החלטה זוהי עתירת אסיר המופנית כנגד החלטת נציב שרות בתי הסוהר להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השרות וריצוי יתרת עונש המאסר של העותר במתקן כליאה. למען הסדר יצוין כי על העותר היה לרצות, על פי האמור בתגובת שב"ס, 24 ימי מאסר. העותר נעצר והוא מוחזק במעצר מזה כ- 10 ימים, כאשר בפועל הוא כבר מרצה תקופת מאסר על חשבון יתרת הימים שנותר לו לרצות. העותר טוען כי מעצרו וכליאתו היו שלא כדין, ובהתאם יש להורות על שחרורו ולאפשר לו לרצות את יתרת מאסרו בעבודות שרות. העובדות הרלוונטיות לענין החלטת בית המשפט הן כדלקמן: על העותר נגזר לרצות עונש של 4 חודשי מאסר והותר לו לרצותם בעבודות שרות. העותר נעדר מעבודתו וזומן לשימוע שנערך בתאריך 16/6/03. במועד זה התייצב העותר לשימוע וטען כי נעדר מעבודתו בשל בעיית בריאות והמציא אישורי מחלקה חלקיים. בסיומו של השימוע ניתנה לו הזדמנות להשלים את ריצוי עונשו בעבודות שרות והוא הוצב להמשך ביצוע העונש במועצה המקומית כרכור. העותר לא התייצב להמשך ריצוי עונשו כפי שנקבע ולא מסר כל הודעה לממונה על עבודות שרות. העותר זומן לשימוע נוסף, אשר נקבע לתאריך 20/10/03 והזימון נשלח אליו בדואר רשום. לשימוע זה לא התייצב העותר כלל ובנסיבות אלו ניתנה החלטה להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השרות וריצוי העונש במאסר במתקן כליאה. בהמשך, נעצר העותר ונכלא ופנה לבית המשפט בעתירה זו. מעיון במסמכים שהוצגו לעיון בית המשפט עולה, כי הזימון לשימוע התקבל אצל העותר בדואר רשום לכל המוקדם ביום 20/10/03, דהיינו ביום עריכת השימוע עצמו, וככל הנראה אף במועד מאוחר מזה (יצוין לענין זה כי האישור על מסירת הדואר הרשום אינו ברור, ואולם ניתן ללמוד כי המכתב הרשום ובו הזימון לשימוע נמסר לעותר לא לפני 20/10/03). בנסיבות אלו, העדר התייצבותו לשימוע אינו יכול להזקף לחובתו. אמנם, מעת שקיבל את המכתב, וגם באיחור, היה עליו ליצור קשר עם הממונה על עבודות שרות ולבקש מיוזמתו כי יקבע מועד חדש לשימוע, והוא לא עשה כן, ואולם אין בכך כדי להכשיר את הפגם שנפל בהחלטת שב"ס להורות על הפקעת עבודות השרות בלא קיום של שימוע ומתן הזדמנות לעותר לטעון טענותיו שם. הזכות לשימוע היא זכות בסיסית והכלל הוא כי רשות מנהלית לא תפגע באדם, אלא אם כן ניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו בפניה. הכלל הוא כי שיוע יערך לפני קבלת החלטה הפוגעת בזכויותיו של אדם. קורה לעיתים כי שימוע לא התקיים עקב שגגה או תקלה, במקרים אלו על הרשות לקבוע מועד נוסף לשימוע ולשקול עניינו של עותר מלכתחילה, הכל תוך מתן הזדמנות לאפשר לאזרח הפונה לשטוח טענותיו בפני הרשות המנהלית ועל הרשות לנהוג בהגינות ובפתיחות ולשקול את כל השיקולים העניניים מבלי להיות מחוייבת להחלטה קודמת. ראה: בג"צ 3379/03, אביבה מוסטקי ואח' נ. פרקליטות המדינה, תק-על 2004(1) 2709, 2723 ; בג"צ 2911/94, באקי נ. מנכ"ל משרד הפנים, פ"ד מח(5) 291, 305 ; בג"צ 654/78, גינגולד נ. בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לה(2) 649. במקרה זה שבפני היה מודע שב"ס לחובה לקיים שימוע ואף זימן את העותר לשימוע ב- 20/10/03. ההחלטה להפקיע את עבודות השרות מבלי לקיים את השימוע, וזאת מאחר והעותר לא התייצב, היתה מוטעית וזאת מהטעם שהזימון לשימוע נמסר לו באיחור. בנסיבות אלו, היתה חובה על שב"ס לקבוע מועד נוסף לשימוע ולזמן את העותר באופן בו יקבל את הזימון לידיו זמן סביר לפני מועד השימוע, וזאת כדי לאפשר לו להערך לשימוע ולהתייצב במועד. בנסיבות אלו ומשהתקבלה החלטה בלא קיום שימוע, הרי זו החלטה שיש בה פגיעה בזכות הטיעון ובנסיבות אלו ראוי לבטלה, וזאת כדי לאפשר קיומו של שימוע, כנדרש, באופן בו יוכל העותר להשמיע את טענותיו. מובן כי בכל האמור לעיל אין בית המשפט קובע כל עמדה לגופו של ענין. חזקה על עורך השימוע שישמע את טענותיו של העותר ויביאן בחשבון במסגרת מכלול שיקוליו, ובענין זה רשאי יהיה להביא בחשבון גם את התנהגותו של העותר והעובדה שלא פנה וביקש מיוזמתו לקיים שימוע לאחר שקיבל לידיו את הזימון באיחור. ואולם, כל הנתונים הנ"ל ראוי להם שישקלו על-ידי עורך השימוע ואין מקום לשלול את זכותו של העותר ולחרוץ את דינו בטרם ניתנה לו ההזדמנות להשמיע טענותיו כנדרש. אשר על כן ובסיכומו של דבר אני מורה כדלקמן: א. אני מורה לשחרר את העותר ממאסר עוד היום ולאלתר. ב. אני מורה לנציב שרות בתי הסוהר לזמן את העותר לשימוע. מועד השימוע יהיה בתוך 45 יום מהיום. ג. הזימון לשימוע ישלח אל העותר לפי כתובתו, וכן אל בא-כוחו, עו"ד ריאד אבו פול, שכתובתו: בקע אל גרביה 30110. פקס: 6384856-04. ד. באחריות ב"כ העותר לפנות מיוזמתו, במקביל, לשרות בתי הסוהר, כדי לתאם את מועד השימוע. ה. כאמור, בית המשפט אינו קובע כל עמדה לגופו של ענין. יחד עם זאת יודגש, כי בכל החלטה שתתקבל יש להביא בחשבון כי העותר נעצר וריצה עונש של מאסר החל מיום 9/1/05 ועד היום, 17/1/05. מובן כי את התקופה הנ"ל, של 9 ימי מאסר, יש לנכות מיתרת ימי המאסר שעל העותר לרצות, בין אם בדרך של עבודות שרות ובין אם במאסר במתקן כליאה, הכל כפי שיקבע עורך השימוע ובכפוף לזכותו של העותר לפנות בעתירה חדשה, אם ההחלטה שתתקבל לאחר השימוע לא תתאם את ציפויותיו. למזכירות - יש להעביר החלטה זו בדחיפות, בפקס, לב"כ הצדדים וכן לשב"ס, וזאת כדי שהעותר ישוחרר ממאסרו לאלתר, ועוד היום. משפט פליליעבודות שירות