בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 24.6.2008 של ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם אריה ביטון), בתיק ההוצאה לפועל 01-25466-02-06 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"), במסגרתה הוחלט על פסיקת שכר טרחת כונסי הנכסים (המבקש 1, עו"ד חימי יהודה (להלן: "עו"ד חימי") והמבקש מספר 2, עו"ד מישל אלחרר (להלן: "עו"ד אלחרר") וביחד: "הכונסים" או המערערים"). ביום 11.11.2009 ניתנה על ידי רשות ערעור, וקבעתי כי בקשת רשות הערעור תידון כערעור. ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן: בחודשים יוני - יולי 2009 הלכו לעולמם המנוחים מר מרק מכלוף ומר בלנש אלחרר ז"ל והותירו אחריהם עיזבון הכולל דירה בנתניה, תכולת דירה, מגרש, כספים שהופקדו בבנק הפועלים ותכשיטים שהופקדו בכספת בבנק הפועלים. למנוחים שישה יורשים (הגב' סנדרה אשכנזי, הגב' גילד-ה אלחרר אפללו, הגב' בריג'ט קולן, מר גואל אלחרר וורשפיקר, הגב' שרלי אלחרר, והגב' אלחרר סילביה (להלן: "היורשים" או "המשיבים"). ביום 12.7.2001 ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים. ביום 18.3.2003 מינה ראש ההוצאה לפועל את בא כוח המשיבים 1 - 5, עו"ד אלחרר, ואת בא כוח המשיבה 6, הוא עו"ד חימי, ככונסי נכסים בתיק ההוצאה לפועל על מנת להוציא לפועל את הסכם הפשרה, לו ניתן, כאמור, תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה. במסגרת תפקידם ביצעו הכונסים מספר פעולות הנוגעות לכל אחד מהנכסים שבעיזבון. באשר לדירה והכספים - הכונסים מכרו את הדירה שבנתניה תמורת סכום של 177,500 $, חילקו כספים בסכום של 29,130 $, ושילמו הוצאות בסכום של 13,000 $. לאחר ביצוע פעולות אלו הגישו הכונסים בקשה לפסיקת שכר טרחה חלקי בגין מכירת הדירה וחלוקת הכספים. ביום 2.1.2005 קבע ראש ההוצאה לפועל כדלהלן: "שכ"ט כונסי הנכסים בקשר למכירת הדירה יהא בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002. באשר לשכ"ט כונסי הנכסים בנוגע לחלוקת סך של 29,130 $, לא ראיתי שהמינוי מתייחס לחלוקת כספים (פרט לכספי התמורה בגין הדירה) ועל כן, בהעדר הבהרה לא מצאתי לנכון לפסוק שכר טרחה בגין זאת." לאחר החלטתו זו של ראש ההוצאה לפועל הגישו הכונסים הודעת הבהרה, לאחריה, ביום 18.4.2009, קבע ראש ההוצאה לפועל, כדלהלן: "נוכח ההבהרה, מאשר שכ"ט כונסי הנכסים בגין חלוקת הכספים בסך של 4% בתוספת מע"מ (עבור שני כונסי הנכסים) מתוך הכספים שיחולקו. שכה"ט יגבה רק לאחר חלוקת הכספים בפועל." באשר לתכולת הדירה - תכולת הדירה שהייתה בדירה בנתניה אוחסנה על ידי הכונסים במחסן במשך כשנתיים. באשר למגרש הגדול - מגרש זה רשום על שם "חברת גוש 6632 חלקה 7", והוערך בשווי 280,000 $ על ידי שמאי. ליורשים מחצית בזכויות המגרש בלבד, דהיינו שווי המגרש מבחינתם עומד על סך של 140,000 $ על פי הערכת שמאי, כאמור. באשר לתכשיטים - התכשיטים הוערכו על ידי שמאי בשווי של 40,720 $. התכשיטים חולקו ליורשים על ידי הכונסים באמצעות הגרלה, תוך עריכת תשלומי איזון בין היורשים. ביום 21.5.2008 פנו הכונסים לראש ההוצאה לפועל בבקשה לפסיקת שכר טרחה בתיק ההוצאה לפועל בגין הפעולות שפורטו בסעיף 11 לבקשה: "11. לאור כל האמור לעיל, מתבקש כב' ראש ההוצל"פ לפסוק לכונסי הנכסים שכ"ט בגין: 400 שעות עבודה שהקדישו לתיק זה משך חמש שנים תמימות. שכ"ט בגין חלוקת התכשיטים בשים לב לשווי תכשיטים אלה שהוא 189,769 ₪ שכ"ט בגין רישום המגרש על שם היורשים בשיעור 4% משוויו - הכל לפי הפירוט כדלקמן: "11.1 אחסון וחלוקת התכולה - הכל כמפורט לעיל - בשים לב לכך שכונסי הנכסים הקדישו כל אחד 15 שעות למשימה זו ובסך הכל 30 שעות. יודגש כי בגין התביעה המשפטית שנוהלה נגד א.ט שירותים משפטיים לא נתבקש שכ"ט וזאת בהתאם להחלטת ראש ההוצל"פ. 11.2 בגין הטיפול ברישום המגרש על שם היורשים שהוא בבחינת מכירת המקרקעין אשר הסתיימה בהעברתו על שם כל היורשים בטיפול בתשלומי אגרות לרשם החברות וכן בגין תשלום חובות מס רכוש. בעבור כל אלה מתבקש כב' ראש ההוצל"פ לפסוק לכונסים שכר טרחה בשיעור 4% משוויו היינו: 11,200$ + מע"מ, מחצית לכל כונס. 11.3 בגין הטיפול בכספת ובתכשיטים הקדישו כונסי הנכסים ביחד כ-50 שעות (עו"ד אלחרר 30 ועו"ד חימי 20) כמפורט לעיל. 11.4 בגין הגשת 26 בקשות למתן הוראות ו/או מתן החלטות כאמור לעיל. יש לציין כי מרבית הבקשות מלוות בתגובותיו של עו"ד חימי ו/או שקדמו להן התכתבויות שונות בין כונסי הנכסים והזמן המוערך להכנת הבקשות ו/או התגובות הינו כ-100 שעות עבודה - 50 שעות לכל אחד. 11.5 בגין ההתכתבויות הרבות שהשקיעו הכונסים עם גורמים שונים כאמור בסעיף 25 לעיל - הינו 150 שעות עבודה - 75 שעות כל אחד. 11.6 בגין ניהול חשבונות והכנת הדוחות לראש ההוצל"פ אשר הוגשו ביום 6.3.2007 וביום 2.1.2005 הוקדשו כ-30 שעות עבודה כ-15 שעות עבודה לכל אחד. 11.7 בגין 3 ישיבות שהתקיימו בפני כב' ראש ההוצל"פ להן הוקדשו ע"י כל אחד משני הכונסים כ-10 שעות ובסך הכל כ-20 שעות עבודה." בנוסף לשכר הטרחה המבוקש על ידם, עתרו הכונסים להחזר הוצאות לעו"ד אלחרר בסכום של 750 ₪, ולעו"ד חימי בסכום של 250 ₪. בשולי בקשתם, טענו הכונסים בפני ראש ההוצאה לפועל, כי על פי ההלכה הפסוקה מקובל לקבוע שכר טרחה לכונס נכסים בשיעור של בין 6% ל-10% מגובה החוב, ובהתחשב בהיקף פעילות הכונסים במאמץ שהושקע וזמן עבודתם. בהקשר זה, טענו הכונסים כי פעילותם השתרעה על פני חמש שנים, והייתה כרוכה במאמץ רב ועבודה רבה. ביום 24.6.2008 ניתנה ע"י ראש ההוצאה לפועל החלטה בעניין בקשת הכונסים לשכר טרחה, כדלהלן: "1. מאשר את הוצאות הכונסים בסך של 750 ₪ לעו"ד אלחרר, ו-250 ₪ לעו"ד חימי כפי המפורט בסעיף 12 לדו"ח הכונסים. 2. שכ"ט הכונסים בגין רישום המגרש יקבע בהתאם לתעריף המינימלי הממולץ של לשכת עו"ד, דהיינו לפי סעיף 11(9)(ג)(2) סך 8500 ₪ + מע"מ. יצויין, כי התשלום המבוקש על ידי הכונסים מתייחס לתשלום כאשר המגרש נמכר במסגרת מכרז והתמחרות ולא כאשר המדובר ברישום בלבד. יחד עם זאת ולאור מאמצי הכונסים כפי שתואר בדו"ח הנני מעמיד את שכ"ט בגין הרישום וכל הכרוך בו על סך של 10,000 ₪ + מע"מ. 3. ביחס לשכ"ט בגין חלוקת התכשיטים אשר שוויים הכולל מוערך בסך של 189,769 ₪, אזי זה יקבע לאחר ביצוע האמור בהחלטתי לעניין זה וקבלת דו"ח מתאים מטעם הכונסים." החלטה זו של ראש ההוצאה לפועל מיום 24.6.2008 (להלן: "החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 24.6.2008") היא נשוא הערעור שבפניי. ג. טענות הצדדים בערעור בבקשתם חוזרים הכונסים על תיאור הפעולות שננקטו על ידם בקשר לחלוקת העזבון. לטענתם, בגין פעולות אלו זכאים הם לשכר טרחה ואף על פי כן, ראש ההוצאה לפועל לא קבע להם שכר טרחה או שנקבע להם שכר טרחה הנמוך משכר הטרחה שלטענתם זכאים לו. כך, באשר לתכולת הדירה טוענים הכונסים, כי כל אחד מהם השקיע לא פחות מ-15 שעות ביקור במחסנים, בהם אוחסנה התכולה, והוציא הוצאות שונות עבור דלק ועוד. בנוסף, טוענים הכונסים כי כל כונס הקדיש כ-15 שעות לפגישות שנערכו בין הכונסים לשם מיון וחלוקת כלי הכסף. לטענת הכונסים, ראש ההוצאה לפועל טעה משלא פסק להם שכר טרחה כלשהו בגין הפעולות שבוצעו על ידם בגין תכולת הדירה. באשר למגרש, טוענים הכונסים כי פרסמו מודעה למכירת המגרש וקבלת הצעות (אולם, לטענתם, בסופו של יום, היורשים הודיעו כי אין בכוונתם להעמיד למכירה את המגרש). הכונסים טוענים כי הם פעלו לצורך רישום המגרש על שם היורשים, טיפלו בסילוק אגרות לרשם החברות וכן בתשלום חובות מס רכוש שהיו קיימים על המגרש. בגין פעולות אלו דורשים הכונסים שכ"ט של 4% משווי המגרש, ובסך הכל 11,200 $ לשניהם יחד (יוער, כי החישוב שהוצג בבקשת רשות ערעור על ידי הכונסים לקח בחשבון את סכום שווי כל המגרש, כאמור 280,000$, ואולם בעיקרי הטיעון מטעמם תיקנו הכונסים, כי המדובר בסכום של 140,000$, מאחר שבבעלות היורשים רק מחצית מהזכויות במגרש). הכונסים טוענים, כי החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 24.6.2008, בה נקבע כי שכ"ט הכונסים בגין מכירת המגרש יעמוד על סך של 10,000 ₪, אינה עולה בקנה אחד עם הפעולות הרבות שננקטו על ידי הכונסים בגין המגרש. באשר לתכשיטים המצויים בכספת בבנק הפועלים, הכונסים טוענים כי ביקרו חמש פעמים בבנק לשם טיפול בענין ו/או פתיחת הכספת, ולאחר מכן ערכו הגרלה בין היורשים לחלוקת התכשיטים, בד בבד עם עריכת תשלומי איזון. לטענת הכונסים בעניין זה השקיע עו"ד אלחרר 30 שעות ואילו עו"ד חימי כ-20 שעות. באשר לפעולות נוספות שביצעו הכונסים בהליך הכינוס, טוענים הכונסים כי ראש ההוצאה לפועל טעה כשלא פסק להם שכ"ט בגין פעולות נוספות שביצעו בקשר לעיזבון. הכונסים טוענים כי השקיעו בפעולות נוספות אלו 360 שעות עבודה, והכל לפי המפורט על ידם בבקשת רשות ערעור. 100 שעות עבודה של הכונסים הוקדשו, לטענתם, בעריכת 26 בקשות שונות שהוגשו על ידם בקשר לעזבון; 150 שעות עבודה של הכונסים הוקדשו, לטענת הכונסים, להתכתבויות בינם לבין גורמים שונים; 30 שעות עבודה הוקדשו, לטענתם, לניהול חשבונות והכנת דוחות; 20 שעות עבודה הוקדשו, לטענתם, ל-3 ישיבות שהתקיימו בפני ראש ההוצאה לפועל; 60 שעות הוקדשו, לטענתם, לטיפול בתכולת הדירה. לסיום טוענים הכונסים, כי ראש ההוצאה לפועל טעה בקביעת שכר טרחתם. לטענתם, שכר הטרחה שנקבע על ידי ראש ההוצאה לפועל אינו משקף את היקף העבודה שהושקעה על ידם. הכונסים טוענים, כי ראוי היה לקחת בחשבון את היחס שבין שווי הנכס לגובה החוב ואת הפעולות שהתבצעו בתיק על ידם. הכונסים גם טוענים כי קביעת ראש ההוצאה לפועל נוגדת את ההלכה הפסוקה, שכר טרחת הכונסים יהיה בין 6% ל-10% מערך הרכוש, תוך התחשבות במאמץ שהושקע ותקופת הכינוס. יוער כי, בעיקרי הטיעון מטעמם, הציגו הכונסים שיטות חישוב שלטענתם ראוי היה לאמץ בקביעת שכרם (תשלום לפי שעה ותשלום חודשי) ועוד טענו, כי ראוי לקבוע להם שכר טרחה בשיעור מקסימלי של 10% משווי הרכוש. ברם, טענות אלו של הכונסים לא הועלו בערעור מטעמם, ומהוות הרחבת חזית אסורה, אשר המשיבים התנגדו לה (ראו פרוטוקול הדיון מיום 7.2.2010). לפיכך אין בכוונתי להתייחס אליהן. למעלה מן הדרוש, יוסף, כי כפי שיבואר להלן, לאור התוצאה אליה הגעתי, ממילא לא היה בטענות אלו של הכונסים כדי לשנות את החלטתי בערעור זה. לטענת המשיבים, הכונסים ניהלו את הליך הכינוס תוך יצירת סחבת וגרירת הליכים. לטענתם, ראש ההוצאה לפועל התייחס להתנהלות זו של הכונסים בהחלטותיו השונות, ולכך השפעה ישירה על שכר טרחת הכונסים. כך, למשל מפנים המשיבים להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 18.1.2007, בה קבע ראש ההוצאה לפועל כדלקמן: "התנהלות כונסי הנכסים אינה מניחה את דעתי..... רק עתה ובחלוף למעלה מ-9 חודשים מוגשת בקשה למתן הוראות מטעם אחד מכונסי הנכסים. גם לאחר שאני לוקח בחשבון את העובדה שהיורשים חלוקים ביניהם ונמצאים בארצות שונות, עדיין לא ניתן להשלים עם אופן התנהלות זה. ינתן לאופן ההתנהלות הנ"ל ביטוי עת אקבע את שכ"ט כונסי הנכסים בתיק או אורה על החלפתם ומינוי כונס נכסים נפרד." באשר לטיפול הכונסים בתכשיטים, טוענים המשיבים, כי עניין זה אינו רלוונטי לערעור מהטעם שראש ההוצאה לפועל קבע בהחלטתו, כי שכר טרחת הכונסים בעניין זה ייפסק לאחר קבלת דו"ח הכונסים. באשר למכירת המגרש, טוענים המשיבים, כי הכונסים לא הביאו לידיעת ראש ההוצאה לפועל, כי הם דאגו אך ורק לרישום היורשים כבעלי זכויות בחברה בעלת המגרש, ולא השלימו מלאכתם ולא רשמו את זכויות היורשים בלשכת רישום המקרקעין. באשר לטיפול בתכולת הדירה, טוענים המשיבים, כי הכונסים מייחסים לתכולה שווי גבוה ומופרך, וזאת בניגוד לטענה קודמת שנטענה על ידי הכונסים (לטענת המשיבים) כי אין לתכולה ערך ממשי. כן, טוענים המשיבים כי תקופת אחסנת התכולה נמשכה זמן רב מאוד, ולטענתם כך גם סבר ראש ההוצאה לפועל. באשר לבקשות שהגישו הכונסים, טוענים המשיבים כי אין לפסוק לכונסים שכר טרחה בגין בקשות אלו. ראשית, לטענת המשיבים 12 בקשות מסך הבקשות שהגישו הכונסים עסקו במכירת הדירה, ונושא מכירת הדירה אינו רלוונטי לערעור, שכן כבר נפסק לכונסים שכר טרחה בגין מכירת הדירה על ידי ראש ההוצאה לפועל, והכונסים לא ערערו על החלטה זו. עוד לטענת המשיבים, חמש בקשות מסך הבקשות שהגישו הכונסים עסקו בתכשיטים, ולטענת המשיבים, כאמור, התכשיטים אינם נשוא ערעור זה. בנוסף טוענים המשיבים כי שתי בקשות מסך הבקשות שהגישו הכונסים נוגעות לסכסוכים בין הכונסים בינם לבין עצמם; וכן, חלק מהבקשות הינן בקשות לפסיקת שכ"ט. באשר לדיונים בהוצאה לפועל, טוענים המשיבים כי בקשת הכונסים לפסיקת שכר טרחה בגין דיונים אלה דינה להידחות. הדיון הראשון מתייחס להליך בבית המשפט לענייני משפחה, השני עניינו מינוי הכונסים, ושני הדיונים הנוספים, לטענת המשיבים, היו חלק בלתי נפרד מההליכים השונים שננקטו בהליך הכינוס, בגינם, לטענת המשיבים, לא זכאים הכונסים לשכר טרחה נפרד מהשכר שנפסק להם במהלך הכינוס. לסיום, טוענים המשיבים, כי לא ראוי שבית המשפט יתערב בשכר הטרחה שנקבע לכונסים ומשכך, לטענתם, דין הערעור להידחות. ד. דיון בראשית הדברים, ייאמר כי אני מקבלת את טענת המשיבים, לפיה סוגיית שכר טרחת הכונסים בגין התכשיטים אינה חלק מהערעור שבפניי. כאמור ערעור זה הינו על החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 24.6.2008. במסגרת החלטתו קבע ראש ההוצאה לפועל, כי שכר טרחת הכונסים בגין התכשיטים ייפסק לאחר הגשת דו"ח על ידם. בעיקרי הטיעון מטעמם מפנים הכונסים להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 11.11.2009, במסגרתה, לטענת הכונסים, קבע ראש ההוצאה לפועל שכר טרחה לכונסים בגין התכשיטים בסך של 13,283 ₪. החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 11.11.2009 לא צורפה לעיקרי הטיעון מטעם הכונסים, וממילא, כאמור, הערעור שבפניי אינו נוגע לה (שהרי הוא מוקדם לה והוגש ביום 9.7.2008). בשולי הדברים יוער, כי משעה שהכונסים לא הגיעו בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 11.11.2009 ,המדובר בהחלטה חלוטה. בנוגע לשכר טרחת הכונסים בגין המגרש - סעיף 59 (א) לחוק ההוצאה לפועל מורה כדלקמן: "רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9." ההלכה הפסוקה היא, כי אין להתערב בהחלטת ראש ההוצאה לפועל בדבר קביעת גובה שכר טרחה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן (ע"א 621/83 בנק לאומי לישראל נ' פינצ'וק , פד"י מא(2) 663; בר"ע (ת"א) 1253/03 הלפרין יהודית נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פדאור (לא פורסם) 04 (7) 360; ד' בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות (כרך שני, מהדורה שביעית, 2009), בעמ' 948). איני סבורה כי קביעת ראש ההוצאה לפועל בכל הנוגע לשכר טרחת הכונסים בגין המגרש נופל בגדר המקרים החריגים בהם ראוי להתערב בהחלטת ראש ההוצאה לפועל. היקף ההליכים שבוצעו על ידי הכונסים בקשר למגרש, וכן ערך המגרש שמומש, עמדו לנגד עיני ראש ההוצאה לפועל בבואו לפסוק את שכר טרחתם של הכונסים. כפי העולה מהחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 24.6.2008, ראש ההוצאה לפועל שקל את טענות הכונסים, התחשב במאמצי הכונסים שפורטו בדו"ח הכונסים וקבע כי בנסיבות הענין שכר טרחת הכונסים הראוי הינו 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, ואין זה ראוי להתערב בהחלטתו. אן כוןכ אני דוחה, איפוא, את הערעור ככל שהוא נוגע לטענות הכונסים באשר לשכר טרחתם בגין מכירת המגרש. באשר לתכולת הדירה - כאמור הכונסים טענו, כי ראש ההוצאה לפועל טעה משלא פסק להם שכר טרחה, בגין פעולות שננקטו על ידם בגין אחסון תכולת הדירה וחלוקתה בין היורשים. מנגד טענו המשיבים, כי לתכולה אין ערך ממשי, וכי ראש ההוצאה לפועל סבר כי היה מקום לקצר את תקופת אחסון התחולה. בדיון שהתקיים בפניי טענו המשיבים, כי עניין תכולת הדירה הוא חלק ממכירת הדירה בגינה נפסק שכר טרחה לכונסים. למרות שטענות הכונסים בגין תכולת הדירה הוצגו בפני ראש ההוצאה לפועל, במסגרת הבקשה שהוגשה על ידם לראש ההוצאה לפועל לפסיקת שכר טרחה (נספח א' לבקשת הערעור), עניין תכולת הדירה לא בא לידי ביטוי בהחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 24.6.2008, ואין אינדיקציה לכך שראש ההוצאה לפועל אכן לקח בחשבון את טענות הצדדים בעניין זה. משכך, ובשל חשיבותה של חובת ההנמקה, המאפשרת כידוע לבחון את שיקול דעת הערכאה הדיונית (בר"ע 3084/05 עזבון מיכאלה ארגוב ז"ל נ' עו"ד יוסף מולאור (מאגר נבו, 25.7.2007), סבורה אני כי יש לקבל את הערעור בעניין זה ולהורות לראש ההוצאה לפועל ליתן החלטה מנומקת בעניין שכר טרחת הכונסים בגין תכולת הדירה. הגעתי גם למסקנה דומה באשר לשכר הטרחה המבוקש על ידי הכונסים בגין שאר הפעולות שננקטו על ידם בקשר לעזבון. כאמור, הכונסים טענו כי זכאים הם לשכר טרחה בגין פעולות שננקטו על ידם במסגרת הכינוס, אשר היו כרוכות, לטענתם, במאות שעות עבודה. מנגד, כמפורט לעיל, טענו המשיבים כי הכונסים לא זכאים לשכר טרחה בגין פעולות אלו. טענות הכונסים בעניין זה הובאו בפני ראש ההוצאה לפועל בבקשת הכונסים לפסיקת שכר טרחה, ברם, לא נמצא להן זכר בהחלטת ראש ההוצאה לפועל, ואין אינדיקציה לכך שהדברים אכן נשקלו ע"י ראש ההוצאה לפועל. לפיכך, גם בעניין זה החלטתי לקבל את הערעור ואני מורה לראש ההוצאה לפועל ליתן החלטת מנומקת בעניין שכר טרחת הכונסים בגין הפעולות השונות שננקטו על ידם. ה. סוף דבר הערעור מתקבל באופן חלקי, בהתייחס לטענות הכונסים בעניין תכולת הדירה והפעולות השונות שננקטו על ידם בהליכי הכינוס, במובן זה שבנושאים אלה יושב הדיון לרשם ההוצאה לפועל, אשר יחליט בטענות הצדדים בעניינים אלה, כטוב בעיניו. לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. ניתן היום, ז' סיון תש"ע, 20 מאי 2010, בהעדר הצדדים. שכר טרחהכינוס נכסים