השופטת רונית רוזנפלד פתח דבר 1. בבית הדין האזורי בתל אביב מתבררת תביעתה של המשיבה 1, הגב' זהבה חן (להלן- העובדת), כנגד המערערת, עיריית רמלה, שהיא מעסיקתה, וכנגד המשיב הפורמאלי שהוא חבר מועצת עיריית רמלה, ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובניה בעירייה. לטענת העירייה, דין תביעתה של העובדת כנגד העירייה, על כלל רכיביה, להידחות. עם זאת, למקרה שבית הדין יחייבה בתשלום כלשהו על פי התביעה, מבקשת העירייה להגיש הודעת צד ג' כנגד מי שהיה מהנדס העיר אצלה, שהיה הממונה הישיר על העובדת במועדים הרלוונטיים לתביעתה (להלן- צד ג' או המהנדס). בית הדין האזורי (השופטת נטע רות ונציגי הציבור גב' חנה קפלניקוב ומר גיורא בשור; בש"א 8364/09 בתיק עיקרי 7612/07), דחה את בקשת העירייה להגיש הודעת צד ג' כנגד המהנדס. על דחיית בקשת העירייה להגיש הודעת צד ג' כאמור סב הערעור שלפנינו. ההליך בבית הדין האזורי 2. העובדת, שהיא מנהלת לשכת מהנדס העיר בעיריית רמלה, פורשת בכתב התביעה טענות רבות וקשות כנגד העירייה מעסיקתה. בשים לב לכך, שעניינו של הערעור בדחיית בקשתה של העירייה להגיש הודעת צד ג', נעמוד בקצרה אך על אותם חלקים בתביעה שהם רלוונטיים להליך דנן. בתביעתה, מבקשת העובדת לחייב את העירייה בתשלום עבור עבודה שעבדה בשעות נוספות על פי דרישת הממונים עליה, ועבורן לא קיבלה כל תשלום. בנוסף טוענת העובדת, להיותה זכאית לתשלום תוספת כוננות, בגין שעות כוננות שביצעה בפועל, וכן לתשלומים עבור אחזקת רכב ותוספת תפקיד בגין מילוי מקום זמני. העובדת מוסיפה וטוענת בכתב התביעה, כי המשיב הפורמאלי הטריד אותה מינית, וכי העירייה לא טיפלה ביעילות במקרים של ההטרדה המינית, על אף שידעה אודותיהם. על כך היא תובעת מן העירייה פיצוי כספי. 3. בכתב ההגנה טוענת העירייה, כי "גם אם תתקבל טענת התובעת, המוכחשת, כי עבודות שבצעה ואשר בגינן דורשת בתביעה זו סעדים כספיים, אושרו לביצוע על ידי הממונה עליה, הרי אישורו של מהנדס העיר נעשה בחריגה מסמכות בניגוד לדין ולנהלים מחייבים ומפורסמים בעירייה. יוכח כי חריגה מסמכות זו אותה ביקר מבקר העירייה נבעו מהרומן בין השניים וממערכת היחסים המיוחדת ביניהם". על כן טוענת העירייה, כי "בנסיבות אלה מוגשת בד בבד לכתב הגנה זה הודעת צד ג' כנגד מהנדס העיר בגין חריגות מסמכות אם וככל שניתנו אישורים כאמור". ואומנם, בגוף ההודעה שמבקשת העירייה להגיש בעניין זה כנגד מהנדס העיר נטען, כי "אם וככל שימצא כי המודיעה חבה בתשלום כלשהו לתובעת, הרי חבות זו הינה פועל יוצא של חריגה מסמכות וללא הרשאה מצידו של הצד השלישי הממונה הישיר על התובעת ובן זוגה". טענות העירייה בקשר לאישורים שניתנו לעובדת, שככל שניתנו, ניתנו בחוסר סמכות, נוגעות לתביעות לגמול שעות נוספות, תוספת כוננות, הפרשים בגין אחזקת רכב ותוספת תפקיד. 4. בהתייחס לטענות העובדת כנגד העירייה בדבר ההטרדה המינית והעדר טיפול ראוי מצד העירייה בקשר להטרדה המינית, טוענת העירייה בכתב ההגנה, כי על ההטרדה הנטענת מצד המשיב 2 שאינו עובד שלה, נודע לה אך עם הגשת התביעה, וכי מיד כשנודע לה על כך החלה לטפל בתלונה. לטענת העירייה, העובדת אינה משתפת פעולה בבירור הנערך בתלונה על ידי עובדת העירייה, שהיא "הממונה", המטפלת בנושאי מניעת הטרדה מינית בעירייה, על פי החוק למניעת הטרדה מינית. בהודעת צד ג', אותה היא מבקשת להגיש, טוענת העירייה, כי מגרסתה של העובדת עולה, כי היא גילתה את אוזנו של צד ג' אודות ההטרדות המיניות לכאורה, וכי הצד השלישי אף היה עד לחלקן. לטענת העירייה, הצד השלישי "לא גילה לממונים עליו ו/או לממונה על החוק למניעת הטרדה מינית דבר או חצי דבר אודות טענות התובעת... בנסיבות אלה הצד השלישי הפר כלפי המודיעה את חובות תום הלב וההגינות המוגברות... הוראות דין, הסכם העבודה, הנחיות המודיעה ו/או התחייבויות הצד השלישי כלפי המודיעה בהתאם לכל דין ו/או הסכם". 5. בבקשתה מבית הדין האזורי להגשת הודעת צד ג' טוענת העירייה, כי קמה לה הזכות לפיצוי או שיפוי או השתתפות בגין כל תשלום ו/או נזק שיפסק נגדה בגין תביעת העובדת. לטענתה, ברי כי קיימת לבית הדין סמכות עניינית לדון בהודעה, ואין חולק כי בנסיבות העניין נדרשת "קשירת הצד השלישי להתדיינות", כך שהעירייה לא תצטרך להתדיין עימו מחדש. עוד נטען, כי נכון וראוי כי השאלות הרבות המשותפות בין הצדדים תוכרענה במסגרת אחת. החלטת בית הדין האזורי 6. בהסתמכו על ההלכה הפסוקה, מציין בית הדין האזורי, כי בבואו להכריע בבקשה להגשת הודעת צד ג' "עליו ליתן דעתו לשאלת הסמכות וכן לשאלה האם יש בהגשת ההודעה כדי להביא לפישוט הדיון, להקלתו ולעשות משפט צדק". בית הדין סבור, כי ההודעה שמבקשת העירייה להגיש מבוססת, בין היתר, על טענות שעניינן "היחסים המיוחדים" שבין העובדת לבין הצד השלישי, וכן על טענות בדבר הפרת הסכם העבודה שבין הצד השלישי לבין העירייה. לפי קביעת בית הדין "הכרעה בטענות אלה, המצויות בלב ההודעה לצד השלישי, חורגת ואף איננה נדרשת לצורך ההכרעה בתביעה שבין המשיבה למבקשת והסטת הדיון לעבר טענות אלה, על כל המשמעויות הנלוות להן, תסיט את הדיון למחוזות רחוקים, תביא לסרבולו ולהארכתו, זאת שעה שמדובר בהליך שהחל להתברר בחודש יולי 2007 שמן הראוי לקדמו". בית הדין הוסיף וציין, כי צד ג' הגיש כנגד העירייה תביעה עצמאית בחודש דצמבר 2009 "ומשכך, ככל שיש למבקשת טענות כלפיו, תוכל להעלותן במסגרת הליכים אלה ולאחר מכן, ואם יהיה צורך בכך וככל שתימצא צודקת בטענותיה, לעתור למתן פסק דין כספי ככל שתתקבלנה טענותיה". משהגיע למסקנה, כי הגשתה של הודעת צד ג' תביא לסרבול הדיון ולהארכתו, והגשת ההודעה אף איננה נדרשת משיקולי צדק הנוגעים לשני הצדדים, דחה בית הדין את בקשת העירייה. על כך כאמור הוגש הערעור שלפנינו. הערעור 7. במסגרת הערעור חוזרת העירייה על טענותיה שבבקשה. לטענתה, לא יהיה בקבלת הבקשה כדי להאריך את הדיון ולסרבלו, ולא ניתן לברר את טענותיה כנגד צד ג' במסגרת ההליך המשפטי שהוא הגיש נגדה. לטענתה, ככל שבית הדין האזורי ימצא ממש בטענות העובדת עליהן היא חולקת, היא תאחר את המועד בהגשת תביעה ישירה כנגד צד ג' מן הטעם שהתיישנה. העובדת תומכת בהחלטת בית הדן האזורי מושא הערעור, ומדגישה, כי שיקולי העירייה הם שיקולים זרים, וכל מטרתו של ההליך דנן, שהינו חלק מסדרת הליכים מיותרים בהם נקטה העירייה בקשר לתביעה שהגישה העובדת נגדה, הינה להתישה ולגרום לה להתפטר מן העבודה. ההכרעה כללי 8. בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 לא נמצא הסדר מקביל לזה שבתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 לעניין הגשת צד ג'. האפשרות לדון בהליכים על פי הודעת צד ג' נתונה לבית הדין לעבודה מכוח הוראתו של סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט- 1969, לפיו "בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק". בקשר לאימוצו של הליך הודעת צד ג' בבית הדין על פי הוראת סעיף 33 לחוק, ושיקול הדעת שיפעיל בית הדין במסגרת הליך המתנהל בפניו, נקבע כי על בית הדין ליתן דעתו ראשית לתחומה של סמכותו העניינית, דהיינו, אם עילת השיפוי כנטען בהודעה מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית הדין [ע"ע 1229/01 מכבי שירותי בריאות - וקסלר ואח' פד"ע לז', 241 להלן- עניין מכבי שירותי בריאות, ע"ע 790/05 ד"ר ויקי רבנו (צוכמן) - Tissera Inc. (9.10.07)]. כמו כן נקבע, כי בית הדין יאמץ את ההסדר בדבר הגשת הודעת צד ג' מתקנות סדר הדין האזרחי "אם ראה לעשות כן לצורך פישוט הדיון ועשיית משפט צדק" [בר"ע 206/07 קדם הדרכות (2002) בע"מ- יואל שי (7.6.07), ע"ע 617/07 מדינת ישראל משרד החינוך- אילנה ליטבק ואח' (23.10.08), וההפניות שם]. 9. אין לנו צורך להיזקק במסגרת הערעור לתנאי הסף, בדבר קיומה של סמכות עניינית לבית הדין לדון בהודעת צד ג' שמבקשת העירייה להגיש כנגד המהנדס, וזאת בהעדר מחלוקת בדבר קיומה של סמכות כזו לבית הדין. נשאלת השאלה, אם נכון הפעיל בית הדין את שיקול דעתו בדחותו את הבקשה, לאחר שבחן אותה באספקלריה של "פישוט הדיון ועשיית משפט צדק". לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובכלל החומר שבתיק, מקובלת עלינו החלטתו של בית הדין האזורי, כי בנסיבות העניין אין להיעתר למבוקש, ומשכך, דינו של הערעור להידחות. כל זאת מן הטעמים עליהם נעמוד להלן. 10. נקדים ונאמר, כי בבואנו לבחון את שיקול הדעת שהפעיל בית הדין בהחלטתו, עלינו לתת את הדעת לעולה מן החומר שבתיק, לפיו העירייה נתונה בסכסוך קשה לא רק עם העובדת, כי אם גם עם מהנדס העיר. אך ברור הוא, כי קבלת הבקשה להגשת הודעת צד ג', כך שמהנדס העיר יהפוך לצד, בהליך המתנהל בבית הדין בתביעותיה של העובדת כנגד מעסיקתה, ודאי לא תפשט ולא תייעל את ההליך. מן הסתם, בירור הודעת צד ג' ככל שתוגש כנגד המהנדס, תוסיף לבירור הענייני שצריך להתנהל בתביעותיה של העובדת, היבטים שכלל וכלל אינם ממין העניין. ויוטעם - בית הדין האזורי כבר נחשף לחריפות הסכסוך של העירייה, בין עם העובדת ובין עם המהנדס, כמו גם להשלכות האפשריות של היקפו, על בירור ענייני ויעיל של תביעת העובדת, והדברים באים לידי ביטוי בהחלטתו. מכאן ההקפדה היתרה שבה עלינו להקפיד במסגרת הערעור שלפנינו בבחינת הבקשה להגשת הודעת צד ג', האם אומנם יש להיעתר לה מטעמים של ייעול הדיון, לרבות חסכון בהתדיינויות נוספות, ועשיית צדק. התביעות הכספיות -גמול שעות נוספות, תוספת כוננות, אחזקת רכב ותוספת תפקיד 11. ככל שמדובר בתביעותיה הכספיות של העובדת לגמול שעות נוספות, תוספת כוננות, הפרשים בגין הוצאות אחזקת רכב ותוספת תפקיד (להלן- "התביעות הכספיות"), טענת העירייה היא, כי אין העובדת זכאית לאיזה מן התשלומים, וזאת מסיבות רבות ומגוונות. בין השאר, לפי העולה מטענות העירייה, ככל שהתביעה נסמכת על אישורי מהנדס העיר, וככל שאישורים אכן ניתנו על ידו, ובית הדין יפסוק בתביעות הכספיות על יסוד האישורים הללו, הרי שהם ניתנו על ידי מהנדס העיר בחריגה מסמכות. מכאן בקשתה של העירייה במסגרת הודעת צד ג', לחייב את צד ג' בכל תשלום בו תחויב. הנה כי כן, טענת העירייה בקשר לבקשתה להגשת הודעת צד ג', נסמכת על חיובים בהם תחויב, על סמך תשתית עובדתית, לפיה מהנדס העיר, שאין לו סמכות לאשר איזה מן התשלומים הנתבעים, אישר לעובדת, בחריגה מסמכות, תשלומים שונים כמפורט בתביעתה. בשים לב לכלל נסיבות העניין, ספק רב בעינינו, אם על סמך תשתית עובדתית זו, עליה נסמכת העירייה, ניתן על פי הוראות הדין וההלכה הפסוקה, לפסוק לעובדת תשלומים על פי תביעתה. קיומו של ספק שכזה בדבר סיכויי התביעה של העובדת, ככל שהיא נסמכת על התשתית העובדתית כמתואר על ידי העירייה, שאליו מתווספת הזהירות וההקפדה היתרה, המתחייבים בנסיבות העניין בבחינת השאלות שבערעור, מביאים אותנו לכלל מסקנה, כי אין להתערב בהחלטת בית הדין האזורי שלא לאפשר לעירייה להגיש הודעת צד ג', בקשר ל"תביעות הכספיות". למען הסר ספק נבהיר כי אין לפרש את האמור לעיל כהבעת עמדה בדבר סיכויי תביעת העובדת לגופה, כי אם אך בנוגע לתשתית העובדתית עליה מבססת העירייה את הודעת צד ג' אותה היא מבקשת להגיש. 12. למעלה מן הדרוש נציין, כי אנו מתקשים למצוא ממש בטענת העירייה בדבר קושי שיהיה לה להגיש תביעה נפרדת כנגד צד ג', למקרה שתחויב על פי תביעת העובדת בתביעות הכספיות. מבלי להיכנס לשאלה בדבר הסיכוי לחיוב העירייה על סמך התשתית העובדתית עליה היא נסמכת בטענותיה, הרי שלא ברור מדוע לא תוכל להיפרע מצד ג' בהליך נפרד. מחד, יש קושי לקבל טענה של העירייה בדבר טענת התיישנות העלולה לסכל תביעה נפרדת, ככל שתוגש על ידה בבוא העת כנגד צד ג'. זאת שעה שהעירייה טוענת, כי אינה יודעת אם אומנם ניתנו על ידי המהנדס אישורים כנטען על ידי העובדת, ועובדה זו אמורה להתברר בהליך הנוכחי. מאידך, אם ידוע לעירייה אודות מתן אישורים על ידי המהנדס, ממילא אין מניעה, כי טענות העירייה כנגד המהנדס בקשר למתן האישורים יתבררו בהליך הנפרד המתנהל כבר עתה בינה לבינו. טיפול העירייה בהטרדה המינית הנטענת 13. במסגרת הודעת צד ג', אותה מבקשת העירייה להגיש, היא טוענת להיותה זכאית לשיפוי מצד ג' על כל חיוב בו תחויב על פי תביעת העובדת, עקב אי מילוי חובתה על פי הדין, כמעסיקה, למניעת הטרדות מיניות ולטיפול בהן. גם כאן פורשת העירייה טענות רבות להגנתה, ובהן הטענה, כי עד למועד הגשת התביעה כלל לא ידעה אודות ההטרדה הנטענת, ומיד כשנודע לה על כך, החלה לטפל בעניין, באמצעות "הממונה" אצלה, לפי החוק למניעת הטרדה מינית. לטענתה, העובדת אינה משתפת פעולה בבדיקת הממונה. לפי טענת העירייה, מטענות העובדת עולה, כי צד ג' ידע אודות ההטרדה הנטענת. ככל שעל סמך ידיעה זו ימצא אותה בית הדין חייבת בפיצוי העובדת, היא מבקשת שיפוי מצד ג' על כל סכום בו תחויב. וזאת נוכח הפרת חובותיו כלפיה, כעובד. 14. בקשר לכך נציין, כי מכתב התביעה לא עולה, לפחות לא באופן ברור, כי העובדת מייחסת לעירייה ידיעה אודות מעשי ההטרדה, ואחריות לאי מניעתה, נוכח ידיעת המהנדס. בשים לב לחוסר הבהירות העולה מכתב התביעה בהקשר זה, במשולב עם ההקפדה המיוחדת עליה עמדנו, בה יש להקפיד בנסיבות העניין בבחינת הבקשה להגשת הודעת צד ג' מושא הערעור, אנו סבורים, כי אין לאפשר לעירייה להגיש הודעת צד ג' בנושא. כך, כל עוד אין טענה מפורשת של העובדת, המייחסת לעירייה את ידיעת המהנדס אודות ההטרדה הנטענת. מעבר לדרוש נציין גם כאן, כי לא מצאנו ממש בטענת העירייה לפיה לא תהיה אפשרות מבחינתה לתבוע את המהנדס בתביעה נפרדת. יפים לעניין זה, בשינויים המחויבים, דברינו כפי שפורטו לעיל, בנוגע לאפשרות להגשת תביעה נפרדת כנגד המהנדס, בקשר לתביעותיה הכספיות האחרות של העובדת. סוף דבר 15. מכל הטעמים כפי שפורטו, דין הערעור להידחות. הערעור נדחה. העירייה תשלם הוצאות העובדת בסך של 7,500 ש"ח, בצירוף מע"מ כחוק. ניתן היום, ד' בכסלו התשע"א (11 בנובמבר 2010), בהעדר הצדדים. עמירם רבינוביץ,שופט, אב"ד רונית רוזנפלד,שופטת סיגל דוידוב-מוטולה,שופטת נציג העובדים, מר יצחק שילון נציג המעבידים, מר מיכאל הילב הודעה לצד שלישיערעור