נאשם במשפט פלילי זכאי, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לעיין בחומר החקירה שבידי התובע. האם יש הצדקה להעניק זכות דומה לאדם בהליך מנהלי? להלן סקירה בנושא גישת בית המשפט לסוגיית זכות העיון במשפט מנהלי: בית המשפט ציין בפסיקתו כי חוק חופש המידע תשנ"ח - 1998 בא ליתן כלים ביד אזרח לממש זכותו היסודית לקבלת מידע לצורך מימוש זכויותיו. המידע אינו שייך לרשות ועליה לראות במידע ברשותה נכס המוחזק בנאמנות עבור הציבור. על יסוד חשוב זה, בא להגן סעיף 7(א) לחוק חופש המידע. במסגרת נוהלי הגשת הבקשות והטיפול בהן אין המבקש חייב לציין את הטעם לבקשתו כאשר גישה זו נובעת מן ההכרה, שכיוון שהמידע הוא למעשה נכס מנכסי הציבור, אין חשיבות לשאלה מדוע נחוץ המידע לבעליו. אין הדבר אומר כי הרשות מופקעת לחלוטין משיקוליה אלא שהחוק מסייגה וקובע טעמים הראויים להגביל את זכות היסוד למסירת המידע כאמור בו. אמנם, סעיף 10 לחוק קובע במסגרת שיקולי הרשות הציבורית כי בבואה לשקול סירוב למסור מידע לפי חוק זה, מכוח הוראות סעיפים 8 ו-9, תיתן הרשות הציבורית דעתה, בין היתר, לענינו של המבקש במידע, אם ציין זאת בבקשתו. או כדברי ההסבר לסעיף 10 - מן הראוי שתקח (הרשות) בחשבון את זיקתו ואת ענינו של המבקש למידע המבוקש. גישת בית המשפט היא כי מסמכי רשות הציבור פתוחים הם, כעקרון, לפני הנוגע בדבר וסירוב כי יישמע מפי רשות, לאפשר לאותו נוגע בדבר לעיין במסמכים - הן על דרך הכלל הן על דרך הפרט - הנטל הוא על הרשות לייסד סירובה. בית המשפט ציין בפסיקתו כי הכלל הוא שמסמכים שנתקבלו בידי הרשות תוך כדי שימוש בסמכות שהוענקה לה על-פי דין, צריכים להיות גלויים ופתוחים לפני הצד הנוגע בדבר ואין הרשות נשמעת לאמור שמשנכנס המסמך לתיקיה, שוב אין הצד הנוגע בדבר רשאי עוד לראותו. יוצאים מכלל זה מסמכים אשר מכוח הוראה חקוקה חסויים הם בפני העיון והגילוי, או שלגבי דידם מוטלת חובה על הרשות לשמרם בסוד. זכות העיון במסמכי הרשות נקבעה גם בסעיף 30(א) לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, לפיו: "מי שזכאי להגיש ערר על החלטתה של רשות מינהלית, זכאי לעיין במסמכים שבידי הרשות הנוגעים להחלטה (להלן - התיק), ולהעתיק מסמכים מן התיק". זכות זו מוגבלת אמנם בסעיף 30(ב) המצמצם את סעיף קטן (א) האמור וקובע רשימת תנאים בהתקיים אחד מהם לא תחול זכות העיון במסמכים או חלק המסמכים בקבעו כי: "זכות העיון בתיק לא תחול על מסמכים או חלקי מסמכים, שהתקיים בהם אחת מאלה: ... (5) הם מכילים חומר פנימי, כגון: רשומות מדיונים פנימיים, דיווח לממונים, הצעות וטיוטות של החלטות". אולם גם הגבלות אלה סוייגו בסעיף 30(ב) גופא: "ובלבד שלא יימנע עיון בשל טעם מן הטעמים המוזכרים בסעיף קטן זה אלא במידה הנדרשת על ידי אותו טעם". בדומה, גם חוק חופש המידע מגביל את הנחת היסוד הקבועה בסע' 1 לחוק לפיה: "לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה" וקובע בסעיף 9(ב) איזה מידע אין הרשות הציבורית חייבת למסור כגון: שגילויו עלול לשבש תפקוד הרשות או יכולתה לבצע תפקידיה, מידע על מדיניות בשלבי עיצוב, "מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין", "מידע על אודות שיטות עבודה ונהלים של רשות ציבורית העוסקת באכיפת החוק..." וכיוצא באלה כאמור שם. עוד ציין בית המשפט בפסיקתו כי ההחלטה המנהלית עשויה לא פעם לפגוע באדם לא פחות מעונש פלילי. מבחינה מסויימת מצבו של אדם בהליך המנהלי עשוי להיות אף גרוע יותר ממצבו של נאשם בהליך פלילי: בהליך הפלילי חומר התביעה מוצג בפני הנאשם בבית המשפט וניתנת לו הזדמנות להתייחס אליו; ואילו בהליך המינהלי, בו הרשות המינהלית ממלאת לא פעם תפקיד הדומה לתפקיד של תובע ודיין גם יחד, ההחלטה הפוגעת עשוייה להתקבל על יסוד חומר שלא יוצג בפני הנוגע בדבר בשום שלב. מסמכיםזכות העיון