פסק דין 1. עתירה זו נסבה על החלטות המשיבות 1 - 2 (להלן - המשיבות) במסגרת ובעקבות מכרז פומבי 19/2002, שעניינו הסעת תלמידי חינוך מיוחד ועובדי הוראה לבתי ספר באמצעות אוטובוסים זעירים ציבוריים, אוטובוסים, מוניות וטיוליות (להלן - המכרז). 2. בהתאם לתנאי המכרז, ניתן היה להגיש הצעות לפי מסלולי נסיעה אשר פורטו במפרט ההסעות. תנאי המכרז אפשרו לבצע את ההסעות באמצעות כלי רכב שהינם בבעלות משרד ההסעות המציע וכן באמצעות קבלני משנה שיעמדו בתנאים הנדרשים במכרז, ובלבד שהמציע יצהיר על כוונה לפעול באופן זה מראש (על פרשנות התנאים נעמוד להלן). ביום 30.6.02 נפתחו ההצעות אשר הגישו המשתתפים למכרז. גב' צביה מסקין, מנהלת מדור אמרכלות בעירית רעננה, מונתה כמומחית מטעם ועדת המכרזים לבדיקת ההצעות. העותרת הגישה הצעה למכרז להסעות נכים בלבד, שלביצוען נדרש רכב מסוג אוטובוס זעיר עם מעלון. המשיבה 3 (להלן - מריטל) הגישה הצעה לחלק מן המסלולים נשוא המכרז. להצעה צורף רשיון להפעלת משרד להסעות, וכן הצהרה כי במידה ותזכה במספר מסלולים העולה על כמות הרכבים הרשומים במשרדה, בכוונתה להסתייע בקבלני משנה. בהתייחס להסעות ברכב רגיל הגישה מריטל הצעה שלצורך ביצועה נדרשו בסך הכל 16 אוטובוסים זעירים ו- 13 מוניות. להצעה צורפו 17 רשיונות של אוטובוסים זעירים הרשומים במשרדה וכן 13 רשיונות של מוניות ושל נהגי מוניות בצירוף הסכם שירות עם חברת מוניות ניצן בע"מ. עיקר המחלוקת מוקד בהסעות הנכים, קטגוריה שבמסגרתה הוגשה, כאמור, הצעת העותרת. מריטל צרפה להצעתה רשיון לאוטובוס זעיר ציבורי עם מעלון. כמו כן הומצא מכתב גיבוי מחברת רון גל בע"מ מיום 31.8.01 (להלן - מכתב הגיבוי). במכתב צויין כי ברשות החברה 4 רכבי מעלון ובמידת הצורך תסייע החברה למריטל בהסעות. למכתב צורפו 4 רשיונות תקפים של אוטובוסים זעירים עם מעלונים (כמו כן, צורף עותק מהזמנת ציוד למעלונים, שלדברי המשיבות לא ניתן לו כל משקל על ידי ועדת המכרזים). ביום 7.7.02 פנה מנהל העותרת, מר גדי מחלב, אל הגב' מסקין, וטען כי מכתב הגיבוי אינו תקף. בעקבות פנייה זו שוחחה גב' מסקין עם מנהל חברת רון גל, מר רונן חירק, על מנת לוודא כי מכתב הגיבוי מתייחס גם למכרז נשוא העתירה וקיבלה תשובה חיובית. במסגרת אותה שיחה ביקשה גב' מסקין ממר חירק לשלוח לה מכתב המלצה, ולמחרת נשלח אליה בפקסימיליה מכתב המלצה שניתן על ידי עירית ראש העין (על המחלוקת העובדתית בנושא זה נעמוד בהמשך דברינו). ביום 21.7.02 התקיים דיון בועדת המכרזים, שבסיכומו הוחלט- בין היתר - על זכייתה של חברת מריטל בשישה מסלולים, בשל כך שהצעתה היתה הזולה ביותר בהתייחס למסלולים אלה. שלושה מהם כוללים הפעלת 3 אוטובוסים זעירים עם מעלון (באחרים נדרשת הפעלת חמש מוניות). הרשיונות שצירפה מריטל להצעתה, לרבות מכתב הגיבוי והרשיונות שנספחו לו, ענו על הנדרש לצורך ביצוע ההסעות במסלולים בהם זכתה. ביום 23.7.02 נשלחה למריטל הודעה על קבלת הצעתה בהתייחס למסלולים האמורים. לעותרת נשלחה הודעה על קבלת הצעתה המתייחסת למסלול מס' 35. ביום 25.7.02, במהלך מו"מ שניהלה המשיבה 1 לביצוע הסעות במסלולים אחרים שההצעות לגביהם נפסלו, מסרה העותרת לעו"ד דפנה קינן, היועצת המשפטית לעיריית רעננה, כי חברת רון גל חוזרת בה ממכתב הגיבוי שניתן למריטל. רק בשלב מאוחר יותר באותו יום הועבר לידיעת היועצת המשפטית מכתב של רון גל , שנושא תאריך 24.7.02, אשר מודיע על הסרת הגיבוי. ביום 12.8.02 המציאה מריטל מסמכים נוספים, וביניהם הצהרה מטעם שרונית חברה להסעות והובלות בע"מ (להלן - שרונית), המתחייבת לספק שירותי מעלון באוטובוס זעיר ציבורי לחברת מריטל בכל עת, בצירוף שני רשיונות להסעת אוטובוס זעיר ציבורי. שרונית מוכרת למשיבים מאחר והשתתפה במכרז הנדון, ואף זכתה במסגרתו במספר מסלולים. בהתחשב בכך שההתקשרות החוזית עם מריטל הושלמה עם קבלת הצעתה, מציינת העיריה, כי לא ראתה לנכון להחזיר את הדיון לועדת המכרזים, שכן מדובר בשלב בו מתבצע החוזה, תוך מתן אפשרות שנכללה בו מלכתחילה, להעסקת קבלני משנה על ידי הזוכה. בהמשך הדברים פנה ב"כ העותרת למשיבים וטען כי, לאחר עיון במסמכי המכרז, נתגלו ליקויים שונים, וביניהם ליקוי בנוסח הערבות הבנקאית, חוסר ברשיונות שצורפו על ידי מריטל, ואישורים שונים שלא צורפו כנדרש. עוד נטען, כי לא היה מקום להתיר לשרונית ליתן גיבוי למריטל, וזאת חודש לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות. העותרת דרשה לבטל את החלטת ועדת המכרזים, ולהודיע כי הצעתה הינה ההצעה הזוכה במכרז. המשיבות, בתגובה מנומקת, הבהירו כי לא נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים. מכאן העתירה, במסגרתה מבוקש כי תבוטל ההחלטה בדבר זכית מריטל במכרז במספר מסלולים, ביניהם שלושה מסלולים להסעת נכים, שבהתייחס להם הוגשה הצעת העותרת. בית המשפט מתבקש, בנוסף, להורות כי העותרת היא הזוכה בשלושה מסלולים אלה. 3. העותרת טוענת כי מריטל לא עמדה בתנאי הסף של המכרז בהיבטים שונים אותם היא מפרטת. מריטל לא צירפה להצעה תעוד נדרש ואף הותר לה צרוף מסמכים לאחר המועד הקובע. בבעלות מריטל רק רכב אחד להסעת נכים, בעוד שזכתה ב 3 מסלולים המצריכים 3 רכבים עם מעלון. להצעת מריטל לא צורפה הסכמת המשיבה 1 להעסקת קבלן המשנה, בניגוד לפרק 4 בחוזה. גם אם היתה ניתנת הסכמת הרשות מראש ובכתב להעסקת קבלן משנה, לא ניתן לאשר גיבוי על ידי קבלן משנה, שכן רשיון ההפעלה לרכב הינו אישי ולא ניתן להעברה. ה"הרשאה" לשרונית ניתנה לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות, ומכל מקום החלטה בנושא זה היתה צריכה להתקבל על ידי ועדת המכרזים. נטען בנוסף כי הערבות הבנקאית אינה בנוסח הנדרש. בשל פגמים אלה נפגם - לטענת העותרת - עקרון השוויון, ולכן דין העתירה להתקבל. 4. המשיבות ומריטל טוענות בתגובה לשיהוי ניכר בהגשת העתירה. טענת השיהוי מכוונת לטענות המועלות כנגד תנאי המכרז, שלטעמן צריך היה להעלותן בסמוך לאחר פרסומם. הטענה מכוונת בנוסף להשגות המועלות כנגד זכיית מריטל, שנגועות - לשיטת האחרונות - בשיהוי סובייקטיבי ואוביקטיבי עקב הגשת העתירה בחלוף למעלה מחודש מן המועד בו נודע לעותרת על זכיית מריטל, ומספר ימים לפני תחילת שנת הלימודים. מריטל מבקשת בנוסף כי העתירה תדחה על הסף בשל אי נקיון כפיה של העותרת שגרמה, לפי הטענה, להסרת הגיבוי של רון גל, בדרך של הפעלת לחץ כבד ואיומים עליה. בהמשך אף הפעילה העותרת, לפי הטענה, לחץ כבד על שרונית, באותה מגמה. המשיבות ומריטל טוענות כי גם לגוף העניין אין עילה להתערבות בית המשפט. מריטל צירפה את המסמכים הנדרשים להצעתה. הסכמת הרשות מראש ובכתב להעסקת קבלן המשנה אינה נדרשת כתנאי להגשת ההצעה במכרז. ההסכמה נדרשת לאחר הזכיה בהליך המכרז. במועד הגשת הצעת מריטל, עמדה ההצעה בתנאי המכרז, והחלפת הגיבוי לאחר הקיבול - היינו בשלב החוזי - אינה טעונה אישור ועדת המכרזים. הן מוסיפות וטוענות, כי בדיקת ההצעה על ידי המומחית מטעם הועדה היה כדין, כי תנאי הרשיון של משרד התחבורה אינם מונעים העסקת קבלני משנה וכי לא נפל פגם בערבות הבנקאית שהגישה מריטל. דיון 5. פרשנות תנאי המכרז את ראשית הדיון יש לייחד לפרשנותם של תנאי המכרז. ס' 2 לתנאי המכרז, הנושא את הכותרת "תנאים להשתתפות במכרז", קובע לאמור: "רשאים להשתתף במכרז זה אזרחי ישראל ותאגידים הרשומים, כדין, בישראל, העומדים, במועד הגשת ההצעות, בכל התנאים המצטברים שלהלן: 2.1 הנם רשומים, כדין, כמשרד ל"הסעות" ו/או להובלות" כמשמעו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור,הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה - 1985. יש לצרף רשיון בר תוקף. 2.2 בידם רשיון בר תוקף, על שמם, מאת המפקח על התעבורה, שהנם מורשים להסיע בשכר על פי תקנות משרד התחבורה והוראות הבטיחות של משרד החינוך והתרבות. יש לצרף להצעה צילום מרשיונות הרכב המיועדים להסעה לפיהם כלי הרכב רשומים כרכב המורשה להסיע נוסעים בשכר. 2.3 בבעלותם או שבמשרדם רשומים כלי הרכב בכמות הדרושה לביצוע ההסעות לגבי המסלולים להם נתנה על ידם הצעת מחיר. על המשתתפים לצרף צילום רשיון רכב תקף המאשר את בעלותם על כלי הרכב. 2.4 תשומת לב הקבלנים מופנית בנושא זה לפרק 4 בחוזה, לפיו ניתן למסור עבודה לקבלן משנה בתנאי שיעמוד בכל התנאים הנדרשים ובתנאי שניתנה לכך הסכמת הרשות, מראש ובכתב. כמו כן, תשומת לב הקבלנים מופנית לדרישה כי אם קבלן מסוים יזכה במסלולים בהיקף רחב יותר מכפי שמאפשרת כמות כלי הרכב הנמצאים בבעלותו, ולשם כך יהיה עליו להעסיק קבלני משנה, יהיה עליו להצהיר על כוונתו זו מראש, ולציין זאת מפורשות בהצעתו. 2.5 ..." פרק 4 לחוזה, נושא את הכותרת "איסור הסבת זכויות והעסקת קבלני משנה". בסעיף 4.3 לפרק זה נקבע: "הקבלן מתחייב שלא להעסיק קבלני משנה לשם מתן שירותי ההסעות על פי מסמכי החוזה אלא לאחר קבלת הסכמת הרשות המקומית מראש ובכתב. הרשות המקומית תהא רשאית, לפי שיקול דעתה הבלעדי, ומבלי שתהא חייבת במתן נימוקים להחלטתה, שלא לאשר העסקתו של קבלן/י משנה מסוים/ים. בכל מקרה תהא האחריות לקיום הוראות מסמכי החוזה ולטיב שרותי ההסעות על הקבלן. בכל מקרה לא תינתן הסכמת הרשות המקומית להעסקת קבלני משנה, שאינם עומדים בתנאים המפורטים בפרק 1 ו- 2 לתנאים הכלליים למכרז, בשינויים המחויבים, ולא לפני שיוצגו בפניה פרטי ההתקשרות עם קבלני המשנה." השאלה הפרשנית השנויה במחלוקת הינה, האם אישור הרשות להעסקת קבלן המשנה צריך להינתן בכתב, לפני הגשת ההצעה ועל המציע לצרפו להצעה במועד הגשתה (כך בעתירה), או שמא לפני תחילת ההעסקה (כטענת המשיבות ומריטל)? יש ליתן לתנאי המכרז פרשנות העולה בקנה אחד עם לשון הכתוב והתכלית העומדת בבסיסו. על פי אמות מידה אלה, מסקנתי היא כי אישור הרשות "מראש ובכתב", לפי סעיף 4.3 לחוזה, אינו נדרש לפני הגשת ההצעה. מסקנה פרשנית זו עולה בקנה אחד עם לשון הדרישה שנסבה על שלב ההעסקה, היינו לאחר הזכייה במכרז וכריתת החוזה. היא מתיישבת גם עם הדפוס המקובל של הליך המכרז, כאשר אין מדובר בתנאי "חיצוני" של כשירות ( בג"צ 441/83 ניסן סעדיאן נ' ראש עיריית אשדוד, פ"ד לז(4) 368, 373 - 374). אין זה סביר כי קודם לשלב הגשת ההצעות וממילא קודם שנדרשת ועדת המכרזים לבדיקתן, תדרש הרשות להליך של בדיקה של קבלני המשנה קודם שנבדק המציע עצמו. בנפרד מכך יצויין כי דרך פעולה מעין זו היתה מביאה לחשיפה מראש של זהות המשתתפים במכרז, עוד לפני הגשת ההצעות, מצב דברים שאינו מקובל, וככלל יש להמנע ממנו - השווה: הרציג, דיני מכרזים (בורסי, מהדורה שניה), כרך א', 134-135. מסקנתי הפרשנית מתיישבת עם תכליתו של ההסדר שנקבע במכרז בהקשר זה - מתן אפשרות להגיש הצעות ולזכות במסלולים בהיקף נרחב ממספר כלי הרכב במשרד ההסעות של המציע. נראה כי בעל המכרז ביקש לאפשר גמישות עסקית למציעים ובכך לאפשר הגברתה של התחרות, אשר תביא להורדת המחירים ותאפשר חיסכון בכספי הציבור [השווה: עת"מ (ת"א) 1459/01 הורן את ליבוביץ בע"מ נ' התעשיה הצבאית לישראל בע"מ (טרם פורסם)]. אין צריך לומר כי המודל בו אישור הרשות להעסקת קבלני המשנה יכול להנתן בשלב ההעסקה, מאפשר למציע גמישות עסקית רבה יותר. בצד האמור, יש להקפיד על כך שהשאיפה לנהוג ביעילות ובחסכון לא תגרע מעקרון יסוד אחר של דיני המכרזים - שמירה על שוויון ועל טוהר מידות. מתן אפשרות להגיש הצעה שחלקה המכריע יכול להיות מבוסס על ביצוע בידי קבלני משנה, בלא כל פירוט בהתייחס לזהותם של קבלני המשנה ולכלי הרכב העומדים לרשותם, לא תיתן לרשות, בשלב בדיקת ההצעות, אינדיקציה מספקת בדבר רצינותו של המציע והתשתית המקצועית העומדת בבסיס הצעתו. הדבר אף עלול לפתוח פתח למעשים בלתי כשרים מצד מציעים פוטנציאליים, כפי שטען ב"כ העותרת. המענה לחשש זה הינו פירוט זהותו של קבלן המשנה וכלי הרכב אותם הוא מעמיד לרשות המציע כבר בשלב ההצעה (להבדיל ממתן אישור מראש בכתב לפני הגשת ההצעה, לו טוענת העותרת). לדרך זו ישנו עיגון בדרישה המפורטת בפיסקה השניה של סעיף 2.2 לתנאי המכרז (כמפורט לעיל), שראוי לפרשה כחלה גם על כלי הרכב המיועדים להסעה ואינם בבעלות המציע. בפועל כך נוהגות גם המשיבות. הגם שטענתן היא כי הבדיקה היא למעלה מן הצורך לפי תנאי המכרז, הדורשים רק הודעה על עצם הכוונה להסתייע בקבלן משנה, הרי בפועל מכילות ההצעות את פרוט זהותו של קבלן המשנה ואת פירוט כלי הרכב העומדים לרשותו, והדברים נבחנים לאחר שלב פתיחת ההצעות ולפני החלטת ועדת המכרזים. ודוק - אין באמור כדי לפגוע בהוראת סעיף 4.3 (במסגרת הפרשנית עליה עמדנו לעיל), ובדרישה כי בשלב ביצוע החוזה תיתן הרשות אישור בכתב להעסקת קבלני משנה, בין אלה שפרטיהם נכללו בהצעה, ובין אחרים (במקרה בו נבצר מהראשונים לבצע את ההסעה, או מטעם אחר). עוד אציין, כי גם אם הייתי מניח כי שתי הפרשנויות להן טענו הצדדים הינן פרשנויות אפשריות באותה מידה, הייתי מעדיף את פרשנות המשיבות, המאפשרת קיומן של הצעות שהוגשו במכרז, על פרשנות העותרת הפוסלת אותן. בענין זה נקבע (מפי כב' השופטת שטרסברג - כהן) לאמור: "ההגנה על הציפייה הסבירה ועל האינטרסים של משתתפי המכרז, מחייבת, כי מקום בו תנאי המכרז אינם ברורים כל צרכם וניתן לפרשם באופנים שונים שמידת סבירותם שווה והם מתיישבים עם לשון מסמכי המכרז ועם תכליתו, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן... גישה זו, יש בה כדי להכשיר השתתפות חוג רחב יותר של מציעים, להגביר את התחרותיות ולהביא ברכה גם במישור הכלכלי ." ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות נ' רשות שדות התעופה, פ"ד נה(1) 1 , 9-10. אין בידי לקבל גם את הטענה הנוספת של העותרת בסיכומיה בכתב, לפיה על המציע להיות בעלים של כל כלי הרכב הנדרשים, ורק אם במהלך תקופת החוזה יאלץ להסתייע בקבלן משנה בשל חוסר יכולתו לבצע את ההסעות בקווים בהם זכה, יפנה לרשות ויקבל הסכמתה לכך. טענה זו לא מתיישבת הן עם לשון הוראות המכרז והחוזה והן עם תכליתן, כמפורט לעיל. גם טענתה, בהקשר זה, כי נפגם עקרון השוויון בפרשנות לה טוענות המשיבות אינה יכולה לעמוד. תנאי המכרז נקבעו על יסוד התכלית הראויה אותה מבקשת להשיג הרשות הציבורית, ותכלית זו היא העומדת בבסיס פרשנותם. כל עוד מצויה הצעת מריטל בגדר תנאים אלה, אין בקבלתה משום פגיעה בשוויון, המחייבת ביטולה של ההחלטה לקבל את הצעתה. 6. מן הכלל אל הפרט המחלוקת בין הצדדים נסבה על שני שלבים שונים. השלב הראשון - שלב בדיקת הצעת מריטל, עובר לקבלת החלטת ועדת המכרזים. השלב השני - החלפת הגיבוי לאחר קבלת הצעת מריטל וזכייתה במכרז. אשר לשלב הראשון - השאלה הינה האם עמדה מריטל בתנאי המכרז מבחינת כלי הרכב שעמדו לרשותה בהתייחס למסלולי ההסעה נשוא המחלוקת. אעיר, במאמר מוסגר, כי אין מחלוקת שהמשיבות רשאיות לבחון בנפרד כל אחד מהמסלולים השונים לגביהם מתייחסות ההצעות ולפצל את הזכיה בין מציעים שונים בהתייחס למסלולים השונים. בעניננו נושא המחלוקת הינו מסלולי ההסעה לנכים בהם זכתה מריטל, והאם עמדו לרשותה שלושה אוטובוסים זעירים עם מעלון הנדרשים לביצוע מסלולים אלה. לעניין זה נודעת חשיבות מכרעת לגיבוי של רון גל, שכן בבעלות מריטל (במועד הגשת ההצעה) היה רק אוטובוס זעיר עם מעלון, ורון גל העמידה לרשותה 4 כלי רכב נוספים, באופן שאיפשר לה לעמוד בתנאי המכרז למסלולים אלה. מכאן, שאם נמצא כי במועד הגשת ההצעה לא היה קיים גיבוי כדין, ההחלטה לבחור בהצעת מריטל בהתייחס לשלושת המסלולים, אינה יכולה לעמוד. עמדנו לעיל על השתלשלות הענינים שהוצגה על ידי המשיבות. להצעת מריטל צורף הן מכתב הגיבוי והן רשיונות תקפים (שתאריכיהם מאוחרים למכתב הגיבוי ורלבנטים למועדי ביצוע ההסעות). בעקבות פניית מנהל העותרת, וידאה גב' מסקין אישית עם מנהל חברת רון גל כי מכתב הגיבוי תקף, קיבלה תשובה חיובית ואף נשלח אליה, לבקשתה, מכתב המלצה. גב' מסקין אף ערכה תרשומת בכתב של השיחה וזו צורפה לתצהירה. אמנם, בשלב מאוחר יותר התכחש מנהל רון גל לעצם מתן הגיבוי בתצהירו מיום 20.9.02. דא עקא, שגרסה זו לא הועלתה במועד הגשת העתירה. הגירסה הועלתה לראשונה לאחר שהוגשו תגובות המשיבות ומריטל, ובחינת השתשלותה בשלבים השונים אינה מגלה קוהרנטיות מלאה ( ר' עמ' 13 - 16 לסיכומי המשיבות; עמ' 12 - 16 לסיכומי מריטל). בנסיבות העניין, לא מצאתי כי עמדה זו יכולה לגרוע ממשקלה הרב של גרסת המשיבות, שנסמכת לא רק על מסמכים ונתונים שהוצגו על ידי מריטל, כי אם גם על בירור טלפוני בלתי אמצעי שערכה גב' מסקין עם מר חירק, תרשומת בכתב שערכה "בזמן אמיתי" ומסמך נוסף שהגיע בעקבות בקשה שהעלתה באותה שיחה טלפונית בהקשר זה. ראיתי לקבל את גרסת גב' מסקין, בהקשר זה, במלואה. מדובר בגירסה מבוססת, סדורה ועקבית, שעמדה במבחן החקירה הנגדית. בנפרד מן האמור יצויין, כי גרסה זו זוכה לתימוכין בתצהיריהם של מר אמנון כהן, מנהל בחברת מריטל ושל גב' צביה שרעבי מנהלת המשרד של חברת מריטל. נציגי מריטל מפרטים בנוסף, כי מכתב הגיבוי ניתן למריטל למכרז שפורסם בשנה הקודמת, ובפועל מריטל לא נזקקה לו באותה שנה. עובר להגשת ההצעות למכרז הנדון נתן מנהל רון גל אישורו לשימוש במכתב הגיבוי גם למכרז זה. הוא אף העביר בהמשך למשרדי מריטל, באמצעות פקסימיליה, עותק מרשיונות כלי הרכב. מספר ימים לאחר מכן, כאשר מריטל נתבקשה להמציא עותק קריא יותר של הרשיונות (בשל העברתם בפקסימיליה), דאג לכך כי הרשיונות יצולמו במשרדו ומסר את המסמכים לידי גב' שרעבי, נציגת מריטל. העותרת אף טוענת כנגד נוסחו של מכתב הגיבוי של רון גל , שלא נכללה בו - לטעמה - הסכמה לשמש כ"קבלן משנה". דא עקא, וכפי שהובהר לעיל, אין רלבנטיות לנוסח המכתב (שאיננו חלק מתנאי המכרז), אלא לפרוט כלי הרכב העומדים לרשותו של המציע ולזהותו של קבלן המשנה. בהקשר זה, כפי שראינו לא נפל פגם. עולה מן המקובץ, כי במועד הרלבנטי עמדה הצעת מריטל, לשלושת המסלולים בהם זכתה, בתנאי המכרז. 7. נקודה נוספת הטעונה התייחסות, הינה מהות הבירור שערכה גב' מסקין עם מר חירק. תקנה 19 לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 מסמיכה את ועדת המכרזים להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם לתקנות אלה. התקנה קובעת כי הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה. הסדר דומה במהותו מצוי גם בתקנה 20 (ה') לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993. [לשאלת תחולת התקנות האמורות גם על מכרזים של רשויות מקומיות ר' עע"ם 2310/02 איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים, תק-על 2002(3) 1789, 1791] סעיף 10.5 לתנאי המכרז קובע אף הוא כי הרשות רשאית לדרוש מהמשתתפים פרטים נוספים ו/או הבהרות נוספות, גם לאחר פתיחת ההצעות על מנת לבחון את המשתתף והצעתו במסגרת שיקוליה. גב' מסקין מונתה, כאמור, על ידי ועדת המכרזים כמומחית לצורך בדיקת ההצעות ובתוקף תפקידה זה ראתה לערוך את הבירור. גם אם נניח לצורך הדיון (מבלי להכריע בכך) כי נפל פגם בבירור שנערך עם מר חירק, בשל כך שלא ניתנה על ידי ועדת המכרזים החלטה קונקרטית המטילה על גב' מסקין לערוך את הבירור, אין מדובר בפגם היורד לשורש העניין. שכן, כל שנעשה בבירור הוא שלילת טענת העותרת כי הגיבוי הנכלל בהצעת מריטל הוסר כביכול. הבירור לא הביא לתוספת נתונים על אלה שנכללו מלכתחילה בהצעה שהוגשה למכרז, אשר הוסיפה לעמוד על כנה כפי שהיתה במועד הגשתה. נסכם אפוא את התייחסותנו לשלב הראשון, בקביעה כי בדין קיבלה ועדת המכרזים את הצעת מריטל בהתייחס לשלושת המסלולים הראשונים, באשר זו עמדה בתנאי הסף שנקבעו במכרז ואף היתה ההצעה הזולה ביותר. ברור, אם כן, כי בנסיבות אלה אף אין לדבר על פגיעה בעקרון השוויון כלל ועיקר. 8. אשר לשלב השני (החלפת הגיבוי) - שתי שאלות עיקריות טעונות הכרעה בהקשר זה. הראשונה - האם נפל פגם בכך שלאחר שנמסרה הודעת הקיבול, נתנה הרשות היתר למריטל להעסיק כקבלן משנה את שרונית במקום את רון גל. השנייה - האם ההחלטה בנושא זה צריכה היתה להינתן על ידי ועדת המכרזים. פנייה של בעל מכרז להשתתף בהליכי המכרז היא, במונחי המשפט הפרטי, "הזמנה" למועמדים השונים להציע הצעות. כל משתתף במכרז, במלאו את טפסי המכרז, מגיש את הצעתו שלו. ובגמר הליכי המכרז. משנבחרת ההצעה הראויה, נעשה מעשה הקיבול, ונכרת החוזה. בג"צ 462/79 שרביב בע"מ נ' ראש עיריית נהריה, פ"ד לד(1) 467 , 472-473. בג"צ 632/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד לו(2) 673, 677-678. בג"צ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד לו(4) 85 , 88-89. ע"א 3549/90 אלחנפא מסחר ושירותים בע"מ נ' עמידר, פ"ד מה(3) 578, 581. החלטות, פעולות או הסכמות בשלבים מאוחרים יותר הינם בגדר פעילות המתרחשת בתקופה החוזית, ולא בגדרו של הליך המכרז שהסתיים בשלב קודם. די באמור כדי לדחות את טענת העותרת כי ההחלטה האמורה היתה חייבת להתקבל על ידי ועדת המכרזים. לעצם העניין -ההלכה הפסוקה הכירה באפשרות לקיים משא ומתן עם בעל ההצעה הזוכה, לאחר שנמסרה הודעת הקיבול, לשם שינויים בהתקשרות. הסייג שנקבע הוא כי אסור לו למשא ומתן זה שייהפך לאמצעי לעקוף את דיני המכרזים עצמם. נקבע כי משא ומתן המקיים את הדרישה של צמידות למסגרת החוזית שכבר נקבעה, הינו משא ומתן מותר. בג"צ 118/83 אינווסט אימפקט בע"מ נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות, פ"ד לח(1), 729 , 738 - 739. בעניננו הדברים יפים על דרך של קל וחומר, שכן השינוי המדובר אינו מכוון לשינוי תנאי ההתקשרות. הצעת מריטל, עמדה, במועד הגשתה ובמועד קבלתה על ידי ועדת המכרזים, בכל תנאי המכרז. מתן היתר על ידי הרשות המקומית להעסיק את שרונית כקבלן משנה, הינה פעולה המצויה במובהק בגדרו של סעיף 4.3 לחוזה עליו עמדנו לעיל. מובן אפוא, כי לא היתה חריגה מן המסגרת החוזית וכי אין, בנסיבות האמורות, עילה להורות על ביטול ההתקשרות בין העירייה לבין מריטל. העותרת טוענת כי שרונית קיבלה "הזדמנות שניה", לאחר שהצעתה המקורית במכרז לא התקבלה. העותרת מערבת כאן מין בשאינו מינו. שרונית מופעלת על ידי מריטל כקבלן משנה. בה במידה קבלן המשנה היה יכול להיות גורם אחר שלא השתתף כלל במכרז. לביצוע הסעות על ידי שרונית כקבלן משנה עבור מריטל, אין כל נגיעה לדחיית הצעות שהגישה שרונית כמציע במסגרת המכרז. 9. לטענה בדבר פגם בערבות - העותרת טוענת כי לפי מסמכי המכרז היה על מריטל להמציא כתב ערבות למימוש מייד עם דרישת העיריה, בעוד שכתב הערבות שצורף, שהינו בגדר נוסח סטנדרטי של הבנק, נאמר כי הערבות תמומש לא יאוחר מ-10 ימים מיום הדרישה. שאלה דומה נדונה בבית המשפט העליון בע"א 6160/97 ר.ג.א. שירותי נקיון בע"מ נ' עירית בת-ים, פ"ד נב(4) 278. נפסק, בדעת רוב, כי אין לפסול את כתב הערבות. אינני רואה לסטות מדעת הרוב באותו מקרה, אשר עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של דיני המכרזים בכלל, ובנושא פגמים בערבות בפרט [השווה: בג"צ 173/82 מבני פלס חברה הנדסית לבנין נ' עיריית נהריה, פ"ד לו(2) 472 ; עת"מ 1966/02 המועצה המקומית מג'אר נ' ג'מאל אבראהים (טרם פורסם)]. 10. אשר לטענת העותרת, לפיה לא ניתן כלל להסתייע בקבלני משנה לביצוע הסעות מיוחדות במסגרת המכרז - טענה זו, אשר תוקפת במישרין את תנאי המכרז (להבדיל מתקיפה של הצעה קונקרטית), נסמכת על תנאי הרשיון שנקבעו על ידי משרד התחבורה, המחייבים הפעלת האוטובוסים להסעות מיוחדות על ידי בעל הרשיון בלבד ועל כך שהרשיון הוא אישי ולא ניתן להעברה. דין טענה זו להדחות על הסף נוכח ההלכה הפסוקה לפיה משתתף במכרז, המודע לפגם במכרז או בהליכיו, צריך להודיע על כך בעוד מועד. אין זה ראוי כי משתתף במכרז, שלדעתו נפל בו פגם, לא יעלה את הטענה מבעוד מועד מתוך תקווה לזכות במכרז, ורק לאחר שהתברר כי לא זכה, יעלה אותה לראשונה: ע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 643 , 646-647. בג"צ 126/82 "טיולי הגליל" בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד לו(4) 44 , 47-48. למעלה מן הצורך נציין כי, גם לגוף הענין אין בטענה ממש. אין איסור בתנאי הרשיון על כך שמשרד ההסעות המחזיק ברשיון יבצע הסעות באמצעות נהגים וכלי רכב הרשומים במשרדו, כקבלן משנה, לטובת משרד הסעות אחר. 11. לטענות נוספות של העותרת - העותרת קובלת על כך שמציעה אחרת במכרז - טיולי השלושה - נפסלה בשל כך שלא היו בבעלותה כלי רכב הנדרשים לביצוע המסלולים וכך לטענתה היה צריך לנהוג גם עם מריטל. המשיבות מדגישות, כי בבעלות אותה חברה לא היה, ולו גם כלי רכב אחד בהתייחס לכלל המסלולים אליהם ניגשה. להבדיל מכך - בבעלות מריטל היה אוטובוס זעיר עם מעלון, ובנפרד מכך בכלל המסלולים אליהם הגישה הצעות, הוצגו רשיונות הסעה הן לאוטובוסים זעירים הרשומים במשרדה והן למוניות. השאלה המכרעת בעניננו הינה האם הצעת מריטל עומדת בתנאי המכרז, ולא כיצד נהגו עם מציע אחר. עמדנו על כך שההצעה אכן עומדת בתנאי המכרז, ולכך נוסיף - נוכח הבהרת המשיבות - כי אכן יש שוני רלבנטי בין מריטל לבין טיולי השלושה. בסיכומיה בעל פה העלתה העותרת טענה חדשה הנוגעת למספר הנכים שניתן היה להסיע בכלי הרכב שרשיונותיהם צורפו למכתב הגיבוי של רון גל (עמ' 17 לפרוטוקול ישיבת 31.3.03, שורות 12 ואילך). המשיבות התנגדו להעלאת הטענה באותו מעמד, ובסיכומיהן בכתב אף העירו כי הטענה אינה ברורה ואינה שלמה, כך שלא ניתן להתייחס לגופה. אכן, לא היה מקום להעלאת הטענה שלא נכללה בעתירה, או בכתבי טענות אחרים [השווה: תקנה 5(5) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000], ולא ניתנה למשיבים אפשרות להגיב עליה כדבעי. בנפרד מהאמור, הטענה אכן אינה ברורה, והעותרת לא הבהירה מה נפקות לטענה, והאם היא מצביעה על חריגה מתנאי המכרז. העותרת אף לא טרחה להבהיר זאת בתגובה כתובה שהגישה לסיכומי המשיבות. בנסיבות אלה, גם טענה זו אינה מגלה עילה להתערבות בהחלטת המשיבות. 12. גם בטענות אחרות שבעתירה לא מצאתי ממש. נוכח מסקנותי שלעיל, למותר הוא להדרש לטענות הסף של המשיבות ומריטל, וביניהן שיהוי, ואי צירוף משיבים נכונים, כמו גם לתחולתה בעניננו של "הלכת טמג"ש" [ע"א 7699/00 טמג"ש נ' רשות הניקוז קישון, פ"ד נה(4) 873]. אינני נזקק, מאותו טעם לדיון בטענת הסף שנסבה על אי נקיון כפיים בשל לחצים שהפעילה העותרת להסרת הגיבוי הן על רון גל (אשר הביאו לפי הטענה להסרת הגיבוי בפועל) והן על שרונית. זאת על רקע תיאום בדבר אי תחרות באזורים מסוימים. טענה שאילו היתה מתקבלת, די היה בה, כשלעצמה, להביא לדחיית העתירה [ עת"מ (ת"א) 1387/02 המטייל נתניה דעבול ובניו בע"מ נ' עירית נתניה (טרם פורסם)]. 13. אשר על כן, ובהעדר עילה להתערבות בפעלן של המשיבות, אני מחליט לדחות את העתירה. העותרת תשלם למשיבות שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כדין עד לתשלום בפועל. סכום זהה ישולם למריטל. דיני חינוךמכרזביטול מכרזהסעת תלמידים / ילדים