לא הצביע התובע על זכותו בדין להיפרע מצ'קים אלה ., לא כל שכן לעניין תום ליבו- שכן בפירוש אישר כי ידע מה מקור עיסוקו של חקק- ממנו קיבל הצ'קים לטענתו. סוף דבר  התביעה השטרית בגין שיקים 1-4 התיישנה ולפיכך נדחית! עסקת היסוד במסגרתה נמסרו השיקים הינה עסקה בלתי  חוקית ועל כן בטלה. בשל מהות עסקת היסוד, דבק פגם בזכות הקניין בצ'קים. התובע לא רפא את הפגם באמצעות אחיזה כשורה, או אחיזה בתום לב ובעד ערך. ולחלופין גם אם תתקבל טענת התובע ,  הגם שלא הוכחה כי נתן ערך תמורת הצ'קים - הרי שקיבל אותם כשיקים נגועים בפגם בזכות הקניין. פגם של אי חוקיות שאינו מקנה למעביר - חקק - את הזכות להיפרע מהם , והתובע, אשר רכש לכל היותר את זכותו של חקק - גם הוא אינו רשאי להיפרע מהמושך בגינם ועל כן דין תביעתו להידחות. משהגעתי לידי מסקנה לפיה עסקת היסוד נגועה באי חוקיות, אתייחס לתוצאתה של עסקה כזו:  מלשונו של ס' 30 לחוק החוזים עולה כי דינה של עסקה בלתי חוקית הנו בטלות מיידית, אשר מכוח ס' 31 לחוק החוזים גוררת אחריה השבה הדדית של כל הדברים שהוחלפו בין הצדדים.   לכאורה, יישומם של כללים אלה יחייב את התובע להשיב לידי הנתבע את השיקים ובמקביל יחייב את הנתבע להשיב את שקיבל בעבור השקים, קרי, את כספי ההימורים.  תוצאה זו מתחייבת גם מן העובדה שלכאורה, לנוכח בטלותה של עסקת היסוד, חייב הנתבע להחזיר את כספי ההימורים, במסגרת חובת ההשבה לפי ס' 21 לחוק החוזים. הואיל והיקף כספי ההימורים אשר הוחלפו בין הנתבע לבין צדדים שלישים, -בעלי הקזינו, לא הובאו בפני, כך לא הובא ערכם של כספי ההימורים ולא סוג הערך שניתן,  ובנוסף - המעורבים בעסקת ההימורים - לא צורפו כצדדים לעיסקאות היסוד הרי שסעד ההשבה - משולל כל רלבנטיות כלפי התובע.   התוצאה היא שדוחה התביעה השטרית! . התובע יישא בהוצאות הנתבע בגין התביעה דנן, ואף בגין ההתנגדות, אשר נוכח הסכמת הצדדים לא נפסקו הוצאות בגינה כך שסוגיית ההוצאות נדחתה לתום ההליך, (ראו הדיון ביום 8.2.2007).  מחייבת את  התובע בהוצאות הנתבע בסכום שהוצאו בפועל וכן בשכר טרחת עורך דינו של הנתבע בסך 15,000 ₪ בצרוף מע"מ. ב  תיק ההוצל"פ 01-40758-06-7 שנפתח לביצוע השיקים ייסגר ! המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים    ניתן היום, כ"ב אדר תש"ע, 08 מרץ 2010, בהעדר הצדדים. שטרהלוואה חוץ בנקאיתביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטרבנקהלוואה